• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לא זו הדרך ולא זו העיר!!

יצחק משען

Well-known member
בהיותי יושב היום בשבת תחכמוני בא אלי אחד הנערים היקרים שלנו ופניו זורחות כאחלמה, וידו אוחזת בעלון צבעוני יפה למראה וטוב למאכל, וביודעי ומכירי לנער זה שאוהב 'אקשן' הוא הושבתיו לצידי וימיני תחבקנו ואטה אזני למשמע אמרי פיו.

ויראני הנער באותו עלון שהתייחס לכמה וכמה דברי ריבות, ושפך אש וגופרית על ראשי הרחוקים והקרובים אל החל'ל, וביודעו את חולשת אהבת נפשי לחכם עובדיה מזה שנים רבות, טמן ברמז דברי לגלוג מסותרים בפני תם ועיני עגל לאמור "ידריכני רבי ויאמר לי מה היה חכם עובדיה אומר על דברים אלו שנעשים תחת השמש, ומה נעשה אנחנו עמהם"???

ואקח את העלון מידו וארא כי אמנם בית נאמן נקרא, אך אין תוכנו נאמן למקובל בידינו מפי חכמינו וסופרינו דור אחרי דור, ואפתח פי ברינה לאותו נער באמירה רכה, הסכת נא בני ושמע, הט אזנך לי ודע, נער הייתי וגם גודלתי בין החכמים, חכמי ארם צובא וחכמי ירושלים שבאו לארצנו, עוד מזמנו של חכם יצחק שחיבר אשר מידי דברי בו המו מעי לו כי זכור אזכרנו עוד, ולאחר מכן הראנו ה' את נווהו פה בארעא קדישא הדין, וזכינו להתאבק בעפר רגלם של כמה וכמה מגדולי החכמים ועל צבאם עטרת תפארתנו חכם עובדיה, שעוד בארץ הגולה שמנוהו עטרה לראשנו [גם בטרם הוקמה קהילתו הנפרדת של חכם עקריש למי שיודע הענין], וכאן לא זזנו ממנו כמלא נימא, והגם שהיו כולם תקיפים ברוחם ואיתנים בדעתם, וידעו היטב כל המתרחש סביבם ואצל זולתם, ברבים שמו מחסום לפיהם ועשו עצמם כאיש אשר לא שומע ודבר אינו יודע, וכבוד כולם בראשם מונח, ודע לך בני חביבי אהוב ליבי כי אילו הייתי יודע מי העורך והכותב של עלון זה שבידך הייתי מעיר למוסר אזנו שלא כל דבר צריך לחפוז ולהעלות למשבח הדיפוס, וצריך לנפותו באלף נפות ולנקותו באלפיים חושבי מחשבות שלא תיפוק מיניה חורבא.

ואבאר לך כמה דוגמאות על מה כוונת אמרי פי בכל האמור על ראשון ראשון:

בעלון הנ"ל דיבר סרה בספר 'רבינו' לח"ר אליהו שטרית על איזה טעויות שיש בו לדעתו, כאילו יש מי שיכול להימלט ממצודת הטעות וחרמיה, ולאחר מכן התבטא "מה עשו השוטים? יש להם איזו חוברת משנת יוסף, אני לא ראיתי אותה כי התלמידים מעלימים ממני את הדברים כדי שלא אכעס, כאילו עכשיו איני כועס, אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח", וכמה תמיהות רבתי זועקות מדבריו עד לב השמים, ראשית את מי זה אמור לעניין ההערות שיש לו על חכם שטרית, אטו קוראי אותו עלון יכולים לתקן משהו באותו הספר? ישלח נא אליו הערותיו ומסתמא יקבלם ברצון ובחיבה. ועוד זאת קשיא טובא, למה יכנה בשם שוטים את הכותבים בעלון משנת יוסף, הרי באותו עלון כותבים כמה ת"ח גדולים ועל צבאם חכם יצחק עט"ר, וכפי שמסרו לי עורך העלון הוא ת"ח חשוב משכני חכם יצחק ולמה יכנהו בשם שוטים? וביותר קשה שהוא אומר שלא ראה את המשנת יוסף, וא"כ על סמך מה החליט וגמר אומר ששוטים כותבים בו? ובכלל מי הוא זה ואיזהו שמכתיב לו במה לקרוא ובמה לא כדי שלא יכעס, אם בלאו הכי הוא כועס, וגם למה יכעס בלאו הכי על לא דבר, אם לא ראה ולא שמע, בפרט שידוע חומר הכעס, פליאה היא נשגבה ממני לא אוכל לה!!

עוד הראתי לאותו תלמיד הכתוב בהמשך ביטוים קשים אשר רק הנייר יכול לסובלם "שוטים שבעולם! במקום להיות בני אדם שמודים על האמת וחילופיהם בגולם, הם בחינת גולם שיצא מן התולעת ועוד לא התפתח ככה הם כותבים וכותבים וכותבים, אם היו חכמים היו שולחים לי לחות את ההערות שלהם בלבד במכתב והייתי רואה ואומר חזק וברוך כוונת אל האמת, ואם ההערות הבל ירבו כמותך בישמעאל לא בישראל הוא כותב שטויות והבלים מה נעשה", ושוב מתגברת הפליאה למה יקרא ויכנה בשם שוטים וגלמים וישמעאלים למי שבכלל הוא לא ראה את דבריו, ויש צד בדבריו שיאמר להם חזק וברוך כיונת לאמת? ועוד זאת מי אמר לו שלא שלחו אליו את דבריו, ואותם אלה שמעלימים ממנו את הספרים העלימו ממנו גם את המכתבים הללו? וגם האם הוא שלח את הערותיו לחכם שטרית ולחכם בעל משנת יוסף בטרם היכה על קדקדם ושפך עליהם כאש חמתו?

עוד פליאה עצומה הראתי שם בהמשך שהשיב לחכם גדול בדורנו ששמענו שמעו וכנראה מנוחתו עדן כמוהר"ר דיבלצקי שתמה באזני הכותב על איזה כהן שאומר את ברכת כהנים בלעגי שפה ובשיבוש לשון, ובמקום שיסכים עמו ויוכיח בתוכחת מגולה לאותו כהן, משיב "זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות. להיפך כשאתה עושה יאיר בחיריק וישים בחיריק זה יותר מובן מאשר יאר בצירה וכו'" ואנכי שמעתי ולא אבין עמדתי ואשתומם, אם כן הבה נסירה את כל כללי הניקוד מספרינו ונלך לפי משמעות הענין, ומהיכן בא ההווא אמינא לחשוב כן שאם זו אותה משמעות לא נורא אם אומר ניקוד אחר? אתמהה בתימה רבתי.

עוד שם בהמשך דבריו מקונן ומתאונן על "המלחמות שבתוכנו אינן פוסקות, ולא רק בין החילונים אלא גם בין הדתיים ובין החרדים יש מלחמות אין להכחיש את הדבר הזה כל שבוע מספרים על מלחמות בישיבות וכו'" ומביא כמה עניינים שהשתיקה יפה להם, והנה עד שמוכיח על המלחמות שבין החרדים, מי הוא זה שכתב את כל המובא עד כה, האם זה לא נקרא מלחמות אני עשיתי? ועיני יורדה מים על ההכללה שיש מלחמות בישיבות, זאת מנא ליה??? באיזה ישיבות יש מחלוקות? אם בישיבה אחת קרה מה שקרה שהצליח מעשה שטן להבעיר אש בקצה המחנה, במספר ממש קטן ושולי של מחרחרי ריב, שגורמים בושה גם לבני משפחתם הקרובים אליהם, כפי ששמעתי מכמה וכמה מהם המתגוררים ומלמדים בסביבתנו, אך למה לומר שכן יש בעוד ישיבות מה שלא היה ולא נברא מעולם! פוק חזי ישיבה ישיבה מצפון הארץ ועד דרומה וספק אם תצליח למנות מחצית מאצבעות יד אחת של ישיבות שיש בהן מחלוקות!! בכולן אין נפתל ועיקש, יושבים בחורי חמד ובתורת ה' חפצם, ובאמת כן הוא גם ברוב ככל אותה הישיבה שקרה בה אותו מקרה ביש!

ואם כוונתו על ישיבת עצמו כפי שממשיך תוך כדי דיבור וכותב וכי אני אין לי לפעמים בעיות בישיבה, יש לי בעיות אבל אני שותק, ואם אתה יודע שדבריך לא נשמעים כי יש כאלה שמחקים כל פעם את הישיבות האחרות אז תשתוק, במחילת כבודו לא קרב זה אל זה כל הלילה, וגם לא ידעתי איפה הוא שותק אם ממשיך לפרט טענותיו ולפורשם כשמלה...

ובהיות שתוך כדי שאותו עלון בידי ראיתי שבהמשך דיבר בכמה דברים שאין הנערים צריכים לדעתם ואין הדיבור בהם מקובל בפומבי, קיפלתי העלון לכיס מקטורני באומרי לידידי הנער הסקרן, דע לך כי אצל רבותינו מעולם לא דיברו בשיעורם על אף אחד יהיה מי שיהיה, מורי ורבי חכם שחיבר סבל מרורות מכמה אינשי, וביושבו בשיעור היו פניו מאירים בשבתו עם חברים, גם חכם עובדיה במוחו הכביר ידע היטב היטב מה חושבים עליו ופועלים נגדו כאלה ואחרים, ומעולם לא פצה פיו אודותם ברבים מאומה, ואדרבא סייע בידם וגער במי שחשב להצר צעדיהם, ועד אחרון עיני ראו בחכם יצחק שיחיה שדיבר עם מישהו דברים נוקבים, ואנכי עומד בצד בהדרת כבוד כאיש אשר ל'ו שומע, ומתפלא הזהו חכם יצחק אשר כל שומע שיעוריו חושב שכל בעיותיו מסתכמות בצעירי הרבנים החולקים על אביו??? כזה ראה וקדש, בדרכם נצעד ולאורם נלך לעד.
 
