לא כ"כ נראה לי, הגר"מ אליהו ז"ל היה ממקורביו של הגר"י ניסים ז"ל.
מי הם?
יצחק משען
Well-known member
זכור לי שבספר המנהיג וכיו"ב האריך להביא המכתבים שעברו ביניהם והיחסים החמים וכעת אין לי כוח לחפש
כעת איני זוכר את כולם, אבל בשנה זו נלב"ע הבבא סאלי והרב מרדכי שרעבי וחכם יעקב מוצפי וכמדומה חכם יוסף בבליקי, ועוד
אני זוכר בתשמ"ג.
וכמעט גם חכם בן ציון ז"ל...
מה הנס כאן בדיוק?!
יצחק משען
Well-known member
ב"ה כבודו כל כך פרוש שלא יודע כמה עלילות מעלילים עלינו על לא עוול בכפינו, והנה כאן רצו המחבלים הארורים שאותה אשה תגיד שהחיילים הם המה שנתעללו בה כך וגם התלבשו במדים של הצבא הציוני, וב"ה שלא עלתה בידם, ימחה שמם ויאבד זכרם
יצחק משען
Well-known member
שלום.
חיילים מספרים לנו מתוך עזה:
בסוף שבוע האחרון לאחר כחודשיים בחאן יונס שהחיילים כבר על הקצה וחושבים על הבית, יומיים לפני תאריך היציאה שתוכנן ושנאמר לכלל חיילי הגדוד הגיע המג'"ד ובישר לחיילים שהתאריך נדחה למשך נוסף... אבל מיד אחרי זה מול הפנים המאוכזבות של כולם הוא הוסיף-אבל ...אנחנו מבצעים התקפה לנווה דקלים!
באותה שניה כל מצב הרוח השתנה! אנשים אמרו" ואו!! בשביל זה אני מוכן להשאר כמה שצריך! איזו זכות!"
ולפני מספר ימים אכן,זכינו להיות הגדוד הראשון והפורץ של צה"ל לגוש קטיף.( אנחנו בצק"ח עם הרופא/ הטנקיסט/ מפעיל הרחפנים/וכו' וכו' המפורסם והיקר גדליה פנדל!!!)
הגענו לאיזור המועצה שעומדת עדין על תילה.
התרגשות עצומה בלב כולם.
ממש.
עם כל הבשורות הקשות , הלב נקרע ומאידך חוזר כאילו לפעום מחדש.
ברור לי שכל המטרות והסיבות שהציבו פה למשימה הם חיצוניות לתהליך הפנימי שמתחולל פה, בכל העולמות אני בטוח ישנה התרגשות עצומה על הגעת עם ישראל חזרה למקומות הקדושים פה.
לצידי נמצא פרופ' סודי נמיר הרופא האגדי של נווה דקלים רופא במיל' בן 64 שרואה כעת בעיניו את מקום המרפאה שלו לשעבר ושרק חולם ומבקש להוציא משימה לחפש את ביתו ולמצוא את האוצר של המקווה שהיה בתוך ביתו.
ואכן- "מקווה ישראל מטהר אתכם"! מחפשים בחזרה את הטהרה והקדושה בחבל הארץ הקדוש בזה שניתנו לידי טמאים.
שנזכה לראות עין בעין בשוב ה' את ציון!!!
דרישת שלום חמה ומחבקת לכולם!
שבת שלום ומבורכת!
(נתנאל ניימן משובה/ גרעין תל אביב. חיתן את בנו לפני שבועיים. היה בחתונה, בשבע ברכות אחד, וחזר לחאן יונס... מי כעמך ישראל!)
חיילים מספרים לנו מתוך עזה:
בסוף שבוע האחרון לאחר כחודשיים בחאן יונס שהחיילים כבר על הקצה וחושבים על הבית, יומיים לפני תאריך היציאה שתוכנן ושנאמר לכלל חיילי הגדוד הגיע המג'"ד ובישר לחיילים שהתאריך נדחה למשך נוסף... אבל מיד אחרי זה מול הפנים המאוכזבות של כולם הוא הוסיף-אבל ...אנחנו מבצעים התקפה לנווה דקלים!
באותה שניה כל מצב הרוח השתנה! אנשים אמרו" ואו!! בשביל זה אני מוכן להשאר כמה שצריך! איזו זכות!"
