אושרי רביב
Well-known member
בס"ד
לכבוד הרבנים הגאונים
בחזון עובדיה שבת ג (ביטול כלי מהיכנו סעיף א עמ' ריא-ד) כתב מרן זיע"א בזו הלשון: "אסור לבטל כלי מהיכנו. כיצד, כל דבר שאסור לטלטלו משום מוקצה, אסור ליתן תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו, מפני שעל ידי כך הוא אוסר את הכלי בטלטול, ונמצא מבטל כלי מהיכנו. הילכך ביצה שנולדה בשבת שהיא אסורה בטלטול, אסור לתת כלי תחת הרתנגולת שתטיל הביצה לתוכו. במה דברים אמורים, כשנותן הדבר המוקצה בכלי על דעת שישאר שם כל היום, וגם הוא דבר חשוב, אבל אם נותנו לשעה קלה, ואינו דבר חשוב כלל, כגון קליפות ועצמות, אין זה נחשב ביטול כלי" וכו'.
ואילו בהמשך (מוקצה ביום טוב סעיף ג עמ' ריט) כתב מרן, יש להזהר שלא להניח ביום טוב קליפות ועצמות לתוך צלחת ריקה, (אפילו אם הם ראויות למאכל בהמה), שהרי על ידי כך הוא מבטל כלי מהיכנו, שהוא אוסר לטלטל הכלי שהוא עם הקליפות שהם מוקצה במשך כל היום. וכו'.
והדברים צריכים ביאור. שהרי לעיל מיניה, כתב מרן שזה דווקא בשני תנאים:
א. שבדעתו שישאר שם כל היום, וזה לא שייך בנתינת קליפות ועצמות בצלחת ריקה.
ב. אם הוא דבר חשוב, שלא שייך בקליפות ועצמות.
ועוד יותר מזה, כי מרן בעצמו כתב זאת בסעיף בעמ' ריא בתור דוגמא, שזה קליפות ועצמות.
ואילו לאחר מכן כתב שלא להניח קליפות ועצמות לתוך צלחת ריקה.
לכבוד הרבנים הגאונים
בחזון עובדיה שבת ג (ביטול כלי מהיכנו סעיף א עמ' ריא-ד) כתב מרן זיע"א בזו הלשון: "אסור לבטל כלי מהיכנו. כיצד, כל דבר שאסור לטלטלו משום מוקצה, אסור ליתן תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו, מפני שעל ידי כך הוא אוסר את הכלי בטלטול, ונמצא מבטל כלי מהיכנו. הילכך ביצה שנולדה בשבת שהיא אסורה בטלטול, אסור לתת כלי תחת הרתנגולת שתטיל הביצה לתוכו. במה דברים אמורים, כשנותן הדבר המוקצה בכלי על דעת שישאר שם כל היום, וגם הוא דבר חשוב, אבל אם נותנו לשעה קלה, ואינו דבר חשוב כלל, כגון קליפות ועצמות, אין זה נחשב ביטול כלי" וכו'.
ואילו בהמשך (מוקצה ביום טוב סעיף ג עמ' ריט) כתב מרן, יש להזהר שלא להניח ביום טוב קליפות ועצמות לתוך צלחת ריקה, (אפילו אם הם ראויות למאכל בהמה), שהרי על ידי כך הוא מבטל כלי מהיכנו, שהוא אוסר לטלטל הכלי שהוא עם הקליפות שהם מוקצה במשך כל היום. וכו'.
והדברים צריכים ביאור. שהרי לעיל מיניה, כתב מרן שזה דווקא בשני תנאים:
א. שבדעתו שישאר שם כל היום, וזה לא שייך בנתינת קליפות ועצמות בצלחת ריקה.
ב. אם הוא דבר חשוב, שלא שייך בקליפות ועצמות.
ועוד יותר מזה, כי מרן בעצמו כתב זאת בסעיף בעמ' ריא בתור דוגמא, שזה קליפות ועצמות.
ואילו לאחר מכן כתב שלא להניח קליפות ועצמות לתוך צלחת ריקה.
