חידה: אסור לברך ברכת המזון?

[יהודה מ.]

איך יכול להיות אדם אכל לחם יותר מכשיעור ואסור לו לברך ברכת המזון?

 

[יהודה מ.]

ידיעה חשובה לחידה : היום ראיתי למרן הראשון לציון שליט"א שכתב בדין זה שהמברך יש לו על מה לסמוך, אבל המעיין אין זה דעת מרן רבינו הגדול זי"ע. ועוד חזון למועד לדון במקומו.

 

[אושרי רביב]

ידיעה חשובה לחידה : היום ראיתי למרן הראשון לציון שליט"א שכתב בדין זה שהמברך יש לו על מה לסמוך

כשיש הפסקת חשמל, לברך לאור הנר. ילקוט יוסף שבת כרך א חלק רביעי (עמ' נט).

 

[בנימין לוריא]

כשיש הפסקת חשמל, לברך לאור הנר. ילקוט יוסף שבת כרך א חלק רביעי (עמ' נט).

אז זה לא שאסור לו לברך, אלא הוא חייב לברך רק אסור לו לברך באופן הזה.
א"כ גם נוכל לומר תשובה שאם אומרים לאדם שאם יברך ברהמ"ז יהרגו אותו יהיה 'אסור' לו לברך.
כמובן שאין הדברים דומים, אך העיקרון שווה, שאין איסור לברך, אלא יש דבר צדדי שמפריע לברך בצורה זו.

 

[אושרי רביב]

אז זה לא שאסור לו לברך, אלא הוא חייב לברך רק אסור לו לברך באופן הזה.
א"כ גם נוכל לומר תשובה שאם אומרים לאדם שאם יברך ברהמ"ז יהרגו אותו יהיה 'אסור' לו לברך.
כמובן שאין הדברים דומים, אך העיקרון שווה, שאין איסור לברך, אלא יש דבר צדדי שמפריע לברך בצורה זו.

על זה כתב מרן שליט"א שהמברך יש לו על מה לסמוך לגבי ברכה רביעית. תסתכל בילקו"י.

 

[מדרש]

איך יכול להיות אדם אכל לחם יותר מכשיעור ואסור לו לברך ברכת המזון?

אם נשבע שלא יברך..

 

[בן יוסף]

לכאורה זה נשבע לבטל מצווה ולא חיילא

 

[בן יוסף]

אם נשבע שלא יברך..

יכול להיות באופן שנשבע שלא לאכול יותר מכשיעור דהוי כאכל דבר אסור

 

[מדרש]

לכאורה זה נשבע לבטל מצווה ולא חיילא

צודק!
(ובלי קשר לחידה, אולי נשבע כשהיה קטן, והשבועה חלה כי חיובו מדרבנן, וכעת הגדיל והשבועה בתוקף?)

 

[בן יוסף]

אולי נשבע כשהיה קטן, והשבועה חלה כי חיובו מדרבנן, וכעת הגדיל והשבועה בתוקף

מעניין דלכאורה גם השבועה מדרבנן משום חינוך וכיוון דלא שייכא בגדול כה"ג ה"ה בקטן וצ"ע

 

[מדרש]

מעניין דלכאורה גם השבועה מדרבנן משום חינוך וכיוון דלא שייכא בגדול כה"ג ה"ה בקטן וצ"ע

כעת ראיתי שהרב זילברשטיין בחשוקי חמד (גיטין סה, א) מדבר בזה.

 

[יהודה מ.]

להתחיל להביא רמזים?

 

[יורה יורה]

לט"ז בס' פ"ט אסור לברך ברכת המזון בסעודה בשרית בשביל לאכול חלבי

 

[יהודה מ.]

כשיש הפסקת חשמל, לברך לאור הנר. ילקוט יוסף שבת כרך א חלק רביעי (עמ' נט).

תשובה נכונה.
אשריך תלמיד חכם.

 

[יהודה מ.]

אז זה לא שאסור לו לברך, אלא הוא חייב לברך רק אסור לו לברך באופן הזה.
א"כ גם נוכל לומר תשובה שאם אומרים לאדם שאם יברך ברהמ"ז יהרגו אותו יהיה 'אסור' לו לברך.
כמובן שאין הדברים דומים, אך העיקרון שווה, שאין איסור לברך, אלא יש דבר צדדי שמפריע לברך בצורה זו.

דעת מרן רבינו הגדול בחזון עובדיה שבת ח"א שאם לא שגור קצת בפיו אסור לברך.

 

[בנימין לוריא]

דעת מרן רבינו הגדול בחזון עובדיה שבת ח"א שאם לא שגור קצת בפיו אסור לברך.

זה לא ש"אסור לברך" אלא "אסור לברך לאור הנר"...

 

[אושרי רביב]

זה לא ש"אסור לברך" אלא "אסור לברך לאור הנר"...

יש בזה משהו... אבל זו המחלוקת עם הרב יצחק (אתה יודע שאני לא מחפש להצטדק, הנקודות לא מעניינות אותי. אדרבה תשיב)

 

[יהודה מ.]

זה לא ש"אסור לברך" אלא "אסור לברך לאור הנר"...

מה יעשה?

 

[בנימין לוריא]

מה יעשה?

אה"נ...
רק שהחברים ניסו לחפש פיתרון שיש בעיה בעצם הברכה שאסור לו לברך, ולא שאינו יכול לברך מחמת סיבה אחרת.
לצורך העניין, גם מי שאינו יודע את אחת מהברכות אינו יכול לברך את השאר, והוא כעי"ז שלא שאסור לו לברך, אלא יש סיבה שמונעת ממנו לברך.
וכן אם הוא במקום מטונף גם יהיה אסור לו לברך. [או אם מישהו מאיים עליו שאם יברך יהרוג אותו], וכן ע"ז הדרך.

 

[אויבער חכם]

בשו"ע ריש סי' קצ"ו מבו' שהאוכל דבר איסור אינו מברך תחילה וסוף, שמא לזה התכוונת?

 

[בנימין לוריא]

בשו"ע ריש סי' קצ"ו מבו' שהאוכל דבר איסור אינו מברך תחילה וסוף, שמא לזה התכוונת?

א. בכה"ג הוא כלל לא מתחייב בברהמ"ז.
ב. כבר סימן שהתשובה הנכונה היא לקרוא לאור הנר.