• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מכתב שני גלוי אל הרב יקותיאל אוהב ציון - האם המשנה ברורה מתאים לפי פסקי הספרדים

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
@שילה אפרהימי
מחילה מכבודך, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה על שאלתי, האם על סמך קושיות שיש לך על הפסקים אתה אומר שהעורכים הם שקרנים? האם מותר על פי ההלכה לומר כזה דבר?
אם יבואו שני עדים ויעידו עדות שלא נראה לבית דין משום קושיות, יש כללים בדין מרומה וכדומה, אבל כאן אין שום ראיה או פירכא נגדם וכפי שכבר כתבתי לעיל, קושיות יש למכביר גם על הרב עובדיה וגם על הבא"ח.
פוק חזי שהרב עובדיה משום קושיות על שו"ת תורה לשמה צידד שאינו מבעל הבא"ח, וכבר התברר בראיות חותכות שהוא המחבר.
וכבר אמר מי שאמר מקושיות לא מתים.
כמדומני שאדרבה משום הרצון לחלוק על הספר אור לציון מנסים לומר שאינו מבעל האור לציון, ולא להיפך.
 
מחילה מכבודך, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה על שאלתי, האם על סמך קושיות שיש לך על הפסקים אתה אומר שהעורכים הם שקרנים? האם מותר על פי ההלכה לומר כזה דבר?
מלבד שמרן ביבי״א אמר זאת, כן גם כותב מרן הראש״ל כן בהסכמה לבית יוסף שהבאתי.


ומביא שם ג״כ מדברי מרן, ואכתוב זאת פה:
[ובשבת חודש אב תשנ״ד אמר ל מרן אאמור זיע״א בהאי לשנא: העולם היה מסודר מבחינת הלכתית, כולם ידעו שיש ללמוד דברי גדולי הפוסקים, עד שבאו עורכי הספר אול״צ ובילבלו את העולם ונעשה העולם מבולבל בהלכה, שהאברכים מתעצלים לפתוח ספרים ותפסו כאילו זו שיטה לפסוק מסברא, בעוד שאינם יודעים מדברי גדולי הפוסקים, וצריך התמדה לדעת דבריהם. אלו דבריו]
 
@שילה אפרהימי
מחילה מכבודך, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה על שאלתי, האם על סמך קושיות שיש לך על הפסקים אתה אומר שהעורכים הם שקרנים? האם מותר על פי ההלכה לומר כזה דבר?
אם יבואו שני עדים ויעידו עדות שלא נראה לבית דין משום קושיות, יש כללים בדין מרומה וכדומה, אבל כאן אין שום ראיה או פירכא נגדם וכפי שכבר כתבתי לעיל, קושיות יש למכביר גם על הרב עובדיה וגם על הבא"ח.
פוק חזי שהרב עובדיה משום קושיות על שו"ת תורה לשמה צידד שאינו מבעל הבא"ח, וכבר התברר בראיות חותכות שהוא המחבר.
וכבר אמר מי שאמר מקושיות לא מתים.
כמדומני שאדרבה משום הרצון לחלוק על הספר אור לציון מנסים לומר שאינו מבעל האור לציון, ולא להיפך.
לא באתי לענות. אין עניין. אני הוכחתי לחברים בכולל שדברים שכתובים שם מנותקים ומבולבלים, וכל מי שעיניו בראשו יראה את זה, בלי קשר כלל לדברים שחלק על מרן זיע"א.

מעניין שכל ה'חניכי' וה'מרביצי' פתאום נהיו תלמידים של האורל"צ והבא"ח, הרי לישיבה שלו פור"י ואורל"צ הם לא ישלחו את הילדים...
 
מעניין שכל ה'חניכי' וה'מרביצי' פתאום נהיו תלמידים של האורל"צ והבא"ח, הרי לישיבה שלו פור"י ואורל"צ הם לא ישלחו את הילדים...
אינני יודע מי הם החניכי והמרביצי המדוברים, אבל כת"ר טוען שלא ממין הענין במחילה, וכי כל תלמידי כבוד מו"ר הגר"ע זצ"ל ולהבחל"ח בנו כבוד הראש"ל שליט"א, שולחים את בניהם ללמוד בישיבת חזון עובדיה? וצ"ע.
 
שים לב למה שמובא שם הרב אליהו אבא שאול שרק לא היה מורה כן לאחרים,
בהחלט אני שם לב לזה, וגם אני הקטן דייקתי וכתבתי שאמר שאין זו דעת אבי ,לא כתבתי שאמר שלא אמר כן, אלא שלענין הלכה ולמעשה אין זו דעת אביו. ולצורך הענין התקשרתי שוב לברר, ואמר לי שאמר לו שאבא שלו אמר זאת באחד מהשיעורים, אבל כאשר בנו שאלו אם אפשר לפרסם זאת בתור הוראה לרבים, ביקש שלא ידפיסו זאת משמו,
והעורכים עברו על דעתו של האור לציוון והדפיסו.
א"כ אין שום סתירה בין מה שכתבתי לבין מה שמצאת באויצר, ואדרבה ממה שהבאת מוכח שהעורכים מצפצפים על מה שהרב אליהו אומר להם בשם מור אביו זיע"א.
וכל מה שאותם חכמים העידו בשם חכם בן ציון, אין בזה כדי לדחות את עדות בנו הגר"א א"ש, שהרי מה שטוענים ששמעו ממנו זאת, אכן אפשרי - ע"ז אין חולק, אבל זה שאמר לבנו שלא לפרסם זאת בתור הוראה למעשה, זה אף אחד לא יכול להכחיש, שהרי מאן יימא לן שלא אמר לו זאת, וכי יש מישהו צמוד לגר"א א"ש 24/7 ודאי שלא, נכון?!... אי לכך ובזאת עדותו קמה וגם ניצבה.

ועתה אני מחכה גם לתשובתו של הפשוט, שנראה שמסכים איתך כמו תוכי על כל מה שאתה כותב.
 
אם בביטויים עסקינן - יש איתי עדות מכלי ראשון על ביטוייו של חכם שלום כהן שליט"א על ספר ילקוט יוסף, אולם מפני כבוד המקום לא אכתבם
אני יודע מה הוא אמר, אבל ודאי שלא אמר גהני גיהנם, ואדרבה ממה שאמר על הילקוט יוסף, מוכח דוקא את אמיתות הפסקים שכתובים שם. ודי למבין ודו"ק. אפשר לראות את הדברים כזלזול. וד"ל. אבל ממקום שבאת אתה למד שמבחינת לסמוך על הפסקים שם, אכן זה לכתחלה - דוקא בגלל ההתבטאות.

ואם ביחסו של ראש הישיבה למרן שליט"א עסקינן, אז אגלה לך סוד שמו"א שליט"א הוא מנאמני ביתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, ולא אחת שלח אותו לשאול את דעת מרן שליט"א בכמה עניינים הלכתיים, שמרן זיע"א לא דיבר בהם, וע"כ רצה לדעת מה דעת מרן שליט"א. (ואגב, זה סותר את ההתבטאות שלו המדוברת. וד"ל...)
ואצרף לך עוד סיפור קטן, כי לפני זמן מה הגר"י זיאת שליט"א (חתנו של ראש הישיבה) ביקש ממו"א שליט"א שילך למרן שליט"א שיכתוב לו פסק מסויים בענין ברכת כהנים (היה מדובר בדבר שמקשה על חכם שלום בגין גילו וזקנותו) כי אמר שכמה שמנסים לומר לו שבגלל מצבו הבריאותי אינו חייב לעשות כן זה לא עוזר, ומרן ראש הישיבה אמר לחתנו הנז' אם אקבל פסק כתוב ממרן שליט"א, אני יפסיק ממנהגי.
צריך עוד סיפורים - יש...
 
בהחלט אני שם לב לזה, וגם אני הקטן דייקתי וכתבתי שאמר שאין זו דעת אבי ,לא כתבתי שאמר שלא אמר כן, אלא שלענין הלכה ולמעשה אין זו דעת אביו. ולצורך הענין התקשרתי שוב לברר, ואמר לי שאמר לו שאבא שלו אמר זאת באחד מהשיעורים, אבל כאשר בנו שאלו אם אפשר לפרסם זאת בתור הוראה לרבים, ביקש שלא ידפיסו זאת משמו,
והעורכים עברו על דעתו של האור לציוון והדפיסו.
א"כ אין שום סתירה בין מה שכתבתי לבין מה שמצאת באויצר, ואדרבה ממה שהבאת מוכח שהעורכים מצפצפים על מה שהרב אליהו אומר להם בשם מור אביו זיע"א.
וכל מה שאותם חכמים העידו בשם חכם בן ציון, אין בזה כדי לדחות את עדות בנו הגר"א א"ש, שהרי מה שטוענים ששמעו ממנו זאת, אכן אפשרי - ע"ז אין חולק, אבל זה שאמר לבנו שלא לפרסם זאת בתור הוראה למעשה, זה אף אחד לא יכול להכחיש, שהרי מאן יימא לן שלא אמר לו זאת, וכי יש מישהו צמוד לגר"א א"ש 24/7 ודאי שלא, נכון?!... אי לכך ובזאת עדותו קמה וגם ניצבה.

ועתה אני מחכה גם לתשובתו של הפשוט, שנראה שמסכים איתך כמו תוכי על כל מה שאתה כותב.
הפשוט התקשר היום לגר"א א"ש שליט"א, (שהינו מבני משפחתו הרחוקה), כדי לברר דבר זה, אבל השיחה לא נענתה. ולכשהרב שליט"א יענה, אזי הפשוט יגיב. בלי נדר
 
אני יודע מה הוא אמר, אבל ודאי שלא אמר גהני גיהנם, ואדרבה ממה שאמר על הילקוט יוסף, מוכח דוקא את אמיתות הפסקים שכתובים שם. ודי למבין ודו"ק. אפשר לראות את הדברים כזלזול. וד"ל. אבל ממקום שבאת אתה למד שמבחינת לסמוך על הפסקים שם, אכן זה לכתחלה - דוקא בגלל ההתבטאות.

ואם ביחסו של ראש הישיבה למרן שליט"א עסקינן, אז אגלה לך סוד שמו"א שליט"א הוא מנאמני ביתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, ולא אחת שלח אותו לשאול את דעת מרן שליט"א בכמה עניינים הלכתיים, שמרן זיע"א לא דיבר בהם, וע"כ רצה לדעת מה דעת מרן שליט"א. (ואגב, זה סותר את ההתבטאות שלו המדוברת. וד"ל...)
ואצרף לך עוד סיפור קטן, כי לפני זמן מה הגר"י זיאת שליט"א (חתנו של ראש הישיבה) ביקש ממו"א שליט"א שילך למרן שליט"א שיכתוב לו פסק מסויים בענין ברכת כהנים (היה מדובר בדבר שמקשה על חכם שלום בגין גילו וזקנותו) כי אמר שכמה שמנסים לומר לו שבגלל מצבו הבריאותי אינו חייב לעשות כן זה לא עוזר, ומרן ראש הישיבה אמר לחתנו הנז' אם אקבל פסק כתוב ממרן שליט"א, אני יפסיק ממנהגי.
צריך עוד סיפורים - יש...
אחד מבניו של ראש הישיבה שליט"א, אמר לי, שחלילה לאביו הכהן הגדול להתבטא בצורה זו. ועוד אמר, שכשאביו שליט"א ראה התשובה של מו"ר הגר"ע זצ"ל שבסופה כתב שהתלמידים כתבו וכו', אמר הרב שליט"א "אי משום הא, לא איריא. ואני זוכר שכבר בישיבה היו מתווכחים על הדברים הללו". אמנם אמר, שכל ספר שלא כתבו המחבר בעצמו בכתב ידו, אזי משקל הספר פחות בעיני אביו ראש הישיבה שליט"א, בין אור לציון, ובין שולחן שלמה לגרש"ז ז"ל וכו'.
ואמר שישאל את מור אביו שליט"א שוב וישיב לי.

וכאן המקום לשוב ולבקש נא העתירו בתפילה לרפואה שלימה לאפרים בן יעל בתושח"י.
(בנו של כבוד ראש הישיבה חכם שלום שליט"א)
 
נערך לאחרונה:
הנקודה היא אחרת. זה שהרבה ת"ח לא מוצא חן בעיניהם הספר ותוכנו זה משהו אחד.
אבל אי מציאת החן אינה גורמת לזה שאין אלו הפסקים שלו. וזה מה שכיונתי. לא איכפת לי שיחלקו עליו ישירות או שיישבו את דבריו, זה לא הנידון. צריך לומר את האמת, שלא מצאו שום ראיה חותכת או אפילו ספק ראיה דלא כמו העורכים. ואם חולקים על הספר - חולקים על הרב בן ציון בעצמו. מכאן ואילך כל אחד יעשה את שיקוליו אם ואיך ומתי לחלוק.
האם אתה מכיר תלמיד אחד של חכם בן ציון שסובר ש"כל" ההלכות באול"צ הם מחכם בן ציון?
אני לא מצאתי, כל תלמיד שלו שבדקתי איתו אמר לי על איזה פסק ש"אינו מחכם בן ציון".
לדוגמא בעלמא, פרט לציטוטים בכתב שהבאתי לעיל, מתלמידיו הרב פנירי ותלמידו הגדול הרב ברכה, (ואפי הרב ציון עמר הודה שלא כל המקורות מהגרב"צ), הגיח"ס שליט"א אומר (וכמדומה גם כותב) שמה שכתוב שאול"צ שאשה שמתחתנת יכולה להתחיל לנהוג לברך ולהדליק בער"ש, אינו נכון, כי חכם בן ציון סבר שגם כלה שמתחילה להדליק צריכה להדליק ואח"כ לברך. והרב ברוך שרגא אמר לי שמה שכתבו באול"צ ח"ב לגבי פא"נ, אינו נכון, כי חכם בן ציון לא היה מתיר בזה, ושהוא שאל זאת את חכם בן ציון כעשר פעמים ולא אבה להתיר לו. ובלשונו אמר לי בסגנון זה "אם חכם בן ציון היה מתיר אשתי היתה הראשונה שהיתה הולכת עם פאה". ויש גם מכתב של הגר"ב שרגא בענין הפאות וחתומים עליו כעשרה מתלמידי הגרב"צ שלא היה מתיר בזה.
 
אינני יודע מי הם החניכי והמרביצי המדוברים, אבל כת"ר טוען שלא ממין הענין במחילה, וכי כל תלמידי כבוד מו"ר הגר"ע זצ"ל ולהבחל"ח בנו כבוד הראש"ל שליט"א, שולחים את בניהם ללמוד בישיבת חזון עובדיה? וצ"ע.
כוונת הרב @שילה אפרהימי פשוטה, שיש ש"מקבלים" עלהים כרב את חכם בן ציון לא בשביל לקיים את פסקיו, אלא בכדי "לא" לנהוג כמו מרן זיע"א.
ולדוגמא אפשר להציע להם להקפיד על כמה דברים שחכם בן ציון סבר שיש להקפיד בהם, למרות שזה לא כ"כ מתאים לישיבשקייט של המשוכנזים, וכגון:

דברים הצריכים חיזוק במשנת רבינו האור לציון זצ"ל

א. בני ספרד יש להם להצניע את הציציות תחת בגדיהם ולא להוציאן. (ורק לבחור שאינו נשוי הלומד בישיבה שרובם בני אשכנז, רשאי להוציא. וכן בחור שבית הוריו במקום שאין הרבה שומרי מצוות, ראוי שיוציא, ובפרט כשנוסע לבית הוריו. וכן בעלי תשובה ראוי להם להוציא. אבל בסתם ובאברכים אין להוציא). [אול"צ ח"ב פ"ב ה"ב].

ב. אף תלמידי חכמים הלומדים כל היום צריכים ללמוד חק לישראל בכל יום, ומכל מקום די שיקראו תורה נביאים וכתובים כפי שמסודר שם ומשנה אחת מאותו סדר, וכן קטע זוהר, ודי בכך. [שם פ"י ה"ה].

והלואי ויוצאי חלציו יקפידו בזה.


ועלית על כולנה גודל הקפדתו שלא לדבר נגד חכמים אחרים ועל מרן זיע"א בפרט, עד שיש המעידים בשמו שאמר שעד שלא יפסיקו לזלזל במרן זיע"א לא יגיע המשיח.
וא' מגדולי תלמידיו ר' אליהו כהן ר"מ בפורת יוסף גאולה, שהגרב"צ מינו לר"מ בישיבה בגיל 24, ירפאהו השי"ת, הגדיר זאת שהא"ב במשנת הגרב"צ זה לא לדבר על חכמים, ומי שמדבר על חכמים אינו מתלמידי הגרב"צ.
ה' יזכנו להדבק במידותיו הגדולות, ולעובדו שכם אחד.
 
כוונת הרב @שילה אפרהימי פשוטה, שיש ש"מקבלים" עלהים כרב את חכם בן ציון לא בשביל לקיים את פסקיו, אלא בכדי "לא" לנהוג כמו מרן זיע"א.
ולדוגמא אפשר להציע להם להקפיד על כמה דברים שחכם בן ציון סבר שיש להקפיד בהם, למרות שזה לא כ"כ מתאים לישיבשקייט של המשוכנזים, וכגון:

דברים הצריכים חיזוק במשנת רבינו האור לציון זצ"ל

א. בני ספרד יש להם להצניע את הציציות תחת בגדיהם ולא להוציאן. (ורק לבחור שאינו נשוי הלומד בישיבה שרובם בני אשכנז, רשאי להוציא. וכן בחור שבית הוריו במקום שאין הרבה שומרי מצוות, ראוי שיוציא, ובפרט כשנוסע לבית הוריו. וכן בעלי תשובה ראוי להם להוציא. אבל בסתם ובאברכים אין להוציא). [אול"צ ח"ב פ"ב ה"ב].

ב. אף תלמידי חכמים הלומדים כל היום צריכים ללמוד חק לישראל בכל יום, ומכל מקום די שיקראו תורה נביאים וכתובים כפי שמסודר שם ומשנה אחת מאותו סדר, וכן קטע זוהר, ודי בכך. [שם פ"י ה"ה].

והלואי ויוצאי חלציו יקפידו בזה.


ועלית על כולנה גודל הקפדתו שלא לדבר נגד חכמים אחרים ועל מרן זיע"א בפרט, עד שיש המעידים בשמו שאמר שעד שלא יפסיקו לזלזל במרן זיע"א לא יגיע המשיח.
וא' מגדולי תלמידיו ר' אליהו כהן ר"מ בפורת יוסף גאולה, שהגרב"צ מינו לר"מ בישיבה בגיל 24, ירפאהו השי"ת, הגדיר זאת שהא"ב במשנת הגרב"צ זה לא לדבר על חכמים, ומי שמדבר על חכמים אינו מתלמידי הגרב"צ.
ה' יזכנו להדבק במידותיו הגדולות, ולעובדו שכם אחד.
גם אני הקטן מצטרף לנ"ל. ומשתדל לנצור פי, ולהזהר בכבוד חכמים ואשתדל בל"נ יותר.
 
והעורכים עברו על דעתו של האור לציוון והדפיסו.
א"כ אין שום סתירה בין מה שכתבתי לבין מה שמצאת באויצר, ואדרבה ממה שהבאת מוכח שהעורכים מצפצפים על מה שהרב אליהו אומר להם בשם מור אביו זיע"א.
וכל מה שאותם חכמים העידו בשם חכם בן ציון, אין בזה כדי לדחות את עדות בנו הגר"א א"ש, שהרי מה שטוענים ששמעו ממנו זאת, אכן אפשרי - ע"ז אין חולק, אבל זה שאמר לבנו שלא לפרסם זאת בתור הוראה למעשה, זה אף אחד לא יכול להכחיש, שהרי מאן יימא לן שלא אמר לו זאת, וכי יש מישהו צמוד לגר"א א"ש 24/7 ודאי שלא, נכון?!... אי לכך ובזאת עדותו קמה וגם ניצבה.
החכמים הרבים שהזכרתי העידו בשמו שכך הורה לרבים, מסר שיעורים לרבים וגם הורה להם, יתכן מאוד שבתחלה חשש להורות כן, אולם לאחר שהתחזק אצלו מהלך זה הורה כן לרבים, ואת זה מעידים רוב התלמידים, ואין דבריו של אחד במקום כמה וכמה תלמידים מובהקים.
כמו שמי ששמע את הרב עובדיה לפני 30 שנה בענין ברכת שעשה לי כל צרכי בת"ב שמע שאומר שאין לברך, אולם לאחר מכן התחזק בדעתו שצריך לברך והורה כן, ובתחלה נהג כן לעצמו, אולם לאחר מכן גם הורה לרבים, ואם תשמע שיעור מהרב יעקב יוסף לפני 20 שנה שאומר שאבא הורה לי לא לברך ואמר לי כן ברבים, האם זה יסתור את מה שכתב לאחר מכן או מה שהורה לאחר מכן? גם זה כמו כן. והדברים ברורים וחלוטים שכך דעת האור לציון גם למעשה.
אני לא מצאתי, כל תלמיד שלו שבדקתי איתו אמר לי על איזה פסק ש"אינו מחכם בן ציון".
שוב פעם סוטים מהנושא. צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.
בלי קשר לספר 'אור לציון' יש הרבה ויכוחים בין התלמידים של חכם בן ציון בכמה דברים ששינה את דעתו כפי שגם הרב עובדיה שינה והרבה חכמים, אלא שהרב עובדיה כתב, והוא לא כתב.
כל אדם יודע שמה שהוא שמע מרב פלוני מתקבל אצלו יותר מאשר רב אחר ששמע מאותו רב. אדם מאמין לעצמו וזוכר את הסיטואציה שמסר שיעור בלהט בענין מסוים, ומתקשה לקבל ממישהו אחר שאומר אחרת בשמו. גם בחכמי התלמוד מוצאים את זה [אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים וכו'].
ולכן כל תלמיד שיאמר לך על איזה פסק שאינו מחכם בן ציון כונתו היא שהוא שמע אחרת. אין לו שום דרך להוכיח שחכם בן ציון לא אמר את מה שכתוב בספר בזמן מאוחר יותר. את זה רק העורכים יודעים, ואם יש לך או לרב גדול ככל שיהיה הוכחה נגדם - שיביא ונדון עליה. בינתיים לאורך כל המו"מ כאן לא קיבלתי תשובה על טענה זו.
דברים הצריכים חיזוק במשנת רבינו האור לציון זצ"ל

