• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מה מברכים על גביע של טילון?

יוסף דהן

Well-known member
יש משהו דומה שהרב כתב ולא חזר בו אך יש להניח שהיה חוזר בו
והוא בענין גביע שכתב לברך שהכל על הגלידה ולפטור אותו
ואילו בימינו שהגביע משובח בפני עצמו, אם עשוי מקמח חיטה יש לברך עליו מזונות כאשר מגיע אליו.
ואף שבח''ע כתב רק שהכל. הוא דיבר על מציאות שלו ולא של היום, בטילונים היקרים.

וכן דוג' שחזר בו בענין השניצל שלרב דוד אמר פעמים מזונות ובסרטונים של סוף ימיו שהכל.

וכן דעתו לא ברורה במי שנוטל ידיו כדי לאכול 220 גר' של רוגלך אם יברך ענ''י או לא יעו' יבי''א חלק יא וחזו''ע ברכות וקובץ המשביר.
ולענין מה שכתב אם יוצא לאחר שאכל כזית או פחות במיני מזונות חוץ לחדר וחזר אם יש לו לברך שוב יעו' בהליכות ברכות החדש שדייק מהמהדורא הראשונה של הליכות עולם למהדורא השניה וצ''ע למעשה.
ואם תרצה עוד מקום
יש לי מקורות בענין אם להתפלל על אשתו שלא תלד בשבת שלמ''ד אחד אמר שכן ולמ''ד משמע שלא
(מלך שהשלום שלו, שו''ת מעין אומר)
 
והוא בענין גביע שכתב לברך שהכל על הגלידה ולפטור אותו
ואילו בימינו שהגביע משובח בפני עצמו, אם עשוי מקמח חיטה יש לברך עליו מזונות כאשר מגיע אליו.
ואף שבח''ע כתב רק שהכל. הוא דיבר על מציאות שלו ולא של היום, בטילונים היקרים.
זה לא בדיוק לחזור בו...
מרן זצ"ל דיבר במציאות מסויימת וכתב שמכיון שהגביע בא רק לתפוס את הגלידה ואינו עיקר ואינו משמש כדי לתת טעם טוב בעיקר וכו', לכן הוא טפל וכלל לא מברך עליו (וגם אם נשאר בסוף). אבל לגבי טילונים שהמציאות שונה, בוודאי שהדין שונה, שכן אז זה כבר לא טפל.
צריך לדעת שבהלכות ברכות אי אפשר לומר בדיוק שהרבנים חזרו בהם, אלא שהמציאות השתנתה ואנחנו פועלים ע"פ הכללים בהתאם למציאות.
גם באורל"צ וגם בילקו"י כתוב לברך על גרעיני אבטיח שהכל. וכי חזרו בהם? אלא שכיום המציאות שונה. וכן לגבי גביע אם אוכל טילון של היום, וכן בוטנים אמריקאים, והדוגמאות רבות. ולכן כשכותבים פסק בהל' ברכות מנמקים אותו ומסבירים ע"פ המציאות, שאם המציאות תשתנה, ממילא גם הפסק יכול להשתנות ע"פ הכללים שבידינו.
 
נערך לאחרונה:
ידוע למישהו על נושא מסויים שמרן הרב עובדיה זצ"ל כתב משהו אחד, ולאחר מכן חזר בו בעל פה, ואינו מופיע כלל בכתביו שחזר בו?
דבר שהיה חוזר בו
מילקוי טו בשבט עמ' 58
1655598544431.png

ועי' בארחות מרן שהסכים עמו אביו בדין מי שנזכר לאחר ישתבח ששכח לברך ברכות התורה
כיצד ינהג למרות שכתב במקום אחר משהו אח
יש דברים שלא שמים לב שחזר בו.
למשל עי' באוצר הברכות

פרי אדמה ושתה יין או אכל מיני דגן​

אם שתה יין או אכל ממיני דגן ואכל גם ירקות או פירות האדמה, דינם כפי אשר נתבאר לעיל, ולדעות שיש להקדים 'בורא נפשות' הוא הדין כאן, ואם בירך 'מעין שלש' בתחילה אינו חוזר ומברך 'בורא נפשות', ואף שבחתימת הברכה לא הזכיר פרי, מכל מקום כיון שאמר 'ועל תנובת השדה' בתוך הברכה, יצא בזה[1].



