• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

מים אחרונים חובה - ביאור השגת מרן על הבא״ח

לביא

Well-known member
בהליכו״ע ח״ב עמ׳ מה אות ב׳, הביא מרן את דברי הבא״ח בזה״ל:
כתב הרהמ״ח שלא ירבה במים אחרונים ואם ידיו מזוהמות, אחר הרחיצה יאכל פת וישוב ויטול מים אחרונים ע״כ.
וכתב עליה מרן ז״ל:
ולדעתי אינו מוכרח להחמיר כ״כ בדבר שאין לו יסוד בש״ס ופוסקים ואדרבה לפי הפשט שהוא משום מלח סדומית ודאי שצריך רחיצה היטב ובשפשוף כהוגן שלא יבא לידי נזק, ולא העברת מים מועטים כל כך. ולכל היותר אחר רחיצה להעביר הזוהמא ינגב ידיו וירחץ לשם מים אחרונים. כמ״ש כיו״ב הרהמ״ח. ונראה שכל שרוחץ להעביר הזוהמא ומכוין שלא לשם מים אחרנים די בכך שלא תחשב למים אחרונים וכו׳.
יעו״ש שמאריך. ומביא שלפי הסוד אכן יש לעשות מים אחרונים בפנ״ע ולא כחלק משטיפת הידיים.

הנה במבט ראשון מהשגת מרן מבואר כי הבא״ח החמיר ממש מדינא.
אך בהגלות לפני דברי הבא״ח בפנים, נראה בעיניי דבר אחר.
ז״ל בפר׳ שלח אות ח׳ (הוצאת ירושלים תשע״ד):
יזהר שיהיו מים האחרונים מעט ולא ירבה בה כי המה חלק הסטרא אחרא ואם ידיו מזהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה ברחיצתם טוב שירחצם קודם נטילת מי אחרונים אדעתא לאכל עוד אח״כ ויהיו אלו כמים אמצעים, וכן יעשה וכו׳ עכ״ל

הנה לי מבורר מדברי הבא״ח עצמו כי לא כתב שמעכב כן מדינא אלא שטוב שיעשה כן. ומדינא פשיטא ופשיטא שמודה הבא״ח שיעשה מים אחרונים בפנ״ע.
ולפ״ז צריך לי בירור למה מרן כה האריך וטרח להשיג על הבא״ח, היה מספיק שיכתוב שלפי הפשט לא צריך לכך ודברי הבא״ח חומרא יתירה הם ואף הבא״ח עצמו מודה לכך. ולא כמו שנראה שציטט את דברי הבא״ח עצמו.

(אליבא דאמת זו לא קושיא, אלא יותר הערה על תוכן השגת מרן וציטוט דברי הבא״ח)
 
אדרבה לפי הפשט שהוא משום מלח סדומית ודאי שצריך רחיצה היטב ובשפשוף כהוגן שלא יבא לידי נזק, ולא העברת מים מועטים כל כך.
מרן כותב שעיקר מים אחרונים הם רחיצה הגונה,
בשונה מדברי הבא״ח, שהעיקר שיהיה משהו מועט.

ואין לי אלא לסיים כמו שכתב אדם חכם..
(אליבא דאמת זו לא קושיא, אלא יותר הערה על תוכן השגת מרן וציטוט דברי הבא״ח)
 
מרן כותב שעיקר מים אחרונים הם רחיצה הגונה,
בשונה מדברי הבא״ח, שהעיקר שיהיה משהו מועט.
לא מדויק.
נכון שהוא כותב בתחילת דבריו שעיקר מים אחרונים נתקן עבור מלח סדומית וא״כ מה יועיל מעט, אך בסוף דבריו בהליכו״ע כתב שע״פ הסוד יש לעשות מים אחרונים בפנ״ע, ודהיינו לאו דווקא לשם נקיון, וכהבא״ח ממש שצריך שיהיה מועט.
 
הנראה לעניות דעתי - השגתו
א. לא מוכרח לעשות מים אחרונים עם מעט מים.
ב. אם יש לו זוהמא ירחוץ יאכל ואז יטול למים אחרונים, זה אינו, שמספיק שמכווין שאינו למים אחרונים.
ג. ומה שכתב שצריך שיהיה עד י"ד פרקי אצבעותיו, היינו על שיש אומרים עד שני פרקי אצבעותיו, ולדעת האר"י ז"ל עד מקום כף היד, ואין מדובר כלל אם מעט מים או הרבה.

איני בנושא אך לאחר שראיתי, כך נראה לי.
 
א. לא מוכרח לעשות מים אחרונים עם מעט מים..
ג. ומה שכתב שצריך שיהיה עד י"ד פרקי אצבעותיו, היינו על שיש אומרים עד שני פרקי אצבעותיו, ולדעת האר"י ז"ל עד מקום כף היד, ואין מדובר כלל אם מעט מים או הרבה.
אתה צודק במה שאתה אומר שיש כעין ״מחלוקת נוספת״, שמרן לכתחילה לא מצריך מים מועטים על פי הפשט והבא״ח מצריך על פי הסוד. אך על דבר זה לא השיג מרן כלל ועיקר, ואפילו כתב שע״פ הסוד מים אחרונים אינם שטיפת ידיים ממש, כך שודאי שלא על זה טענת מרן.
טענת מרן, כמבואר בהליכו״ע וכפי שהבאתי, היא שלפי הבא״ח (כפי שהוא מביא בספרו) לא מועיל שטיפת ידיים כמים אחרונים כלל ועיקר. והשגתי היא, שמלשון הבא״ח בתוכן דבריו ״טוב שירחצם וכו׳״ משמע שלא מצריך ממש אלא על דרך חומרא בעלמא.
ב. אם יש לו זוהמא ירחוץ יאכל ואז יטול למים אחרונים, זה אינו, שמספיק שמכווין שאינו למים אחרונים.
ולכל היותר אחר רחיצה להעביר הזוהמא ינגב ידיו וירחץ לשם מים אחרונים. כמ״ש כיו״ב הרהמ״ח. ונראה שכל שרוחץ להעביר הזוהמא ומכוין שלא לשם מים אחרנים די בכך שלא תחשב למים אחרונים וכו׳.
ואם ידיו מזהמות הרבה מן התבשיל וכן פיו ושפמו שצריך להם מים הרבה ברחיצתם טוב שירחצם קודם נטילת מי אחרונים אדעתא לאכל עוד אח״כ ויהיו אלו כמים אמצעים
ראשית כל, ראה כי מרן והבא״ח כותבים דברים מאד למרות ששונים מעט על איך לפתור את עניין הרחיצה מול מים האחרונים. שמרן כותב שמספיק שיכוון שלא לשם מים אחרונים, והבא״ח כותב שירחץ על דעת לאכל עוד אח״כ.
שנית, הבא״ח לא הצריך לאכול ממש, אלא מספיק שיחשב בדעתו שמתכוון לאכל עוד שייחשבו כמים אמצעיים, ואז יטול מים אחרונים.
(השוני בכוונות הוא, שלדעת מרן מספיק לכוון לא לשם מים אחרונים, וכמו בכוונת המצוות שאם לא מכוון לצאת י״ח, ואילו הבא״ח צריך כוונה לשם דבר אחר, והיינו כמו שמכוון במצוות שאינו רוצה לצאת י״ח. אך למעשה אין כ״כ נפ״מ, והעיקר שלא יכוון ברחיצה לשם מים אחרונים)
 
חזור
חלק עליון