ולפני מספר ימים אכן,זכינו להיות הגדוד הראשון והפורץ של צה"ל לגוש קטיף.( אנחנו בצק"ח עם הרופא/ הטנקיסט/ מפעיל הרחפנים/וכו' וכו' המפורסם והיקר גדליה פנדל!!!)
הגענו לאיזור המועצה שעומדת עדין על תילה.
התרגשות עצומה בלב כולם.
ממש.
עם כל הבשורות הקשות , הלב נקרע ומאידך חוזר כאילו לפעום מחדש.
ברור לי שכל המטרות והסיבות שהציבו פה למשימה הם חיצוניות לתהליך הפנימי שמתחולל פה, בכל העולמות אני בטוח ישנה התרגשות עצומה על הגעת עם ישראל חזרה למקומות הקדושים פה.
לצידי נמצא פרופ' סודי נמיר הרופא האגדי של נווה דקלים רופא במיל' בן 64 שרואה כעת בעיניו את מקום המרפאה שלו לשעבר ושרק חולם ומבקש להוציא משימה לחפש את ביתו ולמצוא את האוצר של המקווה שהיה בתוך ביתו.
ואכן- "מקווה ישראל מטהר אתכם"! מחפשים בחזרה את הטהרה והקדושה בחבל הארץ הקדוש בזה שניתנו לידי טמאים.
שנזכה לראות עין בעין בשוב ה' את ציון!!!
דרישת שלום חמה ומחבקת לכולם!
שבת שלום ומבורכת!
(נתנאל ניימן משובה/ גרעין תל אביב. חיתן את בנו לפני שבועיים. היה בחתונה, בשבע ברכות אחד, וחזר לחאן יונס... מי כעמך ישראל!)
מילים: רבי אברהם סלאמה
לחן: מסורת יהודי כורדיסטאן
עיבוד והפקה מוסיקאלית:דוד ליפשיץ וביני לנדאו
שירות:ביני לנדאו
בשילוב הקלטות שירה וגיטרה של הראל שרביט הי"ד.
סנטור.סאז.עוד.שירות:משה שלו
קלרינט.שירות:מאיר קליינר
הקלטות.עריכות.קלידים.גיטרות.תכנותים.שירות: דוד ליפשיץ
תכנותים נוספים ושירות:אריה ליפשיץ
מיקס.מאסטרינג:שמוליק דניאל
עיצוב גרפי: נעמה סטפנסקי
הראל היה מגיע להופעות שלי
ותמיד היה מחזק אותי להמשיך.
יום לפני שנהרג הוצאתי את השיר "התנערי" וישר קיבלתי ממנו הודעת חיזוק וברכה.
המשפחה נתנה לי את ההקלטה שלו מבצע את הפיוט המיוחד הזה ובקשו שאבצע אותו.
תוך כדי השירה באולפן שוב ושוב המילים התחילו להתבהר לי והתחברו לדמותו המיוחדת ולכיסופים לארצנו הקדושה ולבית המקדש.
תודה לדוד ליפשיץ על ההשקעה והעזרה בהפקה ולכל החברים שבאו לנגן ולשיר.
מוקדש לכבודו של סרן הראל שרביט הי"ד
ולהצלחת כל עם ישראל.
יצחק משען
Well-known member
מה הנס כאן בדיוק?!
שעל אף הכל, ישתבח שמו לא נתננו למשיסה ולבוזזים, ויכולים אנו לשיר ולהודות על ארצנו הקדושה.
יצחק משען
Well-known member
ויאמר יצחק אני לא יודע איך אפשר לאכול במוסך (גרג' זה מוסך בילערבייה) ואיך יש שם מלצרים ואנשים עם תינוקות, אבל יש כאן את השם של הגיברת ואישה
ואפשר לברר זאת מולה:
שלום.
רוחמה בן יוסף מספרת:
זה סיפור ששימח אותי
יהונתן בעלי אהובי נמצא באופקים, בכוננות.
בחמישי בבוקר הוא קבע עם גיסי איתי שגם נמצא באזור, לצאת לשבת לכבוד בוקר טו בשבט..
שניהם על מדים, ישבו בגרג הזמינו אוכל טעים ולמדו יחד. (ושלחו לנו תמונה לשימוח בוואטסאפ המשפחתי)
כשסיימו ביקשו חשבון, והמלצרית אמרה, כבר שילמו עליכם!! יהונתן היה המום ....
