• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מקומות שמרן זצ"ל החמיר בהם

תנא ושייר...
כן החמיר בענין המלך המשפט, שאם טעה ואמר מלך אוהב צדקה וכו' - חייב לחזור ולהתפלל שוב, כפסק מרן השו"ע, ודלא כהבא"ח והכה"ח והאור לציון.
אלא שטוב שיתפלל בתנאי דנדבה וכו'
 
כן החמיר שלא לטלטל בשבת כלל ואין להסתמך על העירוב! העירוב לא מועיל כי צריך דלתות נעולות וליכא!
וכפסק מרן השו"ע סי' שס"ד סעיף ב' עיי"ש וראה גם סי' שמ"ה סעיף ז'.
וזה לשון מרן רבנו זצ"ל: "צויתי לעשות עירוב רשויות של צורת הפתח להציל את אלה שעוברים להדיא על איסור הוצאה ברשות הרבים", ומצד שני "לרווחא דמילתא צויתי להכריז שכל האנשים שהם בני תורה, ולא נהגו להוציא מרשות לרשות כלל, ימשיכו במנהגם ולא יטלטלו", ומוסיף ש"העירוב נעשה רק להציל את אלה שנכשלים באיסור הוצאה". (שו"ת יביע אומר ט, לג)
וראה גם לוית חן אות לג שהאריך בזה
 
נערך לאחרונה:
בשעת אמירת מודים דרבנן יש לעמוד ולכרוע, ולא יאמרנו מיושב אלא אם הוא זקן ביותר או חולה, דלא כאותם המקילין לאומרו בישיבה.
ויש ליזהר בזה מאד, כי אמרו בגמ' שמי שאינו כורע במודים לאחר שבע שנים שמת נעשית שדרתו נחש, ועוד שנראה חס ושלום שאינו חפץ להודות להשם יתברך.
כן איתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) "תנא רב תחליפא בן שאול הכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה" והביאו הראבי"ה (ח"א ברכות סי' פ"ה) ועוד ראשונים, וכ"כ בלקט יושר (ח"א או"ח עמוד כז) על מהרא"י בעל תרומת הדשן שכשהיה זקן וחלש ויושב בשעת החזרה, היה עומד בשומע תפילה וכורע עם הש"ץ במודים.
ובארחות חיים (תפילה סימן מד) כתב בשם רבנו יצחק אבן גיאת שיש לעמוד קודם, כדי שיכרע במודים כשהוא עומד וכ"כ מרן בב"י ושו"ע בשמו, וכ"כ רבנו מנוח (הלכות תפילה ה"ה) גבי חולה המתפלל מיושב שצרך לעמוד בזמן הכריעות כדי שיכרע מעומד. וא"כ ק"ו במודים שכמה החמירו רבותינו בכריעה זו. (שו"ת יחוה דעת ה, יא)
 
נערך לאחרונה:
הנה הרשימה שמצאתי לע"ע. (אמנם ישנם דברים שנכתבו בכמה מקומות, כגון ביבי"א ובחזו"ע, אך כתבתי רק אחד מהם)
נשים רווקות צריכות לכסות את ראשם בשעת התפילה ובשעה שמברכות. (יחו"ד ח"ה סי' ו')
לנשים אסור ללבוש פאה נכרית [מצד הגילוי עריות וגם בפאות של פעם]. (יבי"א ח"ה אבהע"ז סי' ה')
יש להחמיר בצאת השבת כזמן רבינו תם. (יבי"א ח"ב סי' כ"א).
אנשים נשואים צריכים להחמיר ולהניח גם תפילין של ר"ת. (יבי"א ח"א סי' ג')
אסור לאכול בשר שאינו חלק ולמעך סירכות וכו'. (יבי"א ח"ה יו"ד סי' ג')
אסור לברך ברכת "הגפן" על יין שרובו מים. (שו"ת חזו"ע ח"א סי' ו')
נשים צריכות לברך מאה ברכות בכל יום. (הליכו"ע ח"א עמ' נ"ט)
כשעומד מפני זקן שנכנס לד' אמות צריך לעמוד 'מלוא קומתו'. (הליכו"ע ח"ח פר' כי תצא אות ח')
אסור לתת בשבת מים חמים לתוך תבשיל חם. (יחו"ד ח"ד סי' כ"ב)
אסור למלוח בשבת בשר מבושל או ביצה מבושלת לצורך סעודה אחרת, אפי' בו ביום. (חזו"ע שבת ד' עמ' תנ"ד)
אסור לשחק בכדור בשבת. (חזו"ע שבת ג' עמ' צ"ט)

עוד ב' דברים שכרגע לא מצאתי מקור מדוייק בספרי מרן זצ"ל
גם נשים חייבות בתעניות (צום גדליה, עשרה בטבת וי"ז בתמוז) ואין מקום לפטור אותן.
הציצית צריכה להיות דווקא מצמר ולא מכותנה.
לגבי משחק עם כדור מרן מביא שם שכיוון שהכדור נוצר אז יש מקילים ולכאורה זו נראית דעתו שם
 
כמדומה שבהטמנה במקצת היקל
החמיר כדעת השו”ע, אלא שבהטמנה במקצת מער”ש על פלטה, כיון דבעינן תרי חומרי לאסור, האחד לאסור הטמנה במקצת, והשני דחשיב מוסיף הבל (דשבו הבגדים להיות מוסיף הבל מחמת החום שמתחת), בזה היקל לפי מש”כ הרב סיתוהן דהמנהג להקל בזה דתרי חומרי לא מחמרינן (אף שהשו”ע החמיר בב’ הדברים, ואף הרמ’’א שתק להחמיר בדין השני, ורק היקל בהטמנה במקצת).
 
החמיר כדעת השו”ע, אלא שבהטמנה במקצת מער”ש על פלטה, כיון דבעינן תרי חומרי לאסור, האחד לאסור הטמנה במקצת, והשני דחשיב מוסיף הבל (דשבו הבגדים להיות מוסיף הבל מחמת החום שמתחת), בזה היקל לפי מש”כ הרב סיתוהן דהמנהג להקל בזה דתרי חומרי לא מחמרינן (אף שהשו”ע החמיר בב’ הדברים, ואף הרמ’’א שתק להחמיר בדין השני, ורק היקל בהטמנה במקצת).
היקל אפילו בשבת
 
לעניין טלטול בשבת - גם בלוית חן אות לג, האריך בזה מרן בהביאו את השיטות בענין רשות הרבים בזמן הזה לדעת השו"ע, והעלה להלכה שאין להקל בזה הואיל ומידי ספק לא יצאנו. ורק טלטול על ידי גוי מותר עיי"ש
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון