למה הש"צ אומר לפני ההלל "ברשות מורי ורבותי"?

[איש חיל]

למה אומר הש"צ ברשות מורי ורבותי. הרי כולם חוזרים ומברכים בעצמם את ברכת לגמור את ההלל, ולכאו' אם אומרים "שמים" זה מראה שרוצים לצאת בברכת הש"צ.
ולכאו' עדיף שלא יאמר הש"צ ברשות מורי ורבותי.
ואולי אם עונים ברוך הוא וברוך שמו, זה מראה שאינו יוצא יד"ח. ויל"ע.
מה דעתכם בזה.

 

[abc123]

אותו סיפור בספירת העומר. ולכן לענ"ד או שיעשה כוונה נגדית. או שיברך בזמן שהוא מברך. ולא יחכה שיסיים.

 

[ישועה ורחמים]

כשמברך ברכה בציבור, שלא יראה כמתפרץ, מבקש מהם רשות קודם.
כמדומני שכך מבואר בזה"ק

 

[בשורות טובות]

כשמברך ברכה בציבור, שלא יראה כמתפרץ, מבקש מהם רשות קודם.
כמדומני שכך מבואר בזה"ק

יש לך אולי מיקום מדויק
כיון שהרבה תמהו על זה שאומרים ברשות מורי ורבותי בהלל ובספירת העומר

 

[בשורות טובות]

תשובות הגרב"צ מוצפי בענין זה:



שאלה - 120635
נכון לספור ספה"ע כ"א בעצמו ולא מספירת הש"ץ : מדוע המנהג שהש"ץ אומר ברשות מורי ורבותי ועונים לו שמים = שומע משמיע יחד מכוונים ! כאילו כן רוצים לספור בברכת הש"ץ ?
תשובה
כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.

שאלה - 225149 לכבוד הרב עליתי חזן השבת, ולא אמרתי ברשות מורי ורבותי לפני הספירה. אחד המתפללים העיר לי לאחר התפילה בצינעא שזה נועד כדי להוציא ידי חובה את מי שפיספס פעם אחת. תשובה לא נהגו לאמרו.

שאלה - 200967 לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם אנחנו הספרדים נוהגים לומר לפני ברכת ''המוציא'' ברשות מורי ורבותי כמו שאומר הרמ''א? תשובה בהחלט לא, מחשש להפסק.

שאלה - 178197 לכבוד הרב מוצפי שליט"א אים נקלעתי לבית הכנסת ושמה החזן אמר ברשות מורי ורבותי עניתי שמים האים אני יכול לברך תשובה כיוון שלא התכוונת לצאת ידי חובה. רשאי אתה לספור בברכה.

שאלה - 176868 לכבוד הרב שלום רב האם יש עניין שלא להגיד ברשות מורי ורבותי לפני שהחזן מוציא את האחרים ידי חובה האם זה מעכב? (שמעתי כך היום בשיעור לפני ערבית שזה מעכב) או שצריך להגיד? תשובה רק כאשר הוא מוציא אחרים ידי חובתם.

שאלה - 129898 שלום לכבוד הרב מה דעת הרב לגבי אמירת ברשות מורי ורבותי בספירת העומר? תשובה אנחנו לא נוהגים לומר.

 

[בשורות טובות]

כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.

 

[יוסף שלום]

עיינו ברב פעלים חלק ה סימן כב שם כתב שמטעם נימוס כבוד וענווה שיבקש הש"ץ שמברך ראשון ספירת העומר רשות מהציבור שלא יראה כקופץ בראש לפני כולם והם עונים לו בענוה שהשמים נןתנים רשות . מדמה זאת למלאכים שנוטלים רשות זה מזה כדי לכבד את ה'.

 

[בנימין לוריא]

כשאני מברך איני אומר ״ברשות מורי ורבותי״. וכך נהגתי בליל שבת האחרון ובליל יום טוב האחרון בפני מורנו הגאון הגדול הראשון לציון שליט״א המחבר המפורסם של ילקוט יוסף.

לפי מה שהרב אמר בשיעור שלא מצוי שהחזן יוציא יד"ח, מובן למה ניחא ליה שלא לומר "ברשות מורי ורבותי".

 

[דבק בתורת מרן]

זכורני כי מרן מזהיר על כך בספריו לעשות תנאי בתחילת העומר כי אינו רוצה לצאת כל ימי הספירה בברכה של הש"צ

ואין מקורו עימי כעת

 

[בנימין לוריא]

זכורני כי מרן מזהיר על כך בספריו לעשות תנאי בתחילת העומר כי אינו רוצה לצאת כל ימי הספירה בברכה של הש"צ

ואין מקורו עימי כעת

אכן.
והמקור הובא כאן:

עד כדי כך שמרן רשכב''ג זצוק''ל בספרו חזון עובדיה (יו''ט עמ' רלב) וכן בילקו''י הל' ספירת העומר עמ' קעט ע''ש שלכתחילה לעשות תנאי שלא לצאת ידי חובה בברכה של הש''צ

 

[בנימין לוריא]

מה המקור שהחזן לפני שמברך על ספירת העומר אומר ברשות מורי ורבותי והציבור עונה שמים ?

הרי כידוע כל מה שאומרים ברשות מורי ורבותי כדי לעורר הכונה שיכונו לצאת ידי חובה וגם הציבור עונה שמים ר''ת שומע משמיעה יחדיו מכוונים וכאן בספירת העומר הפוך על הפוך אנחנו לא רוצים לצאת ידי חובה בברכה ובספירת העומר של הש''צ אז מה העניין לעורר הכוונה וא''כ לכאורה עדיף לבטל את זה כי יש כאלו שלא יודעים...

forum.moreshet-maran.com