הגישה שמי שיוצא לעבוד הוא כביכול יצא מהדרך והתדרדר היא כפירה מוחלטת. ברור שאנחנו מעודדים להיות שקוע בלימוד וכו' אבל כמובן שמרבית הציבור הוא ציבור עובד. וחייב לתת את הכלים במוסדות התורניים בשביל מי שיצטרך לצאת לעבוד, לא רק כדי שלא ירעו בשדות זרים אלא מצורך אמיתי שיהיה להם כלים להתפרנס בכבוד ולא לקושש עבודות מזדמנות או אם בחור נפלט מהישיבה שיהיה לו אפשרות ליצב את עצמו עם עבודה ולא להתדרדר עוד יותר בלי עבודה שהבטלה מביאה לידי שעמום (כמובן שהרבה מהם לא ממש יודעים מה שלימדו בביה"ס כיון שכבר אז היו בטלנים ולכן נפלטו מהישיבה, אבל מה שנכנס נכנס). כמובן שמקצועות אפשר ללמוד מתי שרוצים באופן נפרד ולכן לא מלמדים במוסדות לימודים כאלו, אבל לימודי בסיס חייב ללמוד.