יאיר יחזקאל
Active member
מבואר בהגהה בדעת מרן שדעתו של אדם מועילה כשרוצה לצאת מחדר לחדר.
וכן, הוא בסעיף ג' בדין ב' אילנות רואים שאינו מברך מהאילן השני כשדעתו הייתה עליו בעת הברכה.
השאלה שלי: מה דעת מרן שו"ע בעניין רואה מקומו הראשון? (אמנם הביא בב"י, גבי 'אכל במזרחה של תאנה וכו'' בטעמו השני, שמברך כיוון שאינו רואה מקומו הראשון ומבואר מכך שכ"ז שרואה מקומו הראשון לא חשיב שינוי מקום אע"פ שהוא במקום ללא מחיצות. אך לא הזכיר זאת מרן כלל בשו"ע).
ואחדד שאלתי:
בספר הלכה ברורה לגאון הרב דוד (בשו"ת שבסוף הספר ס"ס ד') כתב שם הרב להוכיח שס"ל למרן דמהני רואה מקומו הראשון אף מבית לבית. ובצירוף 'דעתו' יהיה מותר לעקור מקומו אף לכתחילה משום ספק ספיקא.
אך בחזו"ע ובהל"ע , וכן בילוק"י, לא מצאתי שהתייחסו לכך.
מה דעת הרב בזה? האם תועיל ראיית מקומו ע"מ שלא ייחשב שינוי מקום -גם מבית לבית-? והאם מסכים הרב לדעת 'ההלכה ברורה' דצירף 'דעתו' ע"מ שיהיה מותר -לכתחילה- לעקור מבית לחצר וכדומה?
אשמח לתשובה (אם יש מקורות אשמח מאוד)
וכן, הוא בסעיף ג' בדין ב' אילנות רואים שאינו מברך מהאילן השני כשדעתו הייתה עליו בעת הברכה.
השאלה שלי: מה דעת מרן שו"ע בעניין רואה מקומו הראשון? (אמנם הביא בב"י, גבי 'אכל במזרחה של תאנה וכו'' בטעמו השני, שמברך כיוון שאינו רואה מקומו הראשון ומבואר מכך שכ"ז שרואה מקומו הראשון לא חשיב שינוי מקום אע"פ שהוא במקום ללא מחיצות. אך לא הזכיר זאת מרן כלל בשו"ע).
ואחדד שאלתי:
בספר הלכה ברורה לגאון הרב דוד (בשו"ת שבסוף הספר ס"ס ד') כתב שם הרב להוכיח שס"ל למרן דמהני רואה מקומו הראשון אף מבית לבית. ובצירוף 'דעתו' יהיה מותר לעקור מקומו אף לכתחילה משום ספק ספיקא.
אך בחזו"ע ובהל"ע , וכן בילוק"י, לא מצאתי שהתייחסו לכך.
מה דעת הרב בזה? האם תועיל ראיית מקומו ע"מ שלא ייחשב שינוי מקום -גם מבית לבית-? והאם מסכים הרב לדעת 'ההלכה ברורה' דצירף 'דעתו' ע"מ שיהיה מותר -לכתחילה- לעקור מבית לחצר וכדומה?
אשמח לתשובה (אם יש מקורות אשמח מאוד)
נערך לאחרונה: