יצחק משען
Well-known member
בהיותי יושב היום בשבת תחכמוני בא אלי אחד הנערים היקרים שלנו ופניו זורחות כאחלמה, וידו אוחזת בעלון צבעוני יפה למראה וטוב למאכל, וביודעי ומכירי לנער זה שאוהב 'אקשן' הוא הושבתיו לצידי וימיני תחבקנו ואטה אזני למשמע אמרי פיו.
ויראני הנער באותו עלון שהתייחס לכמה וכמה דברי ריבות, ושפך אש וגופרית על ראשי הרחוקים והקרובים אל החל'ל, וביודעו את חולשת אהבת נפשי לחכם עובדיה מזה שנים רבות, טמן ברמז דברי לגלוג מסותרים בפני תם ועיני עגל לאמור "ידריכני רבי ויאמר לי מה היה חכם עובדיה אומר על דברים אלו שנעשים תחת השמש, ומה נעשה אנחנו עמהם"???
ואקח את העלון מידו וארא כי אמנם בית נאמן נקרא, אך אין תוכנו נאמן למקובל בידינו מפי חכמינו וסופרינו דור אחרי דור, ואפתח פי ברינה לאותו נער באמירה רכה, הסכת נא בני ושמע, הט אזנך לי ודע, נער הייתי וגם גודלתי בין החכמים, חכמי ארם צובא וחכמי ירושלים שבאו לארצנו, עוד מזמנו של חכם יצחק שחיבר אשר מידי דברי בו המו מעי לו כי זכור אזכרנו עוד, ולאחר מכן הראנו ה' את נווהו פה בארעא קדישא הדין, וזכינו להתאבק בעפר רגלם של כמה וכמה מגדולי החכמים ועל צבאם עטרת תפארתנו חכם עובדיה, שעוד בארץ הגולה שמנוהו עטרה לראשנו [גם בטרם הוקמה קהילתו הנפרדת של חכם עקריש למי שיודע הענין], וכאן לא זזנו ממנו כמלא נימא, והגם שהיו כולם תקיפים ברוחם ואיתנים בדעתם, וידעו היטב כל המתרחש סביבם ואצל זולתם, ברבים שמו מחסום לפיהם ועשו עצמם כאיש אשר לא שומע ודבר אינו יודע, וכבוד כולם בראשם מונח, ודע לך בני חביבי אהוב ליבי כי אילו הייתי יודע מי העורך והכותב של עלון זה שבידך הייתי מעיר למוסר אזנו שלא כל דבר צריך לחפוז ולהעלות למשבח הדיפוס, וצריך לנפותו באלף נפות ולנקותו באלפיים חושבי מחשבות שלא תיפוק מיניה חורבא.
ואבאר לך כמה דוגמאות על מה כוונת אמרי פי בכל האמור על ראשון ראשון:
בעלון הנ"ל דיבר סרה בספר 'רבינו' לח"ר אליהו שטרית על איזה טעויות שיש בו לדעתו, כאילו יש מי שיכול להימלט ממצודת הטעות וחרמיה, ולאחר מכן התבטא "מה עשו השוטים? יש להם איזו חוברת משנת יוסף, אני לא ראיתי אותה כי התלמידים מעלימים ממני את הדברים כדי שלא אכעס, כאילו עכשיו איני כועס, אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח", וכמה תמיהות רבתי זועקות מדבריו עד לב השמים, ראשית את מי זה אמור לעניין ההערות שיש לו על חכם שטרית, אטו קוראי אותו עלון יכולים לתקן משהו באותו הספר? ישלח נא אליו הערותיו ומסתמא יקבלם ברצון ובחיבה. ועוד זאת קשיא טובא, למה יכנה בשם שוטים את הכותבים בעלון משנת יוסף, הרי באותו עלון כותבים כמה ת"ח גדולים ועל צבאם חכם יצחק עט"ר, וכפי שמסרו לי עורך העלון הוא ת"ח חשוב משכני חכם יצחק ולמה יכנהו בשם שוטים? וביותר קשה שהוא אומר שלא ראה את המשנת יוסף, וא"כ על סמך מה החליט וגמר אומר ששוטים כותבים בו? ובכלל מי הוא זה ואיזהו שמכתיב לו במה לקרוא ובמה לא כדי שלא יכעס, אם בלאו הכי הוא כועס, וגם למה יכעס בלאו הכי על לא דבר, אם לא ראה ולא שמע, בפרט שידוע חומר הכעס, פליאה היא נשגבה ממני לא אוכל לה!!
עוד הראתי לאותו תלמיד הכתוב בהמשך ביטוים קשים אשר רק הנייר יכול לסובלם "שוטים שבעולם! במקום להיות בני אדם שמודים על האמת וחילופיהם בגולם, הם בחינת גולם שיצא מן התולעת ועוד לא התפתח ככה הם כותבים וכותבים וכותבים, אם היו חכמים היו שולחים לי לחות את ההערות שלהם בלבד במכתב והייתי רואה ואומר חזק וברוך כוונת אל האמת, ואם ההערות הבל ירבו כמותך בישמעאל לא בישראל הוא כותב שטויות והבלים מה נעשה", ושוב מתגברת הפליאה למה יקרא ויכנה בשם שוטים וגלמים וישמעאלים למי שבכלל הוא לא ראה את דבריו, ויש צד בדבריו שיאמר להם חזק וברוך כיונת לאמת? ועוד זאת מי אמר לו שלא שלחו אליו את דבריו, ואותם אלה שמעלימים ממנו את הספרים העלימו ממנו גם את המכתבים הללו? וגם האם הוא שלח את הערותיו לחכם שטרית ולחכם בעל משנת יוסף בטרם היכה על קדקדם ושפך עליהם כאש חמתו?
עוד פליאה עצומה הראתי שם בהמשך שהשיב לחכם גדול בדורנו ששמענו שמעו וכנראה מנוחתו עדן כמוהר"ר דיבלצקי שתמה באזני הכותב על איזה כהן שאומר את ברכת כהנים בלעגי שפה ובשיבוש לשון, ובמקום שיסכים עמו ויוכיח בתוכחת מגולה לאותו כהן, משיב "זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות. להיפך כשאתה עושה יאיר בחיריק וישים בחיריק זה יותר מובן מאשר יאר בצירה וכו'" ואנכי שמעתי ולא אבין עמדתי ואשתומם, אם כן הבה נסירה את כל כללי הניקוד מספרינו ונלך לפי משמעות הענין, ומהיכן בא ההווא אמינא לחשוב כן שאם זו אותה משמעות לא נורא אם אומר ניקוד אחר? אתמהה בתימה רבתי.
עוד שם בהמשך דבריו מקונן ומתאונן על "המלחמות שבתוכנו אינן פוסקות, ולא רק בין החילונים אלא גם בין הדתיים ובין החרדים יש מלחמות אין להכחיש את הדבר הזה כל שבוע מספרים על מלחמות בישיבות וכו'" ומביא כמה עניינים שהשתיקה יפה להם, והנה עד שמוכיח על המלחמות שבין החרדים, מי הוא זה שכתב את כל המובא עד כה, האם זה לא נקרא מלחמות אני עשיתי? ועיני יורדה מים על ההכללה שיש מלחמות בישיבות, זאת מנא ליה??? באיזה ישיבות יש מחלוקות? אם בישיבה אחת קרה מה שקרה שהצליח מעשה שטן להבעיר אש בקצה המחנה, במספר ממש קטן ושולי של מחרחרי ריב, שגורמים בושה גם לבני משפחתם הקרובים אליהם, כפי ששמעתי מכמה וכמה מהם המתגוררים ומלמדים בסביבתנו, אך למה לומר שכן יש בעוד ישיבות מה שלא היה ולא נברא מעולם! פוק חזי ישיבה ישיבה מצפון הארץ ועד דרומה וספק אם תצליח למנות מחצית מאצבעות יד אחת של ישיבות שיש בהן מחלוקות!! בכולן אין נפתל ועיקש, יושבים בחורי חמד ובתורת ה' חפצם, ובאמת כן הוא גם ברוב ככל אותה הישיבה שקרה בה אותו מקרה ביש!
