נבואה מול מזל – הרחלים והתרפים
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת: וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת: וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים:וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי: אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים: וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי: וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים: וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי: וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ:
וכתב אור החיים הקדוש: צריך לדעת מה הוא פי' ברודים, ולו יהיה שיהיה מין ממין הנולדים בצאן כיון שאין ליעקב חלק בו כי לא הוזכר בתנאים אם כן למה יראוהו אותו בחלום. וכו'. אכן טעם הדבר הוא לצד מה שקדם לנו בידיעת לבן הרמאי כי מלבד תחבולותיו ומרמיו גם היו לו תרפים אשר יגידו לו כל דבר, וכמאמרם ז"ל (תנחומא). ומן הסתם שאול ישאל בהם וידע העצמים בבטן המלאה ומראיהן, ומעתה באמצעות דבר זה אפסו כוחות יעקב בכל מין אשר יתחכם יפסידוהו התרפים, אשר על כן העונה בצר ענהו, ויש לך לדעת כי מין מראה אשר יהיה בנולדים יתהוה בעת יחם ואין מציאות להפכו אחר כך זולת על ידי נס עצום להפך הטבע הפוך עצום, ודבר זה קשה בעיני אל עליון לעשותו, וצא ולמד מדבריהם ז"ל בכמה מקומות (סוטה ב. שבת כג א), ועשה ה' חכמה שלא להצטרך להפך סדר טבע הבריאה, והוא שהיו עולים ג' מינים יחד והיה בכל נולד ונולד בכח ההיולי [הוא כח גולמי שיכול להתהוות לכמה פנים ויש לו פוטנציאל של כמה צורות] מוטבעים שלשתם יחד, ובזה ספו תמו ידיעות התרפים, ועם יציאת הנולדים היה נגלה בהם מין אשר יסכימו יחד כי הוא זה חלק יעקב. ולא ירחיק דעתך הדבר, כי יש עופות שיהפכו גווניהם לכמה מראות וזה הוא לצד שהטביע ה' בהם כן, וכמו כן עשה ה' בנולדים בצאן לבן להציל עשוק מיד עושק. ע"כ.
וזהו יסוד ההבדל בין לבן ליעקב, שראיית יעקב הוא בכח ההיולי, ואילו ראית לבן הוא בכח הפשוט המעשי. וכדאיתא בפרשת משפטים (שופטים יח יג-יד): תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ: כִּ֣י׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ: נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן: וכמו שכתב שם אור החיים הקדוש תמים תהיה עם ה'. פירוש לפי שצוה עליו בסמוך לבל יעונן ויכשף ולבל ישאל באוב וגו' אמר תמים וגו', פירוש כלומר טעם כל הדברים הוא לדעת העתידות ולהתנהג על אשר יורו ולתקן החסרון כאשר יוכל עשות, אם תהיה עם ה' תמים תהיה לא יחסר לך דבר ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה, וזה לך האות אברהם שהתהלך לפני ה' הגם שהראה המזל עליו שלא יוליד נתהפך וילד (שבת קנ"ו ב), וכפי זה תיבת תהיה נמשכת למעלה ולמטה על זה הדרך תמים תהיה אם תהיה עם ה', או על זה הדרך תמים תהיה כשאתה עם אלהיך: כי הגוים וגו' ישמעו. פירוש יש להם לשמוע ולקבל את אשר יגידו להם המעוננים כי יודיעום המעוננים מה שרשום במזל, ואתה לא כן פירוש לא תהא הודעת העתידות לך כן אלא נביא אקים וגו'. ע"כ.
שמכיון שהנהגת לבן והאומות היא על פי מזל, על כן יש להם בשביל מה להתבונן בעתידות, שהרי אין להם אפשרות להשתנות. אבל ראיית הנביאים לא כך היא, אלא במשל ידבר, כרוצה לומר מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, שיש בכוח לעשות כפי המחזה אשר חזית רע או טוב. וכמו שראינו אצל אשת פוטיפר שראתה שממנה ומיוסף יצאו מנשה ואפרים אבל לא ראתה שזוהי בתה שממנה יצאו אלה.
ולכן אומות העולם נמשלים לחמה וישראל ללבנה, שבשונה מהחמה היא עשויה להשתנות, שדרכה להקרין מה שמקבלת, וכמו ישראל שמקבלים כפי מעשיהם ולא על פי גורל קבוע.
ורחל שגנבה את הטרפים מאביה חשבה שהנהגת האומות גם כן אינה צריכה להיות בדרך ראיית עתידות, אבל יעקב לא כן סבר, אלא אומות העולם אין בהם תמים תהיה עם ה' אלוקיך, משא"כ ישראל שיכול לשנות סדר המהלכים כי כל מזלו נגזר עליו בכח ולא בפועל, בבחינת 'כי שרית' שמנהיג את מהלכי העולם לפי מעשיו.
ורחל עצמה רצתה שאביה ילך בדרך ישראל להחזירו בתשובה כי היא הייתה בבחינת אם שהיא עיקר הבית, וזהו שמה 'רחל' כאותם הרחלים שילדו ברודים בדרך הרחמים שהיא הצורה של הנתינה בלי תנאים כלל, שבה כלול כל האפשרויות היפך ה'דין' שבו כלול מה שרק צריך להיות. ולבסוף זכתה שבנה שנולד לה על ידי שינוי המזל בהיותה עקרה, עלה לגדולה ב'כסה ליום חגנו', זהו יום ראש השנה שכיסוי הלבנה סימן הוא לו שכמו הלבנה כך ניתן למלא בשנה זו כפי מעשיו. וזהו גם עניין נסיונו של יוסף שמידת היסוד היא היחידה שהכח היולי שבה לטוב ולרע הוא הקיים והחיובי ביותר, וכפי שידוע שלא שחטו ליצה"ר דעריות שזהו כח מוכרח לקיום המין ולכן בזה נבחן אדם אם לוקחו לצד הקדושה או לצד שני חלילה, ועונשו חמור ביותר.
והיא נטמנה על אם הדרך להזכיר לישראל שנביאיו חזו להם שוא ומדוחים, שכל עניין הנבואה היא עניין הישראלי שלא לילך אחר מנחשי האומות אלא בדרך 'תמים תהיה' ואיך שמעתם להדחתם של נביאי שקר בהיותר סתירה גמורה לכל עניין הנבואה כולו.
וזהו מאמר המשנה 'הכל צפוי והרשות נתונה', שאמנם המהלך ידוע כלפי שמיא, אבל צורת התגלגלות המעשה נתונה בידי מי שניתנה לו הרשות, שזהו ישראל. וכבר טעה בזה לבן ופרעה בעניין 'ויחלף משכרתי' ובעניין 'כל הבן הילוד' שהם אינם רואים אלא מקרה אשר יקרה ולא התגלגלות הדברים. ורגילים היו הצופים בהם לחזות העניין על פי דרכי האומות שכל זה אינו בכח היולי אלא בפועל המוחלט, ולא השכילו להבין שאצל ישראל אין לראות כך אלא בדרך הנביאים, שרק על ידי נשגבות וגדלות הנביא יכול להבין דרך ה' בתיקון הדברים אל הייעוד השלם.
נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה
ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.