יישר כח על הדברים. ניכר שיוצא מלב טהור ולשם שמים
ניכר מדבריך שלא איש צעיר אתה לימים, ולמדת תורה ויראת ה' מזקני הדור. אך דע לך ידיד ורעי, גם החכם הנ"ל הוא ת"ח גדול זקן ושבע ימים (כן ירבה) אשר גדל בין החכמים מדורות עברו. וכבר ידעת שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. ויש הרבה גישות ודרכים בעבודת ה'. וישנם חכמים וגדולי ישראל שהיו תקיפים, שרפים ואופני הקודש. ויש אשר היו עדינים יותר. כל אחד לפי טבעו ומזגו. גם רבינו עובדיה כשרצה אמר דברים תקיפים מאוד אפילו כנגד ת"ח גדולים. ולא מעט פעמים גרמו דבריו ז"ל לרעש בעולם.

אני מודה לכבודו שיש דברים משונים, וודאי שהעורכים היה ראוי להם לא להדפיס זאת (כנראה ס"ל שכיון שיצא מפי רבם שפיר דמי).
לגבי ההערה על המלחמות באותה ישיבה. לפני כמה זמן שמעתי זאת גם מהרב בניזרי, ולענ"ד צודקים דבריהם, יש במלחמות אלו חילול ה', ויש כאלה שרק מחפשים את הדברים הללו. ועוד, הגם שהעיר על ישיבתו, בכל זאת לא כתב רשימה של הבעיות שיש שם, אלא העיר על דבר אחד שכאב לו, שאולי דבריו יעשו פרי.
ולגבי מש"כ בסוף, אכן יש שם סיפורים שהיה אפשר לדלגם, אך הוא בא לחזק את הצניעות, ולהודיע שבלי צניעות אפשר להגיע לשאול תחתית. אבל לא הבנתי למה התכוונת שגדולי ישראל לא דברו על אף אחד יהיה מי שיהיה, איך זה מתקשר לעלון?

בכל זאת אבוא אעיר'ה, לגבי תמיהתך בעניין ביטוי לא נכון בברכת כהנים. גם הרב לא התכוון שיש לומר כך לכתחילה. אלא למי שאינו יודע לבטא בצורה טובה (מי שמכיר יש מזקני תוניס שקשה להם לבטא צירי). בק"ש ובתפילה טעיות אינם מעכבות. רק אם חיסר אותיות לא יצא. ע' ס' סב ובמשנ"ב. ובקריאת התורה בס' קמב, דעת הרמ"א שרק טעות המשנה את המשמעות יש להחזיר את הקורא. ובדעת הש"ע נראה שגם אם לא משנה את המשעות יש להחזירו. ע' כה"ח וילקו"י שם. וע"ע בהלכה ברורה מש"כ בזה. וכנראה זו חומרא מיוחדת לקריאת התורה.
וראה גם בהליכות שלמה תפילה עמ' קנב ושו"ת פאת שדך ח"ב, כא שכתבו, שאף אם טעה במלרע ומלעיל יצא ידי חובה. ע"ש בפאת שדך שהביא ראיה נפלאה.
ולגבי ברכת כהנים, על אף שמי שאינו יודע לחתוך האותיות כראוי אסור לו לעלות. מ"מ יש היתר של דש בעירו (ילקו"י קכח סעיף סז). ויכול להיות שזו היתה המציאות אצל אותו חכם שאמר יאיר בחיריק.
מ"מ להניח דעתך, שלחתי את השאלה לרבני כסא רחמים, ואולי יאמרו הסבר שיותר מיישב את הדעת.
 
נערך לאחרונה:
ישר כח גדול, מאמר משובח בזהירות הנדרשת ועם זאת בהחלטיות ובשפה קולחת ופיוטית.
הרבה לא יבינו את עומק העניין, לימדונו להיות תמימים באמונת חכמים, וטוב שכך. אך לעיתים תמימותינו עשויה לעלות לנו ביוקר, ולכן לעיתים צריך להסיר התמימות ולהביט לאמת בעיניים. ר' @קורסיה- נסה לראות צד שני של התמונה, כדי שלא תתעורר מאוחר מידי. כבר אמר הרמב"ן שפעמים רבות ניתן לסתור אחד אחד מן הראיות, אבל עדיין מכלול הדברים יורה על אמיתותו. זה לא רק 'השיעור' או ה'אמירה' הספציפית, זה מכלול הדברים כבר שנים רבות.
 
הרב שילה אפרהימי היקר, אני מבין את רגשותיך והאמן לי שלא ניסיתי 'לטייח' את המציאות. רק אני הקטן הייתי נזהר יותר כשמדברים על ת"ח. רבינו עובדיה שיבח אותו מאוד והביא הרבה מתשובותיו. וגם אם נמצא דברים הנראים בעינינו כמשונים (במיוחד כשזה נמצא אצל התלמידים), לא נבוא לחרוץ את הדין לומר כך וכך הוא פלוני וכד'. לא זה תפקידנו. וכבר היו דברים מעולם, וחבל לנו להתעסק במחלוקות. ה' אוהב שלום, ולא ללבן מחלוקות, עדות, שיטות וכד' בדברים שלא נצרכים.
זוהי דעתי הקטנה, בכל זאת אפשר לשאול את הרבנים
 
הרב שילה אפרהימי היקר, אני מבין את רגשותיך והאמן לי שלא ניסיתי 'לטייח' את המציאות. רק אני הקטן הייתי נזהר יותר כשמדברים על ת"ח. רבינו עובדיה שיבח אותו מאוד והביא הרבה מתשובותיו. וגם אם נמצא דברים הנראים בעינינו כמשונים (במיוחד כשזה נמצא אצל התלמידים), לא נבוא לחרוץ את הדין לומר כך וכך הוא פלוני וכד'. לא זה תפקידנו. וכבר היו דברים מעולם, וחבל לנו להתעסק במחלוקות. ה' אוהב שלום, ולא ללבן מחלוקות, עדות, שיטות וכד' בדברים שלא נצרכים.
זוהי דעתי הקטנה, בכל זאת אפשר לשאול את הרבנים
מה יענה כת"ר על מה שכותב מרן הראש"ל שליט"א בשם הגאון החזו"א (כמדומני, ואיני זוכר כעת את המקור), שלדעת איזה רב אמיתי ואיזה לא, איזה רב יודע ללמוד ואיזה לא, אלו גופי תורה.
ואיני מדבר על מה שנכתב כאן, אלא באופן כללי, מה שכתב שאין לנו להיכנס למחלוקות וכו', שמשמע מדבריו, שאין לדבר על שום רב, יהיה מי שיהיה.
 
לא לא לא!
אל נא אחי תרעו, יש דברים שלא עלו על לבי, ויש גם דברים שרק עתה אני מבין המסתתר מאחוריהם.
אני מצהיר באופן ברור, בהיות שעסקי עם בחורי חמד המופקדים בידי, מוכרח אני להעמידם על יושר דברי אמת, לידע ולהבין מה נכון ומה לא, מהי הדרך שמקובלת בידינו מרבותינו ומהי דרך חדשה לא שערוה אבותינו, אפשר שאתם זכיתם לגדול ולגדל את בניכם בערי הפלטרין שאינם פוגשים בהם דרכים שונות ומשונות, אצלינו פני המצב שהצעירים נפגשים במינים ממינים שונים של חכמים הטוענים לכתר ודעתם נבוכה בראותם תוצאות הפוכות ממה שנתחנכו, יש אצלינו תלמידים מחולון, ויש מלוד, יש מצפת ויש מיד בנימין, וכו' וכו', אנכי לא בא להכפיש איש ולא לדון בכלל מי הוא ומה הוא, אנכי צריך להדגיש את הדרך המסורה בידינו ומשתדל לילך יד ביד עם מה שראו עינינו אצל רבותינו אוחזי לפיד התורה ותו לא! [ולכן הגם שבודאי ובודאי ראינו לרבותינו חכמי אר"ץ תקיפי ארעא, שדיברו דברים כדרבנות, וכן גם חכם עובדיה יצא מגדרו לעתים רחוקות, אך לא יצרו מהומה ממאומה, להכליל ולבזות בכינויי גנאי לתלמידי חכמים]
ומהאי טעמא הגם שעלו בדעתי כמה תשובות למענות ידידי החכם השלם רבי קורסייה, עליו אני קורא את הפסוק בדניאל "כורסייה שביבין די נור, גלגלוהי נור דליק", לא חפצתי ליצור ויכוח שלא נסטה מהמטרה שלשמה הנפתי קולמוסי.
ואם ירצה ה' ויספיק הזמן, בעתיד אכתוב עוד כמה נקודות שכדאי לחדד באמירה נעימה באזני הצעירים, וה' יעזרנו שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

אשמח מאוד לשמוע כל ביקורת, ואפשרי יהיה לשלחה גם ישירות אלי למייל yzhaqmishan@gmail.com
 
הדבר הכי פלאי בכל השיח הזה, ובכלל בשאר השיחות שיוצאים על ידם, שהם כועסים מאוד על זה שכתבו על הרב משה לוי בספריו, וחלקו עליו, והגיעו לידי התבטאויות קשות על זה, ואומרים שצריך לחלוק בכבוד ובדרך ארץ. ובדרך ההלכתי כשמגיעים לכך, בהערות על שו"ת תפילה למשה, שכתב לגבי ענידת שעון אלקטרוני, כתב על הילקוט יוסף של מרן הראשון לציון שכתב שראה רבנים גדולים עושים כך, "רחמנא ליצלאן מרבנים כאלו"... והדברים ידועים... פליאה יותר ממה שכתב חכם יצחק משען השם ישמרהו, אשר זכה להיות אצל סידנא בבא סאלי זיע"א (כפי שרואים בתמונתו שזכה לכך)
 
בעלון הנ"ל דיבר סרה בספר 'רבינו' לח"ר אליהו שטרית על איזה טעויות שיש בו לדעתו

ראשית את מי זה אמור לעניין ההערות שיש לו על חכם שטרית, אטו קוראי אותו עלון יכולים לתקן משהו באותו הספר? ישלח נא אליו הערותיו ומסתמא יקבלם ברצון ובחיבה........שמעלימים ממנו את הספרים העלימו ממנו גם את המכתבים הללו? וגם האם הוא שלח את הערותיו לחכם שטרית ולחכם בעל משנת יוסף בטרם היכה על קדקדם ושפך עליהם כאש חמתו?
הרב נאמ"ן שליט"א בא לומר שצריך לבדוק את הדברים זה הכל לא דיבר סרה ולא כלום. וכל כולו להגן על כבודו של מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל. שכביכול אמר דברים שלא נכונים כלל ואם היה בודק הרב שיטרית שליט"א בדיקה קלה היה רואה שאין כלל הדברים הללו באבן עזרא ולא היה מפרסם.
האם אתה שלחת לרב מאזוז שליט"א קושיותיך לפני שפרסמת כאן?


וביותר קשה שהוא אומר שלא ראה את המשנת יוסף, וא"כ על סמך מה החליט וגמר אומר ששוטים כותבים בו? ובכלל מי הוא זה ואיזהו שמכתיב לו במה לקרוא ובמה לא כדי שלא יכעס, אם בלאו הכי הוא כועס, וגם למה יכעס בלאו הכי על לא דבר, אם לא ראה ולא שמע, בפרט שידוע חומר הכעס, פליאה היא נשגבה ממני לא אוכל לה!!
הוא לא כתב שהוא כועס אלא שאם חשבו שהוא יכעס הנה הדברים הגיעו אליו ולשיטתם עכשיו שהגיעו האם הוא לא כועס.(כביכול לשטיתם בלבד) וזה מוכח מההמשך שאמר "אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח" הרי שאומר בפירוש שאין לו מה לכעוס.
לא התעצלתי והקשבתי לשיעור המלא ושם הוא אמר ממש כדברי ונשמט בדפוס וזה לשונו:
"התלמידים מעלימים ממני את הדברים כדי שלא אכעס, כאילו עכשיו אני לא כועס [אני לא כועס תמיד], אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח".
הוא גם לא כתב ששוטים כותבים בו באופן כללי אלא אמר כך על אלו שהמציאו שלרשב"א היו שתי גירסאות בתהלים. אני גם לא אוהב התבטאות זו אך כך לרוב פליאתו שמוכנים לתרץ בכל מחיר ולהמציא גרסאות אמר כן. אבל לשיטתך שאל אותו ומדוע אמר כן וכתוב לנו כאן תגובתו. אולי יסכים שדיבר בלהט ויחזור בו?

עוד פליאה עצומה הראתי שם בהמשך שהשיב לחכם גדול בדורנו ששמענו שמעו וכנראה מנוחתו עדן כמוהר"ר דיבלצקי
הוא באמת נפטר זצוק"ל לפני שלוש שנים וכמו שכתוב בעלון הנ"ל. "ע"ה" ובע"פ בהרצאה אמר זצ"ל.

שתמה באזני הכותב על איזה כהן שאומר את ברכת כהנים בלעגי שפה ובשיבוש לשון, ובמקום שיסכים עמו ויוכיח בתוכחת מגולה לאותו כהן, משיב "זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות. להיפך כשאתה עושה יאיר בחיריק וישים בחיריק זה יותר מובן מאשר יאר בצירה וכו'" ואנכי שמעתי ולא אבין עמדתי ואשתומם, אם כן הבה נסירה את כל כללי הניקוד מספרינו ונלך לפי משמעות הענין, ומהיכן בא ההווא אמינא לחשוב כן שאם זו אותה משמעות לא נורא אם אומר ניקוד אחר? אתמהה בתימה רבתי.
מנין לך מה עשה ואולי אמר לו אחר כך, זה שזה לא משנה משמעות זה משמעותי, למשל בספר תורה אם עשה טעות שלא משנה משמעות רק גוערים אך לא מחזירים. ואולי באמת ראה אותו אחר כך ותיקנו, עכ"פ הוא רק הביא את זה לדון בגוף החידוש של בחיריק או צירי. ולא האריך בעניין.

עוד שם בהמשך דבריו מקונן ומתאונן על "המלחמות שבתוכנו אינן פוסקות, ולא רק בין החילונים אלא גם בין הדתיים ובין החרדים יש מלחמות אין להכחיש את הדבר הזה כל שבוע מספרים על מלחמות בישיבות וכו'" ומביא כמה עניינים שהשתיקה יפה להם, והנה עד שמוכיח על המלחמות שבין החרדים, מי הוא זה שכתב את כל המובא עד כה, האם זה לא נקרא מלחמות אני עשיתי? ועיני יורדה מים על ההכללה שיש מלחמות בישיבות, זאת מנא ליה??? באיזה ישיבות יש מחלוקות? אם בישיבה אחת קרה מה שקרה שהצליח מעשה שטן להבעיר אש בקצה המחנה, במספר ממש קטן ושולי של מחרחרי ריב, שגורמים בושה גם לבני משפחתם הקרובים אליהם, כפי ששמעתי מכמה וכמה מהם המתגוררים ומלמדים בסביבתנו, אך למה לומר שכן יש בעוד ישיבות מה שלא היה ולא נברא מעולם! פוק חזי ישיבה ישיבה מצפון הארץ ועד דרומה וספק אם תצליח למנות מחצית מאצבעות יד אחת של ישיבות שיש בהן מחלוקות!! בכולן אין נפתל ועיקש, יושבים בחורי חמד ובתורת ה' חפצם, ובאמת כן הוא גם ברוב ככל אותה הישיבה שקרה בה אותו מקרה ביש!
הרב נאמן ראה לנכון להוכיח על זה ומה אתה רוצה שישתוק המריבות הללו שמתפרסמות גם בציבור החילוני עושות חילול ה' נורא וזה לא מיעוט.
 
נערך לאחרונה:
זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות.
כפי שהבטחתי כאן השיבו תשובה. אך באמת לא הבנתי את תשובתו, כי כפי שכתבתי שם בשאלה מוכח בפוסקים (עי' כה"ח קכח ס"ק קצב) שיש בעיה לומר בצורה לא נכונה משום שזה מבלבל את דעת הציבור. ולכן בעירו שדש בו מותר
בכל מקרה אפשר לחזור ולשאול אותם שוב
 
נערך לאחרונה:
בהיותי יושב היום בשבת תחכמוני בא אלי אחד הנערים היקרים שלנו ופניו זורחות כאחלמה, וידו אוחזת בעלון צבעוני יפה למראה וטוב למאכל, וביודעי ומכירי לנער זה שאוהב 'אקשן' הוא הושבתיו לצידי וימיני תחבקנו ואטה אזני למשמע אמרי פיו.

ויראני הנער באותו עלון שהתייחס לכמה וכמה דברי ריבות, ושפך אש וגופרית על ראשי הרחוקים והקרובים אל החל'ל, וביודעו את חולשת אהבת נפשי לחכם עובדיה מזה שנים רבות, טמן ברמז דברי לגלוג מסותרים בפני תם ועיני עגל לאמור "ידריכני רבי ויאמר לי מה היה חכם עובדיה אומר על דברים אלו שנעשים תחת השמש, ומה נעשה אנחנו עמהם"???

ואקח את העלון מידו וארא כי אמנם בית נאמן נקרא, אך אין תוכנו נאמן למקובל בידינו מפי חכמינו וסופרינו דור אחרי דור, ואפתח פי ברינה לאותו נער באמירה רכה, הסכת נא בני ושמע, הט אזנך לי ודע, נער הייתי וגם גודלתי בין החכמים, חכמי ארם צובא וחכמי ירושלים שבאו לארצנו, עוד מזמנו של חכם יצחק שחיבר אשר מידי דברי בו המו מעי לו כי זכור אזכרנו עוד, ולאחר מכן הראנו ה' את נווהו פה בארעא קדישא הדין, וזכינו להתאבק בעפר רגלם של כמה וכמה מגדולי החכמים ועל צבאם עטרת תפארתנו חכם עובדיה, שעוד בארץ הגולה שמנוהו עטרה לראשנו [גם בטרם הוקמה קהילתו הנפרדת של חכם עקריש למי שיודע הענין], וכאן לא זזנו ממנו כמלא נימא, והגם שהיו כולם תקיפים ברוחם ואיתנים בדעתם, וידעו היטב כל המתרחש סביבם ואצל זולתם, ברבים שמו מחסום לפיהם ועשו עצמם כאיש אשר לא שומע ודבר אינו יודע, וכבוד כולם בראשם מונח, ודע לך בני חביבי אהוב ליבי כי אילו הייתי יודע מי העורך והכותב של עלון זה שבידך הייתי מעיר למוסר אזנו שלא כל דבר צריך לחפוז ולהעלות למשבח הדיפוס, וצריך לנפותו באלף נפות ולנקותו באלפיים חושבי מחשבות שלא תיפוק מיניה חורבא.

ואבאר לך כמה דוגמאות על מה כוונת אמרי פי בכל האמור על ראשון ראשון:

בעלון הנ"ל דיבר סרה בספר 'רבינו' לח"ר אליהו שטרית על איזה טעויות שיש בו לדעתו, כאילו יש מי שיכול להימלט ממצודת הטעות וחרמיה, ולאחר מכן התבטא "מה עשו השוטים? יש להם איזו חוברת משנת יוסף, אני לא ראיתי אותה כי התלמידים מעלימים ממני את הדברים כדי שלא אכעס, כאילו עכשיו איני כועס, אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח", וכמה תמיהות רבתי זועקות מדבריו עד לב השמים, ראשית את מי זה אמור לעניין ההערות שיש לו על חכם שטרית, אטו קוראי אותו עלון יכולים לתקן משהו באותו הספר? ישלח נא אליו הערותיו ומסתמא יקבלם ברצון ובחיבה. ועוד זאת קשיא טובא, למה יכנה בשם שוטים את הכותבים בעלון משנת יוסף, הרי באותו עלון כותבים כמה ת"ח גדולים ועל צבאם חכם יצחק עט"ר, וכפי שמסרו לי עורך העלון הוא ת"ח חשוב משכני חכם יצחק ולמה יכנהו בשם שוטים? וביותר קשה שהוא אומר שלא ראה את המשנת יוסף, וא"כ על סמך מה החליט וגמר אומר ששוטים כותבים בו? ובכלל מי הוא זה ואיזהו שמכתיב לו במה לקרוא ובמה לא כדי שלא יכעס, אם בלאו הכי הוא כועס, וגם למה יכעס בלאו הכי על לא דבר, אם לא ראה ולא שמע, בפרט שידוע חומר הכעס, פליאה היא נשגבה ממני לא אוכל לה!!