מה? למה שיעשו את זה?
המלצרית אומרת לו, זה קורה כאן כמה פעמים ביום...
יהונתן יושב לא רגוע... הוא תכנן לשלם..
פתאום נכנסים זוג עם עגלה של ניו בורן, יהונתן קולט שהאישה חלשה, כנראה ממש מעט זמן אחרי לידה.
איזה תקופה זאת....
הוא מחליט להעביר את זה הלאה ומבקש מהמלצרית לפנק אותם במשהו שווה טעים,
וגם שואל אותה אם כששילמו עליהם נתנו לה טיפ,היא ענתה בשלילה. אז הוא ביקש ממנה לקחת טיפ..
בקיצור, הם יוצאים חזרה לרכב - ואז האבא הטרי רץ אחריהם עם כובע שהם שכחו, ומודה להם, זה לא ברור מאליו מה שאתם עושים למעננו.....
כשהוא עדיין לא יודע שמצפה לו הפתעה מהם..
(חושבת על הרגע שהוא גילה... וחם לי בלב🩷)
הטוב הזה שמתגלגל עכשיו מהלבבות כלכך חזק.
שנזכה להתעורר מזה, ולהעביר הלאה עוד ועוד.
ואפשר לברר זאת מולה:
שלום.
רוחמה בן יוסף מספרת:
זה סיפור ששימח אותי
יהונתן בעלי אהובי נמצא באופקים, בכוננות.
בחמישי בבוקר הוא קבע עם גיסי איתי שגם נמצא באזור, לצאת לשבת לכבוד בוקר טו בשבט..
שניהם על מדים, ישבו בגרג הזמינו אוכל טעים ולמדו יחד. (ושלחו לנו תמונה לשימוח בוואטסאפ המשפחתי)
כשסיימו ביקשו חשבון, והמלצרית אמרה, כבר שילמו עליכם!! יהונתן היה המום ....
מה? למה שיעשו את זה?
המלצרית אומרת לו, זה קורה כאן כמה פעמים ביום...
יהונתן יושב לא רגוע... הוא תכנן לשלם..
פתאום נכנסים זוג עם עגלה של ניו בורן, יהונתן קולט שהאישה חלשה, כנראה ממש מעט זמן אחרי לידה.
איזה תקופה זאת....
הוא מחליט להעביר את זה הלאה ומבקש מהמלצרית לפנק אותם במשהו שווה טעים,
וגם שואל אותה אם כששילמו עליהם נתנו לה טיפ,היא ענתה בשלילה. אז הוא ביקש ממנה לקחת טיפ..
בקיצור, הם יוצאים חזרה לרכב - ואז האבא הטרי רץ אחריהם עם כובע שהם שכחו, ומודה להם, זה לא ברור מאליו מה שאתם עושים למעננו.....
כשהוא עדיין לא יודע שמצפה לו הפתעה מהם..
(חושבת על הרגע שהוא גילה... וחם לי בלב🩷)
הטוב הזה שמתגלגל עכשיו מהלבבות כלכך חזק.
שנזכה להתעורר מזה, ולהעביר הלאה עוד ועוד.
גרג זה קפה גרג לא גאראג'
יצחק משען
Well-known member
מחילה אבל קפה זה קאהווא
יצחק משען
Well-known member
*שלום. להרמת המורל הלאומי, התפרסם בארה"ב ובארץ:*
ג'ון ספנסר, ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט-פוינט, האקדמיה הצבאית הלאומית של ארה"ב, ואחד המומחים הגדולים בעולם ללוחמה בשטח בנוי:
"קצב ההתקדמות של צה"ל, מעל ומתחת לקרקע, מהיר באופן היסטורי.
לא ניתן להשוות את המערכה בעזה לשום מערכה אחרת בהיסטוריה הצבאית המודרנית מבחינת גודל האתגרים שהיא מציבה - אולי רק אם נחזור עד למלחמת העולם השנייה.
בהתחשב באתגרים הללו גם מספר האבדות של צה"ל נמוך באופן היסטורי".
