• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ייעוץ בלימוד הלכה

amit26

Active member
שלום לכולם
רוצה להתייעץ. לאחרונה אני רואה המון ספרים יפים בהלכה שיש בבית מדרש שלנו ליד הבית.
ילקוט יוסף והלכה ברורה כמובן, אבל גם: "אור ההלכה", השבת הלכה למעשה,משנה סדורה, שולחן המבואר,הליכות יוסף ועוד
מישהו יכול לעשות לי קצת סדר? מרוב שפע ב"ה אני לא יודע במה להתמקד
האם כולם בדעת מרן? ואם כן בעצם,מה ההבדל? ולפי מה כדאי לי לבחור במה להתמקד?(פתוח להצעה גם לשלב כמה)
 
שלום לכולם
רוצה להתייעץ. לאחרונה אני רואה המון ספרים יפים בהלכה שיש בבית מדרש שלנו ליד הבית.
ילקוט יוסף והלכה ברורה כמובן, אבל גם: "אור ההלכה", השבת הלכה למעשה,משנה סדורה, שולחן המבואר,הליכות יוסף ועוד
מישהו יכול לעשות לי קצת סדר? מרוב שפע ב"ה אני לא יודע במה להתמקד
האם כולם בדעת מרן? ואם כן בעצם,מה ההבדל? ולפי מה כדאי לי לבחור במה להתמקד?(פתוח להצעה גם לשלב כמה)
בעיקרון לעניין הרבה ספרים אתה יכול לעשות חיפוש בפורום ולמצוא מה שדיברו על הספר.
בנוסף, אפשר לראות בהסכמות אם הוא בקו של מרן או לא, ועדיין זה לא מוכרח שהוא צמוד.
אפשר גם לבדוק כמה נושאים ספציפיים ידועים השנויים במחלוקת בכדי לבדוק מה כתב.
השאלה אם בכלל יש לך עניין להסתכל בכל ספר חדש שיוצא. אולי זה כבר סתם יבלבל אותך...
 
בעיקרון לעניין הרבה ספרים אתה יכול לעשות חיפוש בפורום ולמצוא מה שדיברו על הספר.
בנוסף, אפשר לראות בהסכמות אם הוא בקו של מרן או לא, ועדיין זה לא מוכרח שהוא צמוד.
אפשר גם לבדוק כמה נושאים ספציפיים ידועים השנויים במחלוקת בכדי לבדוק מה כתב.
השאלה אם בכלל יש לך עניין להסתכל בכל ספר חדש שיוצא. אולי זה כבר סתם יבלבל אותך...
זה אכן מבלבל! אני מאוד מתפתה ללמוד אותם הם נראים מצויין אבל לא יודע אם יש טעם!
אני פשוט תוהה מה הטעם להוציא ספרים חדשים אחרי שיש ילקוט יוסף
החידוש שלהם הוא בעיצוב או בשפה הקלה יותר?
או שאין קשר,וגם מי שלומד ילקוט יוסף ימצא עניין ללמוד גם בספרים מהסוג הזה
 
זה אכן מבלבל! אני מאוד מתפתה ללמוד אותם הם נראים מצויין אבל לא יודע אם יש טעם!
אני פשוט תוהה מה הטעם להוציא ספרים חדשים אחרי שיש ילקוט יוסף
החידוש שלהם הוא בעיצוב או בשפה הקלה יותר?
או שאין קשר,וגם מי שלומד ילקוט יוסף ימצא עניין ללמוד גם בספרים מהסוג הזה
לעצם השאלה, ראיתי פעם בשם רבי נחמן מברסלב שלכל אדם יש אי מי שממנו הוא ילמד את התורה שלו, ולכן אם יש לאדם דברי תורה להוציא לאור אל לו להמנע מכך שיתכן ויש אנשים שממתינים אך ורק לתורתו, לכן יתכן ואתה נמשך לדרך מסויימת בלימוד התורה, לך לשם ..
אבל, מוכרח אני להוסיף ולומר, כי אתה הוא הלומד את התורה, וההשתעבדות הזו לדרך מסויימת אינה נכונה,
ללמוד הלכה מההתחלה, סוגיות, בית יוסף, שו"ע ונו"כ, ושאר פוסקים.
אמנם, יש משיכה להגיע למסקנות מסויימות, להצמד למסקנות ידועות מראש, זה נחמד זה משחרר מאחריות, אבל זה לא תכלס'
אני יודע שהרבה כועסים, איך אני מעיז לכתוב זאת בפורום הזה [אפילו לא ברמז ...]
אבל,
גדולי ישראל כך למדו,
למרות שהיה מוסכם ברוב הציבור דרכו של פוסק אחד לא נמנעו מלהכריע אחרת,
מי שלומד יכול,
ולא נכון לומר, שהרשות נתונה רק למי שגדול,
אכן, אסור להיות חצוף,
אבל בהחלט להתחיל את הסוגיא בלי נגיעות, בלי להציץ מראש מה אמורה להיות המסקנה ..........
להתעמק עד כלות הכוחות,
ואם יצאה מסקנה אחרת, ברבו ..
כך היא דרכה של תורה לכולי עלמא !!!
 
