מי הוא רבו המובהק של הריטב''א
החיד''א בשם הגדולים ד''ה הריטב''א, הביא מהיד מלאכי שהרמ''ה היה רבו המובהק של הריטב''א כיון שכן מוכח מזה שכתב הריטב''א "כן דעת מורי המובהק הר''ם", ואין מובהק אלא אחד. והקשה החיד''א על דבריו שאף על הרא''ה הריטב''א כותב מובהק, ומכל מקום לא סתר החיד''א את דבריו.
אמנם נראה שטעות נפלה כאן, שהרי הרמ''ה הוא חבירו של הרמב''ן, כמו שכתב החיד''א שם בד''ה רבינו מאיר בן רבי טורדוס הלוי. ויש לחזק את דברי החיד''א האלו, שהרמב''ן בב''ב לד. ד''ה והוי יודע, מביא ששאל שאלה לרב ר''מ נשיא נשיאי הלוי נ''ר, ומסיים הרמב''ן שם, זה השיב הנשיא הגדול שפתים ישק משיב דברים נכוחים, ע''כ. וכן בתחילת ברכות מביא הרמב''ן דבר שנתקשה בו בילדותו, וכותב וכיון שנהגו הוצרכתי לשאול את הרב רבי מאיר הלוי, ע''כ, וא''כ הרמ''ה קדם הרבה לריטב''א, שהרי מדברי הרמב''ן מבואר שהוא מכבדו ומכנהו הרב הנשיא, ומבואר שהיה בן גילו של הרמב''ן ויותר משמע שהיה מופלג ממנו בזקנה, והרי הרא''ה בבדק הבית וכן הרשב''א בחידושיו כותבים על הרמב''ן תואר ז''ל, ומדברי הרא''ה בבדק הבית מבואר שהרמב''ן היה רבו, כגון בבית ג, שער ג, עט., ומדברי הרשב''א במשמרת הבית כגון בבית ב, שער ג, מב., ובבית ג, שער ג, עד., משמע שהרמב''ן היה גם כעין רבו של הרשב''א (מלבד רבו העיקרי של הרשב''א שהוא רבינו יונה). וכ''כ החיד''א בד''ה רבינו יונה, שהיה קצת תלמידו אחר פטירת רבינו יונה, ע''כ. והלא הריטב''א הוא תלמיד של הרא''ה והרשב''א, וא''כ כיצד ילמד הריטב''א אצל הרמ''ה, שקדם אפי' לרמב''ן שהוא מורם של הרא''ה והרשב''א שהם מוריו של הריטב''א. ועוד, שהרי הריטב''א בהרבה מקומות כותב הרא''ה והר''ם, ולמה אינו מכנה את הר''ם בתואר הרמ''ה, ומאי שנא הרא''ה דהוא רבינו אהרן הלוי, שמזכיר הריטב''א לאות ה' של תיבת הלוי. ועוד, שבכמה מקומות כותב הריטב''א שני רבותי, וכן דעת רבותי שניהם וכדו', כגון בב''ב קלז. בסוף ד''ה גירסא, ומדברי הריטב''א בכל מקום מבואר שרבותיו הם הרא''ה והרשב''א, וא''כ כיצד נוסף כאן עוד רב. ועוד בכמה מקומות מביא הריטב''א דברים בשם הר''ם, והנמוק''י מביאם בשם הריטב''א בשם הרא''ה, כמו שאביא להלן. ועוד קשה כמו שהקשה החיד''א שהריטב''א כותב מורי המובהק על הרא''ה ועל הר''ם, והלא אין מובהק אלא אחד. ועוד שכיצד כתב הריטב''א על הר''ם שהוא רבו המובהק, והרי אין הריטב''א מביאו הרבה פעמים בספריו אלא בסוף ב''ב וביבמות.
וראיתי במבוא לריטב''א על ב''ב של מהדורת הרב קוק, שהקשה הרב המהדיר שם על החיד''א קצת ממה שכתבתי. והוסיף להקשות שמה שמביא הריטב''א בשם הר''ם אינו נמצא ביד רמה. ועוד הביא שידוע בזמנינו על פי אגרות הרמ''ה, שהוא היה גדול בגילו מהרמב''ן בערך בשלשים וחמש שנה, ושהוא היה בזמן הרמב''ם ויצא ללחום נגד ספריו. וזה ודאי היה קדום לרשב''א והרא''ה מוריו של הריטב''א.
וא''כ הדברים ברורים שהר''ם אינו הרמ''ה אלא הוא הרא''ה, ועל פי מה שכתב הרב המהדיר שם ובתוספת על דבריו, נראה שכשכותב הריטב''א מפי מורי הר''ם, הוא טעות סופר וצ''ל הכ''ם, והיינו הריני כפרת משכבו, כמו שכותב לפעמים הריטב''א בלא ראשי תיבות. וכשכותב הריטב''א שכן דעת הר''ם וכדו', כוונתו הרב רבי מורי, והיינו הרא''ה. ולפי כל זה אין נכון מה שהגיהו לפעמים בדברי הריטב''א, "הרא''ה" במקום "הר''ם", דהוא הוא. וראיה לדברים אלו, דאינו נמצא שכותב הריטב''א שכן דעת הר''ם והרא''ה, אבל ימצא בדברי הריטב''א שכותב דכן דעת הר''ם והרשב''א. ועוד ראיה ברורה, שהרי הריטב''א בב''ב קסח. ד''ה לימא בכופין, כתב ואומר מורי הרב הר''ם, והנמוק''י בב''ב בעמוד רט (לפי עמודי הוצאת עוז והדר) ד''ה אמר המחבר, העתיק את דברי הריטב''א דעת מורי הרב הכ''מ. וכן הריטב''א בב''ב קעב: ד''ה ושטר שכתוב, כתב רבינו הר''ם, והנמוק''י בב''ב ריד ד''ה אמר המחבר ושטר, העתיק דבריו, רבינו הכ''ם, וכן בב''ב קעג. ד''ה ושליש שהוציא, כתב הריטב''א הרב הלוי הר''ם, והנמוק''י בב''ב רטו ד''ה אמר המחבר שני יוסף, העתיקו הרב הלוי הכ''מ, וכן עוד כמה פעמים, ונמצאו הדברים מוכרחים לחלוטין. ואפשר שבזמנינו הדברים כבר פשוטים ומפורסמים, מכל מקום לא נמנעתי מלהוסיף להם חיזוק.
הריטב''א בצעירותו כותב בספריו על שני רבותיו נר''ו כיון שהיו בחיים, ומאוחר יותר כותב על הרשב''א נר''ו ועל הרא''ה ז''ל, כגון בע''ז עא:, ומאוחר יותר כותב על שניהם ז''ל, ומזה יש ללמוד על כל דבר שכותב הריטב''א באיזה זמן נכתב.