ואכן, האתגר הוא עצום - לחימה בלב אוכלוסיה של 2 מיליון איש, תוך כדי שצערנו הרב ממשיכים לספק לאויב כמויות עצומות של מזון מים, דלק וציוד רב נוסף, ותוך כדי דרישות אמריקניות להוציא כוחות ו"להפחית את עצימות הלחימה" - ולמרות הכל - הצלחה כבירה בריסוק התשתיות, בהרג של 9500 מחבלים מהכח הלוחם, חיסול של עוד אלפי חמושים, נטרול כ- 2000 פירי מנהרות עד עכשיו והשתלטות או נטרול על כ- 100 ק"מ של מנהרות, וכן השבתה כמעט מוחלטת על מערך שיגור הרקטות הכביר שחמאס הכין (שמנה לפחות כ- 1000 משגרים), ביחד עם הוצאה מכלל פעולה של רובו הגדול של כוח החמאס.
יש פה סייעתא דשמיא אלוקית מופלאה - פרקי התהלים של כולנו עוזרים!
ויש פה גם מסירות נפש אין קץ של מאות אלפי חיילים, בכל החילות ובכל הגזרות, ומקצועיות רבה. ברוך ה'
מדברי הרב אבישי אפרגון.
ג'ון ספנסר, ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט-פוינט, האקדמיה הצבאית הלאומית של ארה"ב, ואחד המומחים הגדולים בעולם ללוחמה בשטח בנוי:
"קצב ההתקדמות של צה"ל, מעל ומתחת לקרקע, מהיר באופן היסטורי.
לא ניתן להשוות את המערכה בעזה לשום מערכה אחרת בהיסטוריה הצבאית המודרנית מבחינת גודל האתגרים שהיא מציבה - אולי רק אם נחזור עד למלחמת העולם השנייה.
בהתחשב באתגרים הללו גם מספר האבדות של צה"ל נמוך באופן היסטורי".
ואכן, האתגר הוא עצום - לחימה בלב אוכלוסיה של 2 מיליון איש, תוך כדי שצערנו הרב ממשיכים לספק לאויב כמויות עצומות של מזון מים, דלק וציוד רב נוסף, ותוך כדי דרישות אמריקניות להוציא כוחות ו"להפחית את עצימות הלחימה" - ולמרות הכל - הצלחה כבירה בריסוק התשתיות, בהרג של 9500 מחבלים מהכח הלוחם, חיסול של עוד אלפי חמושים, נטרול כ- 2000 פירי מנהרות עד עכשיו והשתלטות או נטרול על כ- 100 ק"מ של מנהרות, וכן השבתה כמעט מוחלטת על מערך שיגור הרקטות הכביר שחמאס הכין (שמנה לפחות כ- 1000 משגרים), ביחד עם הוצאה מכלל פעולה של רובו הגדול של כוח החמאס.
יש פה סייעתא דשמיא אלוקית מופלאה - פרקי התהלים של כולנו עוזרים!
ויש פה גם מסירות נפש אין קץ של מאות אלפי חיילים, בכל החילות ובכל הגזרות, ומקצועיות רבה. ברוך ה'
מדברי הרב אבישי אפרגון.
יצחק משען
Well-known member
ויאמר יצחק הדברים דלהלן אינם באים מצד כוחי ועוצם ידי אלא להודות ולשבח להש''ית
*שלום. לחיזוק הרוח. מחבר יקר*
השבוע ימלאו 4 חודשים ללחימה. וככל שהזמן עובר עולים יותר קולות מחלישים שהנה "לא השגנו כלום" ו"הקורבנות היו לשווא" ו"אנחנו לא באמת מנצחים/ננצח" ו"כל עוד יש חטוף אחד בידיהם אז הפסדנו" וכדומה.
אז אולי זה זמן טוב להזכיר כמה מההישגים המדהימים שהצלחנו כבר להשיג, וזה רק חלק מהם כי יש עוד הישגים רבים רבים שחלקם חסויים עקב בטחון מידע וחלקם פשוט קורים רחוק מעיני התקשורת, וזאת שאנחנו רק איפשהו באמצע הדרך לנצחון במלחמה על חמאס.
1. ההישג אולי החשוב מכל הוא שגילנו מחדש מה שקצת שכחנו בתקופת הרפורמה/מחאה *שאנחנו באמת עם אחד וכולנו אחים ממש אם נרצה או לא נרצה.*
2. גילנו מחדש כמה מדהים העם הזה! אינספור סיפורי גבורה בילתי נתפסים, רוח התנדבות צבאית ואזרחית בהיקפים כבירים שחלקם ממשיכים עד ימים אלו - זה אופיו האמיתי של העם שלנו!
3. אויבנו שעקבו אחרי המתרחש במדינה שנים רבות חשבו שעם ישראל הנו עם עייף, נהנתני, שרודף רק אחרי כסף ובילויים, וממה שראו בחודשים שלפני ההתקפה, הם גם היו בטוחים שברגע שתפרוץ המלחמה אנו נתפרק, הן חברתית בגלל הפילוג אותו הם ראו כמוחלט, והן צבאית בגלל הסרבנות ועוד, ואז, שישראל כך תיפול על הקרשים, יצטרפו מייד ללחימה חיזבאללה, ערביי יו"ש ומי יודע מי עוד...
אך בדיוק הפוך ממה שחשבו, הם נדהמו איך בין רגע הנחנו את המחלוקות בצד והתאחדנו לאגרוף מחושל ועוצמתי שלמרות כישלון ההתחלה הנורא, מהירות ההתאוששות ועוצמת התגובה הפתיעה את חמאס, הרתיעה את חיזבאללה, שתיכנן להצטרף ללחימה, והפחידה אפילו את האירנים שהיו בטוחים שאנו עם חלש וחסר חוט שדרה.
4. הישג נוסף שכמעט לא מדובר הוא העובדה שחמאס הפכו במשך 19 שנה את רצועת עזה ועריה למלכודות מוות מפלצתיות כדי שכאשר צה"ל יחשוב להיכנס יפלו לנו מאות הרוגים בכל תא שטח (הערכות מומחים היו שרק בעיר עזה אנו צפויים לכ500 הרוגים) והנה אנחנו הולכים וכובשים חלקים רבים, ומומחי צבא בכירים בעולם גומרים את ההלל על ההצלחות הצבאיות של צה"ל בזירה כה קשה ומורכבת, ומנהיגי חמאס, אלו שעודם בחיים, "מורטים את שערותיהם" איך כמעט כל המלכודות שלהם מנוטרלות על ידינו ומספר ההרוגים שלנו בתמרון הוא מאוד נמוך יחסית (כמובן עם כל הכאב העצום על כל נופל) , ואיך בלחימה מקצועית מחושבת ומתוחכמת אנו מצליחים לכבוש לא רק שטח מעל הקרקע כי אם לאט ובזהירות (גם בגלל הימצאות חטופים בשטח) מגלים ומשמידים גם את תת הקרקע ומפקדי חמאס נמצאים במנוסת עכברים במנהרותיהם.
5. עוד הישג הוא הרוח הגדולה שמנשבת בעם, גם היום אחרי 4 חודשים, רוח של גבורה שלא נופלת למרות הצער על כל ההרוגים, אם בעבר כמו לפני הנסיגה מלבנון או ההתנתקות די היה בהרוגים בודדים ורוחנו היתה נשברת, כעת רוחנו איתנה, עם ועל אף כל הכאב על הנופלים, וברור לנו כי הלחימה נכונה מוצדקת וחייבת להימשך כמה שרק נצרך.
6. גם רוח הלוחמים בחזית ובגבולות איתנה ומלאת גבורה, אנשי מילואים שעזבו בית ועבודה חלקם כבר יותר מ100 יום במילואים, ומוכנים להישאר כמה שרק צריך, במורל גבוה וברק בעיניים. לוחמים, סדירים ומילואים, בים באוויר וביבשה, נלחמים כמו אריות הורגים מחבלים לרוב, משמידים תשתיות אוייב ומרגישים את ההישגים הגדולים שבשדה הקרב, ורק חבל שהחברה מאחור, הניזונת מתקשורת שבחלקה הגדול מדולדלת רוח, לא מרגישה זאת כמותם.
אז בכל פעם שנשמע פרשנות מייאשת מאחד האולפנים, נזכור כי אמנם לאט לאט, אבל בבטחה ובעוצמה אנחנו הולכים ומנצחים.
ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, וכפי שעברנו כה רבות בהיסטוריה גם את אויבינו העכשוויים שבדרום ובצפון ובמזרח ננצח והם ישקעו בתהומות הנשייה של ההיסטוריה ועם ישראל ימשיך לדרוך בגאון על במות ההיסטוריה ולקדם את העולם להיות טוב יותר ויותר!
אשרי האומה שאלו הם בניה ואשרי העולם שאומה זו בתוכו!
*שלום. לחיזוק הרוח. מחבר יקר*
השבוע ימלאו 4 חודשים ללחימה. וככל שהזמן עובר עולים יותר קולות מחלישים שהנה "לא השגנו כלום" ו"הקורבנות היו לשווא" ו"אנחנו לא באמת מנצחים/ננצח" ו"כל עוד יש חטוף אחד בידיהם אז הפסדנו" וכדומה.
אז אולי זה זמן טוב להזכיר כמה מההישגים המדהימים שהצלחנו כבר להשיג, וזה רק חלק מהם כי יש עוד הישגים רבים רבים שחלקם חסויים עקב בטחון מידע וחלקם פשוט קורים רחוק מעיני התקשורת, וזאת שאנחנו רק איפשהו באמצע הדרך לנצחון במלחמה על חמאס.
1. ההישג אולי החשוב מכל הוא שגילנו מחדש מה שקצת שכחנו בתקופת הרפורמה/מחאה *שאנחנו באמת עם אחד וכולנו אחים ממש אם נרצה או לא נרצה.*
2. גילנו מחדש כמה מדהים העם הזה! אינספור סיפורי גבורה בילתי נתפסים, רוח התנדבות צבאית ואזרחית בהיקפים כבירים שחלקם ממשיכים עד ימים אלו - זה אופיו האמיתי של העם שלנו!
3. אויבנו שעקבו אחרי המתרחש במדינה שנים רבות חשבו שעם ישראל הנו עם עייף, נהנתני, שרודף רק אחרי כסף ובילויים, וממה שראו בחודשים שלפני ההתקפה, הם גם היו בטוחים שברגע שתפרוץ המלחמה אנו נתפרק, הן חברתית בגלל הפילוג אותו הם ראו כמוחלט, והן צבאית בגלל הסרבנות ועוד, ואז, שישראל כך תיפול על הקרשים, יצטרפו מייד ללחימה חיזבאללה, ערביי יו"ש ומי יודע מי עוד...
אך בדיוק הפוך ממה שחשבו, הם נדהמו איך בין רגע הנחנו את המחלוקות בצד והתאחדנו לאגרוף מחושל ועוצמתי שלמרות כישלון ההתחלה הנורא, מהירות ההתאוששות ועוצמת התגובה הפתיעה את חמאס, הרתיעה את חיזבאללה, שתיכנן להצטרף ללחימה, והפחידה אפילו את האירנים שהיו בטוחים שאנו עם חלש וחסר חוט שדרה.
4. הישג נוסף שכמעט לא מדובר הוא העובדה שחמאס הפכו במשך 19 שנה את רצועת עזה ועריה למלכודות מוות מפלצתיות כדי שכאשר צה"ל יחשוב להיכנס יפלו לנו מאות הרוגים בכל תא שטח (הערכות מומחים היו שרק בעיר עזה אנו צפויים לכ500 הרוגים) והנה אנחנו הולכים וכובשים חלקים רבים, ומומחי צבא בכירים בעולם גומרים את ההלל על ההצלחות הצבאיות של צה"ל בזירה כה קשה ומורכבת, ומנהיגי חמאס, אלו שעודם בחיים, "מורטים את שערותיהם" איך כמעט כל המלכודות שלהם מנוטרלות על ידינו ומספר ההרוגים שלנו בתמרון הוא מאוד נמוך יחסית (כמובן עם כל הכאב העצום על כל נופל) , ואיך בלחימה מקצועית מחושבת ומתוחכמת אנו מצליחים לכבוש לא רק שטח מעל הקרקע כי אם לאט ובזהירות (גם בגלל הימצאות חטופים בשטח) מגלים ומשמידים גם את תת הקרקע ומפקדי חמאס נמצאים במנוסת עכברים במנהרותיהם.
5. עוד הישג הוא הרוח הגדולה שמנשבת בעם, גם היום אחרי 4 חודשים, רוח של גבורה שלא נופלת למרות הצער על כל ההרוגים, אם בעבר כמו לפני הנסיגה מלבנון או ההתנתקות די היה בהרוגים בודדים ורוחנו היתה נשברת, כעת רוחנו איתנה, עם ועל אף כל הכאב על הנופלים, וברור לנו כי הלחימה נכונה מוצדקת וחייבת להימשך כמה שרק נצרך.