עוד הראתי לאותו תלמיד הכתוב בהמשך ביטוים קשים אשר רק הנייר יכול לסובלם "שוטים שבעולם! במקום להיות בני אדם שמודים על האמת וחילופיהם בגולם, הם בחינת גולם שיצא מן התולעת ועוד לא התפתח ככה הם כותבים וכותבים וכותבים, אם היו חכמים היו שולחים לי לחות את ההערות שלהם בלבד במכתב והייתי רואה ואומר חזק וברוך כוונת אל האמת, ואם ההערות הבל ירבו כמותך בישמעאל לא בישראל הוא כותב שטויות והבלים מה נעשה", ושוב מתגברת הפליאה למה יקרא ויכנה בשם שוטים וגלמים וישמעאלים למי שבכלל הוא לא ראה את דבריו, ויש צד בדבריו שיאמר להם חזק וברוך כיונת לאמת? ועוד זאת מי אמר לו שלא שלחו אליו את דבריו, ואותם אלה שמעלימים ממנו את הספרים העלימו ממנו גם את המכתבים הללו? וגם האם הוא שלח את הערותיו לחכם שטרית ולחכם בעל משנת יוסף בטרם היכה על קדקדם ושפך עליהם כאש חמתו?

עוד פליאה עצומה הראתי שם בהמשך שהשיב לחכם גדול בדורנו ששמענו שמעו וכנראה מנוחתו עדן כמוהר"ר דיבלצקי שתמה באזני הכותב על איזה כהן שאומר את ברכת כהנים בלעגי שפה ובשיבוש לשון, ובמקום שיסכים עמו ויוכיח בתוכחת מגולה לאותו כהן, משיב "זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות. להיפך כשאתה עושה יאיר בחיריק וישים בחיריק זה יותר מובן מאשר יאר בצירה וכו'" ואנכי שמעתי ולא אבין עמדתי ואשתומם, אם כן הבה נסירה את כל כללי הניקוד מספרינו ונלך לפי משמעות הענין, ומהיכן בא ההווא אמינא לחשוב כן שאם זו אותה משמעות לא נורא אם אומר ניקוד אחר? אתמהה בתימה רבתי.

עוד שם בהמשך דבריו מקונן ומתאונן על "המלחמות שבתוכנו אינן פוסקות, ולא רק בין החילונים אלא גם בין הדתיים ובין החרדים יש מלחמות אין להכחיש את הדבר הזה כל שבוע מספרים על מלחמות בישיבות וכו'" ומביא כמה עניינים שהשתיקה יפה להם, והנה עד שמוכיח על המלחמות שבין החרדים, מי הוא זה שכתב את כל המובא עד כה, האם זה לא נקרא מלחמות אני עשיתי? ועיני יורדה מים על ההכללה שיש מלחמות בישיבות, זאת מנא ליה??? באיזה ישיבות יש מחלוקות? אם בישיבה אחת קרה מה שקרה שהצליח מעשה שטן להבעיר אש בקצה המחנה, במספר ממש קטן ושולי של מחרחרי ריב, שגורמים בושה גם לבני משפחתם הקרובים אליהם, כפי ששמעתי מכמה וכמה מהם המתגוררים ומלמדים בסביבתנו, אך למה לומר שכן יש בעוד ישיבות מה שלא היה ולא נברא מעולם! פוק חזי ישיבה ישיבה מצפון הארץ ועד דרומה וספק אם תצליח למנות מחצית מאצבעות יד אחת של ישיבות שיש בהן מחלוקות!! בכולן אין נפתל ועיקש, יושבים בחורי חמד ובתורת ה' חפצם, ובאמת כן הוא גם ברוב ככל אותה הישיבה שקרה בה אותו מקרה ביש!

ואם כוונתו על ישיבת עצמו כפי שממשיך תוך כדי דיבור וכותב וכי אני אין לי לפעמים בעיות בישיבה, יש לי בעיות אבל אני שותק, ואם אתה יודע שדבריך לא נשמעים כי יש כאלה שמחקים כל פעם את הישיבות האחרות אז תשתוק, במחילת כבודו לא קרב זה אל זה כל הלילה, וגם לא ידעתי איפה הוא שותק אם ממשיך לפרט טענותיו ולפורשם כשמלה...

ובהיות שתוך כדי שאותו עלון בידי ראיתי שבהמשך דיבר בכמה דברים שאין הנערים צריכים לדעתם ואין הדיבור בהם מקובל בפומבי, קיפלתי העלון לכיס מקטורני באומרי לידידי הנער הסקרן, דע לך כי אצל רבותינו מעולם לא דיברו בשיעורם על אף אחד יהיה מי שיהיה, מורי ורבי חכם שחיבר סבל מרורות מכמה אינשי, וביושבו בשיעור היו פניו מאירים בשבתו עם חברים, גם חכם עובדיה במוחו הכביר ידע היטב היטב מה חושבים עליו ופועלים נגדו כאלה ואחרים, ומעולם לא פצה פיו אודותם ברבים מאומה, ואדרבא סייע בידם וגער במי שחשב להצר צעדיהם, ועד אחרון עיני ראו בחכם יצחק שיחיה שדיבר עם מישהו דברים נוקבים, ואנכי עומד בצד בהדרת כבוד כאיש אשר ל'ו שומע, ומתפלא הזהו חכם יצחק אשר כל שומע שיעוריו חושב שכל בעיותיו מסתכמות בצעירי הרבנים החולקים על אביו??? כזה ראה וקדש, בדרכם נצעד ולאורם נלך לעד.
שלום וברכה
אכן לצערי בעלון הנ"ל
מובאים פעם אחר פעם דברים חמורים
 
שלום וברכה
אכן לצערי בעלון הנ"ל
מובאים פעם אחר פעם דברים חמורים
זו טענה חמורה, כנגד כל יהודי לא כ"ש כנגד ת"ח מפורסם, וידידו של הגר"ע זצ"ל.
תכתוב דוגמאות ונראה. מה שנכתב כאן לעיל גם אם טעון בירור עדיין איננו בגדר "דברים חמורים".
 
זו טענה חמורה, כנגד כל יהודי לא כ"ש כנגד ת"ח מפורסם, וידידו של הגר"ע זצ"ל.
תכתוב דוגמאות ונראה. מה שנכתב כאן לעיל גם אם טעון בירור עדיין איננו בגדר "דברים חמורים".
 

קבצים מצורפים

  • קונ' אמת קנה-כג שבט פ''א מתוקן.pdf
    2.6 MB · צפיות: 35
לגבי נוסחאות התפלה, הן אמת שגם אני לא מתפלל כדעתם אך דעתו היא לא המצאה. אכן, עיין בויען שמואל ח"ח שכתבו על זה תשובה ארוכה.

לכבי מלכותיה קאים, הוספתי תשובה של אברך אחד שהוכיח שרוב מוחלט של הראשונים והסידורים היה בלי מלכותיה (לא אמרתי שכך צריך לעשות כי לא זכיתי לעיין בזה, אך להוציא פשקוויל זה לא שייך)

לגבי הלל ביום העצמאות זו סתם הערה שולית. מה שהרה"ג הנאמ"ן סיים שמי שרוצה יכול לומר הלל בלי ברכה זו מסקנת היבי"א בח"ו. ולגבי יום ירושלים, שבפורת יוסף כן אומרים תחנון, אם היה המשיג בודק עוד קצת, היה מגלה בחזו"ע ארבע תעניות בהספד על הגרב"צ, שהרב בן ציון זצ"ל רצה שלא לומר תחנון, והרב צדקה סבר שכן לומר, והגרב"צ בענווה שהיתה לו ביטל דעתו.

לגבי קוממיות בארצנו, מניין למשיג שלא נמצא שום סידור עם בארצנו ב-ב'?!

ועל הערה שכתב על יום השואה, כל הקורא יצחק לו, וכי על איזה רעיון מוסרי או איזה גמטריא צריך להתקיף ולהתקיף, ולהכניס לרב מילים שלא אמר?!

סוף דבר, בכל האריכות בקונט' הנ"ל יש רק כמה נקודות בודדות שאפשר להעיר עליהם וכל השאר הם רק חיפוש אחר שגיאות ועל מה לעשות רעש. והוא רחום
 

קבצים מצורפים

  • מלכותיה קאים.pdf
    1.8 MB · צפיות: 13
נערך לאחרונה:
לגבי נוסחאות התפלה, הן אמת שגם אני לא מתפלל כדעתם אך דעתו היא לא המצאה. עיין בויען שמואל ח"ח שכתבו על זה תשובה ארוכה.

לכבי מלכותיה קאים, הוספתי תשובה של אברך אחד שהוכיח שרוב מוחלט של הראשונים והסידורים היה בלי מלכותיה (לא אמרתי שכך צריך לעשות כי לא זכיתי לעיין בזה, אך להוציא פשקוויל זה לא שייך)

לגבי הלל ביום העצמאות זו סתם הערה שולית. מה שהרה"ג הנאמ"ן סיים שמי שרוצה יכול לומר הלל בלי ברכה זו מסקנת היבי"א בח"ו. ולגבי יום ירושלים, שבפורת יוסף כן אומרים תחנון, אם היה המשיג בודק עוד קצת, היה מגלה בחזו"ע ארבע תעניות בהספד על הגרב"צ, שהרב בן ציון זצ"ל רצה שלא לומר תחנון, והרב צדקה סבר שכן לומר, והגרב"צ בענווה שהיתה לו ביטל דעתו.

לגבי קוממיות בארצנו, מניין למשיג שלא נמצא שום סידור עם בארצנו ב-ב'?!

ועל הערה שכתב על יום השואה, כל הקורא יצחק לו, וכי על איזה רעיון מוסרי או איזה גמטריא צריך להתקיף ולהתקיף, ולהכניס לרב מילים שלא אמר?!

סוף דבר שבכל האריכות בקונט' הנ"ל יש רק כמה נקודות בודדות שאפשר להעיר עליהם וכל השאר הם רק חיפוש אחר שגיאות ועל מה לעשות רעש. והוא רחום
דפח"ח.
 
שבוע טוב אליהו הנביא זכור לטוב
הנה מאז שכתבתי את מה שראיתי בדפים הנ"ל של בית נאמן לא ראיתי יותר דפים אלו במגדל העמק, ביקשתי כמה פעמים שישלחו לי במייל ואין עונה, שמא מישהו יודע אם זה יוצא כל שבוע או פעם בחודש וכדו', והיאך אפשר להשיג דברים אלו מידי חדש בחדשו?
 
חזור
חלק עליון