ואם כוונתו על ישיבת עצמו כפי שממשיך תוך כדי דיבור וכותב וכי אני אין לי לפעמים בעיות בישיבה, יש לי בעיות אבל אני שותק, ואם אתה יודע שדבריך לא נשמעים כי יש כאלה שמחקים כל פעם את הישיבות האחרות אז תשתוק, במחילת כבודו לא קרב זה אל זה כל הלילה, וגם לא ידעתי איפה הוא שותק אם ממשיך לפרט טענותיו ולפורשם כשמלה...
ובהיות שתוך כדי שאותו עלון בידי ראיתי שבהמשך דיבר בכמה דברים שאין הנערים צריכים לדעתם ואין הדיבור בהם מקובל בפומבי, קיפלתי העלון לכיס מקטורני באומרי לידידי הנער הסקרן, דע לך כי אצל רבותינו מעולם לא דיברו בשיעורם על אף אחד יהיה מי שיהיה, מורי ורבי חכם שחיבר סבל מרורות מכמה אינשי, וביושבו בשיעור היו פניו מאירים בשבתו עם חברים, גם חכם עובדיה במוחו הכביר ידע היטב היטב מה חושבים עליו ופועלים נגדו כאלה ואחרים, ומעולם לא פצה פיו אודותם ברבים מאומה, ואדרבא סייע בידם וגער במי שחשב להצר צעדיהם, ועד אחרון עיני ראו בחכם יצחק שיחיה שדיבר עם מישהו דברים נוקבים, ואנכי עומד בצד בהדרת כבוד כאיש אשר ל'ו שומע, ומתפלא הזהו חכם יצחק אשר כל שומע שיעוריו חושב שכל בעיותיו מסתכמות בצעירי הרבנים החולקים על אביו??? כזה ראה וקדש, בדרכם נצעד ולאורם נלך לעד.
ויראני הנער באותו עלון שהתייחס לכמה וכמה דברי ריבות, ושפך אש וגופרית על ראשי הרחוקים והקרובים אל החל'ל, וביודעו את חולשת אהבת נפשי לחכם עובדיה מזה שנים רבות, טמן ברמז דברי לגלוג מסותרים בפני תם ועיני עגל לאמור "ידריכני רבי ויאמר לי מה היה חכם עובדיה אומר על דברים אלו שנעשים תחת השמש, ומה נעשה אנחנו עמהם"???
ואקח את העלון מידו וארא כי אמנם בית נאמן נקרא, אך אין תוכנו נאמן למקובל בידינו מפי חכמינו וסופרינו דור אחרי דור, ואפתח פי ברינה לאותו נער באמירה רכה, הסכת נא בני ושמע, הט אזנך לי ודע, נער הייתי וגם גודלתי בין החכמים, חכמי ארם צובא וחכמי ירושלים שבאו לארצנו, עוד מזמנו של חכם יצחק שחיבר אשר מידי דברי בו המו מעי לו כי זכור אזכרנו עוד, ולאחר מכן הראנו ה' את נווהו פה בארעא קדישא הדין, וזכינו להתאבק בעפר רגלם של כמה וכמה מגדולי החכמים ועל צבאם עטרת תפארתנו חכם עובדיה, שעוד בארץ הגולה שמנוהו עטרה לראשנו [גם בטרם הוקמה קהילתו הנפרדת של חכם עקריש למי שיודע הענין], וכאן לא זזנו ממנו כמלא נימא, והגם שהיו כולם תקיפים ברוחם ואיתנים בדעתם, וידעו היטב כל המתרחש סביבם ואצל זולתם, ברבים שמו מחסום לפיהם ועשו עצמם כאיש אשר לא שומע ודבר אינו יודע, וכבוד כולם בראשם מונח, ודע לך בני חביבי אהוב ליבי כי אילו הייתי יודע מי העורך והכותב של עלון זה שבידך הייתי מעיר למוסר אזנו שלא כל דבר צריך לחפוז ולהעלות למשבח הדיפוס, וצריך לנפותו באלף נפות ולנקותו באלפיים חושבי מחשבות שלא תיפוק מיניה חורבא.