[1] הלכה ברורה (עמ' תמח) דמ"מ יש לחוש לדעת רבינו פרץ הנ"ל שיוצא באמירת 'תנובת השדה'.
הנה בתחילה סברתי שהמעיין בחזו"ע ט"ו בשבט (עמ' רב) יראה שכל טעמו שחושש לדעת רבינו פרץ זהו בצירוף הסברא שאף בחתימת הברכה הזכיר 'על הארץ ועל הפירות', כמבואר ברשב"ץ, אבל אם אכל מיני דגן או שתה יין שבחתימת הברכה לא מזכיר פירות כלל, לא פטר בזה את פירות האדמה.
אך שוב הראוני שבהליכות עולם (ח"ב עמ' קח) ובשו"ת יבי"א (ח"ה סי' יז אות ז ח) מבואר שאם אוכל פרי האדמה, ועמו פת הבאה בכסנין, יברך תחלה בנ"ר ואח"כ מעין שלש, ואם קדם ובירך מעין שלש, לא יברך אח"כ בנ"ר, דספק ברכות להקל.
ושוב ראיתי בספר הליכות ברכות (עמ' קעג) שהוכיח דמשנה אחרונה עיקר, ומ"ש בחזו"ע ט"ו בשבט כן עיקר למעשה. ע"ש. וצ"ע.

 
איפה אתה רואה שחזר בו לומר? אדרבה אמר כיון שכבר השתנה המנהג כדבריו אין לבלבל הציבור ולהנהיג שוב שיאמרו.
לא התכוונתי לומר כלום רק להביא את המקור שהנ''ל חיפש
ולכן יש לומר שזכרונו הטעו ובמקום לומר יש לגרוס לא לומר
 
יש משהו דומה שהרב כתב ולא חזר בו אך יש להניח שהיה חוזר בו
והוא בענין גביע שכתב לברך שהכל על הגלידה ולפטור אותו
ואילו בימינו שהגביע משובח בפני עצמו, אם עשוי מקמח חיטה יש לברך עליו מזונות כאשר מגיע אליו.
ואף שבח''ע כתב רק שהכל. הוא דיבר על מציאות שלו ולא של היום, בטילונים היקרים.
הכל היה יכול להיות יפה אם מרן היה כותב שהכל כשהוא משובח, אבל מרן כתב בחזו"ע עמ' רפט להדיא את החילוק בין משובח שברכתו מזונות, לרגיל שברכתו שהכל.
כן דוג' שחזר בו בענין השניצל שלרב דוד אמר פעמים מזונות ובסרטונים של סוף ימיו שהכל.
כמדומה שלא דיברו באשכול זה לגבי תורה שבבע"פ, שבה תמיד תשמע שמועות לכאן ולכאן.
 
מכתיבת חזו״ע ברכות לא עברו אפילו 20 שנה, והטילונים היקרים היו גם אז. איזה מציאות של אז ואיזה של היום?
יתכן שהיו אך הרב לא הכיר כי כתב לפי רגילותו בשנים שבצעירותו.
כגון שיש הבדל בין טילון יקר שהגביע טעים לבין חבילת גביעים להכנה אישית בבית של גלידה שלא עולה הרבה שאז בד''כ אינם אלא להחזיק.

עכ''פ זו ודאי הלכה
כמו שכתב הרשלצ במכתב ברכה לברכת שמואל זכאי
1655752755360.png
 
הכל היה יכול להיות יפה אם מרן היה כותב שהכל כשהוא משובח, אבל מרן כתב בחזו"ע עמ' רפט להדיא את החילוק בין משובח שברכתו מזונות, לרגיל שברכתו שהכל.
עי' בהודעה שלפני זו שהבאתי דעת הרשלצ בדבר. ומה שהבאת משובח זה לענין קסטה כמדומה מקופיא ממה שראיתי.
כמדומה שלא דיברו באשכול זה לגבי תורה שבבע"פ, שבה תמיד תשמע שמועות לכאן ולכאן.
יש הבדלים בין שמועות לבין סרטונים שיש רק צד אחד ולא סרטונים לברך מזונות כלל.
 
יתכן שהיו אך הרב לא הכיר כי כתב לפי רגילותו בשנים שבצעירותו.
כגון שיש הבדל בין טילון יקר שהגביע טעים לבין חבילת גביעים להכנה אישית בבית של גלידה שלא עולה הרבה שאז בד''כ אינם אלא להחזיק.

עכ''פ זו ודאי הלכה
כמו שכתב הרשלצ במכתב ברכה לברכת שמואל זכאי
הצג קובץ מצורף 3851
ייש״כ.

אך מה שמדבר שם הראשל״צ, הוא מדבר שם על ציור ספציפי בו הגביע מתוק, לא כל גביע.
כמדומני הוא מדבר על טילונים שגם הטילון עצמו מיוחד.
וזה גם ברור לענ״ד מנוסח דבריו ״בספר ילקו״י נתבאר שאף אם משאיר לסוף לא יברך. אך אם וכו׳״, ש״מ שסתם גביע מברך עליו. אבל גביע מיוחד שהוא מתוק מברכים עליו.
 
ייש״כ.

אך מה שמדבר שם הראשל״צ, הוא מדבר שם על ציור ספציפי בו הגביע מתוק, לא כל גביע.
כמדומני הוא מדבר על טילונים שגם הטילון עצמו מיוחד.
וזה גם ברור לענ״ד מנוסח דבריו ״בספר ילקו״י נתבאר שאף אם משאיר לסוף לא יברך. אך אם וכו׳״, ש״מ שסתם גביע מברך עליו. אבל גביע מיוחד שהוא מתוק מברכים עליו.
נו גם אני אומר כך מה התכוונת בדבריך ''אך..''
יש לחלק בין הסוגים הפשוטים ולא התכוונתי לומר שכל גביע לברך עליו. כמו שכתבתי להבדיל בין טילון שאתה קונה לבין חבילת גביעים שאתה קונה והם רק להחזיק ובד''כ זה לילדים.
למרות שבפינת הגלידה גם מוכרים חבילה של גביעים אך הם משובחים
 
נו גם אני אומר כך
כבודו רצה לומר שיש גביע ויש גביע.
אני מסביר בדעת הראשל״צ שאין כזה דבר, סתם גביע לא מברכים עליו. גביע מיוחד שניכר שנעשה לשם הטעם מברכים עליו.
וזה מה שאתה מנסה להסביר במילים אחרות
למרות שבפינת הגלידה גם מוכרים חבילה של גביעים אך הם משובחים
שזה לא משנה כי הם נעשו להחזיק ולא שיהיו ניכרים בפני עצמם.
ובד''כ זה לילדים.
לא זכיתי להבין את פשר הטענה. אז מה?
מה התכוונת בדבריך ''אך..''
אני יכול להסביר, אך הייתי מובן דיו.
נו טוב...
הראשל״צ כתב תחילה שכתב בילקו״י שלא מברכים, ואז כתב אך אם הגביע מתוק וכו׳
ש״מ שהגביע שמדבר בהמשך זה לא סתם גביע, אלא שמדבר על סוג מיוחד של גביע. וסתם גביע גם אם יהיה לו טעם טוב (מה שבדיוק דיברת עליו שמוכרים גביעים של גלידה משובחים) לעולם לא מברכים על עצמם.
והסברא מדברת כאן בעד עצמה, כי כשזה סוג מיוחד של גביע אז הוא לא ״רק״ לשם החזקת הגלידה, אלא יש לו שם בפנ״ע.
 