דברים הצריכים חיזוק במשנת רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

א. נשים חייבות במאה ברכות בכל יום.

האם יש נשים שעושות כן, והרי לפי דעתו אשה פטורה מג' תפלות?
ב. כיסוי ראש לנשים רווקות בשעת התפלה והברכות.
האם בנותיו ונכדותיו שלומדות בבתי ספר אשכנזים עושות כן. ואפילו בביתם האם עושות כן?

הלואי ויוצאי חלציו יקפידו בזה.

גם את מרן זצ"ל לא שמענו מעולם מדבר בפומבי נגד הספר אור לציון או נגד חכם בן ציון בזלזול או בהמעטת כבודו כאילו אינו יודע פוסקים וכדומה, וכיבדו מאוד כידוע.
ה' יזכנו לידבק במדותיו הגדולות ולעבדו שכם אחד אמן.
 
אמנם אמר, שכל ספר שלא כתבו המחבר בעצמו בכתב ידו, אזי משקל הספר פחות בעיני אביו ראש הישיבה שליט"א,
אכן...
כיהודא ועוד לקרא....
החכמים הרבים שהזכרתי העידו בשמו שכך הורה לרבים, מסר שיעורים לרבים וגם הורה להם, יתכן מאוד שבתחלה חשש להורות כן, אולם לאחר שהתחזק אצלו מהלך זה הורה כן לרבים, ואת זה מעידים רוב התלמידים, ואין דבריו של אחד במקום כמה וכמה תלמידים מובהקים.
כמו שמי ששמע את הרב עובדיה לפני 30 שנה בענין ברכת שעשה לי כל צרכי בת"ב שמע שאומר שאין לברך, אולם לאחר מכן התחזק בדעתו שצריך לברך והורה כן, ובתחלה נהג כן לעצמו, אולם לאחר מכן גם הורה לרבים, ואם תשמע שיעור מהרב יעקב יוסף לפני 20 שנה שאומר שאבא הורה לי לא לברך ואמר לי כן ברבים, האם זה יסתור את מה שכתב לאחר מכן או מה שהורה לאחר מכן? גם זה כמו כן. והדברים ברורים וחלוטים שכך דעת האור לציון גם למעשה.
אין עדותם של החכמים הנ"ל סותרת למה שאמר לבנו, ואחזור שוב זה שאמר כן לפני התלמידים, אין אני מתווכח, אפשר ואפשר, אבל אין זה סותר למה שאמר לבנו לא לפרסם זאת בתור הוראה לרבים. אינני מבין למה צריך להסביר לת"ח דברים כה פשוטים.
 
