בפרשת יתרו נכתב האיסור בעשיית פסל: "לא תעשון איתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם".
והנה לגבי בובות שמשחקים בהם הילדים,
וכתב מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' סד) וז"ל: ברם, כל זה בעשיית פרצוף אדם בולט לנוי, כגון אנדרטי וכיוצ"ב, שהיא צורה קבועה. אבל בובות העשויות לצורך תינוקות לשחק בהן, נראה שאין בעשייתן שום איסור, וכל שכן שמותר לקנותן ולהשהותן ברשותו. וכו'. בסיכום: מותר לעשות בובות שהן תבנית אדם שלם בכל גופו. ומכל שכן שמותר להסתחר בהן וכן לקנותם לצורך תינוקות לשחק בהן. עכ"ד שו"ת יחוה דעת.
וכ"כ בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רפא). ובמקורות העתיק את כל הנכתב ביחוה דעת הנ"ל בלי לציין לשם [והוסיף בהליכו"ע: 'שאין בזה איסור כלל'].
ואולם בשו"ת יביע אומר (ח"ג יו"ד סי' ח) אחר שהביא כדרכו בקודש את כל הצדדים בהרחבה, סיים וכתב (באות ז): כלל העולה שהנוהגים לקנו בובות לילדיהם הקטנים לשם שחוק ושעשוע, יש להם על מה שיסמוכו. ובכ"ז טוב להחמיר שלא לקנות בובות העשויות תבנית אדם שלם בכל חלקי גופו ואיבריו, רק חצי הגוף העליון, או כאותם הנראות מצד אחד דהיינו עין אחת וחצי חוטם ויד ורגל. ומכללן של דברים יש ללמוד דה"ה לסחור בהם לקנות ולמכור מותר. אבל אין להקל בעשייתן. ואותם בתי חרושת העושים זאת לכתחילה מאן לימא לן דברצון חכמים עבוד. והשואל על זה לעשות מעשה לכתחילה מורים לו לאיסור. ואע"פ שהגאון מהרי"ט מיקל בזה בעשייה, קשה לסמוך על דבריו לעשות מעשה לכתחילה, כיון שהוא איסור תורה. ומ"מ אין למחות בחזה ביד המקילים. והנעל"ד כתבתי. עכ"ד.
הרי לן שאפי' לגבי קניה כתב שיש למקלין על מה שיסמוכו ובכ"ז טוב להחמיר. ולגבי עשייה פקפק בהדיא וכתב שיש להורות איסור. ודלא כמ"ש ביחו"ד ובהליכו"ע הנז"ל.
ואע"פ שספרים אלו נדפסו אחרי היבי"א הנ"ל, ומשנה אחרונה עיקר, מ"מ תשובת יבי"א זו היא בית אב לדבריו שביחוה דעת ובהליכות עולם.
ומרן שליט"א בילקוט יוסף (קצוש"ע יו"ד סי' קמ אות א) העלה להתיר וכתב בגוף ההלכה שאין בזה איסור כלל, וציין לג' הספרים הנ"ל בחדא מחתא, ואע"פ שביבי"א כתב שיש להורות בזה איסור.
ולדידי צע"ג.
והנה לגבי בובות שמשחקים בהם הילדים,
וכתב מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' סד) וז"ל: ברם, כל זה בעשיית פרצוף אדם בולט לנוי, כגון אנדרטי וכיוצ"ב, שהיא צורה קבועה. אבל בובות העשויות לצורך תינוקות לשחק בהן, נראה שאין בעשייתן שום איסור, וכל שכן שמותר לקנותן ולהשהותן ברשותו. וכו'. בסיכום: מותר לעשות בובות שהן תבנית אדם שלם בכל גופו. ומכל שכן שמותר להסתחר בהן וכן לקנותם לצורך תינוקות לשחק בהן. עכ"ד שו"ת יחוה דעת.
וכ"כ בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רפא). ובמקורות העתיק את כל הנכתב ביחוה דעת הנ"ל בלי לציין לשם [והוסיף בהליכו"ע: 'שאין בזה איסור כלל'].
ואולם בשו"ת יביע אומר (ח"ג יו"ד סי' ח) אחר שהביא כדרכו בקודש את כל הצדדים בהרחבה, סיים וכתב (באות ז): כלל העולה שהנוהגים לקנו בובות לילדיהם הקטנים לשם שחוק ושעשוע, יש להם על מה שיסמוכו. ובכ"ז טוב להחמיר שלא לקנות בובות העשויות תבנית אדם שלם בכל חלקי גופו ואיבריו, רק חצי הגוף העליון, או כאותם הנראות מצד אחד דהיינו עין אחת וחצי חוטם ויד ורגל. ומכללן של דברים יש ללמוד דה"ה לסחור בהם לקנות ולמכור מותר. אבל אין להקל בעשייתן. ואותם בתי חרושת העושים זאת לכתחילה מאן לימא לן דברצון חכמים עבוד. והשואל על זה לעשות מעשה לכתחילה מורים לו לאיסור. ואע"פ שהגאון מהרי"ט מיקל בזה בעשייה, קשה לסמוך על דבריו לעשות מעשה לכתחילה, כיון שהוא איסור תורה. ומ"מ אין למחות בחזה ביד המקילים. והנעל"ד כתבתי. עכ"ד.
הרי לן שאפי' לגבי קניה כתב שיש למקלין על מה שיסמוכו ובכ"ז טוב להחמיר. ולגבי עשייה פקפק בהדיא וכתב שיש להורות איסור. ודלא כמ"ש ביחו"ד ובהליכו"ע הנז"ל.
ואע"פ שספרים אלו נדפסו אחרי היבי"א הנ"ל, ומשנה אחרונה עיקר, מ"מ תשובת יבי"א זו היא בית אב לדבריו שביחוה דעת ובהליכות עולם.
ומרן שליט"א בילקוט יוסף (קצוש"ע יו"ד סי' קמ אות א) העלה להתיר וכתב בגוף ההלכה שאין בזה איסור כלל, וציין לג' הספרים הנ"ל בחדא מחתא, ואע"פ שביבי"א כתב שיש להורות בזה איסור.
ולדידי צע"ג.
