סתירה לכאו' בחזו"ע בענין שמו"ת?

[כמה טוב השם!!!]

בחזו"ע שבת ח"א עמ' שב כתב בהערות: ומכל האמור למדנו שתלמיד חכם שזמנו מצומצם, וטריד בגרסיה טובא, ורוצה לקרות כל הפרשה פעם אחת, ולחזור ולקרות בלחש כל הפרשה עם הש"צ הקורא בתורה בשבת, ואח"כ התרגום, יש לו על מה שיסמוך.

ומשמע דרק ת"ח רשאי לסמוך ע"ז.

ואילו להלן בחזו"ע שם עמ' שט כתב דרשאי לקרות בלחש עם הש"צ שמו"ת, ויעלה לו לקריאה אחת. ומבואר שם דהוי לכל אדם ולאו דוקא ת"ח כיעוי"ש דאי"צ מי שתורתו אומנותו.

וא"כ סתירה לכאורה בדבריו, מי שיש לו יישוב לזה אשמח שיכתוב.

 

[אבי רביבו]

נראה לומר בפשטות, דבעמ' שט' לא מיירי מצד דיני שמו"ת, אלא מצד שלא מכוון דעתו לש"צ הקורא בתורה, וע"ז כתב דמן הדין מותר לקרוא שמו"ת, ונכון יותר לכוון ולשמוע מהש"צ, וכן יכול לקרוא בלחש-וגם בכי האי גוונא מיקרי שמכוון לש"צ.
אבל לא מיירי מצד עצם הדין של שמו"ת, שמצד עצם הקריאה פעם אחת עם הש"צ ואח"כ עוד פעם, זה התיר רק לת"ח.

 

[כמה טוב השם!!!]

נראה לומר בפשטות, דבעמ' שט' לא מיירי מצד דיני שמו"ת, אלא מצד שלא מכוון דעתו לש"צ הקורא בתורה, וע"ז כתב דמן הדין מותר לקרוא שמו"ת, ונכון יותר לכוון ולשמוע מהש"צ, וכן יכול לקרוא בלחש-וגם בכי האי גוונא מיקרי שמכוון לש"צ.
אבל לא מיירי מצד עצם הדין של שמו"ת, שמצד עצם הקריאה פעם אחת עם הש"צ ואח"כ עוד פעם, זה התיר רק לת"ח.

חילוק מענין, אך לפ"ז היה צריך מרן זיע"א בעמ' שט לא לכתוב בכלל את האופן שקורא בלחש כיון שזה רק לת"ח, או חכה"פ לכתוב שזה רק לת"ח כפי שנתבאר בעמ' שב.

 

[ישראל]

לא סתירה, ואפילו לא הערה.
מעיקר הדין מותר. ועדיף לקרא הכל בב"א כסדר. ולכן ת"ח שזמנו מצומצם יכול לעשות כעיקר הדין. וה"ה לכל אדם אם זמנו מצומצם.
לא יודע אם כת"ר נתכוין להקשות ברצינות או לא. אבל אם כן אז פשוט חבל על הזמן עם שאלות מעין אלו.
בברכה רבה,

 

[כמה טוב השם!!!]

לא סתירה, ואפילו לא הערה.
מעיקר הדין מותר. ועדיף לקרא הכל בב"א כסדר. ולכן ת"ח שזמנו מצומצם יכול לעשות כעיקר הדין. וה"ה לכל אדם.
לא יודע אם כת"ר נתכוין להקשות ברצינות או לא. אבל אם כן אז פשוט חבל על הזמן עם שאלות מעין אלו.
בברכה רבה,

לפני שאתה כותב דברים כאלו ומבזבז את זמני וזמנך, כדאי שתעיין היטב במקורות הדברים שכתבתי.
בברכה.

 

[אבי רביבו]

אך לפ"ז היה צריך מרן זיע"א בעמ' שט לא לכתוב בכלל את האופן שקורא בלחש כיון שזה רק לת"ח

אה"נ, רק דכתב מצד דין קריאת התורה להקשיב לש"צ.