ואבאר לך כמה דוגמאות על מה כוונת אמרי פי בכל האמור על ראשון ראשון:
בעלון הנ"ל דיבר סרה בספר 'רבינו' לח"ר אליהו שטרית על איזה טעויות שיש בו לדעתו, כאילו יש מי שיכול להימלט ממצודת הטעות וחרמיה, ולאחר מכן התבטא "מה עשו השוטים? יש להם איזו חוברת משנת יוסף, אני לא ראיתי אותה כי התלמידים מעלימים ממני את הדברים כדי שלא אכעס, כאילו עכשיו איני כועס, אם הדברים טעות אז עני עונה עליהם ונגמר הסיפור, ואם הדברים לא טעות אדרבא יישר כח", וכמה תמיהות רבתי זועקות מדבריו עד לב השמים, ראשית את מי זה אמור לעניין ההערות שיש לו על חכם שטרית, אטו קוראי אותו עלון יכולים לתקן משהו באותו הספר? ישלח נא אליו הערותיו ומסתמא יקבלם ברצון ובחיבה. ועוד זאת קשיא טובא, למה יכנה בשם שוטים את הכותבים בעלון משנת יוסף, הרי באותו עלון כותבים כמה ת"ח גדולים ועל צבאם חכם יצחק עט"ר, וכפי שמסרו לי עורך העלון הוא ת"ח חשוב משכני חכם יצחק ולמה יכנהו בשם שוטים? וביותר קשה שהוא אומר שלא ראה את המשנת יוסף, וא"כ על סמך מה החליט וגמר אומר ששוטים כותבים בו? ובכלל מי הוא זה ואיזהו שמכתיב לו במה לקרוא ובמה לא כדי שלא יכעס, אם בלאו הכי הוא כועס, וגם למה יכעס בלאו הכי על לא דבר, אם לא ראה ולא שמע, בפרט שידוע חומר הכעס, פליאה היא נשגבה ממני לא אוכל לה!!
עוד הראתי לאותו תלמיד הכתוב בהמשך ביטוים קשים אשר רק הנייר יכול לסובלם "שוטים שבעולם! במקום להיות בני אדם שמודים על האמת וחילופיהם בגולם, הם בחינת גולם שיצא מן התולעת ועוד לא התפתח ככה הם כותבים וכותבים וכותבים, אם היו חכמים היו שולחים לי לחות את ההערות שלהם בלבד במכתב והייתי רואה ואומר חזק וברוך כוונת אל האמת, ואם ההערות הבל ירבו כמותך בישמעאל לא בישראל הוא כותב שטויות והבלים מה נעשה", ושוב מתגברת הפליאה למה יקרא ויכנה בשם שוטים וגלמים וישמעאלים למי שבכלל הוא לא ראה את דבריו, ויש צד בדבריו שיאמר להם חזק וברוך כיונת לאמת? ועוד זאת מי אמר לו שלא שלחו אליו את דבריו, ואותם אלה שמעלימים ממנו את הספרים העלימו ממנו גם את המכתבים הללו? וגם האם הוא שלח את הערותיו לחכם שטרית ולחכם בעל משנת יוסף בטרם היכה על קדקדם ושפך עליהם כאש חמתו?
