כללי ספק ספיקא
(אמר הכותב, השתדלתי לכתוב את הכללים כסדר כללי ס"ס של הש"ך, הן מחמת שבצורה זו למדתי את הכללים, וכן כך יהיה ג"כ קל ללומד למצוא את מבוקשו בנקל. והן מחמת שהרבה מהפוסקים כתבו ג"כ את הכללים שלהם כסדר הס"ס של רבינו הש"ך. ואח"כ נשתדל להוסיף עוד כללים שלא נתבארו בדברי הש"ך)
(אמר הכותב, השתדלתי לכתוב את הכללים כסדר כללי ס"ס של הש"ך, הן מחמת שבצורה זו למדתי את הכללים, וכן כך יהיה ג"כ קל ללומד למצוא את מבוקשו בנקל. והן מחמת שהרבה מהפוסקים כתבו ג"כ את הכללים שלהם כסדר הס"ס של רבינו הש"ך. ואח"כ נשתדל להוסיף עוד כללים שלא נתבארו בדברי הש"ך)
- דעת הש"ך שבזמן הזה אין לנו לעשות ספק ספקא אלא בדברים המפורשים להדיא בתלמוד או בדברי רבותינו הראשונים, אבל מעצמנו אין לנו לעשות ס"ס אפילו בדימוי מילתא למילתא. אולם כבר הסכימו כמה מגדולי הפוסקים להלכה למעשה שאפשר לעשות ספק ספקא אף בזמן הזה להקל
וכ"כ הרב פר"ח (כללי הס"ס דין יח): וכל מורה הוראה יזהר שלא יבוא ליגע באיסור תורה, ואין להתיר ע"י ספקות המבודים מן הלב, אם לא שהם קרובים ודומים לאלה שנתבארו לעיל, כי בנקל יכול לטעות בעניין הספקות, וכבר ראיתי קצת אחרונים שבדו מליבם ספק ספקא להתיר איסורי תורה בדברים שאין בהם ממש, לפיכך יזהר כל מורה הוראה שלא יבוא ליגע באיסור תורה, ע"כ.
אמנם הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בכרתי ופלתי (בבית הספק) כתב: והנה הש"ך ע"ה נעל בפנינו שערי ספק ספיקא, ונפל האי היתרא דספק ספיקא בבירא, אך לא ראיתי לרבותינו שמשכו ידיהם לדון בעניני ספק ספיקא, ולכן האמת כי הש"ך הוציא דין זה מהמרדכי ואיהו סבירא ליה כדעת הרשב"א והר"ן דספק דאורייתא לחומרא הוא מן התורה, אבל לפי מה שהעליתי שהעיקר כדעת הרמב"ם דספק דאורייתא לחומרא רק מדרבנן, אם כן כל ענין הספק ספיקא הוא להתיר איסורי דרבנן, ובזה אין להחמיר כולי האי, וסמכינן שפיר על דעתינו דעת תורה, ובלבד שתהיה הכוונה לשם שמים, ע"כ. והביאו מרן זיע"א ביבי"א ח"ו (יו"ד סס"י כד) וכתב שלפי"ז לדידן דנקטינן כדעת הרמב"ם שסד"א לחומרא מדרבנן וכמ"ש מרן החיד"א במחזיק ברכה (אורח חיים סימן תקפט סק"ו), ובפני יהושע (פסחים ט:), ובחזון איש (יורה דעה סימן לז ס"ק יד) ועוד אחרונים, כמבואר בשו"ת יביע אומר חלק א (חלק אורח חיים סימן א אות א, וסימן לו אותיות ז, ח), ובחלק ד (חלק יורה דעה סימן טז או' ג), ובחלק ו (דף רפ). ובשו"ת יחוה דעת חלק ד (עמוד רצג) ובחזון עובדיה חלק ב על הלכות פסח (מהדו"ק עמוד רצב). א"כ מהני ספק ספקא וכדברי הפלתי.
ובגליון ליבי"א שם הביא מרן זיע"א שגם בשו"ת דברי יעקב שור (סי' עד) כתב, שהן אמת שיש להיות מתון מאד בהמצאת ס"ס, שיהיה ס"ס גמור כדת, ובכה"ג וודאי מהני ס"ס אפילו באיסור ערוה החמורה, ע"ש. וכ"כ בשו"ת זקן אהרן הלוי (סי' יז) דשפיר סמכינן על ספק במילתא דרבנן לקולא, ועל ס"ס בדאו'. וראה עוד ביבי"א שם (אה"ע סי' ג או' יג בהע').
