ספרדי שמתפלל ערבית בבית הכנסת אשכנזי

[ספרדי גאה]

נסתפקתי בספרדי שמתפלל בבית הכנסת אשכנזי, שאינם אומרים שיר למעלות בתפילת ערבית וסיים תפילת שמו"ע ופסע ג' פסיעות, והחזן עדיין לא התחיל הקדיש.
האם יאמר שיר למעלות לאחר סיום תפילת שמו"ע לפני קדיש תתקבל,
או שימתין לאמירת שיר למעלות עד לאחר עלינו לשבח.

 

[בנימין לוריא]

בעבר (שבת ויחי תש"פ) הייתי נוכח ליד הרב מוצפי ששאל אותו שאלה זו, וזכור לי שהשיב כאפרות הראשונה.

 

[אלעזר אטיאס]

שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק ז - הלכות תפילה
ולענין עלינו לשבח, אעפ"י שהציבור מקדימים לומר עלינו לשבח קודם שיר של יום, יש לו לומר עמהם, דלא גרע מנכנס לביהכ"נ ומצא ציבור שאומרים עלינו לשבח, שאומר עמהם מדין דרך ארץ, וכמבואר במג"א בסימן ס"ה ס"ק ג' ובמחצית השקל שם, ואח"כ יאמר שיר של יום ופרשת הקטורת, ויחזור לומר עלינו לשבח, שכן צריך להיות הסדר לפי נוסח האריז"ל. (והוא הדין בערבית, שאם נמצא בציבור שלא נוהגים לומר שיר למעלות לאחר תפילת שמו"ע, אלא אומרים מיד עלינו לשבח, שיש לו לומר עמהם עלינו לשבח לפני שיר למעלות).

 

[אלעזר אטיאס]

ומצורף מסה"ק

מי שנמצא בבית כנסת בשעה שאומרים הציבור עלינו לשבח אם צריך לומר עימהם​

כתב השו"ע בסימן סה' דמי ששומע הציבור קוראים ק"ש, יאמר פסוק ראשון עימהם שלא יהא נראה דאינו רוצה לקבל עול מלכות שמים. והמג"א כתב (שם) בשם שבלי הלקט וספר התניא דגם שאר הדברים כמו תהלה לדוד יאמר עימהם. וא"כ ה"ה עלינו לשבח. וכ"כ המחצית השקל (שם) וכן פסק בעוד יוסף חי (כי תשא סעיף כב).

ומ"מ אינו חובה כמבואר מהש"ע, דרק בק"ש חייב, וכמ"ש המאמר מרדכי והביאו כה"ח שם [וכן מבואר בילקוט יוסף ח"ה סימן קי"ג עמוד מ' ע"ש]. ועיין ערוך השלחן (סה ו) דאין המנהג לומר עם הציבור, ויש שנוהגים לומר.

ובפרט אם לומד דלא יפסיק. וכ"כ בשו"ת וישב הים (ח"א סימן ה). ועיין בשו"ת אבני לוי (ח"א סימן ח). וע"ע באור לציון (ח"ב פ"ז לח).

.

ומ"מ אם כל הציבור אומרים ואנחנו משתחוים ביחד צריך לכרוע כמ"ש לעיל בסימן קט'. ומ"מ אין לאדם לישב בין העומדים, אא"כ יש לו טעם כמו שהבאנו בסימן קכג' ס"א ע"ש.

 

[בנימין לוריא]

שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק ז - הלכות תפילה
ולענין עלינו לשבח, אעפ"י שהציבור מקדימים לומר עלינו לשבח קודם שיר של יום, יש לו לומר עמהם, דלא גרע מנכנס לביהכ"נ ומצא ציבור שאומרים עלינו לשבח, שאומר עמהם מדין דרך ארץ, וכמבואר במג"א בסימן ס"ה ס"ק ג' ובמחצית השקל שם, ואח"כ יאמר שיר של יום ופרשת הקטורת, ויחזור לומר עלינו לשבח, שכן צריך להיות הסדר לפי נוסח האריז"ל. (והוא הדין בערבית, שאם נמצא בציבור שלא נוהגים לומר שיר למעלות לאחר תפילת שמו"ע, אלא אומרים מיד עלינו לשבח, שיש לו לומר עמהם עלינו לשבח לפני שיר למעלות).

ומצורף מסה"ק

מי שנמצא בבית כנסת בשעה שאומרים הציבור עלינו לשבח אם צריך לומר עימהם​

כתב השו"ע בסימן סה' דמי ששומע הציבור קוראים ק"ש, יאמר פסוק ראשון עימהם שלא יהא נראה דאינו רוצה לקבל עול מלכות שמים. והמג"א כתב (שם) בשם שבלי הלקט וספר התניא דגם שאר הדברים כמו תהלה לדוד יאמר עימהם. וא"כ ה"ה עלינו לשבח. וכ"כ המחצית השקל (שם) וכן פסק בעוד יוסף חי (כי תשא סעיף כב).

ומ"מ אינו חובה כמבואר מהש"ע, דרק בק"ש חייב, וכמ"ש המאמר מרדכי והביאו כה"ח שם [וכן מבואר בילקוט יוסף ח"ה סימן קי"ג עמוד מ' ע"ש]. ועיין ערוך השלחן (סה ו) דאין המנהג לומר עם הציבור, ויש שנוהגים לומר.

ובפרט אם לומד דלא יפסיק. וכ"כ בשו"ת וישב הים (ח"א סימן ה). ועיין בשו"ת אבני לוי (ח"א סימן ח). וע"ע באור לציון (ח"ב פ"ז לח).

.

ומ"מ אם כל הציבור אומרים ואנחנו משתחוים ביחד צריך לכרוע כמ"ש לעיל בסימן קט'. ומ"מ אין לאדם לישב בין העומדים, אא"כ יש לו טעם כמו שהבאנו בסימן קכג' ס"א ע"ש.

לא היתה בשאלה אפשרות שיאמר "שיר למעלות" כשהציבור אומר עלינו לשבח.
אלא, או שיאמר קודם שהחזן מתחיל קדיש, או שיאמר אחר עלינו לשבח.

 

[ישועה ורחמים]

לעניין שאלתך, ראה בהליכות עולם שיחיד יכול ללמוד לפני חזרה, וכל שכן הוא לגבי קדיש תתקבל.

ולעניין אמירת עלינו לשבח עם הציבור,
בילקוט יוסף (עמ' תסא, בישן) כתב לבאר שהמתפלל בקרב בני אשכנז אינו צריך להפסיק לומר איתם עלינו לשבח, ומה שהוצרכו להפסיק הוא לעניין קריאת שמע (עי' סי' סה ס"ב), ודעת הגאון הילקו"י שזה רק אם אומרים לחובה, ובזמנים אחרים שאומרים שמע ישראל, אין חובה לומר איתם (עי' מה שכתבתי שם). ולעניין שאר דברים שבקדושה, כתב בשבלי הלקט (סי' מד) בשם גאון שכן הדין ממדת דרך ארץ לומר יחד עם הציבור. והסכים לזה המגן אברהם (שם סק"ג). אך אם עסוק בתפלה, נראה שאי"צ להפסיק, וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' ח').

 

[ישועה ורחמים]

לעניין הכריעה
בשו"ת יביע אומר (ח"ה או"ח סי' ח אות ד) כתב במי שנמצא בפסוקי דזמרה ואומרים שם בריך שמיה וכורעים כשאומרים דסגידנא קמיה, שאי"צ לכרוע ולהשתחוות עמהם, אלא רק יעמוד, שאין זו תקנת חז"ל לומר בריך שמיה, וגם מה שמשתחוים אינו מן הדין אלא מנהג בעלמא, ובכה"ג לא אמרינן שאם לא ישתחוה יהא נראה ככופר במי שהציבור משתחווים לו. ולפ"ז גם לעניין עלינו לשבח, כתב בילקו"י שאי"צ לכרוע יחד איתם ושונה מאמירת מודים שהוא תקנת חז"ל בגמ'. ועוד הוסיף שאין הכל כורעים יחד בזמן אחד בשונה ממודים שכולם כורעים יחד.