אור ההלכה מומלץ מאוד, הוא מביא את מרן זצוק"ל על הסדר וגם ילקו"י והלכה ברורה.
השבת הלכה למעשה זה הכרך החדש של הרב אופיר מלכא על הל' מוקצה, או שיש עוד כמה כאלה ואני לא מכיר..
שאר הספרים שכתבת הם אולי על נושא או כמה בודדים בהלכה, אור ההלכה על כל חלק או"ח, וחלק מיו"ד. ובנוסף הוא מסכם כל סעיף וסי' בצורה מסודרת עם כל הפוסקים העיקריים, והוא מצטט מקורות בצורה קלה ושוב מביא את פסקי מרן זצוק"ל כסדר. אבל הוא רק למסקנת הסוגיה הלכה למעשה לפי אחרונים וכו'.
 
אבל, מוכרח אני להוסיף ולומר, כי אתה הוא הלומד את התורה, וההשתעבדות הזו לדרך מסויימת אינה נכונה,
במחילה אני לא מבין מה הקשר בין השתעבדות לדרך מסויימת, לבין היכולת והצורך שלו ללמוד את הסוגיה מהשורש, ולפי דרכו?

צריך ללמוד את הסוגיה מרישא לגמירא גמ' עד אחרוני אחרונים וכו' , אבל בסוף הוא פוסק כמו רבו בהלכה מרן זיע"א אין זה סתירה, אלא זה חובה שיהיה רב בהלכה ודרך פסיקה מסויימת, כמו שהב"י נקט כמו ג' עמודי הוראה. ואם הוא בדרך אחת שפוסק על סדר כמו מרן זיע"א אז כן 'מבטל' לבסוף את דעתו והבנתו לדעת מרן, והוא לא מבטל אלא הוא בעצם מיישר את דעתו.

אלא שאתה מעיר לא להסתכל על המסקנה מהתחלה זה נכון אבל זה עניין אחר.
 
לעצם השאלה, ראיתי פעם בשם רבי נחמן מברסלב שלכל אדם יש אי מי שממנו הוא ילמד את התורה שלו, ולכן אם יש לאדם דברי תורה להוציא לאור אל לו להמנע מכך שיתכן ויש אנשים שממתינים אך ורק לתורתו, לכן יתכן ואתה נמשך לדרך מסויימת בלימוד התורה, לך לשם ..
אבל, מוכרח אני להוסיף ולומר, כי אתה הוא הלומד את התורה, וההשתעבדות הזו לדרך מסויימת אינה נכונה,
ללמוד הלכה מההתחלה, סוגיות, בית יוסף, שו"ע ונו"כ, ושאר פוסקים.
אמנם, יש משיכה להגיע למסקנות מסויימות, להצמד למסקנות ידועות מראש, זה נחמד זה משחרר מאחריות, אבל זה לא תכלס'
אני יודע שהרבה כועסים, איך אני מעיז לכתוב זאת בפורום הזה [אפילו לא ברמז ...]
אבל,
גדולי ישראל כך למדו,
למרות שהיה מוסכם ברוב הציבור דרכו של פוסק אחד לא נמנעו מלהכריע אחרת,
מי שלומד יכול,
ולא נכון לומר, שהרשות נתונה רק למי שגדול,
אכן, אסור להיות חצוף,
אבל בהחלט להתחיל את הסוגיא בלי נגיעות, בלי להציץ מראש מה אמורה להיות המסקנה ..........
להתעמק עד כלות הכוחות,
ואם יצאה מסקנה אחרת, ברבו ..
כך היא דרכה של תורה לכולי עלמא !!!
חלק מדבריך נכונים, וחלק אינם נכונים.
ללמוד את ההלכה מתחילתה מהגמרא ראשונים ש"ע ונו"כ וספרי השותי"ם וכו' עד לפסיקת ההלכה, אכן זה מבורך וזו הדרך לבני הישיבות ואברכי הכולל [לקובעי עיתים לתורה, ויש להם זמן מועט ללימוד, עדיף שילמדו הלכה פסוקה מאשר ש"ס, כך פסק מרן].
אבל לגבי פסיקת ההלכה, ודאי שיש לילך אחר גדולי עולם! יש כללי הפסיקה! ולא כל הלומדים יודעים את כללי הפסיקה!!!
אני נוכחתי לראות אברכים שיצא להם כל מיני מסקנות בהלכה, ועשו כן, נגד גדולי עולם, וזה חשש ברכות לבטלה, וחשש איסור דאורייתא! מי התיר לאברך להסיק מסקנות מדעתו נגד גדולי עולם ונגד כללי הפסיקה ולהכנס בחשש איסורי תורה?!
יש לנו דרך, יש כללי הפסיקה.
ומי שהולך אחר כללי הפסיקה בודאי שהוא יגיע לפסיקה נכונה.
אכן התורה מונחת בקרן זוית, אבל לגבי פסיקת ההלכה יש ללכת אחר כללי הפסיקה, דאל"ה מה הועילו חכמים בתקנתם, הלא זו בדיוק הסיבה שמרן הש"ע חיבר את הש"ע ואת כללי הפסיקה הלכ"ע כדי שכולם יהיו עדר אחד ולא יהיו מפוזרים!
 
