בב"י סי' תקי"ד הביא משם רבינו ירוחם שנר של בטלה היינו אפי' שעושהו "לכבוד", הוא נקרא של בטלה.
וא"כ- נרות של עוגה וכד' הוא בכלל זה לכאורה.
דכל מה שנקרא הבערה לצורך, הוא לצורך תשמיש גוף האור, להאיר או לבשל בו [והיינו שמשתמש גופא באור]
אך שאר דברים מעין אלו בפשטות הוו כ- "לכבוד" דגם הוא בכלל "לבטלה" [לפי הב"י משם ר' ירוחם]
בב"י סי' תקי"ד הביא משם רבינו ירוחם שנר של בטלה היינו אפי' שעושהו "לכבוד", הוא נקרא של בטלה.
וא"כ- נרות של עוגה וכד' הוא בכלל זה לכאורה.
דכל מה שנקרא הבערה לצורך, הוא לצורך תשמיש גוף האור, להאיר או לבשל בו [והיינו שמשתמש גופא באור]
אך שאר דברים מעין אלו בפשטות הוו כ- "לכבוד" דגם הוא בכלל "לבטלה" [לפי הב"י משם ר' ירוחם]
עיין בבה"ל סי' תקי"ד ס"ה דמה שמותר ליארצייט הוא בבית הכנסת דהוי לכבוד בית הכנסת, או דיעשה כן בחדרו שיוסיף לו אור.
ובשעת הדחק שרי, מכיון דהוי כדבר מצווה, ועיין עוד בכתב סופר שהביא עוד צד של קולא, דכיון שאדם מצטער בזה ששכח להדליק לכבוד המת אז ההדלקה היא לצורך מצוות יו"ט.
כמובן- שכל זה צידודים לשעת הדחק ולא לכתחילה, ומה שהתירו יותר לכתחילה הוא שעושה כן לכבוד בית הכנסת להאיר וכד'
בילקוט יוסף ארבע תעניות עמ' רלו סוף הערה ד', כתב שאין איסור של בחוקותיהם בהדלקת נרות ביום הולדת כמנין השנים, לפי הב"י דכל שיש טעם בדבר ואין בו פריצות, אין איסור. איזה טעם יש בהדלקת נרות ולכבות אותם שנאמר שאין בזה איסור?
בילקוט יוסף ארבע תעניות עמ' רלו סוף הערה ד', כתב שאין איסור של בחוקותיהם בהדלקת נרות ביום הולדת כמנין השנים, לפי הב"י דכל שיש טעם בדבר ואין בו פריצות, אין איסור. איזה טעם יש בהדלקת נרות ולכבות אותם שנאמר שאין בזה איסור?