• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

עוגיות פפושדו בפסח

רק צריך לזכור שזה לא מקמח שמורה
ומי שמחמיר לאכול רק מצה שמורה, צריך לאכול גם מצה עשירה שמורה.
אמת שכך הדבר, רק השאלה שנשאלת הרי גם בזמן מר"ן זצ"ל לא היה מצה שמורה - ובכל זאת אכל.
קשה לי לתרץ זאת מלבד שכנראה שקמח מצה זמורה זו חומרה - וכנראה שמר"ן לא החמיר בזה, לא יודע מדוע?
אולי לא היה הרבה מה לאכול, או שסתם כך לא החמיר.
השאלה מה אנחנו צריכים לעשות? המחמיר יחמיר - רק איך מורים לעם?
עיקר הדין או כדי להחמיר?.... זו שאלה קשה - כנראה תלוי במי מדובר,
אבל בהשיעור לכלל הציבור שמורים הלכה אולי כדי לומר שיש מקום להחמיר,
אבל המקל וודאי שיש לו אין גדול להשען עליו. כנלע"ד.
 
אמת שכך הדבר, רק השאלה שנשאלת הרי גם בזמן מר"ן זצ"ל לא היה מצה שמורה - ובכל זאת אכל.
איך שהבנתי מהעדויות הנ"ל וכו' כל ימיו הקפיד על שמורה ובסוף ימיו אכל גם לא שמורה, ואז אכל פפושדו. ככה הבנתי מבין השורות...
 
עיין שם ותרווה נחת. אין עיתותי בקירבי כרגע.
עיינתי עכשיו (בקובץ שהביא הרב @בנימין לוריא ) וראיתי את טענותיו
הטענה העיקרית היא: שאם אין כזה מקמח שמורה, בזה לא צריך להחמיר, (כמו מי שערב עליו יותר פת של גוי)
טענה אפשרית, אבל מכאן ועד לומר שאין עניין להחמיר המרחק גדול מאוד
(ולעצם הטענה, לדעתי העוגיות מקמח סויה ולפתית ערבות יותר...... ואולי בזה גם אפשר לחלק בין זמנו של מרן להיום, שהיום יש חלופות מצוינות)

ועוד טען שם שעצם החומרא לאכול שמורה חוץ ממצות מצוה אינה חומרא נכונה
אבל מה נעשה שכך נהגו רבים מבני התורה?
 
עיינתי עכשיו (בקובץ שהביא הרב @בנימין לוריא ) וראיתי את טענותיו
הטענה העיקרית היא: שאם אין כזה מקמח שמורה, בזה לא צריך להחמיר, (כמו מי שערב עליו יותר פת של גוי)
טענה אפשרית, אבל מכאן ועד לומר שאין עניין להחמיר המרחק גדול מאוד
(ולעצם הטענה, לדעתי העוגיות מקמח סויה ולפתית ערבות יותר...... ואולי בזה גם אפשר לחלק בין זמנו של מרן להיום, שהיום יש חלופות מצוינות)

ועוד טען שם שעצם החומרא לאכול שמורה חוץ ממצות מצוה אינה חומרא נכונה
אבל מה נעשה שכך נהגו רבים מבני התורה?
עיקר הטענה שזו לא חוכא ואיטלולא לאכול ביום מצה שמורה ובלילה לדוגמא פפושדו כי זה דומה לפת פלטר שעריבה עליו יותר. זה רק מה שאמרתי.
 
ועדיין, לעצמו גם אם מחמיר בשמורה, אין לאסור ביד תקיפה לאכול פפושדו. וזה לא חוכא ואיטלולא. ושוב - עיינו אצל הרב נקי שליט"א ותרוו נחת.
אף אחד לא טען חוכא ואיטלולא, הרחקת לכת ידידי, אנא תדבר לגופו של ענין...
 
אמנם עיינו במצורף, לפיו יש חשש "ספק חמץ" בפפושדו, ולא "מצוה גדולה" לאכול פפושדו.
קודם כל תדע לך כלל, כל מקום שאתה רואה ד"ר ליד הרב סימן שהוא חולה...
ועוד שזכורני שכבר השיב דבר דבור על אופניו על כל הטענות שהמלומד הנכבד כותב שם @הרב שמעון ללוש שליט"א והוכיח באותות ובמופתים ששום מי פירות לא מחמיצים
והעולה על הכל מה שלימד אותנו מרן רבינו עובדיה יוסף [בתשובה על כינים בשבת ובעוד מקומות] שגם במקום שהמדע יוכיח באותות ובמופתים שלא כדברי חז"ל, לא נזוז כי הוא זה מדברי חז"ל, וכיון שחז"ל קבעו שמי פירות לא מחמיצים ולא חילקו בין סוגי מי פירות איננו מתחשבים כלל ועיקר בכל מה שיגידו המדענים
 
שמעתי שהרב יעקב יוסף זצ"ל אמר שיש שם בעיה של יין נסך, מישהו שמע על זה משהו?

ודרך אגב, למה לא עושים כזה בהכשר בד"ץ בית יוסף?
(אפשר אפילו מקמח שמורה......)
 
