יוסף חיים כהן
Member
אף שמדברי הש"ך נראה שמפרש כך בדעת השלחן ערוך, כבר נחלקו על דבריו כמה אחרונים, שהרי בשו"ת דברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מח) כתב 'שנראה מהמחבר דהא דאין לאכול שום עוף אלא אם כן יש לו מסורת, לא משום חומרא מחמירין, אלא הוא ממש ספק'. וכתב עוד בתשובה אחרת (שם סי' מה) 'בודאי אין נאכל שום עוף בלא מסורה, וכן אנו נוהגים מעולם, והעושה נגד זה אוכל ממש עוף טמא'.
גם בשם משמואל (סי' יא, ד"ה אמנם בעיקר) 'דהבית יוסף תפס לאיסור לא משום חומרא, אלא תופס עיקר דעת רש"י' [והביא שם שדעת רוב הפוסקים כרש"י].
וכן כתב בחכמת אדם (כלל לו דין ד) דבלא מסורת "אסור" לאכול.
וכן מבואר מדברי הגר"ש קלוגר דלאו חומרא הוא אלא איסור גמור, שכתב (טוטו"ד תלתאה סי' קנ) בזה הלשון, 'אשר הצליח מעשה שטן והתחיל מכשול חדש לבית ישראל בהבאת העופות החדשים (נראה שכוונתו לקוצ'ין או הבראמא) ממדינת אמריקא וכו'. ובפרט לדידן דשום סימן לא מהני, רק מה דהוי לנו מסורת, והרי סימנין מובהקין ודאי הוי מן התורה, ומכל מקום לא סמכינן עלייהו, רק על המסורת, פשיטא דבאין לנו מסורת ודאי אסורין כתרי ותרי, ולזה באתי להתוודע ולהגלות דעל פי פסקי הדיינים האמתיים, ודאי אסורין כדין עוף טמא ממש'.
וכן מבואר מדברי המהר"ם שיק (יו"ד צ"ח) שנסתפק בהא דאסרינן בלא מסורת משום חשש שמא הוא דורס, אם מדאורייתא צריך לחוש לזה או מדרבנן. אלמא פשיטא ליה דדין גמור הוא רק נסתפק אם הוא מהתורה או מדרבנן [וכן מבואר מלשון איסורא דנקט התם].
נמצא שדברי הש"ך אינם מוסכמים אלא רבים חלוקים עליו.
וכשאנו מתבוננים בדברי הבית יוסף אנו מוצאים ששני עמודי ההוראה הרמב"ם והרא"ש חלוקים על רמב"י, כמבואר לעיל, וכבר כתב הבית יוסף בהקדמתו, כי במקום ששני עמודי ההוראה עומדים בדעת אחת נתפוס הלכה כדבריהם, וממילא ודאי דמעיקר הדין פסק מרן בשלחן ערוך שאין לאכול עוף בלא מסורת, כפשט לשון השלחן ערוך שכתב "אין לאוכלו, לפי שאנו חוששים שמא הוא דורס", וכדברי שו"ת דברי חיים וסייעתו.