כבודו רצה לומר שיש גביע ויש גביע.
אני מסביר בדעת הראשל״צ שאין כזה דבר, סתם גביע לא מברכים עליו. גביע מיוחד שניכר שנעשה לשם הטעם מברכים עליו.
וזה מה שאתה מנסה להסביר במילים אחרות

שזה לא משנה כי הם נעשו להחזיק ולא שיהיו ניכרים בפני עצמם.

לא זכיתי להבין את פשר הטענה. אז מה?

אני יכול להסביר, אך הייתי מובן דיו.
נו טוב...
הראשל״צ כתב תחילה שכתב בילקו״י שלא מברכים, ואז כתב אך אם הגביע מתוק וכו׳
ש״מ שהגביע שמדבר בהמשך זה לא סתם גביע, אלא שמדבר על סוג מיוחד של גביע. וסתם גביע גם אם יהיה לו טעם טוב (מה שבדיוק דיברת עליו שמוכרים גביעים של גלידה משובחים) לעולם לא מברכים על עצמם.
והסברא מדברת כאן בעד עצמה, כי כשזה סוג מיוחד של גביע אז הוא לא ״רק״ לשם החזקת הגלידה, אלא יש לו שם בפנ״ע.
אם זה נעשה להחזיק וגם לטעם יש לברך מזונות על הגביע
וטילונים ודאי זה לטעם כי משובח אני מדבר על מושגים של מותגים ולא מה של 10 ב10

לא צריך ניכר שיהיה כתוב גביע מתוק
ואם הולכים לפי המכינים או לפי האוכל זו עוד שאלה יעו' במה שהרב בן דוד כתב בזה.

ולכן העולה שסתם גביע פשוט לא לברך
ויקר ומשובח כן
וכמו שכתב לגבי הקסטה.

אם תרצה עוד מקורות אשמח לתת
וזה הראשון מביניהם
1655841981170.png
 
ידוע למישהו על נושא מסויים שמרן הרב עובדיה זצ"ל כתב משהו אחד, ולאחר מכן חזר בו בעל פה, ואינו מופיע כלל בכתביו שחזר בו?


בענין טבילה במקוה ביו''ט. מתוך ילקו''י. שים לב לעמ' שעו פיסקה שניה ד''ה וגם
1655843719829.png



1655843694406.png
 
אם זה נעשה להחזיק וגם לטעם יש לברך מזונות על הגביע
וטילונים ודאי זה לטעם כי משובח אני מדבר על מושגים של מותגים ולא מה של 10 ב10

לא צריך ניכר שיהיה כתוב גביע מתוק
ואם הולכים לפי המכינים או לפי האוכל זו עוד שאלה יעו' במה שהרב בן דוד כתב בזה.

ולכן העולה שסתם גביע פשוט לא לברך
ויקר ומשובח כן
וכמו שכתב לגבי הקסטה.

אם תרצה עוד מקורות אשמח לתת
וזה הראשון מביניהם
הצג קובץ מצורף 3867
הרב דוד מחזק את דבריי, הוא כותב שמצפים אותם - גם את הגביע - בשוקולד. כך שיש לו חשיבות בפנ״ע.
החילוק ברור. אני לא מבין על מה הויכוח.
 
עי' בהודעה שלפני זו שהבאתי דעת הרשלצ בדבר. ומה שהבאת משובח זה לענין קסטה כמדומה מקופיא ממה שראיתי.
אכן, אבל החילוק מבואר. ואם יהיו קסטות שהבסקוויט שלהם לא משובח אז ברור שאין ברכתם מזונות.
יש הבדלים בין שמועות לבין סרטונים שיש רק צד אחד ולא סרטונים לברך מזונות כלל.
עיקר ההבדל הוא בין תורה שבכתב, כשאדם (גדול ככל שיהיה) כותב תשובה הוא משדד יותר עמקים, ובבחינת סוגיא בדוכתא עדיפא.
 
חזור
חלק עליון