• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

סתירה בין ההלכה למעלה לבין ההערות או בין שמועות

כבר כתבתי בנושא זה מלפני כמה שבועות שזה לא קשור לרב אופיר מלכה, משום שהרב מלכה כלל לא עשה סתירה בדברי "מרן זיע"א", אלא סה"כ הסתפק בדבריו.
ואביא את מה שכתבתי כבר אז, למי שלא הספיק לעיין או למי שלא זוכר

פשוט וברור לכל מעיין, דאין דברי מרן שליט"א קאי על הרב אופיר מלכה, מכמה טעמים.

א. שהרי דברי הרב אופיר נכתבו בשנת תשע"ז, ואילו מרן כותב שזה משהו חדש שהראו לו עתה.

ב'- מרן שליט"א כתב שזה "מאמר", ויישב על זה כמה שעות עם ת"ח וכו', ואילו מה שהרב אופיר מלכה כתב הוא כמה שורות גרידא, וכלל לא "מאמר", וכ"ש דכ"ש שכלל לא צריך לשבת על זה כמה שעות, הכי הרבה כמה דקות קצרות.

ג'- ובעיקר העיקרים, שמרן שליט"א טען שעשה סתירה במרן, אך בר' אופיר מלכה כלל לא עושה סתירה, אלא סך הכל כותב דיש להסתפק בכוונתו.

וז"ל הרב אופיר מלכה:
בהליכות שבת ח"ב עמ' תתכ"ח- "וי"א שמותר להכין ג'לי בשבת היות ובשעת נתינת האבקה נשארים המים נוזליים והרי זה כמים עכורים שמותר לעשותם בשבת, ומה שאח"כ מתקשה ונעשה סמיך הרי זה כגרמא ומותר".

ובהע' שם כתב- "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה עמוד רפ"א עמודה ב', ואף אם נעשית אח"כ מעצמה לנוזל סמיך, מה בכך, וכן בעמוד רפ"ב סוף ההערה ובאגרות משה התיר לעשות פודינג בבלילה רכה וכן עיקר".

עכ"ל של הרב מלכה.

וכוונת דבריו מה שנראה לי- שמה שמסתפק הוא, דיש ג' שלבים, א- בלילה רכה, ב- בלילה עבה, ג- קרוש.

וברוב הפעמים- מה שמכינים בבית הוא שלב ב' של בלילה עבה, ולאחמ"כ זה מתקשה יותר ונהיה לשלב ג' קרוש

וא"כ כשמרן זיע"א כתב בהלכות למעלה, שמניחים אותה במקרר "והיא נקרשת מאליה", שמא כוונתו דשרי אף לעשות בלילה עבה ורק את השלב השלישי של "קרוש" זה אסור לעשות בידיים אלא א"כ נעשה מאיליו.

ואיה"נ- יותר נראה דמה שכתב מרן בהלכה למעלה כוונתו לבלילה רכה דווקא וכדכתב "כמי פטל" [והיינו שמי שמכין בשבת ישים יותר מים שיצא דליל מאוד מאוד כ"פטל", ומה שיתקשה אח"כ לית לן בה, אך ודאי להכין כמו שהעולם מכין שעושים זאת מתחילה סמיך (ואינו נשפך כ"פטל") ואח"כ זה מתקשה מאיליו עוד יותר ונקרש, זה ודאי אף למרן זה אסור].

אבל ודאי שלא עשה סתירה במרן אלא רק הסתפק בדבריו גרידא.
כבר כתבו לך ע"ז כאן. מה העניין לחזור? ובפרט שזה לא קשור לנושא כאן.
 
כבר כתבו לך ע"ז כאן. מה העניין לחזור? ובפרט שזה לא קשור לנושא כאן.
כתבתי זאת, כי למעלה כמדומני בהערה של "ישראל" הביאו שוב את הנושא הזה שוב מהעלון השבועי פרשת במדבר, והעלו גם את הקטע מהעלון על נושא זה, לכן כיון שנושא זה "חוזר ונעור", חזרתי גם אני
 
כתבתי זאת, כי למעלה כמדומני בהערה של "ישראל" הביאו שוב את הנושא הזה שוב מהעלון השבועי פרשת במדבר, והעלו גם את הקטע מהעלון על נושא זה, לכן כיון שנושא זה "חוזר ונעור", חזרתי גם אני
עדיף פשוט לכתוב "עיין כאן" ולהפנות לנושא שכתבת, במקום לעורר שוב את הנושא עוד פעם שלא במקומו.
כיון שנושא זה "חוזר ונעור"
הנושא לא חזר וניעור. לא דיברו על הנושא ההלכתי אלא על משהו אחר.
 
ולכן ודאי יש לומר שקודם יפנה לימין ואח"כ לשמאל
וכעת (שלהי חודש תמוז תשפ"ד) שאלנו למרן שליט"א ואמר שיש לפנות לימין ואח"כ לשמאל ושכן ראה מעשה אצל מרן זיע"א
ואמר שכנראה מה שכתב בהלכה למעלה בהליכו"ע היה כדי לציין שאין הכרח כד' הבא"ח לשמאל ואח"כ ימין, אלא אפשר שיפנו לימין ואח"כ לשמאל, ע"פ ספרים שציין
וכך ראיתי שנוהג מרן הראש"ל שליט"א.
 
כאן יש דוגמא לכאורה סתירה בחזו"ע בין ההלכות למעלה לבין המקורות
מצוה לישב ישוב נכון ואמיתי.

 
כאן יש דוגמא לכאורה סתירה בחזו"ע בין ההלכות למעלה לבין המקורות
מצוה לישב ישוב נכון ואמיתי.

הייתי מגיב שם לולא הייתי מרגיש שאין בזה ממש קושיא.
בעמ׳ שט כתוב בהלכה למעלה ״מותר מן הדין״, משמע שאף שמן הדין זה מועיל, לכתחילה ודאי לא. ואילו בעמ׳ שב כותר מרן שת״ח שטריד בגירסיה, לכתחילה יכול לסמוך על כך, משא״כ כל אדם.
אני מודה שהדקדוק בלשונות כאן נראה מעט סותר, שהרי בעמ׳ שב כותב ״יש לו על מה לסמוך״, אך אפשר גם ליישב שהרי אמרינן שירא״ש יקרא גם תרגום וגם רש״י, וזה המעלה הגדולה יותר, וודאי שלת״ח עדיף לכתחילה לקרוא רש״י, אך אם רוצה (ומכאן הלשון ״יש לו על מי לסמוך״, שזה תלוי ברצונו) יכול לכתחילה לשמוע את הקריאה מהש״צ ולצאת י״ח קריאה אחת.
כך שבנ״ל יש ג׳ חילוקים:
לכתחילה ומצווה מן המובחר - לקרוא שמו״ת עם רש״י לעצמך
מותר מן הדין - לקרוא מקרא פעם אחת עם הש״צ, ופעם מקרא לבד עם תרגום
ת״ח דטריד בגירסיה - יכול לסמוך לכתחילה על עיקרא דדינא אם רוצה

(אני כותב כל זאת מעיון מהיר בספר, מקווה שלא טעיתי בדבר הלכה)
 
לגבי סתירות בין ההלכות למעלה ללמטה - ראה בספר עטרת חיים (איפרגן) סי' ז' הערה י"ג. במקום אחר רשמתי אצלי עוד מקורות.
מצו"ב צילום
הצג קובץ מצורף 23457
הצג קובץ מצורף 23458
 
אחה"מ כוונתי היתה באופן כללי על דברי הכותבים כאן בשרשור שלא עיינתי בתוכן דבריהם (ודאי שלא היתה כוונתי כנגד אף אדם מסויים). ואף לא ידעתי שהעלו לכאן ספר כזה או אחר.

אכן כן. זה נוסח קבוע שצריך להיות "לכולם" כולל כולם. התבטלות לחכמים *, זה תנאי מוסד וקבוע בדרך לימודינו. והארכתי בזה במאמר "שפתי מלך" שמצוטט ממנו רק מראשונים וגדולי האחרונים שכך היא הדרך האמיתית.

אני לא ברחתי מעולם מקושיות על מרן. רק כתבתי שע"פ רוב ככל, אחר העיון הדק היטב הכל מיושב. ואם ריק הוא, מכם. וע' ערך קטנטן מאוד, מה שמרן שליט"א דיבר בשיעורו השבועי מס' 447 בהערה ראשונה. ששני תחי"ם מפורסמים בציבור, עשו בדיחה מעצמם (כפשוטו) בהעירם על מרן זיע"א. ויש עוד כהנה רבות רבות.


* ואין כוונתי להתבטל לגמרי, זו עוד דרגה, אבל לא כולם זוכים להגיע לזה. אלא רצוני לומר, שע"י ההתבטלות "האמיתית", ע"פ רוב כל הקושיות והסתירות נעלמים כלא היו. והמשיג מבין את המושג בשופי, ודרגה זאת היא הכרחית. ודו"ק.
אפשר לקבל את המאמר? ייש"כ
 
חזור
חלק עליון