מדוע מלמדים אנגלית בת"ת של רשת בני יוסף?

[שילה אפרהימי]

אלא הנצרך לחיים תקינים אנגלית לא כלול בכך

לא חושב שזה נכון היום.

 

[יואח]

לא חושב שזה נכון היום.

ממילא האנגלית הזו היא כלום שבכלום, כך לא לומדים אנגלית, והם לא ידעו מהלימוד הזה רבע מילה באנגלית, ומנסיון בתור אחד שמתעסק עם בחורים מישיבות קטנות (ודובר אנגלית), הם אפילו לא זוכרים איך קוראים אנגלית כבר בישיבה קטנה!
ואגב, הם מסתדרים בחיים יופי, אפילו בלי אנגלית. בינינו מתי בפעם האחרונה מישהו נתקע מזה שלא ידע אנגלית? לא קורה.
גדול"י אמרו לא נצרך אז לא נצרך.

מאמין שהמינימום הזניח הזה נכנס לתתי"ם למינהם:
או בגלל עניין פוליטי תקציבי.
או שהם רוצים להרוויח עוד קהל יעד, שלא ישלחו לבתי ספר אחרים כגון ממדי"ם וכאלה ח"ו.

 

[שילה אפרהימי]

א. אם לא יוצאים מהלימוד הזה עם כלום אזי זו כבר בעיה אחרת וזה נכון לכל סוג של לימוד ולא שייך לעניינינו כלל.
ב. יש הרבה דברים ש"אפשר להסתדר בלעדיהם", זה לא אומר שזה לא מועיל ועוזר ללמוד אותם.
ג. אינני יודע מה היה לפני שלחנם של גדולי ישראל אז, אבל המציאות השתנתה מאד בעשור האחרון.
ד. מרן זצ"ל היה בדעה ללמוד אנגלית, רק שבענוונותו לא רצה לעשות היפך דעתם של כמה מחברי המועצת (אינני זוכר בדיוק מי מהם).

או בגלל עניין פוליטי תקציבי.

לא חושב שיש שינוי גדול בתקציבים בין אם לומדים אנגלית או לא...

או שהם רוצים להרוויח עוד קהל יעד, שלא ישלחו לבתי ספר אחרים כגון ממדי"ם וכאלה ח"ו.

גם נכון, אבל גם בלי זה צריך וחשוב ללמוד נושא חשוב זה.

 

[אד יעלה]

. יש שתי דרכים היום יש כאלה שרוצים להיות כמו פעם שחינוך הבנים זה רק לתורה ושכולם יהיו שקועים אך ורק בתורה בלבד ממילא אין מקום ללמד אנגלית בשביל שיידע לקרוא כמה פרוספקטים באנגלית ומי שנעבך לא ההצליח ללמוד אז זה נפילה [אין המכוון לנפילה רוחנית אלא לנפילה מהמסלול העקרי של החיים] ושילמד בכוחות עצמו ובקיצור בשביל נופלים לא צריך שכל הציבור ילמד אנגלית אבל כחלק מהתמדרון של היום כבר רואים ביוצאים לעבוד לא כנפילה אלא שגם הם חלק מהמסלול ממילא מעיקרא צריך לקחת אותם בחשבון וללמד את כולם אנגלית כיון שיש מסלול שקוראים לו לצאת לעבוד

 

[שילה אפרהימי]

הגישה שמי שיוצא לעבוד הוא כביכול יצא מהדרך והתדרדר היא כפירה מוחלטת. ברור שאנחנו מעודדים להיות שקוע בלימוד וכו' אבל כמובן שמרבית הציבור הוא ציבור עובד. וחייב לתת את הכלים במוסדות התורניים בשביל מי שיצטרך לצאת לעבוד, לא רק כדי שלא ירעו בשדות זרים אלא מצורך אמיתי שיהיה להם כלים להתפרנס בכבוד ולא לקושש עבודות מזדמנות או אם בחור נפלט מהישיבה שיהיה לו אפשרות ליצב את עצמו עם עבודה ולא להתדרדר עוד יותר בלי עבודה שהבטלה מביאה לידי שעמום (כמובן שהרבה מהם לא ממש יודעים מה שלימדו בביה"ס כיון שכבר אז היו בטלנים ולכן נפלטו מהישיבה, אבל מה שנכנס נכנס). כמובן שמקצועות אפשר ללמוד מתי שרוצים באופן נפרד ולכן לא מלמדים במוסדות לימודים כאלו, אבל לימודי בסיס חייב ללמוד.

 

[אד יעלה]

הגישה שמי שיוצא לעבוד הוא כביכול יצא מהדרך והתדרדר היא כפירה מוחלטת. ברור שאנחנו מעודדים להיות שקוע בלימוד וכו' אבל כמובן שמרבית הציבור הוא ציבור עובד. וחייב לתת את הכלים במוסדות התורניים בשביל מי שיצטרך לצאת לעבוד, לא רק כדי שלא ירעו בשדות זרים אלא מצורך אמיתי שיהיה להם כלים להתפרנס בכבוד ולא לקושש עבודות מזדמנות או אם בחור נפלט מהישיבה שיהיה לו אפשרות ליצב את עצמו עם עבודה ולא להתדרדר עוד יותר בלי עבודה שהבטלה מביאה לידי שעמום (כמובן שהרבה מהם לא ממש יודעים מה שלימדו בביה"ס כיון שכבר אז היו בטלנים ולכן נפלטו מהישיבה, אבל מה שנכנס נכנס). כמובן שמקצועות אפשר ללמוד מתי שרוצים באופן נפרד ולכן לא מלמדים במוסדות לימודים כאלו, אבל לימודי בסיס חייב ללמוד.

כתבתי בסוגריים לא נפילה רוחנית אלא נפילה מהמסלול.
וגם לא הבנתי מה עניין כפירה לכאן.
ומש'''כ שרוב הציבור עובד ] זה תלוי באיזה ציבור אצל הליטאים שמחנכים שאין חוץ מתורה ממילא יש רוב לומדים אבל אצל קהילות אחרות שיש שתי מסלולים יש רוב עובדים.