אכן...
כיהודא ועוד לקרא....
ממש לא, כפי שהבנתי מבן החכם שליט"א, לא עלה על לב ראש הישיבה שליט"א שתלמיד טועה כתבו, והמציאו שמועות וכיוצ"ב, וכפי שאמר ראש הישיבה שליט"א "אני זוכר שנחלקו במחלוקות אלו כבר בהיותם בישיבה", ואין חדש תחת השמש... אלא החילוק פשוט, דכשהספר יוצא מתחת ידי המחבר הוא מדוקדק טובא, וכשיוצא מתחת ידי התלמיד הוא גם מדוקדק אבל לא באותה רמה.
משל למה הדבר דומה, לפסק של מו"ר הגר"ע זצ"ל שנאמר בע"פ לבנו כבוד הראש"ל שליט"א, וכי יעלה על הדעת חלילה לומר ששמועה זו אינה מדוקדקת? אבל ודאי שמשקל הדבר שכתב בעצמו בספר הוא יותר מהנאמר בע"פ. ותל"מ.
 
אין עדותם של החכמים הנ"ל סותרת למה שאמר לבנו, ואחזור שוב זה שאמר כן לפני התלמידים, אין אני מתווכח, אפשר ואפשר, אבל אין זה סותר למה שאמר לבנו לא לפרסם זאת בתור הוראה לרבים. אינני מבין למה צריך להסביר לת"ח דברים כה פשוטים.
מסירת שיעור ברבים זה לא נקרא פרסום ברבים? הרי הוא לא אמר להם בשיעור אל תפרסמו את זה הלאה. כשהרב יצחק יוסף מוסר שיעור אפילו שלא בלויין אלא שיעור באיזה מקום זה אסור להורות מה שאמר ברבים?. כשהבן שאל את אביו [כנראה בצעירותו] בפני עצמו אמר לו מותר אבל אל תפרסם. לאחר מכן מסר שיעורים, וגם לרב יעקב יוסף ולרב שרגא ולשאר התלמידים הורה כן גם להורות לאחרים. נראה לי שהדברים פשוטים מאוד למי שרוצה לקבל האמת.
 
כשהבן שאל את אביו [כנראה בצעירותו] בפני עצמו אמר לו מותר אבל אל תפרסם.
מנין שכנראה היה בציערותו ולא בסוף ימיו אחרי שהאמר לרב שרגא ולרב יעקב יוסף.
לכאו' איפכא מסתברא, כי הם עיקר שימושם אצלו היה לא בשנותיו האחרונות. ואילו בנו שימשו בעיקר בסוף ימיו.
 
מנין שכנראה היה בציערותו ולא בסוף ימיו
לאחר שמסר שיעורים על זה ואמר לכמה וכמה מתלמידיו שכך הדין, אם חזר בו היה צריך לומר לבן שלו 'חזרתי בי', ולא 'אל תפרסם ברבים' שהרי זה כבר מפורסם, ודוק היטב.
ומלבד זאת על כגון דא סמכינן על העורכים שביררו הענין וראו את כל הצדדים והזמנים שאמר כל דבר, וראו לנכון שדברי הבן הם מהדורא קמא, האם יש לך ראיה שלא כך?
 
לאחר שמסר שיעורים על זה ואמר לכמה וכמה מתלמידיו שכך הדין, אם חזר בו היה צריך לומר לבן שלו 'חזרתי בי', ולא 'אל תפרסם ברבים' שהרי זה כבר מפורסם, ודוק היטב.
ומלבד זאת על כגון דא סמכינן על העורכים שביררו הענין וראו את כל הצדדים והזמנים שאמר כל דבר, וראו לנכון שדברי הבן הם מהדורא קמא, האם יש לך ראיה שלא כך?
אם הב אומר שלא שמעו לו כנראה בירר שלא עשו כהוגן.
ומאי חזית להאמין להם ולא לו?
 
ומאי חזית להאמין להם ולא לו?
כיון שהוא יחיד מול רבים, ויתכן והוא לא ידע מכל העדויות האחרות אלא רק מה ששמע הוא מאביו.
לפי כל מה שמובא בשמו וכמו שהבאתי לעיל - כמדומני שהשכל הישר אומר שכך היא צורת הדברים.
וגם אם הייתי רואה רק את הקובץ 'צוהר' הנ"ל שבו מובאים כל המקורות הייתי סומך על הרבנים האחרים ולא על הרב אליהו אבא שאול בדבר זה.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון