יוסף חיים כהן
Member
כבודו ישקול שנית את דבריו כי אכילה של כמה עשרות שנים בדורותינו נחשבת למסורת, על פי המקורות דלהלן:
הנה מקור דברי השלחן ערוך דבעי מסורת, מבואר בבית יוסף (פב בענין ס"ב) שהוא מדברי רש"י (חולין סב:) שכתב 'מתוך שאין אנו בקיאין בהם, נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לחוש שמא ידרוס, דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה, ולאחר זמן ראוה שדורסת, ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת, עוף שמסרו לנו בטהור, ושלא מסרו לנו יש לחוש'. הרי ביאר רש"י דכיון שאין אנו בקיאין בהם, יש לנו לחוש בכל עוף שמא הוא דורס, ולכך נסמוך דוקא על מסורת, כלומר שנסמוך על מסורת מדורות קודמים שהיו בקיאים וידעו שעוף זה הוא טהור ואינו דורס. וכיון שרש"י כתב כבר בתקופתו שאין לנו בקיאות בעופות ולא נוכל לברר שאינו דורס, קל וחומר בדורותינו אנו שאין לנו בקיאות בעופות ולא נוכל לברר שאינו דורס, ומהשתא מאי מהני לן הא דאכלו ישראל את עוף הפטם כמה עשרות שנים, הלא אין לנו עליו בירור מאבותינו מזמן שהיו בקיאין בעופות שאינו דורס, וממילא הא דאכלו את העוף חמישים שנה לא חשיב מסורת.
וכן מבואר מדברי הרמב"ן (חולין סב:) שכתב 'עוף טהור נאכל במסורת. פירוש בין הבא בסימן אחד בין הבא בשני סימנין או בשלשה והוא שאינו דורס, שכל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שאינו מעשרים וארבע המנויין בכתוב, טהור הוא'. אלמא הא דבעינן מסורת מאבותינו, היינו שימסרו לנו בקבלה שאינו מעשרים וארבע העופות הטמאים שמנה הכתוב.
וכן נראה ממה שכתב הבית יוסף (פב בענין ס"ה) בשם הרשב"א, 'יראה לי שסומכין על אותן מקומות שפשט בהם היתרן, שאלמלא שקבלו כן מאבות ראשונים הבקיאים בהם, לא היו נוהגין בהם היתר'. הרי מבואר בלשונו דהא דסמכינן על מה שאוכלים העוף במקום זה, היינו משום דתלינן שקיבלו כן מאבות הראשונים הבקיאים בהם, כלומר הבקיאים בכ"ד עופות הטמאים ומיניהם וידעו שעוף זה אינו מהם.
וכן כתב בשו"ת יד אלעזר (סי' קכד) וזה לשונו 'בשלחן ערוך קבע להלכה דאין עוף טהור נאכל אלא במסורת, ורצונו לומר דהמסורה תכון לעֵד ולראיה דבזמן הקדום היו בקיאין בעופות טמאים, בהם ובשמותיהם, והיו מכירים שעוף זה אינו אחד מאלו'. וממילא בדורות שלנו שאין אנו בקיאין בכ"ד העופות הטמאים ומיניהם (האורה סי' ק. האשכול הל' סימני חו"ע), מה שאוכלים העוף כמה וכמה שנים אין בו בירור שעוף זה אינו מכ"ד המינים הטמאים, ולכך אינו חשוב מסורת.
וכעין זה כתב הרב משה שאול קליין (קונ' פולמוס עופות הפטם) בשם רבו בעל שבט הלוי, 'דפשיטא דמה שאכלו בשנים האחרונות, ללא שום ידיעה על מקור העופות, לא הוי בגדר מסורת'.
וכן כתב הרב מנדל לובין במכתב וזה לשונו, 'בוודאי לא שייך לדון על זה מסורת, על מה שאכלו מהם, דהרי האוכלים לא ראו את הסודות, והמגדלים מחביאים מעשיהם עד שייצא עוף הנראה כראוי, וכידוע'.
וכן כתב בקונטרס מסורת טהרת עופות (עמ' מח).
גם בקונטרס כל עוף למינהו (עמ' קלח) כתב 'דלדעת רש"י דבעינן מסורת, היינו דוקא מסורת ממתן תורה שאינו מכ"ד המינים הטמאים, דבכהאי גוונא ידעינן בבירור שאינו עוף טמא, או על כל פנים מסורת מדור התנאים או האמוראים שהיו בקיאים בסימן הדריסה, ואילו מסורת מזמן מאוחר יותר לא מהני ולא מידי'.
ועוד שחברות טיפוח העופות משלבים מפעם לפעם שושלות מחקר בשושלות הייצור, ואם כן אין לנו בירור שהעופות שנאכלו לפני חמישים שנה, או חמש שנים, הם אותם העופות שאנו אוכלים, דאפשר שהחליפו הנקבה.
