לניילון
לכלים חד פעמי
למשחת שיניים
ולעוד הרבה דברים
הם יודעים בדיוק ממה זה עשוי ואנחנו סומכים עליהם בענייים עצומות, אבל באיסור דאורייתא הם לא יודעים ומכשילים את הציבור ביודעים...
קצת מופרך
אף אחד לא אמר שהם לא יודעים ומכשילים את הציבור ביודעים,
ברור שהם סוברים שזה מותר מכל מיני טעמים, וברור שיש מקום לדון בזה כדרכה של תורה, [וטעמם ונימוקם נתבאר בתשובה שבתשובות והנהגות ח"ה סי' רמד וקנה בושם ח"ד סי' מו ומאז נכתבו עוד כמה וכמה מאמרים בעניין מכמה ת"ח, ומאידך גם האוסרים כתבו כמה וכמה מאמרים וקונטרסים וכו' והיא סוגיא שלימה שיש בה הרבה מקום לעיון ומו"מ ויש הרבה לדון בה כדרכה של תורה].
וזה שהם נותנים כשרות שפירושה "השגחה" על מה שצריך השגחה, וזה שסומכים עליהם בניהול הכשרות, לא מכריח כלל לסמוך עליהם בהכרעה ה"הלכתית", מה דינם של עופות אלו, ואין קשר כלל בין זה לזה וכפי שכבר העירו שזה לא קשור בעצם לכשרות אלא זוהי מציאות ידועה ודינה מסור לגדולי ההוראה שבדור ואין טעם לערב ולקשר את זה לעצם הסמיכה על גוף הכשרות.
נ. ב. אני הקטן באופן אישי נוטה מאוד לדבריו של בעל כל עוף למינהו, ולענ"ד דבריו ברורים וישרים, והארכתי בזה קצת בהודעות קודמות בפורום זה [בעמודים 14-23] הרוצה יקחנו משם, [ומי שרוצה להרחיב עוד את היריעה יוכל לעיין גם בפורום לתורה שם הרחיבו הגרי"ח כהן והרב בעל כל עוף למינהו מאוד, זה כבר אוחז שם ב71 עמודים, הרב בעל כל עוף למינהו שם קישור לשם בפורום זה בעמוד 16],
אבל מאידך אני בהחלט חושב שהצדק עם הגרי"ח כהן בנקודה זו שיש הרבה רבנים שלא מספיק נכנסו לסוגיא מכל מיני טעמים, ובחלק מהמקרים יש אנשים שדואגים לכך שלא יכנסו לנושא, [וזה נכון בעוד נושאים כיוצ"ב], וזה חבל מאוד, ובהחלט כדאי שכמה שיותר ת"ח יכנסו לעניין, ובפרט גדולי ההוראה כדוגמת מרן הראשון לציון, ולא משנה מה תהיה מסקנתם (לענ"ד יתירו, אבל לא זה הנקודה) העיקר זה עצם הדבר שיש בזה הוראה ברורה ומסודרת מהם כמו בשאר חלקי התורה, ולמה יגרע נידון זה שהוא כ"כ מעשי ונוגע לכל אחד, שישארו הדברים בגדר פולמוס ולא תהיה בהם הכרעה מנומקת כשאר חלקי התורה.
