• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

סערת העופות

ויש לנו מסורת של שבעים שנה על הפטם.
כבודו ישקול שנית את דבריו כי אכילה של כמה עשרות שנים בדורותינו נחשבת למסורת, על פי המקורות דלהלן:

הנה מקור דברי השלחן ערוך דבעי מסורת, מבואר בבית יוסף (פב בענין ס"ב) שהוא מדברי רש"י (חולין סב:) שכתב 'מתוך שאין אנו בקיאין בהם, נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לחוש שמא ידרוס, דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה, ולאחר זמן ראוה שדורסת, ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת, עוף שמסרו לנו בטהור, ושלא מסרו לנו יש לחוש'. הרי ביאר רש"י דכיון שאין אנו בקיאין בהם, יש לנו לחוש בכל עוף שמא הוא דורס, ולכך נסמוך דוקא על מסורת, כלומר שנסמוך על מסורת מדורות קודמים שהיו בקיאים וידעו שעוף זה הוא טהור ואינו דורס. וכיון שרש"י כתב כבר בתקופתו שאין לנו בקיאות בעופות ולא נוכל לברר שאינו דורס, קל וחומר בדורותינו אנו שאין לנו בקיאות בעופות ולא נוכל לברר שאינו דורס, ומהשתא מאי מהני לן הא דאכלו ישראל את עוף הפטם כמה עשרות שנים, הלא אין לנו עליו בירור מאבותינו מזמן שהיו בקיאין בעופות שאינו דורס, וממילא הא דאכלו את העוף חמישים שנה לא חשיב מסורת.

וכן מבואר מדברי הרמב"ן (חולין סב:) שכתב 'עוף טהור נאכל במסורת. פירוש בין הבא בסימן אחד בין הבא בשני סימנין או בשלשה והוא שאינו דורס, שכל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שאינו מעשרים וארבע המנויין בכתוב, טהור הוא'. אלמא הא דבעינן מסורת מאבותינו, היינו שימסרו לנו בקבלה שאינו מעשרים וארבע העופות הטמאים שמנה הכתוב.

וכן נראה ממה שכתב הבית יוסף (פב בענין ס"ה) בשם הרשב"א, 'יראה לי שסומכין על אותן מקומות שפשט בהם היתרן, שאלמלא שקבלו כן מאבות ראשונים הבקיאים בהם, לא היו נוהגין בהם היתר'. הרי מבואר בלשונו דהא דסמכינן על מה שאוכלים העוף במקום זה, היינו משום דתלינן שקיבלו כן מאבות הראשונים הבקיאים בהם, כלומר הבקיאים בכ"ד עופות הטמאים ומיניהם וידעו שעוף זה אינו מהם.

וכן כתב בשו"ת יד אלעזר (סי' קכד) וזה לשונו 'בשלחן ערוך קבע להלכה דאין עוף טהור נאכל אלא במסורת, ורצונו לומר דהמסורה תכון לעֵד ולראיה דבזמן הקדום היו בקיאין בעופות טמאים, בהם ובשמותיהם, והיו מכירים שעוף זה אינו אחד מאלו'. וממילא בדורות שלנו שאין אנו בקיאין בכ"ד העופות הטמאים ומיניהם (האורה סי' ק. האשכול הל' סימני חו"ע), מה שאוכלים העוף כמה וכמה שנים אין בו בירור שעוף זה אינו מכ"ד המינים הטמאים, ולכך אינו חשוב מסורת.

וכעין זה כתב הרב משה שאול קליין (קונ' פולמוס עופות הפטם) בשם רבו בעל שבט הלוי, 'דפשיטא דמה שאכלו בשנים האחרונות, ללא שום ידיעה על מקור העופות, לא הוי בגדר מסורת'.

וכן כתב הרב מנדל לובין במכתב וזה לשונו, 'בוודאי לא שייך לדון על זה מסורת, על מה שאכלו מהם, דהרי האוכלים לא ראו את הסודות, והמגדלים מחביאים מעשיהם עד שייצא עוף הנראה כראוי, וכידוע'.

וכן כתב בקונטרס מסורת טהרת עופות (עמ' מח).

גם בקונטרס כל עוף למינהו (עמ' קלח) כתב 'דלדעת רש"י דבעינן מסורת, היינו דוקא מסורת ממתן תורה שאינו מכ"ד המינים הטמאים, דבכהאי גוונא ידעינן בבירור שאינו עוף טמא, או על כל פנים מסורת מדור התנאים או האמוראים שהיו בקיאים בסימן הדריסה, ואילו מסורת מזמן מאוחר יותר לא מהני ולא מידי'.

ועוד שחברות טיפוח העופות משלבים מפעם לפעם שושלות מחקר בשושלות הייצור, ואם כן אין לנו בירור שהעופות שנאכלו לפני חמישים שנה, או חמש שנים, הם אותם העופות שאנו אוכלים, דאפשר שהחליפו הנקבה.
 
איזה שטויות, הרי גם בביצי יונים יש הרבה כד כד, אלא מאי שאם מסתכלים במיקרוסקופ רואים הבדל כחוט השערה הרי זה כשר לכתחילה אפילו למהדרין ביותר בלי שום פקפוק כלל וכלל, כמבואר בפרמ"ג ועוד אחרונים בלי שום חולק כלל וכלל, וכד וכד אמיתי זה רק בעוף הבראקל שהשוחט ברקוביץ שמע משוחט זקן שעוף הבראקל הוא עוף טמא.
שומו שמים כמה עקום אפשר להיות, להתיר את הבראקל שביציו כד כד ממש, ושהשוחט ברקוביץ נדמה לו ששמע משוחט זקן שזה עוף טמא, ולאסור את הפטם והקורניש שכל הצדיקים אכלו, ולומר שהקורניש אין לו מסורת דור אחר דור מימות משה רבינו בזמן בעיר התורה והחסידות אנגליה אכלו את ביציו כבר לפני שמונים שנה.
איני יודע היכן כבודו ראה או שמע שאני מתיר את הבראקל, מעולם לא גיליתי דעתי בענין הבראקל, מאחר ולא חקרתי ובדקתי את דינו.

ולענין מה שכתב כבודו לגבי ביצי היונים, כבר הבאתי בקונטרס עוף פטם (עמ' עה) שיש בביצי היונים הפרש מועט הניכר למראה העין, אבל בחלק מביצי הפטם לא ניכר לעין כל הפרש.

ולענין הפרש כחוט השערה הניכר במדידה ואינו ניכר לעין, ראשית הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (קמא סי' קכד) הביא שהרב נח משה לייזר, מורה צדק בקהילת פאטקלוי, נחלק על דברי ההלכות קטנות, וגם הגר"ש קלוגר עצמו בתשובתו שם נחלק על דברי ההלכות קטנות, וכתב דלאו במדידה תליא מילתא, אלא במראית העין, והביא ראיות לדבר.

ויש ראיות מדברי מרן השלחן ערוך, וכן מדברי הרמב"ם, שהם עומדים בשיטת הגר"ש קלוגר, כמו שהבאתי באריכות בקונטרס עוף פטם עמ' ע"ב והלאה.

ומלבד זה אף לסברת ההלכות קטנות שהיקל במדידה, לדעת רוב מוחלט של האחרונים אין להקל בזה אלא בתרנגולת של ישראל, ולא בניקח מגוי.

דהנה בפחד יצחק (ערך ביצים ודיניהם, השני) כתב, 'ואני ראיתי ביצי תרנגולת, לקחם מן הגוי בשוק גיסי רבי אליקים מנורצי, ומצא ביניהם שנים כדוריים ועגולים ככדור, ושאל מן הגוי מה זה דאלו הביצים משונות מן האחרות, והוא השיב כי בלולו תרנגולת אחת המיוחדת המטלת כל הביצים כן. ואף על גב דעיני ראו ולא זר השנוי המעט הנמצא כאשר כתב הלק"ט הנ"ל, שהיה מצד האחד חד מן האחר כחוט השערה, לא מלאני לבי להקל ולהתיר, דדילמא כי התיר הלק"ט הנ"ל דוקא כשנמצא הביצה כן בלול של תרנגולים של ישראל, אבל לא בנלקחת מן הגוי בשוק'.

וטעם דבריו נראה דדוקא בלול של ישראל שידוע לנו שכל התרנגולים טהורים, בזה סמך ההלכות קטנות להקל בשינוי כחוט השערה, אבל בלול של גוי דאפשר שיש אצלו איזה עוף טמא, חיישינן דשני ראשיה כדין מפני שבאה מעוף טמא, ובהא לא סמכינן להקל מפני הפרש כחוט השערה.

ובקופת הרוכלים (ערך ביצה, אות ג) הביא דברי הפחד יצחק, ואחר כך כתב 'ובשנת תרמ"ב בא לפנינו ביצה אחת כנדון הרב ז"ל, שנלקחה מן השוק ואסרנו אותה, קודם שנראה לפנינו דברי הרב פחד יצחק ז"ל, ותהלות לאל שנתכוונו לכך, והאיסור יורה דרכו'.

וכן כתב בחסד לאלפים (פו אות א) 'דבשל גוי אין להאמינו ולסמוך על שינוי מועט'.

וכן נראה מדברי הבית לחם יהודה (פו סק"א) שכתב 'אם נמצא בלול של תרנגולין ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, אין לחוש, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי. הלכות קטנות'. גם הפרי מגדים (פו שפ"ד ו) כתב 'בדק בלול של תרנגולים ומצא ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, כתב הלכות קטנות דשרי, דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד'. ומלשונם מבואר דאף בלא שימדוד, הביצה מותרת, דבודאי אם ימדוד ימצא הפרש. ולכאורה קשה דההלכות קטנות לא כתב דמתחילה ידוע לנו שאם יבדוק ימצא שאחד כד ואחד חד, אלא דיבר באופן שכבר בדקו הביצה ומצאו הפרש בין הצדדים, ועל סמך זה התיר, אבל אם לא בדקו, אפשר ששני הצדדים שווים והיא ביצת עוף טמא ואסורה. וכבר הקשה כן במחזיק ברכה (פו סק"א). ומכאן נראה דמשמע ליה להבית לחם יהודה שכל מה שהתיר ההלכות קטנות היינו דוקא בתרנגולים של ישראל שידוע לנו בבירור שהם טהורים, הלכך מעיקרא פשיטא ליה להבית לחם יהודה דאם יבדוק ימצא הפרש ביניהם. וכן פירש בתועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד) כוונת דברי הפרי מגדים. והא אתי כסברת המפרשים דבביצה של גוי לא הקל ההלכות קטנות.

ולפי זה בעופות הפטם אשר באים מהגוים, וכל שכן אחר שידוע לנו שהגוים מערבים בהם כמה מיני עופות, ואין לנו כאן מסורת טהרה, יש מקום גדול לומר דאף לדעת ההלכות קטנות אין להקל בשינוי כחוט השערה הניכר במדידה, אלא בהא חיישינן דשני ראשיה כדין מחמת טומאה, אף דאינו בצמצום מדוקדק.
 
איני יודע היכן כבודו ראה או שמע שאני מתיר את הבראקל, מעולם לא גיליתי דעתי בענין הבראקל, מאחר ולא חקרתי ובדקתי את דינו.

ולענין מה שכתב כבודו לגבי ביצי היונים, כבר הבאתי בקונטרס עוף פטם (עמ' עה) שיש בביצי היונים הפרש מועט הניכר למראה העין, אבל בחלק מביצי הפטם לא ניכר לעין כל הפרש.

ולענין הפרש כחוט השערה הניכר במדידה ואינו ניכר לעין, ראשית הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת (קמא סי' קכד) הביא שהרב נח משה לייזר, מורה צדק בקהילת פאטקלוי, נחלק על דברי ההלכות קטנות, וגם הגר"ש קלוגר עצמו בתשובתו שם נחלק על דברי ההלכות קטנות, וכתב דלאו במדידה תליא מילתא, אלא במראית העין, והביא ראיות לדבר.

ויש ראיות מדברי מרן השלחן ערוך, וכן מדברי הרמב"ם, שהם עומדים בשיטת הגר"ש קלוגר, כמו שהבאתי באריכות בקונטרס עוף פטם עמ' ע"ב והלאה.

ומלבד זה אף לסברת ההלכות קטנות שהיקל במדידה, לדעת רוב מוחלט של האחרונים אין להקל בזה אלא בתרנגולת של ישראל, ולא בניקח מגוי.

דהנה בפחד יצחק (ערך ביצים ודיניהם, השני) כתב, 'ואני ראיתי ביצי תרנגולת, לקחם מן הגוי בשוק גיסי רבי אליקים מנורצי, ומצא ביניהם שנים כדוריים ועגולים ככדור, ושאל מן הגוי מה זה דאלו הביצים משונות מן האחרות, והוא השיב כי בלולו תרנגולת אחת המיוחדת המטלת כל הביצים כן. ואף על גב דעיני ראו ולא זר השנוי המעט הנמצא כאשר כתב הלק"ט הנ"ל, שהיה מצד האחד חד מן האחר כחוט השערה, לא מלאני לבי להקל ולהתיר, דדילמא כי התיר הלק"ט הנ"ל דוקא כשנמצא הביצה כן בלול של תרנגולים של ישראל, אבל לא בנלקחת מן הגוי בשוק'.

וטעם דבריו נראה דדוקא בלול של ישראל שידוע לנו שכל התרנגולים טהורים, בזה סמך ההלכות קטנות להקל בשינוי כחוט השערה, אבל בלול של גוי דאפשר שיש אצלו איזה עוף טמא, חיישינן דשני ראשיה כדין מפני שבאה מעוף טמא, ובהא לא סמכינן להקל מפני הפרש כחוט השערה.

ובקופת הרוכלים (ערך ביצה, אות ג) הביא דברי הפחד יצחק, ואחר כך כתב 'ובשנת תרמ"ב בא לפנינו ביצה אחת כנדון הרב ז"ל, שנלקחה מן השוק ואסרנו אותה, קודם שנראה לפנינו דברי הרב פחד יצחק ז"ל, ותהלות לאל שנתכוונו לכך, והאיסור יורה דרכו'.

וכן כתב בחסד לאלפים (פו אות א) 'דבשל גוי אין להאמינו ולסמוך על שינוי מועט'.

וכן נראה מדברי הבית לחם יהודה (פו סק"א) שכתב 'אם נמצא בלול של תרנגולין ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, אין לחוש, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי. הלכות קטנות'. גם הפרי מגדים (פו שפ"ד ו) כתב 'בדק בלול של תרנגולים ומצא ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, כתב הלכות קטנות דשרי, דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד'. ומלשונם מבואר דאף בלא שימדוד, הביצה מותרת, דבודאי אם ימדוד ימצא הפרש. ולכאורה קשה דההלכות קטנות לא כתב דמתחילה ידוע לנו שאם יבדוק ימצא שאחד כד ואחד חד, אלא דיבר באופן שכבר בדקו הביצה ומצאו הפרש בין הצדדים, ועל סמך זה התיר, אבל אם לא בדקו, אפשר ששני הצדדים שווים והיא ביצת עוף טמא ואסורה. וכבר הקשה כן במחזיק ברכה (פו סק"א). ומכאן נראה דמשמע ליה להבית לחם יהודה שכל מה שהתיר ההלכות קטנות היינו דוקא בתרנגולים של ישראל שידוע לנו בבירור שהם טהורים, הלכך מעיקרא פשיטא ליה להבית לחם יהודה דאם יבדוק ימצא הפרש ביניהם. וכן פירש בתועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד) כוונת דברי הפרי מגדים. והא אתי כסברת המפרשים דבביצה של גוי לא הקל ההלכות קטנות.

ולפי זה בעופות הפטם אשר באים מהגוים, וכל שכן אחר שידוע לנו שהגוים מערבים בהם כמה מיני עופות, ואין לנו כאן מסורת טהרה, יש מקום גדול לומר דאף לדעת ההלכות קטנות אין להקל בשינוי כחוט השערה הניכר במדידה, אלא בהא חיישינן דשני ראשיה כדין מחמת טומאה, אף דאינו בצמצום מדוקדק.
אוי סליחה לא העליתי בדעתי שכבודו לא יבין שכתבתי כמילתא דבדיחותא
 
יש פה משהו מאד מוזר בפולמוס הזה שלא היה כדוגמתו בכל הפולמוסים עד עכשיו, מצד אחד כל גופי הכשרויות מפרסמים שהפטם כשר לא רק לכתחילה ולא רק למהדרים, רק אפילו למהדרים ביותר בלי שום פקפוק, ואין שום רב שיצא בגלוי נגד הפטם, ומצד שני בכל הפולמוסים תמיד יוצא קונטריסים משני הצדדים שמבררים וטוענים לראיות חזקות לצד שלהם.

והנה פה בעניין הפטם יצא מלא קונטריסים לברר שהפטם הוא אסור או לפחות מאוד מפוקפק ובדיעבד גדול, ומצד שני לא יצא בזמן הפולמוס שום קונטרס (חוץ מלאחרונה כל עוף למיניהו) לברר ולהסביר את עמדת כל רבני גופי הכשרויות שהפטם כשר לכתחילה למהדרין, רק לכל היותר אולי גיבוב של קולות כמו ספק ספיקא ושעת הדחק וכדומה, מה פשר הדבר? הרי גם בפולמוסים שברור שהאמת כצד אחד, אין בעיה תמיד לצד השני להציג כאילו תילי תילי ראייות כאילו לצד שלהם, ולדמגוגים אין שום בעיה להציג ראיות והסברים לצד שלהם, האם זה לא מראה עד כמה זה מופרך להגיד שזה כשר למהדרים ביותר בלי שום פקפוק? שאפילו לגדולי בעלי הכשרון והדמגוגים המומחים אין מה להציג?
 
מה שהסתמך בהוראה ברורה, על ספק ספיקא מצד העיבור ומצד סברת רמב"י, יש להעיר על דבריו כמה הערות.

