שלום וברכה
בגמרא ברכות דף מה עמוד ב תני חדא: העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותניא אידך: הרי זה מגונה! - לא קשיא: הא - בבונה ירושלים, הא - בשאר ברכות. וכן פסק מרן ז"ל (סימן רטו ס"א ובסימן רלו ס"ד) כדעת הרי"ף והרמב"ם שאין עונים אחר ברכותיו אלא אחר שתי ברכות או יותר שהם סוף הברכות. והרמ"א (בסימן רטו שם) פסק דוקא אחר בונה ירושלים כדעת התוס.
נלע"ד דזהו הוא דוקא בנוסח ברכות שאדם מברך בשם ומלכות, שכונת האמן היא אמת, וגנאי שיאשר מה שאמר בעצמו וצריך שאחרים יאשרו ברכותיו, וגם במ"ב (שם ס"ק א) כתב דמלשון הגמרא הרי זה מגונה משמע דלא עשה איסור, רק דהוא מגונה, והני מילי דלא עשה בזה הפסק וע"ש ע"כ, מה שאין כן בנוסח בקשת רחמים שמבקש ומוסיף על עצמו אמן כן יהי רצון, היא חלק מבקשת הרחמים שאמן גם פירושה כן יהי רצון, (וכמו שמכוונים בעניית אמן בקדיש וגם בברכות העמידה) ובבקשתו שלא בטופס ברכה אלא בהרחמן וכיו"ב כופל יה"ר שתתקבל בקשתו, ולכן נהגו להוסיף אחר ברכת האורח אכי"ר שבדר"כ מברכים ברכת האורח בקול שגם בעל הבית ישמע ומסיים בקשתו באכי"ר, אמנם בשו"ע (סימן ר"א ס"א) סיים ברכת האורח במילים 'ואל יזדקק לפניו שום דבר חטא והרהור עון מעתה ועד עולם'. וכן בלשונות הראשונים תוס (מגילה כ:) אבודרהם (תפילת הפסח) מנורת המאור (פ"ב תפלה הל' חג המצות) שבה"ל (סימן רלד) שער הכוונות (דפ"ה ע"ג) ועוד לא הוסיפו תיבת אמן אחר הבקשה, רק כתבו 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימנו' וכ"כ להלכה בילקוט יוסף (ספירת העומר עמוד קפט) וכן הוא בסידור עוד יוסף חי לא כתב תיבת אמן אחר בקשת הרחמן, אולם אפשר שבסידורים שכתבו אמן, הוא מטעם האמור לפי שאינה ברכה אלא בקשת רחמים ומכוון לומר כי"ר, ועוד אפשר שעונה האמן על מה ששומע מחברו או מהש"צ.
בברכה רבה