קודם כל תדע לך כלל, כל מקום שאתה רואה ד"ר ליד הרב סימן שהוא חולה...
הרב בנימין הלוי הוא רב, וד"ר משה רענן הוא ד"ר (ירא שמים וחרוץ שעוזר לאלפי ת"ח להבין פרטים מציאותיים בש"ס). אין צורך להעליב סתם, וכי חסר מקומות שהגרע"י נעזר במומחים כדי להבין?!
ודבריך בהמשך אינם שייכים, הוא לא רוצה להשתמש במדע כדי לסתור את ההלכה אלא כדי להבין את ההלכה
 
שמעתי שהרב יעקב יוסף זצ"ל אמר שיש שם בעיה של יין נסך, מישהו שמע על זה משהו?

ודרך אגב, למה לא עושים כזה בהכשר בד"ץ בית יוסף?
(אפשר אפילו מקמח שמורה......)
הרב יצחק יוסף בילקוט יוסף פסח חלק ב עונה על הטענה של היין נסך ואומר שתלמיד חכם(הרב אברהם יוסף) לא יכשיל את הרבים ביין נסך
 
שמעתי שהרב יעקב יוסף זצ"ל אמר שיש שם בעיה של יין נסך, מישהו שמע על זה משהו?
ראשית זה נאמר פעם, ושנית גם אז זה היה יין מבושל ולא עבר מגע יד אדם.
אין מה להתווכח עם המציאות. כיום אף אחד לא נוגע בזה, ובלאו הכי זה יין מבושל.
ודרך אגב, למה לא עושים כזה בהכשר בד"ץ בית יוסף?
אני לא מבין למה להסתבך.
כבר הסבירו הרבה פעמים, אבל אני פשוט אומר לכולם: רק דבר שמוסכם על כל הפוסקים העיקריים יקבל בד"ץ. מושג של "בד"ץ" הוא שזה כשר למהדרין, והיינו שאולי יש דעה יחידה או דעה דחויה וכד' שלא סוברת ככה, אבל בוודאי לפי הפוסקים הראשיים והמוכרים והמקובלים היא מוסכמת.
מצה עשירה זה אסור באכילה בפסח לפי שיטת הרמ"א (שבוודאי הוא פוסק מוכר וחשוב), ולכן מי שהולך את זה סומך על 'קולא' של הבית יוסף, וממילא זה כבר לא מהודר לכולם, ולכן הוא לא יכול לקבל בד"ץ, רק רבנות.
לא תראה משהו בכשרות בד"ץ עם חלב נוכרי וכד', אע"פ שיש מקילין, מכיון שזה לא מהדרין לכל הדעות. וה"ה במצה עשירה שאינו מותר באכילה בפסח לכל הדעות.
(אפשר לפעמים לעשות לומד'ס ולומר שגם לדעה השניה הדבר מותר ואז כן לתת בד"ץ, כמו לגבי יין שאע"פ שהיה הרוב מים הם טענו שגם לשיטת הב"י זה כשר וכו', אבל אם הדבר ברור שיש דעה של פוסק חשוב שחולקת והרבה נוהגים כמותה, א"א לתת בד"ץ. לכן מצה עשירה הוא לפסח בכשרות הרבנות. ואה"נ, לשאר ימות השנה יש לו בד"ץ).
 
כבר הסבירו הרבה פעמים, אבל אני פשוט אומר לכולם: רק דבר שמוסכם על כל הפוסקים העיקריים יקבל בד"ץ. מושג של "בד"ץ" הוא שזה כשר למהדרין, והיינו שאולי יש דעה יחידה או דעה דחויה וכד' שלא סוברת ככה, אבל בוודאי לפי הפוסקים הראשיים והמוכרים והמקובלים היא מוסכמת.
מצה עשירה זה אסור באכילה בפסח לפי שיטת הרמ"א (שבוודאי הוא פוסק מוכר וחשוב), ולכן מי שהולך את זה סומך על 'קולא' של הבית יוסף, וממילא זה כבר לא מהודר לכולם, ולכן הוא לא יכול לקבל בד"ץ, רק רבנות.
וקטניות זה לא מחלוקת מרן והרמ"א?
ויש בד"ץ בית יוסף........

ודרך אגב, מאותה סיבה יש להחמיר, אם יש פוסק שאוסר וזה לא מהדרין, אז לבן תורה ראוי להחמיר......

יש מחלוקת בין הרמ"א לש"ע. כך נראה.
אבל לא כ"כ מבין מה הרעש אם בדץ כזה או אחר נתן. זה המדד אם זה כשר? או מרן זיע"א?
מרן זה המדד לשיטה לעשות דבר כזה, לפיקוח שאכן במקום זה מוצר ספציפי זה נעשה כהוגן, המדד זה בד"ץ
 
ודרך אגב, למה לא עושים כזה בהכשר בד"ץ בית יוסף?
מצאתי שבעבר כתבו כך: (כמובן שכיום אין הדבר כן).

%25D7%25A4%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A9%25D7%2593%25D7%2595%2B%25D7%2591%25D7%2593%25D7%25A5.png

וכן כתב הרב ללוש:
1680125720529.png
 
חזור
חלק עליון