מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה (הפטרה)
פירש רש"י שיואב הראה לאחרים את הספר ששלח לו דוד המלך להרוג את אוריה החתי. והנה ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר מהו להציל את הרועה מפני הארי, ופירשו התוס' שם בשם רבינו חננאל, מהו להציל אוריה מיד דוד, מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ולא היה מורד במלכות, או דילמא אין חולקין ומורד במלכות הוה, משום דקאמר "ואדוני יואב" דקרי ליה ליואב אדוני בפני המלך, עכ"ד.
והנה ביומא שם אמרינן דרבי אליעזר שם לא השיב להם על כך משום שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. וקשה הרי איתא בבבא בתרא קיט: לגבי שאלת בנות צלפחד "אבא חנן אמר משום רבי אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו להן לפני כולן", והיינו ששאלו את אלעזר הכהן והנשיאים בפני משה רבינו, ואמרינן שם דסבירא ליה דחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, א"כ רבי אליעזר עצמו אמר דעתו בזה דסבירא ליה שחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, וצ"ל ששמע דבר זה מפי רבותיו, א"כ למה לא השיבם על השאלה מהו להציל הרועה מן הארי, וצ"ע.
ויש מקום לומר דמלך שאני, ואע"פ שחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, מ"מ אין חולקין כבוד לאחרים בפני המלך, דכבוד המלך חמור יותר. אמנם התוס' ביומא שם כתבו דהספק ששאלו את רבי אליעזר תלוי בפלוגתא הנ"ל במסכת בבא בתרא האם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב.
וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה (הפטרה)
פירש רש"י שיואב הראה לאחרים את הספר ששלח לו דוד המלך להרוג את אוריה החתי. והנה ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר מהו להציל את הרועה מפני הארי, ופירשו התוס' שם בשם רבינו חננאל, מהו להציל אוריה מיד דוד, מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ולא היה מורד במלכות, או דילמא אין חולקין ומורד במלכות הוה, משום דקאמר "ואדוני יואב" דקרי ליה ליואב אדוני בפני המלך, עכ"ד.
והנה ביומא שם אמרינן דרבי אליעזר שם לא השיב להם על כך משום שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. וקשה הרי איתא בבבא בתרא קיט: לגבי שאלת בנות צלפחד "אבא חנן אמר משום רבי אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו להן לפני כולן", והיינו ששאלו את אלעזר הכהן והנשיאים בפני משה רבינו, ואמרינן שם דסבירא ליה דחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, א"כ רבי אליעזר עצמו אמר דעתו בזה דסבירא ליה שחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, וצ"ל ששמע דבר זה מפי רבותיו, א"כ למה לא השיבם על השאלה מהו להציל הרועה מן הארי, וצ"ע.
ויש מקום לומר דמלך שאני, ואע"פ שחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, מ"מ אין חולקין כבוד לאחרים בפני המלך, דכבוד המלך חמור יותר. אמנם התוס' ביומא שם כתבו דהספק ששאלו את רבי אליעזר תלוי בפלוגתא הנ"ל במסכת בבא בתרא האם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב.
◆ ◆ ◆
והנה בבבא בתרא שם מבואר בגמ' דהיכא דפליג ליה רביה יקרא, לכולי עלמא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, ופירש הרשב"ם שם דכיון דהרב חולק כבוד לתלמיד ודאי ניחא ליה שגם אחרים יחלקו לו כבוד. ונסתפק רבינו הגרב"ד פוברסקי שליט"א בהערות למס' יומא פרק בא לו כה"ג (נדפסו בספר שלמי יוסף עמ"ס יומא), האם היכא דפליג ליה רביה יקרא הוי מדין "מחילה" או דבכה"ג מעיקרא אין בזה חסרון כבוד לרב.
ובדרושי מהרי"ט פרשת יתרו דרוש ראשון כתב דלגבי מלך לא מהני דפליג ליה יקרא, משום דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומבואר דנקט דהוי מדין מחילה. [ועי' בשו"ת חיים שאל להחיד"א סי' פ"ח, שנסתפק ג"כ האם מועיל פליג ליה רביה יקרא לגבי מלך, אבל לא פירש טעם הספק].
והגרב"ד שליט"א שם הביא את דברי הגרי"ז בדעת הרמב"ם שבדינים שנוהגים בכבוד כל תלמיד חכם לא מהני מחילה, אלא רק בדינים הנוהגים ברבו. ולפי"ז כתב שאם נאמר דפליג ליה רביה יקרא הוי מדין מחילה, א"כ צ"ל דהא דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב הוא דין מיוחד ברבו ולא בכל כבוד ת"ח.
[ובשו"ת מהר"י ברונא סי' רס"ט כתב דהא דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו הוי דוקא ברבו מובהק. ויש לעיין האם כוונתו דדוקא כאשר התלמיד שרוצים לחלוק לו כבוד הוא תלמיד מובהק של הרב, אבל אם הוא תלמיד חבר אין זה ביזוי כ"כ בכבוד הרב, דהביזוי הוא מה שמשוה את התלמיד לרבו כמ"ש הלבוש בסי' רמ"ב, וא"כ י"ל דדוקא כשמשוה את התלמיד המובהק לרבו הוי בזיון לרב. או דכוונתו דדוקא כאשר מי שבא לחלוק את הכבוד הוא תלמיד מובהק של הרב אז אסור לו לחלוק כבוד לאחרים בפני רבו, משום דהך איסור לחלוק כבוד לאחרים בפני רבו הוא מדיני כבוד של רבו מובהק].