חלק מדבריך נכונים, וחלק אינם נכונים.
ללמוד את ההלכה מתחילתה מהגמרא ראשונים ש"ע ונו"כ וספרי השותי"ם וכו' עד לפסיקת ההלכה, אכן זה מבורך וזו הדרך לבני הישיבות ואברכי הכולל [לקובעי עיתים לתורה, ויש להם זמן מועט ללימוד, עדיף שילמדו הלכה פסוקה מאשר ש"ס, כך פסק מרן].
אבל לגבי פסיקת ההלכה, ודאי שיש לילך אחר גדולי עולם! יש כללי הפסיקה! ולא כל הלומדים יודעים את כללי הפסיקה!!!
אני נוכחתי לראות אברכים שיצא להם כל מיני מסקנות בהלכה, ועשו כן, נגד גדולי עולם, וזה חשש ברכות לבטלה, וחשש איסור דאורייתא! מי התיר לאברך להסיק מסקנות מדעתו נגד גדולי עולם ונגד כללי הפסיקה ולהכנס בחשש איסורי תורה?!
יש לנו דרך, יש כללי הפסיקה.
ומי שהולך אחר כללי הפסיקה בודאי שהוא יגיע לפסיקה נכונה.
אכן התורה מונחת בקרן זוית, אבל לגבי פסיקת ההלכה יש ללכת אחר כללי הפסיקה, דאל"ה מה הועילו חכמים בתקנתם, הלא זו בדיוק הסיבה שמרן הש"ע חיבר את הש"ע ואת כללי הפסיקה הלכ"ע כדי שכולם יהיו עדר אחד ולא יהיו מפוזרים!
כל דברך נכונים ומיני ומינך תסתיים שמעתתא,
ואבאר בס"ד,
לקחת את כללי ההוראה ולהשתמש בהם כדי להגיע למסקנת ההלכה, לעמול היטב בסוגיא בהבנה ובכללים וכך לבנות מסקנה.
לאפוקי מי שבא בכח ליישב דעת רבו או דעה שהוא חושב שכך הנכון ורק אחר כך הוא מבארה, לזרוק את החץ ואחר כך לסמן את המטרה ...
אבל מה שאמר
ואם הוא בדרך אחת שפוסק על סדר כמו מרן זיע"א אז כן 'מבטל' לבסוף את דעתו והבנתו לדעת מרן, והוא לא מבטל אלא הוא בעצם מיישר את דעתו.
עם זה אני לא מסכים,
מה יעשה אותו צדיק שלמד כראוי לפי כל כללי הפסיקה בשכל ישר ובהגיון בריא
ויצאה לו ההלכה כדעת האור לציון (לדוגמא), או שיצאה לו כמין פשרה בין גדולי עולם, ואחר כך ניגש וראה שאכן לא ס"ל במרן זיע"א.
וכי ימחק מה שהעלה עד כה ?!
כזו לא תאמר !!
צריך הוא לגשת לת"ח המקובל עליו בהבנת התורה ובפסק הלכה, ולהרצות לפניו את הדברים
ואז ----
לא לנסות בכח ליישב, מותר כן מותר, להסיק אחרת !!
למדת היטב
התורה מונחת בקן זווית ולכווווולם יש את האפשרות להעמיק בה ולהסיק מסקנות.
ושוב,
כדאמרן,
לגשת לרב וללמוד ממנו אם חידושי הם נכונים
וזה תלויב
אלא שאתה מעיר לא להסתכל על המסקנה מהתחלה זה נכון אבל זה עניין אחר.
שכיון שהוא עושה כן, ולומד טוב, יתכן ויגיע למסקנות שונות ...
 
שלום לכולם
רוצה להתייעץ. לאחרונה אני רואה המון ספרים יפים בהלכה שיש בבית מדרש שלנו ליד הבית.
ילקוט יוסף והלכה ברורה כמובן, אבל גם: "אור ההלכה", השבת הלכה למעשה,משנה סדורה, שולחן המבואר,הליכות יוסף ועוד
מישהו יכול לעשות לי קצת סדר? מרוב שפע ב"ה אני לא יודע במה להתמקד
האם כולם בדעת מרן? ואם כן בעצם,מה ההבדל? ולפי מה כדאי לי לבחור במה להתמקד?(פתוח להצעה גם לשלב כמה)
מה שכת"ר מתחבר זה הכי טוב
 
צריך זהירות מאוד גדולה בפסיקת ההלכה. כמה צווח על זה מרן שליט"א שמחד גיסה תורה מונחת בקרן זווית, אבל לא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, "עולם ההלכה אינו הפקר", כלשון מרן.
יש הרבה אברכים שמסיקים כל מיני מסקנות ומבלבלים את עולם ההלכה, יש לנו דרך ויש מסורת, והם כללי הפסיקה!
רק מי ששימש ת"ח ויודע את כללי הפסיקה, הוא ראוי להורות הלכה.
הרב @דוד א ניכר שאתה מסכים עם הדברים.
 
צריך הוא לגשת לת"ח המקובל עליו בהבנת התורה ובפסק הלכה, ולהרצות לפניו את הדברים
ואז ----
לא לנסות בכח ליישב, מותר כן מותר, להסיק אחרת !!
תראה, אני יכתוב לך מנסיון אישי, ואתה תשפוט בעצמך.
היה פעם אחת שלאחר ליבון מעמיק ונרחב בגמ', ראשונים ואחרונים, ש"ע ונו"כ וספרי השותי"ם, וע"פ כללי הפסיקה, יצא לי דלא כמרן הרב יצחק בילקו"י (גבי הנחת המיטה, בין מזרח למערב או בין צפון לדרום). ובאמת היה לי פלא גדול איך הילקו"י פסק כך, הרי ע"פ כללי הפסיקה אמור לצאת אחרת, ובפרט שגם דעת מרן הש"ע נוטה דלא כהילקו"י.
והתייעצתי עם כמה חכמים ובאמת חלק השיבו לי שזה קושיות עצומות וההלכה דלא כילקו"י.
אמנם ישבתי שוב ושוב, על הדברים, ועדיין הקושיא קיימת. ושלחתי את השאלה למרן שליט"א, והשיב לי תשובה, אך עדיין הקושיא היתה נראת לי חזקה יותר.
וחזרתי שוב ושוב על כל הדברים, הדק היטב, עד שגילתי שטעיתי בפרט מסוים, ויש עוד פרט חשוב בכללי הפסיקה שלא הכרתי אותו.
והתפלאתי על עצמי איך לא שמתי לב לזה!!! וגם שום רב שהתייעצתי איתו לא שם לב לזה!!!
ואז הבנתי כמה גדולים הם גדולי הדור, לא למהר לחשוב שאנויודעים יותר טוב מהם!!!
וכבר אמרו בגמ' שאדם עומד על דברי רבו רק לאחר מ' שנה!

ועכשיו אני נזכר שהיה עוד כמה פעמים כיו"ב, שהיו לי קושיות עצומות על כמה הלכות של מרן שליט"א, ובאמת לאחר שחזרתי שוב ושוב על כל הדברים, נוכחתי לראות שטעיתי, ומרן אמת צדקו דבריו!!!

