אגב דעסקינן בדברי קודשו של הגרב''צ אציע בפניכם מה שנתעוררתי היום בשו''ת ח''א סי' כז עמוד ס''ח (מי שיכול להעלות לכאן תע''ב)
א. מה שכתב שדעת החיי אדם שמה שנשאר בכלי הוא הדבר הנברר צ''ע דלכאו' מתחילת דברי הח''א נראה דמה שכתב שחייב קאי על בורר בכלי, ותו דמוכח מסוף דבריו גבי שומן שמה ששופך הוא הנברר ע''ש.
ב. מה שכתב במוסגר דצ''ב דברי המגן אברהם שכתב דמהריף משמע דלאלתר מותר צ''ע, שהרי גרסת הרי''ף "בצבאתא" דהיינו בכלי, ומשמע דבלא כלי מותר.
א. מה שכתב שדעת החיי אדם שמה שנשאר בכלי הוא הדבר הנברר צ''ע דלכאו' מתחילת דברי הח''א נראה דמה שכתב שחייב קאי על בורר בכלי, ותו דמוכח מסוף דבריו גבי שומן שמה ששופך הוא הנברר ע''ש.
ב. מה שכתב במוסגר דצ''ב דברי המגן אברהם שכתב דמהריף משמע דלאלתר מותר צ''ע, שהרי גרסת הרי''ף "בצבאתא" דהיינו בכלי, ומשמע דבלא כלי מותר.
מדקדוק לשון הגמ' לכאורה משמע שכלי האורגים הנ"ל הוא כלי שמלאכתו להיתר, שהרי לשון הגמ' כך הוא: "א"ר יהודה אמר שמואל, כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת וכו'", ומזה דקדק רש"י וכתב "דחזו הקנים לתשמיש אחר וכו'". דאי הוו כלי שמלאכתו לאיסור היה לו לרבי יהודה בשם שמואל לפרש שרק לצורך גופו ומקומו מותר, ולא להתיר בשופי ללא סייג.
וביאר חכם בן ציון נ"ע, שלא תאמר שמה בכך שהוא כלי שמלאכתו להיתר הרי סוף סוף הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, לא כן, דמוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור, כפי שביאר שם בד"ה ובטעם הדבר, עיי"ש.
כל זה כתבתי מקופיא, ואיני מונח בסוגיא כלל.
נערך לאחרונה:
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
לפני זמן מה טען לי אחד בתלמידיו של הגרב"צ זצ"ל, שבילקו"י שביעית העתיק מאור לציון לגבי דין ה"חבצלת" בשביעית, וזה תורף תשובתי אליו:
ראשית ילקו"י שביעית נדפס לראשונה בשנת תשנ"ג (בכריכה ירוקה, ונדפס באלפי עותקים, וכמדומה שחולק לכל תלמידי רשת מעיין החינוך של ש"ס שלמדו בו במהלך השמיטה), ואול"צ שביעית נדפס בשנת תשנ"ד, ואכן בילקו"י שם (פ"ב ס"ה, עמ' כב) נדפסו הדברים לא בנוסח שנדפס במהדורות שלאחמ"כ, אך כל הפוס' שנזכרו באול"צ כבר הובאו שם, הלא הם: נחפה בכסף, שדה הארץ, ספר השמיטה טיקוצינסקי. וכל אלו הביא משו"ת יחו"ד ח"ו סי' יב. וביחו"ד הביא גם למהרי"ל דיסקין. ובילקו"י הוסיף לציין לשו"ת הר צבי זרעים ח"ב סי' לא.
(ומה שהוסיפו באול"צ על דבריו מהרמב"ם הביא בשמם, ולא כמנהגם...).
בקיצור כל מה שהובא גם בילקו"י וגם באול"צ הובא בתחילה בילקו"י. ונמצא שבאול"צ העתיקו מיחו"ד או מילקו"י בלא לציין מדברי מי לוקחו הדברים.
שני ת''ח שהביאו את אותם פוסקים זה אומר שהעתיקו?? לאן הגענו..
שביעית זה גם כתבי תלמידים?
שאלה - 271468
לכב' הגאון הרב מוצפי שליט"א
שמעתי שהרב אמר בשם הגרב"צ אבא שאול לברך שחלק מחכמתו
האם זה נכון, כי באור לציון כ' שא"א לברך בזמנינו
תשובה
הוא בעצמו כתב את הספרים???
א"ה, וכן בספריו פעמים שכותב וכן הביאו בשמו או וכן כתבו וכו'
והוא תלמידו המובהק!!
וכן שמעתי מהגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
משוכתב משיעוריו
על מה כבודו עונה
ברוכים השבים כבוד הרב
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
ברוכים הנמצאים
מנא לך?
ישבת לפניו כשישבו אצלו העורכים הרב ציון עמר, הגר"ש זעפראני, הגר"ש גבאי, הרב פטרובר?
נערך לאחרונה:
ברוך הבא לגברא רבה
כבר קדמני זה, וביודעי ומכירי מקרוב ממש קאמינא, ואכמ"ל.
ואינו דומה כלל הנידון כשפוסקים הלכה למעשה צריך שיהיה דק ונבדק עד אשר דק סולת נקיה ומבוררת ולא תלי תלין של שמועות אלו אומרים כך ואלו כך ומזה אפשר להגיע לאיסורים חמורים.. (כמו שדיבר השבוע הראש"ל בענין כיסוי קדירה שלא בושלה כ"צ שהתיר הגאון הרב משה לוי ובאול"צ נגד רבותינו הראשונים.)
משא"כ הגדה וביאורים מה כבר יכול להיות גם אם חלילה תיפול איזו טעות במדרש או ביאור שונה..
וכ"כ כאן
בשורות טובות ממדרשו של מרן הרב מוצפי
1. ב"ה בתרומה מיוחדת התאפשר מחיר מטורף לסט "פרקי אבות" רק במוקד הראשי 120 לסט, משלוחים בחודש זה בלבד מעל 400 שקל חינם. 2. ב"ה הבשר המהודר של בד"ץ בני ציון נכנס לרשת "אושר עד"
forum.moreshet-maran.com
למדקדק בדבריו בשיעור מבואר איפכא, ודעתו היא שחכם בן ציון נ"ע הוא הוא מחבר אור לציון.
וכוונתי היא שמי שאיהו גופיה אינו מדקדק כלל בשמועותיו וזיכרונותיו כפי שכתבתי ורמזתי כמה וכמה פעמים בכמה וכמה מקומות בפורום, וודאי שאינו יכול לדבר על ענייני דיוק.
והרב יוסף חיים אוה"צ יכול להוסיף בזה דברים.