בראשונה יש להעיר דעיקר ההיתר שכתב הוא נגד הוראת מרן בשלחן ערוך, ואבאר הדבר מכמה צדדים. האחד, שהרי על ידי ספק ספיקא זה אנו באים להקל בלא מסורת, שאנו באים להוכיח שהוא טהור מצד שלשה סימנים שבגופו, או מצד שמתעבר מטהור, אבל עדיין מסורת טהרה מאבותינו משנים קדמוניות אין בו, ומרן הורה בפירוש שאין עוף נאכל אלא במסורת. והצד השני, שיש להתבונן מפני מה הורה מרן שלא להקל אלא במסורת, היה לו לפתוח לנו פתח להתיר עוף בלי מסורת אם מצאנו שמתעבר מטהור, שזו ראיה על טהרתו, או שנצרף דבר זה לסברת רבי משה ברבי יוסף שמתיר בשלשה סימנים, ובצירוף שני טעמים אלו נוכל להתירו בלא מסורת, אלא משמע שלא סמך מרן על דבר זה להקל. והצד השלישי, שהרי בלא ספק ספיקא זה שנשען על ענין העיבור שלא נזכר בבית יוסף [ולא בדברי שום אחד מהראשונים], הלא מתוך דברי הפוסקים המובאים בבית יוסף נוכל להעמיד ספק ספיקא להתיר עוף שיש לו שלשה סימנים בגופו אף בלא מסורת, שמא האמת כסברת ר"ח והגאונים וסייעתם דמתוך עשרים וארבעה עופות הטמאים אין לך מי שקורקבנו נקלף אלא פרס ועזניה, וממילא עוף זה שקורקבנו נקלף ליכא לספוקיה בשום עוף טמא מלבד פרס ועזניה, וכבר נתבאר בתלמוד (חולין סב.) דכיון דפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב לא חיישינן להו, ועוד דפרס ועזניה אין להם אלא סימן טהרה אחד, ועוף זה שיש בו עוד סימני טהרה ודאי אינו פרס ועזניה, וממילא נישרי ליה. ואף אם לא נתפוס כר"ח וסייעתו, שמא האמת כסברת רבי משה ברבי יוסף וסייעתו דעוף שיש לו שלשה סימנים ודאי אינו דורס, ולא בעינן מסורת. נמצא שלא סמך מרן השלחן ערוך להקל בדבר זה על ידי ספק ספיקא, אלא דוקא על ידי מסורת וידיעה מאבותינו שעוף זה טהור.

ועתה נבוא להתבונן בספק ספיקא עצמו, והנה הספק הראשון שהזכיר שמא עוף טמא וטהור אינם מתעברים זה מזה, וכוונת דבריו דכיון דהתרנגולים האחרים כגון הפלימות רוק, מתעברים מהמלאי והאסיל, על כרחך דהמלאי והאסיל גופייהו טהורים נינהו. אמנם החכם כתב כן לפום מאי דסבירא ליה דהמלאי והאסיל לאו מינים טמאים ודאי נינהו אלא מחוסרי מסורת, אך אין הדבר כן שהרי המלאי והאסיל וכן הקורניש כל ביציהם כד וכד [כמו שהביא הרב פרידמאן בגינת ורדים טבת תשע"ח, עמ' ריז], ועל פי דין השלחן ערוך (פו ס"ב) הם עופות טמאים, וכל שכן אחר שהודם כפות. ומאחר שהמלאי והקורניש הם עופות טמאים, אם יעמוד החכם בשיטתו דהרוק ושאר התרנגולים עופות טהורים הם, הרי לפנינו שהרוק ושאר התרנגולים שהם טהורים מתעברים מהמלאי והקורניש שהם טמאים, ומזה נפשט הספק ונתברר לנו שעוף טהור וטמא מתעברים זה מזה, ונפיל האי ספיקא בבירא. [או נוכל לומר דטהור וטמא אינם מתעברים זה מזה, ומה שהרוק והקורניש מתעברים זה מזה, הוא לפי שהרוק גם הוא עוף טמא, וממילא הפטם אשר נולד משני עופות טמאים הוא טמא גמור].

ומעתה נבוא להתבונן בספק השני שהזכיר, שמא האמת כדעת הסוברים שעוף שיש לו שלשה סימנים ודאי אינו דורס והוא טהור, ותרנגולים הללו אף שאין להם מסורת, מכל מקום יש להם שלשה סימנים. אך גם זה לא יועיל לנו, שהרי לא ידוע לנו מי הם כל התרנגולים המוכלאים בעוף הפטם, ולא נתברר לנו מי היא האמא של הנקבה, ומי אם אמה עד ההכלאה הראשונה, כמבואר בדברי ד"ר קולין בקסטר ג'ונס, אשר שימש כנשיא חברת רוס [הובא בקונטרס פולמוס עופות הפטם, אשר מופיע גם באוצר החכמה], ואם כן מה יועיל לנו זה שיש למלאי והאסיל שלשה סימני טהרה, אחר שלא ידוע לנו מי היא האמא של האמא, ואפשר שהיא תרנגולת הבר או תרנגולתא דאגמא, שהם עופות טמאים לכולי עלמא.

נמצא דמלבד זה שהספק ספיקא הוא נגד הוראת השלחן ערוך, אם גם זאת, שאף אחד משני צדדי הספק אינו עומד בעוף הפטם.
באור תורה חשוון הקרוב יתפרסם מאמר מקיף, של הגאון רבי רזיאל הכהן והרב ישראל אמויאל, ובו השיבו על דברים אלו, והעלו להקל.
מצורף.
 

קבצים מצורפים

  • בעניין עופות הפטם - תשובה על ההשגות.pdf
    79.8 KB · צפיות: 9
באור תורה חשוון הקרוב יתפרסם מאמר מקיף, של הגאון רבי רזיאל הכהן והרב ישראל אמויאל, ובו השיבו על דברים אלו, והעלו להקל.
מצורף.
בשו"ת דברי חיים בענין העופות החדשים דן על ספק ספיקא כעין זה וכתב שפשוט שזה מקרי ספק אחד.

גם יש הרבה פוסקים שסוברים שאין סומכים על רוב וספק ספיקא לענין כשרות העופות, וכשיטת הריב"ש.

לגבי מה שכותבים שרק מיעוט הביצים הם כד כד שאין רואים שום הבדל, א. כיןן שהוא מיעוט מצוי מאוד בוודאי אסור ב. גם בביצי עופות טמאים ניכר הבדל קצת.

ומה שכתבו כמה פוסקים שדי בהבדל כחוט השערה. בע"כ כשרק נמצא אחד כזה, ולא כשכולם או חלק גדול מהם ככה, ועוד שהם דיברו בעוף שיש לו מסורת ברור.

ומה שכתבו שחז"ל דיברו רק בעופות המצויים ביניהם, ה"ה יש לומר לגבי ג הסימנים שדברו רק בעופות המצויים ביניהם, א"כ יש לנו סימנים סותרים ומידי ספיקא לא נפקא, ואין להתיר מטעם ספק ספיקא כנ"ל, וגם אין לצרף ספק זה וזה גורם כי אין הספק שקול, כי אם הטמא הוא האם לרוב הפוסקים אין אומרים זה וזה גורם מותר, ולדעת כמה פוסקים גם באב אין אומרים.

ומה שכתבו שלא יתכן שערבו עוף ממין אחר, זה דברי נביאות והשערות בעלמא, כי יש פה ריעותא גדולה שהעופות הם חולים ואינם חיים הרבה, וגם אינם מולידים דורות.
 
גם יש הרבה פוסקים שסוברים שאין סומכים על רוב וספק ספיקא לענין כשרות העופות, וכשיטת הריב"ש.
כבר השיבו על זה באריכות בהוראה ברורה (על סי' פב בביאה"ל הארוך שבסוף הספר, דף רה), שאין דברי הריב"ש עניין לנידון דידן. עש"ב.

רצוי לעיין שם קודם שמעירים. אם אחרי שתעיין בדברים שם יש לך מה להעיר, אתה מוזמן.
 
גם לאחר שעלה הנידון על שלחנו של הגרש"ו זיע"א, לא נמנע מלהזמין לישיבתו יח"ל עופות מהכשרויות המקובלות עליו עד אז.
אמר לי תלמידו של הגר"א בן דוד [מח"ס שיחת חולין], שאמר לו רבו שלכתחילה וודאי שהיה עדיף שיהיה פיקוח על כל הנושא, אבל כעת גם שאין אפשר לאכול.
ועוד י"ל בכל העניין, שהמציאות כל כך עמומה, כאן בארץ יש גם מקום של הכלאות בהנהלת אדם שלא מוכן שיכנסו וועדי כשרות וטוען שזה בגלל סודות מקצוע.
ואני הקטן שואל בשקט ובגמגום, וכי כל וועדי הכשרויות, עד"ח, ב"י, יו"ד, בד"ץ מהדרין, הרב שרגא, וכו' וכו', רבים וטובים, שאנו סומכים עליהם בכל מכל כל, פתאום כולם (!) יכשילו אותנו, על כולם (!) שיקרו ?!
[ומי לנו כמרן הראשון לציון שליט"א שלא חת מפני איש וודאי לי שהביאו את הנושא לפניו ובחר שלא לדבר בו, כך ידוע לי בכל אופן, תקנו אותי ...]
אגב, משום מה שנושא הזה מתפרסם יחד (כמעט תמיד) עם הנושא של המקוואות - מקווה ריין, ובנושא ההוא כבר יצא מכתב [מרבנים מוכרים יותר ...] שאין שום מקום חשש.
ודע לך בני, שבכל מקום הלך אחר המוכר לך, בדוק היטב את שמות הרבנים החתומים ודקדק אם אתה רגיל לשמוע לקול הוראותיהם אם לאו [ולאו דווקא אם אתה תלמיד של אותו רב, אלא רב שהוראותיו מקובלות בציבור היראים]
ויש לכאן ולכאן, בכל החוגים והמגזרים, שיש רבנים שחכמתם גדולה מאוד בתורה הקדושה, ורוב חכמי הדור לא הלכו בדרכם ולא חששו לדבריהם.
כתבתי בזהירות גדולה, ואם שגיתי איתי תלין משוגתי, וחזרני בי אם יש הבנה שלא התכוונתי אליה, כי הנושא הזה רגיש, ואולי היה עדיף שלא לכתוב, אבל מפני שיש את החוששים מאוד ומגיעים לידי טעויות וצער רב, כתבתי, וכל אחד יפנה לרבו המוכר לו וישאל בתמימות וכל אשר יאמר לו יעשה !!
 
כבר השיבו על זה באריכות בהוראה ברורה (על סי' פב בביאה"ל הארוך שבסוף הספר, דף רה), שאין דברי הריב"ש עניין לנידון דידן. עש"ב.

רצוי לעיין שם קודם שמעירים. אם אחרי שתעיין בדברים שם יש לך מה להעיר, אתה מוזמן.
תעלו את הספר

הרבה אחרונים מלפני 150 שנה סברו שהריב"ש הוא כן עניין לנידון דידן, וכיון שבספק דאורייתא דנינן יש להחמיר
 
ומה שכתבו שלא יתכן שערבו עוף ממין אחר, זה דברי נביאות והשערות בעלמא, כי יש פה ריעותא גדולה שהעופות הם חולים ואינם חיים הרבה, וגם אינם מולידים דורות.
יפה.
אולי ס"ס יהיה משהו שיוכל להביא ראיה לזה במקום לכתוב דברים בעלמא העיקר להתיר?
 
אמר לי תלמידו של הגר"א בן דוד [מח"ס שיחת חולין], שאמר לו רבו שלכתחילה וודאי שהיה עדיף שיהיה פיקוח על כל הנושא, אבל כעת גם שאין אפשר לאכול.
האם הרב וואזנר ידע שהקורניש כל ביציו כד כד? האם ידע שאוכלים זה את זה מחיים?
 
באור תורה חשוון הקרוב יתפרסם מאמר מקיף, של הגאון רבי רזיאל הכהן והרב ישראל אמויאל, ובו השיבו על דברים אלו, והעלו להקל.
מצורף.
כבודם במקומם מונח שיש להעיר עליהם בהרבה מקומות בספר הוראה ברורה הלכות תערובות וגם כאן לא הביאו ראיה חזקה אולי בהמשך יביאו
 
בכלל לא ברור שהביאו לו את הנושא, האם כל הבעיות שיש בהכשר בית יוסף הביאו לפניו?
וכי הוא לא שומע את מה שאנחנו שומעים ???
וכי הנושא הוא רק כשרות בית יוסף ???
וכי רק הגר"י עומד בפרץ ???
האם הרב וואזנר ידע שהקורניש כל ביציו כד כד? האם ידע שאוכלים זה את זה מחיים?
אז אולי הרב וואזנר בכלל לא למד את הסוגיא ??
או ששקרו עליו כל מיני דברים חס ושלום ???
נו באמת
 
וכי הוא לא שומע את מה שאנחנו שומעים ???
וכי הנושא הוא רק כשרות בית יוסף ???
וכי רק הגר"י עומד בפרץ ???

אז אולי הרב וואזנר בכלל לא למד את הסוגיא ??
או ששקרו עליו כל מיני דברים חס ושלום ???
נו באמת

ישנן הרבה ידיעות משמעותיות שנודעו בשנים האחרונות בנושא הפטם והן לא היו קיימות או שלא היו ידועות בזמנו של הרב וואזנר ושאר גדולי ישראל דאז.

ידיעה שנוגעת ישירות להיתר בדיעבד שהרב וואזנר נתן מחמת מה שחשבו אז שרק האבא של הפטם הוא עוף המיוצר מהכלאות, היא שהיום ידוע בוודאות שגם האמא של הפטם היא עוף שנוצר מהכלאות מעופות שונים כולל קורניש, וכן כתב רבי משה שאול קליין שליט"א באחד המכתבים האחרונים: "הייתי נוכח בהרבה ישיבות שהיה בנידון זה, וכל צד ההיתר בדוחק היה שלפי הידיעות היה רק הכלאה בזכרים, אמנם נתברר שגם בנקבות היה הכלאה וע"כ לדעתי אין שום צד היתר בזה".

בנוסף ישנן עוד הרבה ידיעות שלא היו אז, כגון היום יודעים באופן הרבה יותר ברור שיש אחוז ניכר מאד של ביצי כד כד באופן תדיר, וגם קצת ביצי חד חד, ושישנן גם ביצים שלא ניתן להבחין במראית העין כלל בהבדל בין שני הצדדים.

ידוע היום עניין הדריסה שמוצאים בעופות פטם, לכה"פ לפי שיטות רבות, מה שלא היה ידוע אז ולא הובא אז על שולחם של גדולי ישראל.

יישנם מסמכים המוכיחים שהייצור של עוף הפטם הוא דינמי, וזה לא שכל עשרות השנים אוכלים את אותם עופות. גם בשנים האחרונות נעשו שינויים בפטם.

נעשו לפני כשנתיים ע"י כמה אנשי מדע גויים מחקרים אקדמאיים מאד מקיפים על סוגי התרנגולות בעולם, המחקר היה מבוסס על בדיקות גנום (המחקר נעשה לצורך מדעי ללא קשר ליהדות), והתגלה שבפטם של חברת קוב מוכלאים הרבה סוגי עופות ורוב העופות הידועים מדרום מזרח אסיה, וגם הרוק המקורי שאיתו התחילו לפני עשרות שנים את ההכלאות, הפלימוט רוק, גם מוכלא מסוגי עופות ללא מסורת.

וישנן גם עוד כמה ידיעות שלא היו ידועות בזמנו.
 
וכי הוא לא שומע את מה שאנחנו שומעים ???
וכי הנושא הוא רק כשרות בית יוסף ???
וכי רק הגר"י עומד בפרץ ???

אז אולי הרב וואזנר בכלל לא למד את הסוגיא ??
או ששקרו עליו כל מיני דברים חס ושלום ???
נו באמת
הרב קליין יד ימינו של הרב וואזנר לא אסר בתחילה עד שנודע לו עניין הביצים ואכילה מחיים, כנראה שגם רבו לא היה מודע לזה.
 
נעשו לפני כשנתיים ע"י כמה אנשי מדע גויים מחקרים אקדמאיים מאד מקיפים על סוגי התרנגולות בעולם, המחקר היה מבוסס על בדיקות גנום (המחקר נעשה לצורך מדעי ללא קשר ליהדות), והתגלה שבפטם של חברת קוב מוכלאים הרבה סוגי עופות ורוב העופות הידועים מדרום מזרח אסיה, וגם הרוק המקורי שאיתו התחילו לפני עשרות שנים את ההכלאות, הפלימוט רוק, גם מוכלא מסוגי עופות ללא מסורת
אם רק מצאו רק עופות בלי מסורת ולא עופות טמאים, אז הבעיה פחות נורא.
 
אם רק מצאו רק עופות בלי מסורת ולא עופות טמאים, אז הבעיה פחות נורא.
להלכה אסור לאכול כל עוף שאין עליו מסורת, גם לדעת השו"ע וגם לדעת הרמ"א, אך גם אם נגיד שע"י צירופים נוספים היה מקום במקרים מסויימים להקל בשעת הדחק, כפי שיש הרוצים לטעון, כל זה רק באופן שבדקנו את העוף וראינו שיש לו ג' סימני טהרה (ובכמה אחרונים מובא שהיום אנו לא בקיאים מספיק בסימנים אלו ואין לנו יכולת לבדקם), שרק באופן זה סובר הרמב"י (שלא נפסק כמוהו להלכה) שמותר לאכול עוף אע"פ שאין עליו מסורת.
לכן בעוף הפטם שמורכב מעופות שונים שאין לנו ידיעה אם יש להם ג' סימני טהרה, אין היתר לאוכלו גם לשיטת רמב"י.
בנוסף, חלק מהעופות שיודעים בוודאות שהוכלאו בפטם, יש להם ביצים כד כד, כגון המלאי והקורניש הכהה.
 
חזור
חלק עליון