מה שאנו למדים מזה, לא ישר למהר לחלוק! זה קל מאוד. אבל צריך ענווה ויראת כבוד לחכמים, ולנסות ללמוד שוב ושוב, עד שנזכה להבין הדברים באמת לאמיתה של תורה!
 
השבת הלכה למעשה זה הכרך החדש של הרב אופיר מלכא על הל' מוקצה, או שיש עוד כמה כאלה ואני לא מכיר..
 
היה פעם אחת שלאחר ליבון מעמיק ונרחב בגמ', ראשונים ואחרונים, ש"ע ונו"כ וספרי השותי"ם, וע"פ כללי הפסיקה, יצא לי דלא כמרן הרב יצחק בילקו"י (גבי הנחת המיטה, בין מזרח למערב או בין צפון לדרום). ובאמת היה לי פלא גדול איך הילקו"י פסק כך, הרי ע"פ כללי הפסיקה אמור לצאת אחרת, ובפרט שגם דעת מרן הש"ע נוטה דלא כהילקו"י.
והתייעצתי עם כמה חכמים ובאמת חלק השיבו לי שזה קושיות עצומות וההלכה דלא כילקו"י.
אמנם ישבתי שוב ושוב, על הדברים, ועדיין הקושיא קיימת. ושלחתי את השאלה למרן שליט"א, והשיב לי תשובה, אך עדיין הקושיא היתה נראת לי חזקה יותר.
וחזרתי שוב ושוב על כל הדברים, הדק היטב, עד שגילתי שטעיתי בפרט מסוים, ויש עוד פרט חשוב בכללי הפסיקה שלא הכרתי אותו.
בלי קשר לנידון דנן, אולי תעלה את הנידון הזה בנושא חדש בפורום.
 
אור ההלכה מומלץ מאוד, הוא מביא את מרן זצוק"ל על הסדר וגם ילקו"י והלכה ברורה.
השבת הלכה למעשה זה הכרך החדש של הרב אופיר מלכא על הל' מוקצה, או שיש עוד כמה כאלה ואני לא מכיר..
שאר הספרים שכתבת הם אולי על נושא או כמה בודדים בהלכה, אור ההלכה על כל חלק או"ח, וחלק מיו"ד. ובנוסף הוא מסכם כל סעיף וסי' בצורה מסודרת עם כל הפוסקים העיקריים, והוא מצטט מקורות בצורה קלה ושוב מביא את פסקי מרן זצוק"ל כסדר. אבל הוא רק למסקנת הסוגיה הלכה למעשה לפי אחרונים וכו'.
זה בדיוק מה שאני מתכוון לשאול - אם אור ההלכה מבוסס על מרן, אז בעצם מי שלומד ילקוט יוסף על הסדר או הלכה ברורה - האם יש טעם ללמוד גם מאור ההלכה? או אולי תגיד שהוא פונה לקהל יעד אחרים,אנשים שלא יפתחו ילקוט יוסף וכו'. ואם לא, אז מה בעצם החידוש והתועלת שבו למעשה?
 
מי שלומד ילקוט יוסף על הסדר ידע ילקוט יוסף.
מי שילמד אור ההלכה על הסדר ילמד על הסדר גם בא״ח אור לציון כף החיים ועוד.. הוא פשוט מסכם את מסקנת ההלכה על פי פוסקי האחרונים.
אבל אם אתה רוצה לדעת רק את דעת מרן זצ״ל בלי להתבלבל עם עוד שיטות כרגע אז תלמד רק ילקוט יוסף על הסדר, שאר הספרים הם כדי להרחיב ידיעה בהלכה.
 
מי שלומד ילקוט יוסף על הסדר ידע ילקוט יוסף.
מי שילמד אור ההלכה על הסדר ילמד על הסדר גם בא״ח אור לציון כף החיים ועוד.. הוא פשוט מסכם את מסקנת ההלכה על פי פוסקי האחרונים.
אבל אם אתה רוצה לדעת רק את דעת מרן זצ״ל בלי להתבלבל עם עוד שיטות כרגע אז תלמד רק ילקוט יוסף על הסדר, שאר הספרים הם כדי להרחיב ידיעה בהלכה.
אוקיי, עכשיו הבנתי. תודה!
 
חזור
חלק עליון