לאכול חלבי בליל החג

[אבישי לוי]

היו רב הבהכ,נ שלנו בקרי"ס הקריא מספר יומא דעצרתא, שניתן לאכול מאכלי חלב בליל החג, ובים החג יאכל בשר האם הדבר מוסכם?

 

[בנימין לוריא]

מוסכם מצד מה? לא מומלץ לעשות כן משום שע"י אכילת מאכלי חלב האדם נהיה עייף ויהיה קשה ללמוד כל הלילה...
האם צריך לאכול בשר ביום? התשובה היא כן! האם מותר לאכול מאכלי חלב בלילה? התשובה היא כן! אלא מה? האם יוצא 'ידי חובה' אכילת מאכלי חלב בליל שבועות ולא ביום? מה הצד שלא???

 

[ע"ה ס"ט]

היו רב הבהכ,נ שלנו בקרי"ס הקריא מספר יומא דעצרתא, שניתן לאכול מאכלי חלב בליל החג, ובים החג יאכל בשר האם הדבר מוסכם?

מה זה ספר יומא דעצרתא?

 

[לביא]

אני פלפלתי לפני אשתי (שרוצה מאד לאכל מאכלי חלב בלילה) שכתוב ש״המנהג לאכל מאכלי חלב בשבועות״ ולא כתוב ״מצווה״, ש״מ שהמצווה לאכול בשר ויין ביו״ט לא בטל, והרי בסעודות היום יש מצווה לקיים את השמחה הרגילה של החג.

 

[בנימין לוריא]

כעת ראיתי שבעלון "הידברות" כתבו את דברי הרב אברהם יוסף שליט"א על מנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות: "זהו מנהג שיש לו יסודות במדרשי חז"ל עם טעמים יפים. צריך לזכור שעיקר החובה בחג השבועות, כמו בכל החגים, היא אכילת בשר ושתיית יין, והחכם עיניו בראשו לתכנן נכון את סדרי האכילה לקיים את המנהג ואת ההלכה. ובאכילת סעודת הלילה אין מנהג ואין הלכה, והמנהג וההלכה הם ביום. לכן יאכל תחילה מאכלי חלב, וכעבור שעתיים-שלוש יאכל מאכלי בשר".

אולם במדור "קו ההלכה" של הרב ירון אשכנזי הביא: "לא חייבים לעשות דווקא סעודה, אלא אפשר בבוקר כשחוזרים מהלימוד בלילה לעשות קידוש ולאכול חלבי, ואחר כך לאכול סעודה בשרית. ומי שמעוניין לעשות ממש סעודה חלבית, עדיף שיעשה את הסעודה החלבית בלילה ואת הסעודה הבשרית ביום, כי עיקר מצוות "ושמחת בחגך" מתקיימת באכילת בשר ויין, ומשמע בדברי הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו' הלכה י"ט) שצריך לעשות את הסעודה דווקא ביום (הליכות מועד עמ' תמ"ז)".

ואמנם נכתב כאן

רבי אלון בן עמי שח עימי היום ברוח ממללא ואמר לי שהרב צ'יקוטאי אמר לו שמרן היה אוכל מאכלי חלב בלילה לכבוד הרבנית שכך רצתה.

 

[מרפסן איגרי]

כמה פוסקים התירו

 

[בנימין לוריא]

כמה פוסקים התירו

שם עיקר הדיון הוא לגבי להימנע מאכילת בשר בליל החג.

 

[יי"ש]

אני פלפלתי לפני אשתי (שרוצה מאד לאכל מאכלי חלב בלילה) שכתוב ש״המנהג לאכל מאכלי חלב בשבועות״ ולא כתוב ״מצווה״, ש״מ שהמצווה לאכול בשר ויין ביו״ט לא בטל, והרי בסעודות היום יש מצווה לקיים את השמחה הרגילה של החג.

כבר נפוץ הדבר שחג השבועות הוא "חג הנשים" קרי חג שבו הם שמחות להראות את כשרונן המבורך בהכנת מטעמים ומיני מאפה חלביים דוקא, וכל עניני החג סביב לכך.
ואולי יש בזה שמחת חג לאשה ואדרבה יאכל בלילה סעודה חלבית, וכמו שכתבו כאן בשם רבי אלון בן עמי ששח לו הרב צ'יקוטאי שמרן היה אוכל מאכלי חלב בלילה לכבוד הרבנית שכך רצתה.
אתה הראת לדעת שאף מרן היה נוהג כן לשמח את הרבנית. ובשר יאכל מחר שזהו עיקר מצוות היום ודוקא קודם חצות (כך שמעתי מהג"ר בניהו שמואלי והגרב"צ מוצפי הי"ו)

 

[בנימין לוריא]

בילדותי אני זוכר שאכלנו שנה אחת מאכלי חלב בלילה (ולא רק טעימה אלא עיקר הסעודה ומכל מיני מטעמים), ומיד בתחילת התיקון לילה כבר נהייתי עייף ובתחילת הלילה כבר חזרתי לישון.

 

[לביא]

כבר נפוץ הדבר שחג השבועות הוא "חג הנשים" קרי חג שבו הם שמחות להראות את כשרונן המבורך בהכנת מטעמים ומיני מאפה חלביים דוקא, וכל עניני החג סביב לכך.
ואולי יש בזה שמחת חג לאשה ואדרבה יאכל בלילה סעודה חלבית, וכמו שכתבו כאן בשם רבי אלון בן עמי ששח לו הרב צ'יקוטאי שמרן היה אוכל מאכלי חלב בלילה לכבוד הרבנית שכך רצתה.
אתה הראת לדעת שאף מרן היה נוהג כן לשמח את הרבנית. ובשר יאכל מחר שזהו עיקר מצוות היום ודוקא קודם חצות (כך שמעתי מהג"ר בניהו שמואלי והגרב"צ מוצפי הי"ו)

יש ״נפוץ הדבר״ ויש מה שנכון על פי ההלכה.

שנים שעברו ניסינו לעשות בבית ארוחה חלבית (בלי לחם) כמה שעות לפני סעודת היום, עם פשטידות וכל מיני. זה טעים מאד אבל זה יותר מדי. במיוחד השנה ששבועות מגיע אחרי שבת.
מה הבעיה שהאשה תהנה להכין עוגה טעימה וכיפית ולאכול אותו אחרי הקידוש? אנו עושים כך כל פעם והדבר מאד מהנה, ולא מכביד.
יתרה מכך, מה שעשו הנשים סביב חג שבועות כלשונך ״חג הנשים״ זה בגלל המנהג לאכול מאכלי חלב שבא מחמת טעמים לא עיקריים של החג. אין עניין לקדש את המנהג ולהפוך אותו לעיקר ההלכה. עיקר ההלכה הוא לאכל בשר ויין ולקיים מצוות שמחת יו״ט כדבעי.

בלילה כאמור זה יותר בעיה כי זה מעייף.
פעם אחת התארחנו בליל שבועות אצל כאלו שעושים מאכלי חלב, ואחר כך היה קשה מאד לעשות את התיקון.
צריך לעשות חושבין מה עדיף מבחינת הלכה ומבחינת הנהגה, ולא לקדש מנהגים בתור עיקר.

 

[יי"ש]

יש ״נפוץ הדבר״ ויש מה שנכון על פי ההלכה.

שנים שעברו ניסינו לעשות בבית ארוחה חלבית (בלי לחם) כמה שעות לפני סעודת היום, עם פשטידות וכל מיני. זה טעים מאד אבל זה יותר מדי. במיוחד השנה ששבועות מגיע אחרי שבת.
מה הבעיה שהאשה תהנה להכין עוגה טעימה וכיפית ולאכול אותו אחרי הקידוש? אנו עושים כך כל פעם והדבר מאד מהנה, ולא מכביד.
יתרה מכך, מה שעשו הנשים סביב חג שבועות כלשונך ״חג הנשים״ זה בגלל המנהג לאכול מאכלי חלב שבא מחמת טעמים לא עיקריים של החג. אין עניין לקדש את המנהג ולהפוך אותו להלכה. להלכה צריך לאכל בשר ויין.

בלילה כאמור זה יותר בעיה כי זה מעייף.
פעם אחת התארחנו בליל שבועות אצל כאלו שעושים מאכלי חלב, ואחר כך היה קשה מאד לעשות את התיקון.
צריך לעשות חושבין מה עדיף מבחינת הלכה ומבחינת הנהגה, ולא לקדש מנהגים בתור עיקר.

ברור לא שינית דבר ממה שאמרתי.
לא התכוונתי לקדש המנהג, אלא מה קורה היום בשער בת רבים ולא להצדיק או להיפך

 

[לביא]

ברור לא שינית דבר ממה שאמרתי.
לא התכוונתי לקדש המנהג, אלא מה קורה היום בשער בת רבים ולא להצדיק או להיפך

מכבודו שכתב שיש מצווה לשמח את האשה חשבתי מעט אחרת.
ואני מאמין שעניתי על הטענה הזו לפחות.

עם מה שכבודו כתב שהמצווה לאכל יותר לפני חצות, בישיבה נהגנו בזה להתחיל את הסעודה לפני חצות, אבל כבר קרו לי מספר פעמים בישיבה שקמתי מאוחר מדי. וכעת כשאני אברך קשה מאד אחרי לילה שלם. במיוחד שאחרי הסעודה אני הולך לבית מדרש להמשיך את לימוד של סדר היום.
כך שאני (אישית) מעדיף לתפוס שינה טובה אחרי קידוש ועוגה חלבית, לישון עד 14:00 בערך, לסעוד כמו שצריך עם בשר ויין כדבעי, דברי תורה ומעט שירים, ואז ללכת ללמוד ברצף עד מנחה וערבית (שיותר סמוכים אחד לשני בשבועות כי אין סעודה שלישית, כך שהרווחתי 5-6 שעות של לימוד ביום).
נוהג כך כמה שנים טובות, ואני מרגיש שזה נותן לי את הסיעתא דשמייא של כל השנה אחר כך, שכידוע כמו שהגשמיות של האדם לשנה הקרובה נקבעת בר״ה, התורה של האדם נקבעת בשבועות.
אם הייתי מקפיד ההיפך, הייתי חוזר לישון אחרי הסעודה בשביל שיהיה לי ראש בלימוד. וגם אם אקום אח״כ ב-2-3, לא דומה לימוד אחרי ארוחה דשנה וטובה לאחרי שינה מפונקת. מנסיון. (ולכן אני משתדל גם ביומיום לא לישון בין סדרי הלימוד שלי, זה עושה לי כאבי ראש בלימוד אחר כך. ורק בשבת יושן עד שהשינה מספקת, שותה קצת תה ואז הולך ללמוד עד מנחה)

 

[פרי חדש]

אני פלפלתי לפני אשתי (שרוצה מאד לאכל מאכלי חלב בלילה) שכתוב ש״המנהג לאכל מאכלי חלב בשבועות״ ולא כתוב ״מצווה״, ש״מ שהמצווה לאכול בשר ויין ביו״ט לא בטל, והרי בסעודות היום יש מצווה לקיים את השמחה הרגילה של החג.

הטעם שאין מצווה לאכול מאכלי חלב בחג השבועות הוא ע"פ דברי הגמ' במס' עבודה זרה דף לו', ועוד, שקיימ"ל שאין גוזרים גזירה על הציבור וכו'.
דהרי הגע עצמך, בוכרי מן המניין, מה עניין גבינה אצל בשר ודגים? והוא הולך וצ'וער על ביטולה של סעודה דשנה...
כמובן בוכרי גוי... :)
וק"ל.

 

[מרפסן איגרי]

שם עיקר הדיון הוא לגבי להימנע מאכילת בשר בליל החג.

מה שחיפשתם כתוב שם

 

[הרב אושרי אזולאי]

ראה כאן מש"כ בזה

 

[בנימין לוריא]

מצ"ב מש"כ בזה

א. זה בעמ' כ"ה (למי שמחפש)
ב. שוב, זה לעניין שלא לאכול בשר בליל בחג, ולא מצד המנהג של אכילת חלב האם אפשר לקיימו גם בלילה.

היו רב הבהכ,נ שלנו בקרי"ס הקריא מספר יומא דעצרתא, שניתן לאכול מאכלי חלב בליל החג, ובים החג יאכל בשר האם הדבר מוסכם?

בספר הנ"ל (בעמ' עג) הביא את הדברים משו"ת שיח יצחק (חאו"ח סי' רלד), ואמנם שם כתב שיש עניין לאכול דווקא חלב בלילה ולא בשר, עיי"ש הטעם. (וגם מה שהביא הרב אושרי אזולאי במאמרו הנ"ל).

 

[הרב אושרי אזולאי]

מחילה תקרא הכל

 

[הרב אושרי אזולאי]

כולל המסקנה

 

[אושרי רביב]

לגבי מנהגו של מרן זיע"א
בספר מנהגי הראשון לציון הביא שמתי שהרבנית היתה, היה אוכל חלבי כל הסעודה כולה כדי לשמחה
משנפטרה, היו בני הבית מכינים חלבי ולאחר מכן אוכלים סעודה בשרית גם בערב וגם ביום