עוד פליאה עצומה הראתי שם בהמשך שהשיב לחכם גדול בדורנו ששמענו שמעו וכנראה מנוחתו עדן כמוהר"ר דיבלצקי שתמה באזני הכותב על איזה כהן שאומר את ברכת כהנים בלעגי שפה ובשיבוש לשון, ובמקום שיסכים עמו ויוכיח בתוכחת מגולה לאותו כהן, משיב "זו לא טעות שמשנה המשמעות, נכון שזה כתוב בצירי אבל המשמעות היא אותה משמעות. להיפך כשאתה עושה יאיר בחיריק וישים בחיריק זה יותר מובן מאשר יאר בצירה וכו'" ואנכי שמעתי ולא אבין עמדתי ואשתומם, אם כן הבה נסירה את כל כללי הניקוד מספרינו ונלך לפי משמעות הענין, ומהיכן בא ההווא אמינא לחשוב כן שאם זו אותה משמעות לא נורא אם אומר ניקוד אחר? אתמהה בתימה רבתי.
עוד שם בהמשך דבריו מקונן ומתאונן על "המלחמות שבתוכנו אינן פוסקות, ולא רק בין החילונים אלא גם בין הדתיים ובין החרדים יש מלחמות אין להכחיש את הדבר הזה כל שבוע מספרים על מלחמות בישיבות וכו'" ומביא כמה עניינים שהשתיקה יפה להם, והנה עד שמוכיח על המלחמות שבין החרדים, מי הוא זה שכתב את כל המובא עד כה, האם זה לא נקרא מלחמות אני עשיתי? ועיני יורדה מים על ההכללה שיש מלחמות בישיבות, זאת מנא ליה??? באיזה ישיבות יש מחלוקות? אם בישיבה אחת קרה מה שקרה שהצליח מעשה שטן להבעיר אש בקצה המחנה, במספר ממש קטן ושולי של מחרחרי ריב, שגורמים בושה גם לבני משפחתם הקרובים אליהם, כפי ששמעתי מכמה וכמה מהם המתגוררים ומלמדים בסביבתנו, אך למה לומר שכן יש בעוד ישיבות מה שלא היה ולא נברא מעולם! פוק חזי ישיבה ישיבה מצפון הארץ ועד דרומה וספק אם תצליח למנות מחצית מאצבעות יד אחת של ישיבות שיש בהן מחלוקות!! בכולן אין נפתל ועיקש, יושבים בחורי חמד ובתורת ה' חפצם, ובאמת כן הוא גם ברוב ככל אותה הישיבה שקרה בה אותו מקרה ביש!
ואם כוונתו על ישיבת עצמו כפי שממשיך תוך כדי דיבור וכותב וכי אני אין לי לפעמים בעיות בישיבה, יש לי בעיות אבל אני שותק, ואם אתה יודע שדבריך לא נשמעים כי יש כאלה שמחקים כל פעם את הישיבות האחרות אז תשתוק, במחילת כבודו לא קרב זה אל זה כל הלילה, וגם לא ידעתי איפה הוא שותק אם ממשיך לפרט טענותיו ולפורשם כשמלה...
ובהיות שתוך כדי שאותו עלון בידי ראיתי שבהמשך דיבר בכמה דברים שאין הנערים צריכים לדעתם ואין הדיבור בהם מקובל בפומבי, קיפלתי העלון לכיס מקטורני באומרי לידידי הנער הסקרן, דע לך כי אצל רבותינו מעולם לא דיברו בשיעורם על אף אחד יהיה מי שיהיה, מורי ורבי חכם שחיבר סבל מרורות מכמה אינשי, וביושבו בשיעור היו פניו מאירים בשבתו עם חברים, גם חכם עובדיה במוחו הכביר ידע היטב היטב מה חושבים עליו ופועלים נגדו כאלה ואחרים, ומעולם לא פצה פיו אודותם ברבים מאומה, ואדרבא סייע בידם וגער במי שחשב להצר צעדיהם, ועד אחרון עיני ראו בחכם יצחק שיחיה שדיבר עם מישהו דברים נוקבים, ואנכי עומד בצד בהדרת כבוד כאיש אשר ל'ו שומע, ומתפלא הזהו חכם יצחק אשר כל שומע שיעוריו חושב שכל בעיותיו מסתכמות בצעירי הרבנים החולקים על אביו??? כזה ראה וקדש, בדרכם נצעד ולאורם נלך לעד.