 

[ישראל]

לפני שאתה כותב דברים כאלו ומבזבז את זמני וזמנך, כדאי שתעיין היטב במקורות הדברים שכתבתי.
בברכה.

סמכתי על זכרוני. אבל עשיתי כבקשתך.
ובכן, השאלה ששאלת לא קשה כלל וכפי שענה לך בטו"ט הרב רביבו

נראה לומר בפשטות, דבעמ' שט' לא מיירי מצד דיני שמו"ת, אלא מצד שלא מכוון דעתו לש"צ הקורא בתורה, וע"ז כתב דמן הדין מותר לקרוא שמו"ת, ונכון יותר לכוון ולשמוע מהש"צ, וכן יכול לקרוא בלחש-וגם בכי האי גוונא מיקרי שמכוון לש"צ.
אבל לא מיירי מצד עצם הדין של שמו"ת,

אך מה שסיים שם שזהו רק לת"ח

שמצד עצם הקריאה פעם אחת עם הש"צ ואח"כ עוד פעם, זה התיר רק לת"ח.

אינו נכון, וכמו שעניתי לך.
וכבודו יעיין טוב בהערות, ויראה שמרן הביא שיטות שאפשר לעשות כן ללא חשש, רק כיון שא"ז מוסכם וכו', כתב לכתחלה לקרוא פסוק פסוק. ועל כן ת"ח שזמנו מצוצמם יש לו על מי לסמוך, ובכן ת"חשאין זמנו מצוצמם, יקרא כאופן הרווח יותר. וכן מי שלא ת"ח וזמנו מצוצמם יסמוך על השיטות הנ"ל, ומי שאין זמנו מצומם יעשה כדעה הרווחת. ודיבר הכתוב בהווה.
וכמו שכתבתי לעיל בתחלת דברי. ופשוט מאוד. וע' גם בהלכה למעלה במע' שא ודוק. (רק אל תקשה גם משם סתירה....)

 

[כמה טוב השם!!!]

אה"נ, רק דכתב מצד דין קריאת התורה להקשיב לש"צ.

חילוק מענין.
וראוי לציין שבין ריסי הדברים שכתבת ניכר שפתחת את המקורות שציינתי בספר בפנים. כזה ראה וקדש.

 

[כמה טוב השם!!!]

סמכתי על זכרוני. אבל עשיתי כבקשתך.
ובכן, השאלה ששאלת לא קשה כלל וכפי שענה לך בטו"ט הרב רביבו

אך מה שסיים שם שזהו רק לת"ח

אינו נכון, וכמו שעניתי לך.
וכבודו יעיין טוב בהערות, ויראה שמרן הביא שיטות שאפשר לעשות כן ללא חשש, רק כיון שא"ז מוסכם וכו', כתב לכתחלה לקרוא פסוק פסוק. ועל כן ת"ח שזמנו מצוצמם יש לו על מי לסמוך, ובכן ת"חשאין זמנו מצוצמם, יקרא כאופן הרווח יותר. וכן מי שלא ת"ח וזמנו מצוצמם יסמוך על השיטות הנ"ל, ומי שאין זמנו מצומם יעשה כדעה הרווחת. ודיבר הכתוב בהווה.
וכמו שכתבתי לעיל בתחלת דברי. ופשוט מאוד. וע' גם בהלכה למעלה במע' שא ודוק. (רק אל תקשה גם משם סתירה....)

מהלשון של מרן בעמ' שב מבואר שלת"ח שרוצה להקל 'יש לו ע"מ שיסמוך', ומבואר שהוא התיר רק מטעם שהוא ת"ח שזמנו מצומצם, וע"ע בהערות בעמ' שט.
ואילו בהלכה למעלה בעמ' שט כתב בסתימות דשרי' מעיקר הדין לכ"א. ובהערות מבואר דאי"צ מי שתורתו אומנותו, ודלא כהמהר"ם. אלא כמבואר בראשונים ובב"י ובש"ע כיעוי"ש.
זו הקושיא.
והחילוק שהביא הרב רביבו הוא חילוק מענין ויפה. אלא שהיה למרן לציין לכה"פ בעמ' שט דכ"ז מיירי לת"ח.

 

[אבי רביבו]

ובכן, השאלה ששאלת לא קשה כלל וכפי שענה לך בטו"ט הרב רביבו

אז לא כמו שדחית בשני ידיים מתחילה....

דיבר הכתוב בהווה

פשיטא, ת"ח שאין זמנו פנוי זו רק דוגמא בעלמא לאדם שזמנו דחוק.
רק עיקר הקושיא הייתה שלא ציין זאת גם בעמ' שט' (מסתמא עיינת....)

 

[ישראל]

והחילוק שהביא הרב רביבו הוא חילוק מענין ויפה.

וגם פשוט, חבל שלא שמת לב מעצמך על זה.

ובכן, השאלה ששאלת לא קשה כלל וכפי שענה לך בטו"ט הרב רביבו

רק כתבתי שמה שסיים, ןמה שכבודו חשב דדין זה רק לת"ח. אינו נכון. וע' היטב.

 

[כמה טוב השם!!!]

רק כתבתי שמה שסיים, ןמה שכבודו חשב דדין זה רק לת"ח. אינו נכון. וע' היטב.

גם אני וגם הרב רביבו עיינו היטב וכך יצא גם לי וגם לו. אם אתה עיינת היטב ויצא לך אחרת, אדרבה תכתוב לנו היכן ה'עין היטב' שאליו התכוונת שמבואר אחרת.

וקח לך עצה טובה, לכה"פ להבא להתייחס יותר בכבוד לדברים שנכתבים כאן.

 

[ע"ה ס"ט]

מרן זיע"א דיבר בהווה בת"ח שזמנו דחוק וה"ה לכל אדם.
כן שמעתי ממרן זיע"א בשיעוריו שלא חילק בזה בין ת"ח לשאר בנ"א. ופשוט.

 

[יוסף דהן]

בחזו"ע שבת ח"א עמ' שב כתב בהערות: ומכל האמור למדנו שתלמיד חכם שזמנו מצומצם, וטריד בגרסיה טובא, ורוצה לקרות כל הפרשה פעם אחת, ולחזור ולקרות בלחש כל הפרשה עם הש"צ הקורא בתורה בשבת, ואח"כ התרגום, יש לו על מה שיסמוך.

ומשמע דרק ת"ח רשאי לסמוך ע"ז.

ואילו להלן בחזו"ע שם עמ' שט כתב דרשאי לקרות בלחש עם הש"צ שמו"ת, ויעלה לו לקריאה אחת. ומבואר שם דהוי לכל אדם ולאו דוקא ת"ח כיעוי"ש דאי"צ מי שתורתו אומנותו.

וא"כ סתירה לכאורה בדבריו, מי שיש לו יישוב לזה אשמח שיכתוב.

ניתן לראות איך תלמידיו סיכמו דבריו:
כגון בהלכה ובאגדה:
אופן הקריאה

על פי הקבלה יקרא כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגומו עד סוף הפרשה. וכיום ישנם ספרים מיוחדים לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, ומובא שם כל פסוק פעמיים ואחריו מיד התרגום. ואולם, רשאי לקרוא את כל הפרשה פעם אחת, וכשהחזן קורא בספר תורה יקרא שוב את הפרשה יחד עמו בלחש, ואחר התפילה יקרא את התרגום. וכן רשאי לקרוא את הפרשה והתרגום, ולאחר מכן יקרא שוב את הפרשה. (שבת א שא, שט)

 

[כמה טוב השם!!!]

מרן זיע"א דיבר בהווה בת"ח שזמנו דחוק וה"ה לכל אדם.
כן שמעתי ממרן זיע"א בשיעוריו שלא חילק בזה בין ת"ח לשאר בנ"א. ופשוט.

אה"נ, רק השאלה היתה שמלשון מרן בעמ' שב משמע דרך ת"ח יכול לסמוך על כך.
אמנם מהחילוק שהביא ר' @אבי רביבו מבואר דרק לת"ח שרי וכלשון מרן בעמ' שב. ומ"ש בחזו"ע עמ' שט הוי מצד כוונת השומע ולא מצד עצם דין קריאת שמו"ת. והסברא נותנת כדבריו.