טלית עם פסים שחורים

נ"ל שיש תמונה של גאון עוזנו רבנו עזרא עטייה שלובש עם פסים שחורים
ואולי זה כי פעם לא היו מייצרים לבן לבד
אולי הרב עטרת עזרא יגלה דעת רבו
וכמו שכתב מרן הבא"ח שאם זה לנוי אי"צ דוקא באמת בשנים האחרונות נכנס יותר הלבן
אפי' שיש כאלו שמתביישים בזה בפרט בעולם הישיבות
מעניין האם גם בזה ההוראה היא כמו בעניין הציציות שבישיבה להוציא עד החתונה
 
שמעתי שהפסים השחורים בטלית התחיל אחר החורבן
שמועה לא נכונה כלל
המקור היה לעשות פסי תכלת וכפי שהוזכר לעיל בשם תרומה"ד שכתב זכר לתכלת עושים פסים בלו"א שזה כידוע כתכלת שלנו המדוברת
וכך כתבו גם הפמ"ג וא"ר וכפי שיעויין לעיל הביאו את זה בשרשורים בהתחלה כמה וכמה חברים בפורום [גם אני הקטן ביניהם]
אלא שזה עבר שינוי בעקבות דגל הציונים שכידוע לקחו זאת מהטלית [וגם זה לעיל הבאתי המקורות לכך מהכתובים] ולכן מיני אז שינו לשחור שזה דומה יותר לתכלת, ומה גם שברמב"ם נראה שתכלת היינו משחיר, ולא כראשונים שכתבו בלו"א, אז לכן שינו לשחור
 
שמועה לא נכונה כלל
המקור היה לעשות פסי תכלת וכפי שהוזכר לעיל בשם תרומה"ד שכתב זכר לתכלת עושים פסים בלו"א שזה כידוע כתכלת שלנו המדוברת
וכך כתבו גם הפמ"ג וא"ר וכפי שיעויין לעיל הביאו את זה בשרשורים בהתחלה כמה וכמה חברים בפורום [גם אני הקטן ביניהם]
אלא שזה עבר שינוי בעקבות דגל הציונים שכידוע לקחו זאת מהטלית [וגם זה לעיל הבאתי המקורות לכך מהכתובים] ולכן מיני אז שינו לשחור שזה דומה יותר לתכלת, ומה גם שברמב"ם נראה שתכלת היינו משחיר, ולא כראשונים שכתבו בלו"א, אז לכן שינו לשחור
איפה התרומת הדשן אומר זה
 
איפה התרומת הדשן אומר זה
עיין ב"לקט יושר" לתלמיד תרומה"ד דכותב על טלית של רבו [היינו תרומה"ד]
וזכורני דהוה מהדר [התרומה"ד] לעטרה בטליתו אחר משי שהוא צבוע תכלת שקורין הימל בלויא או שאר בלוא.

דנראה מדבריו- שהנושא הוא זכר לתכלת, ואע"פ שכתב מהדר לעטרה, דמשמע עיטור הוא לשון יופי, אלא דמההמשך מובן כוונתו דהעיטור הוא מפני התכלת, והיינו לעטר את הטלית במשי צבוע תכלת.

וכן עיין בא"ר ובפמ"ג סי' ט סק"ו באשל אברהם שנהגו לעשות בטליתות בשפתן בל"א זכר לתכלת, ובבא"ח הוסיף שאם עושים לנוי, אם הרוב הטלית לבנה גם זה מקרי טלית לבנה כי אזלינן בתר רוב ועיקר הטלית
 
נערך לאחרונה:
עיין ב"לקט יושר" לתלמיד תרומה"ד דכותב על טלית של רבו [היינו תרומה"ד]
וזכורני דהוה מהדר [התרומה"ד] לעטרה בטליתו אחר משי שהוא צבוע תכלת שקורין הימל בלויא או שאר בלוא.

דנראה מדבריו- שהנושא הוא זכר לתכלת, ואע"פ שכתב מהדר לעטרה, דמשמע עיטור הוא לשון יופי, אלא דמההמשך מובן כוונתו דהעיטור הוא מפני התכלת, והיינו לעטר את הטלית במשי צבוע תכלת.

וכן עיין בא"ר ובפמ"ג סי' ט סק"ו באשל אברהם שנהגו לעשות בטליתות בשפתן בל"א זכר לתכלת, וכן הביא הבא"ח בהלכותיו
אתה יודע מי זה תרומת הדשן?אולי חבר שלך?כתוב בלקט יושר הוא עושה העטרה בצבע בלוי ואשתו נתנה לו בצבע אדום ו(לא מדובר כלל מזה)מי הראה לך הלקט יושר
 
אתה יודע מי זה תרומת הדשן?אולי חבר שלך?כתוב בלקט יושר הוא עושה העטרה בצבע בלוי ואשתו נתנה לו בצבע אדום והטלית היה של משי (לא מדובר כלל מזה)מי הראה לך הלקט יושר?
לא צריך להיות חבר שלו בשביל להבין את דבריו הבאתי לך את הלשון, ומה שכתב "לעטרה בטליתו" היינו לקשט, ולא עטרה מה שהיום קוראים לעטרה של הטלית, אלא כוונתו לעטר בטליתו במשי שצבוע תכלת
וכבר ביארתי דבריו מקודם, אלא שנראה מדבריך שלא קראת את כל מה שכתבתי אלא רק עיינת בלשונו בלבד בלא הביאור בדבריו
 
לא צריך להיות חבר שלו בשביל להבין את דבריו הבאתי לך את הלשון, ומה שכתב "לעטרה בטליתו" היינו לקשט, ולא עטרה מה שהיום קוראים לעטרה של הטלית, אלא כוונתו לעטר בטליתו במשי שצבוע תכלת
וכבר ביארתי דבריו מקודם, אלא שנראה מדבריך שלא קראת את כל מה שכתבתי אלא רק עיינת בלשונו בלבד בלא הביאור בדבריו
אם היית בקי בלשון הקודש (לא בעברית)היית מבין עטרה בטלית היינו עטרה ממש
 
ומה שכתב "לעטרה בטליתו" היינו לקשט, ולא עטרה מה שהיום קוראים לעטרה של הטלית, אלא כוונתו לעטר בטליתו במשי שצבוע תכלת
דוחק.
אם היה כתוב לעטרה לטליתו פירושך נכון, אבל מחמת שהלשון הוא לעטרה בטליתו נראה כוונתו למה שמכנים כיום עטרה.
 
דוחק.
אם היה כתוב לעטרה לטליתו פירושך נכון, אבל מחמת שהלשון הוא לעטרה בטליתו נראה כוונתו למה שמכנים כיום עטרה.
ושיטתך תקשי מידי, שהיה צריך לכתוב לעטרה שבטליתו, ולא לעטרה בטליתו
ולכן נראה לי הביאור לעטרה היינו לקשט ולעטר, וכאילו כתב לעטר בטליתו
מ"מ כדכתבתי קודם והבוחר יבחר, ואלו ואלו דברי...
 
כתיבה וחתימה טובה!

להוי ידוע

א' - עד לפני כ-50 שנה לא היה שייך להשיג בקלות טליתות צמר ללא בעיות הלכתיות שהבגד כולה לבן אא"כ יש בהם פסים שחורים
והטליתות שכולה לבן וכולו צמר ללא בעיות הלכתיות היו עולים יקר תרתי משמע
כך סיפר לי החייט ממאה שערים ח"ר אברהם שמש ע"ה נלב"ע ליל בדיקת חמץ (אב חמי יצ"ו)
כן אמר לי הגאון מנקיי הדעת של ירושלים ח"ר יוסף פלאבני ע"ה תלמיד הגרב"ץ אבא שאול זיע"א.

ב' - ומה שסופר לעיל על מעשה רב עם הראש"ל בעל ה"ילקוט יוסף" הוא מפורש בספר בא"ח הלכות ש"ר פר' נח הלכה י"א, וז"ל: "וטליתות שיש בהן צבע מצדדין לנוי לא איכפת, כי הצבע הוא מעט מן המעט בגוף הטלית דרובו לבן" עיי"ש,
ושמעתי מראש ישיבת "מדרש פורת יוסף" יכב"ץ בשכונת גאולה ח"ר משה צדקה בשיעור במוצש"ק בבית הכנסת "בית אהרון" יכב"ץ לעדת הבבלים בשכונת בית ישראל בעיה"ק, "מצדדין" פי' ליצור מצב לייצר רק מצדדין שחור אז בסופו של דבר זה מעט שבמעט כי הרי בכ"ז יש את הכנף בצדיו וכמובן העטרה, אבל אם זה כהיום מה שנמכר זה ממש חלק ניכר כשליש ורביע מהבגד ע"כ, ונלע"ד שזה מדוייק ועולה טוב במש"כ במקבציאל שם הלכה כ"ו בסופו עיי"ש.
ואח"כ ראיתי שכ"כ באדרת יעקב ח"א הו"ל ב"ב יע"א בעילום שם (נ"ב הרב בן עזרא) עיי"ש.
ומש"כ בבא"ח הו"ל "מאיר עינים" אינו כ"כ מדוייק ומדוקדק הדק היטב הדק דמהו "מצדדין"

בברכת קבל האמת ממי שאמרה
 
נערך לאחרונה:
דרך אגב - הגר"פ אביחצירא שליט"א גם נראה כאן מניח ב' תפילין יחד
מעניין אם זו הנהגה כללית של משפחת אביחצירא?
כתיבה וחתימה טובה!

אם כוונתך לרש"י ר"ת ביחד
הא לך לשון של מרן ה"אביר יעקב" זצוקללה"ה זיע"א בספרו על התורה "מחשוף הלבן" פרשת בשלח על הפסוק "זה אלי ואנווהו"
"דאין אדם יוצא יד"ח התפילין רק ע"י הנחת ב' זוגות של רש"י ושל ר"ת בבת אחת" עכ"ל עיי"ש ואכמ"ל
וכן נהג הלכה למעשה סידנא בבא סאלי עין בספר "ישראל סבא" מאת חד"נ ח"ר דויד יהודיוף ע"ה נלב"ע ט"ו אייר
 
ראיתי פעם תמונה של רבנו עזרא עטייה עם פסים שחורים
אבל אי"ז ראיה כי אולי לא היה מצוי בארץ בתקופה ההיא,
ולא נ"ל זהיה כזה מנהג בחלאב כי גם אחיינו של רבנו עזרא עטייה מרן הרב סלים שהוא חלאבי לובש לבן
 
חזור
חלק עליון