6. גם רוח הלוחמים בחזית ובגבולות איתנה ומלאת גבורה, אנשי מילואים שעזבו בית ועבודה חלקם כבר יותר מ100 יום במילואים, ומוכנים להישאר כמה שרק צריך, במורל גבוה וברק בעיניים. לוחמים, סדירים ומילואים, בים באוויר וביבשה, נלחמים כמו אריות הורגים מחבלים לרוב, משמידים תשתיות אוייב ומרגישים את ההישגים הגדולים שבשדה הקרב, ורק חבל שהחברה מאחור, הניזונת מתקשורת שבחלקה הגדול מדולדלת רוח, לא מרגישה זאת כמותם.
אז בכל פעם שנשמע פרשנות מייאשת מאחד האולפנים, נזכור כי אמנם לאט לאט, אבל בבטחה ובעוצמה אנחנו הולכים ומנצחים.
ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, וכפי שעברנו כה רבות בהיסטוריה גם את אויבינו העכשוויים שבדרום ובצפון ובמזרח ננצח והם ישקעו בתהומות הנשייה של ההיסטוריה ועם ישראל ימשיך לדרוך בגאון על במות ההיסטוריה ולקדם את העולם להיות טוב יותר ויותר!
אשרי האומה שאלו הם בניה ואשרי העולם שאומה זו בתוכו!
אויבער חוכם
Active member
סיפור השגחה עצומה!
חייל מ"כ בצבא (מפקד כיתה) ונלחם יחד עם חייליו בעזה, והוא חזר לביתו עקב שבר שנהיה לו ביד מהמלחמה, ואחר כמה ימים הוא רצה לחזור, וחיפשו השכרת רכב להסיע אותו בחזרה לעזה למלחמה, אך כשהגיעו לשלם האשראי לא עבד. הם חזרו לביתם וביררו עם חברת האשראי, ואמרו להם שהם לא רואים שום בעיה, וכנראה היה להם תקלה טכנית. הם ניסו למחרת שוב פעם לסוע אך ג"כ היה איזה דבר לא טבעי שמנע ממנו, ושוב למחרת הוא רצה לנסוע עם אוטובוס בחזרה ללחימה בעזה, אך גם בזה היה איזה תקלה, הוא ראה שיש את יש ההשגחה שמונעת ממנו לחזור לעזה, הוא לא הבין למה. ואז הודיעו לו שהמפקד שלו נרצח בלחימה בעזה.
והנס הגדול שקרה לו שהוא היה צמוד תמיד למפקד שלו, בגלל שגם הוא מפקד (כיתה). ואם הוא היה איתו, רח"ל מה היה קורה לו...
הוא ניצל בנס עצום!!!
אנו רגילים להתפעל מניסים גדולים, אבל כבר כתב הרמב"ן (סוף פר' בא) שכל חיינו הם ניסי ניסים, ללא שום טבע!!! כמה ה' אוהב אותנו!
חייל מ"כ בצבא (מפקד כיתה) ונלחם יחד עם חייליו בעזה, והוא חזר לביתו עקב שבר שנהיה לו ביד מהמלחמה, ואחר כמה ימים הוא רצה לחזור, וחיפשו השכרת רכב להסיע אותו בחזרה לעזה למלחמה, אך כשהגיעו לשלם האשראי לא עבד. הם חזרו לביתם וביררו עם חברת האשראי, ואמרו להם שהם לא רואים שום בעיה, וכנראה היה להם תקלה טכנית. הם ניסו למחרת שוב פעם לסוע אך ג"כ היה איזה דבר לא טבעי שמנע ממנו, ושוב למחרת הוא רצה לנסוע עם אוטובוס בחזרה ללחימה בעזה, אך גם בזה היה איזה תקלה, הוא ראה שיש את יש ההשגחה שמונעת ממנו לחזור לעזה, הוא לא הבין למה. ואז הודיעו לו שהמפקד שלו נרצח בלחימה בעזה.
והנס הגדול שקרה לו שהוא היה צמוד תמיד למפקד שלו, בגלל שגם הוא מפקד (כיתה). ואם הוא היה איתו, רח"ל מה היה קורה לו...
הוא ניצל בנס עצום!!!
אנו רגילים להתפעל מניסים גדולים, אבל כבר כתב הרמב"ן (סוף פר' בא) שכל חיינו הם ניסי ניסים, ללא שום טבע!!! כמה ה' אוהב אותנו!
נערך לאחרונה:
