• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

פרשת פרה לנשים כמו פרשת זכור אם לא יותר!!!

אור יעקב

Active member
ברצוני לעורר את הציבור בנוגע לקריאת פרשת פרה לנשים שדעת מרן זצוק"ל נראית שיותר חמורה אפי' מפרשת זכור!!!.
והטעם - (בקצרה ממש) דישנם שני מקורות עיקריים לפרשת פרה מדאורייתא (כמו שפסק מרן השו"ע)
למקור א' (כמש"כ כמה אחרונים) זה בכדי לכפר על חטא העגל "תבוא האם ותקנח צואת בנה" ולפי טעם זה היה מקום אולי לפטור את הנשים בעגל כיון שהם לא חטאו, אולם טעם זה קשה מאוד כיעויין בחזו"ע פורים (דלא דרשינן טעמא דקרא ובפרט בפרשת פרה שנאמר בה "חוקה" ועע"ש)
ולמקור ב' פרשת פרה מדאורייתא כיון דנאמר בה פעמיים "חוקת עולם" (כ"כ בערוה"ש, ובמשך חכמה כתב דנפק"ל מדכתיב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות")
ולפי מקורות אלו שהם העיקריים יש לחייב נשים בפרשת פרה אף יותר מזכור דפה לא שייך טעם החינוך וסייעתו שאינם מצוות במלחמת עמלק.

ואעתיק בקצרה לשונות רבותינו.
מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע פורים (עמ' יז-יח) "ועל כל פנים לטעם זה היה נראה דאף הנשים חייבות לשמוע פרשת פרה, ובזה לא שייך הטעם של החינוך וסיעתו. וכו', ולפ"ז נראה שנכון להזהיר את הנשים לבוא ולשמוע גם קריאת פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו' עיי"ש.
מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פורים (עמ' קפ) "ראוי ונכון שהנשים תבואנה לשמוע פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו'.
הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א בפורים בציון (עמ' תיג) סיים שם בדברי מרן זצוק"ל שאין חילוק בין גברים לנשים.
הגאון הרב אלקנה ישראל שליט"א בספרו (החדש סי' צג, איני זוכר את השם) "נשים חייבות בפרשת פרה יותר מאשר פרשת זכור וכן פסק מרן זצוק"ל, ומשום מה פסק זה עדין לא נתפרסם ברבים ויש להפיצו.

וע"ע ירחון יתד המאיר (150 עמ' 47) מש"כ להשיב על דברי המקילים.
 
ולפי מקורות אלו שהם העיקריים יש לחייב נשים בפרשת פרה
האם מזמן חתימת התלמוד עד היום מישהו [או מישהי] נהג בזה לחייב את הנשים בפרשת פרה?
מה עם צאי לך בעקבי הצאן וכו'? היכן נעלם מסורת אבות ואמהות?
עד שדנים על פרשת זכור שגם זה התחדש רק לפני כ200 שנה ולא נהגו כלל בארצות המזרח בזה, ורק בדורות האחרונים נגררו אחר מנהג אשכנז בזה - לחייב יותר בפרשת פרה, מהיכן שמענו?
ולמקור ב' פרשת פרה מדאורייתא כיון דנאמר בה פעמיים "חוקת עולם"
היכן כתוב במקור זה שצריך 'לקרוא את הפרשה מהתורה'?? כתוב ש'עשיית הפרה' היא חוקת עולם, אבל 'קריאה' מאן דכר שמיה??
במשך חכמה כתב דנפק"ל מדכתיב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות")
אדרבה, דוק מיניה לעשיה ציויתיו ולא לקריאה.

האם אנו [או האחרונים] תנאים ואמוראים לדרוש דרשות מעצמנו?

נכון שמצאנו איזה ראשונים בודדים מבעלי התוס' שהזכירו פרשת פרה, אולם רוב הראשונים המפורסמים לא עלה על דעתם זה, וגם גדולי האחרונים כמהרש"ל והגר"א חלקו על התוס' הנ"ל, וגם השו"ע לא הביאו אלא בשם י"א, אז להפוך הקערה על פיה ולחדש דברים שלא נהגו כלל?!
 
האם מזמן חתימת התלמוד עד היום מישהו [או מישהי] נהג בזה לחייב את הנשים בפרשת פרה?
מה עם צאי לך בעקבי הצאן וכו'? היכן נעלם מסורת אבות ואמהות?
עד שדנים על פרשת זכור שגם זה התחדש רק לפני כ200 שנה ולא נהגו כלל בארצות המזרח בזה, ורק בדורות האחרונים נגררו אחר מנהג אשכנז בזה - לחייב יותר בפרשת פרה, מהיכן שמענו?

היכן כתוב במקור זה שצריך 'לקרוא את הפרשה מהתורה'?? כתוב ש'עשיית הפרה' היא חוקת עולם, אבל 'קריאה' מאן דכר שמיה??

אדרבה, דוק מיניה לעשיה ציויתיו ולא לקריאה.

האם אנו [או האחרונים] תנאים ואמוראים לדרוש דרשות מעצמנו?

נכון שמצאנו איזה ראשונים בודדים מבעלי התוס' שהזכירו פרשת פרה, אולם רוב הראשונים המפורסמים לא עלה על דעתם זה, וגם גדולי האחרונים כמהרש"ל והגר"א חלקו על התוס' הנ"ל, וגם השו"ע לא הביאו אלא בשם י"א, אז להפוך הקערה על פיה ולחדש דברים שלא נהגו כלל?!
אשריך שאתה רוצה ליישב את מנהג העולם. אבל אני יענה על דבריך בקצרה.

א. - מי אמר לך שהמנהג היה שהנשים לא הולכות לשמוע!? אדרבה בבשו"ת רבי עקיבה יוסף סי' רכא כתב שהמנהג גם אצל הנשים ללכת לשמוע פרשת פרה וכך מקובל מהחת"ס.
ב. - נכון שהרבה מהראשונים פסקו שאין חיובה מהתורה אבל מרן השו"ע פסק שהיא מהתורה.
ג. - עיין בערוך השלחן ובמשך חכמה שביארו מקור זה ורק כתבתיו כאן בקיצור.
ד. - אם יש לך עוד בעיות אתה מוזמן לפנות למערכת מאור ישראל ולמרן שליט"א ולרב מוצפי שליט"א שימחקו הלכה זאת מספריהם...
 
ובביאור המקור היינן דכתיב פעמיים "חוקת עולם" והיינו לקריאה.
וכן שכתוב "זה הדבר" היינו בדיבור. ופשוטים הדברים וכדאי שכת"ר יעיין במקורות קצת...
 
מי אמר לך שהמנהג היה שהנשים לא הולכות לשמוע!? אדרבה בבשו"ת רבי עקיבה יוסף סי' רכא כתב שהמנהג גם אצל הנשים ללכת לשמוע פרשת פרה וכך מקובל מהחת"ס.
שאל אמך וזקנתך ויגידו לך. אצל הספרדים לא היה מנהג כזה מעולם, וגם אצל האשכנזים זה חידוש של הרבנים הנ"ל ולא היה מנהג כזה אצלם מקדמת דנא.
נכון שהרבה מהראשונים פסקו שאין חיובה מהתורה אבל מרן השו"ע פסק שהיא מהתורה.
בשם י"א
עיין בערוך השלחן ובמשך חכמה שביארו מקור זה ורק כתבתיו כאן בקיצור.
אדרבה, עיין בדבריהם ותראה האם יש מקור ברור שצריך 'לקרוא' פרשת פרה מדאוריתא.
אם יש לך עוד בעיות אתה מוזמן לפנות למערכת מאור ישראל ולמרן שליט"א ולרב מוצפי שליט"א שימחקו הלכה זאת מספריהם
הרבנים הנ"ל חינכו אותנו לא להיות חסידים שיש להם אדמו"ר והם עושים מה שהוא אומר. חינכו אותנו ללבן את הדברים ולהבינם לאשורם.
אם יש לך תשובות לשאלותי - לחיי.
תשובה מסוג זה אין מקומה בבית המדרש אלא בבית החסידים.
 
ובביאור המקור היינן דכתיב פעמיים "חוקת עולם" והיינו לקריאה.
מנין? איזה תנא דרש כן? או אמורא?
וכן שכתוב "זה הדבר" היינו בדיבור. ו
כנ"ל.
אולי נלמד קידוש דאוריתא מדכתיב בפרשת ויקהל 'זה הדבר' אשר ציוה ה' ששת ימים תעשה מלאכה, היינו בדיבור, וצ"ע אמאי לא מצאנו כן בגמ'?
וכן בכל מקום שכתוב זה הדבר נלמד דהיינו דיבור דאורייתא.
 
שאל אמך וזקנתך ויגידו לך. אצל הספרדים לא היה מנהג כזה מעולם, וגם אצל האשכנזים זה חידוש של הרבנים הנ"ל ולא היה מנהג כזה אצלם מקדמת דנא.
גם אם נאמר שלא היה מנהג כזה מעולם (מה שנסתר משו"ת רבי עקיבה יוסף) זה לא אומר שזה נכון... דרך הפסיקה ההלכתית זה ללכת אחר מה שאנו רואים בהלכה ולא להתחשב במנהגים שנהגו הנשים...
וכי בגלל ש"הנשים" נהגו לפני עשרות שנים ללכת עם פאה נמשיך זאת!?
וכי בגלל ש"הנשים" נהגו לפני עשרות שנים לברך אחר ההדלקה נמשיך זאת!?

(דבריך ממש מזכירים את אותו רב שאמר ש"מנהג הנשים" לא למרוח משחה בשבת אז לא מורחים... מחילה על ההתבטאות זה פשוט שטויות. עיין שו"ת הראשון לציון ח"א עמ' קכט)
וכי אתה לא יודע שכל מקום שמביא מרן הלכה בשם י"א דעתו כך היא!?
אדרבה, עיין בדבריהם ותראה האם יש מקור ברור שצריך 'לקרוא' פרשת פרה מדאוריתא.
קודם כל נקדים שלדברי כמה וכמה ראשונים פרשת פרה היא מהתורה. ובוודאי שהיה להם מקור ולא שלפו דברים מהשרוול, והאחרונים הנ"ל באו וביארו מה המקור לדבריהם ולדברי מרן השו"ע. ואחר שמצינו מקור מבוסס לדבריהם הכי נקטינן ואנחנו לא בדרגה שלהם לדעת לדרוש פסוקים... (אם היינו ככה כולם היו אומרים כתוב רק "זכור" את אשר עשה לך עמלק, לא כתוב לקרוא... )
הרבנים הנ"ל חינכו אותנו לא להיות חסידים שיש להם אדמו"ר והם עושים מה שהוא אומר. חינכו אותנו ללבן את הדברים ולהבינם לאשורם.
אם יש לך תשובות לשאלותי - לחיי.
תשובה מסוג זה אין מקומה בבית המדרש אלא בבית החסידים.
בינתיים זה נראה שאתה "חסיד" של ה"מנהג שנהגו הנשים" ואין לך שום דבר מבוסס חוץ מזה שככה נהגו הנשים
וחוץ מזה שאתה יודע לדרוש פסוקים יותר טוב מערה"ש ומשך החכמה וש"א...
 
מנין? איזה תנא דרש כן? או אמורא?

כנ"ל.
אולי נלמד קידוש דאוריתא מדכתיב בפרשת ויקהל 'זה הדבר' אשר ציוה ה' ששת ימים תעשה מלאכה, היינו בדיבור, וצ"ע אמאי לא מצאנו כן בגמ'?
וכן בכל מקום שכתוב זה הדבר נלמד דהיינו דיבור דאורייתא.
מזל שיש לנו אחרונים שדורשים פסוקים ולא אתה...
ולגופם של דברים כבר עניתי לך שאחר שכמה מהראשונים ומרן השו"ע פסקו שהוי מהתורה, האחרונים ביארו את דבריהם כנ"ל.

וכיון שאני רואה שזה נראה שאפי' לא טרחת לפתוח את האחרונים הנ"ל אני ירחיב יותר את מקורותיהם.

א. מקורו של ערוה"ש מבוסס היטב מדכתיב פעמיים בתורה "חוקת עולם" ובא ללמדנו שאע"פ שבזמן הזה אין לנו אפר פרה מ"מ מצווים אנו על קריאתה ולכן התורה כתבה זאת פעמיים.

ב. מקורו של משך החכמה גם מבוסס היטב מדכתיב בפסוק "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות" ודרשינן ביומא (ב.) "לעשות" זה מעשה פרה. "לכפר עליכם" זה מעשה יוהכ"פ.
ולקמן (ה:) הגמ' דורשת גבי יוהכ"פ שמקרא פרשה מעכבא מדכתיב "זה הדבר". וא"כ ה"ה לפרה והדברים כפתור ופרח.
 
נערך לאחרונה:
ב. מקורו של משך החכמה גם מבוסס היטב מדכתיב בפסוק "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות" ודרשינן ביומא (ב.) "לעשות" זה מעשה פרה. "לכפר עליכם" זה מעשה יוהכ"פ.
ולקמן (ה:) הגמ' דורשת גבי יוהכ"פ שמקרא פרשה מעכבא מדכתיב "זה הדבר". וא"כ ה"ה לפרה והדברים כפתור ופרח.
משך חכמה במדבר פרק יט פסוק כ (פרשת חקת)
הנה במגן אברהם (אורח חיים) סימן תרפ"ה כתב דפרשת פרה דלהוי דאורייתא לא ידענא היכא רמיזא, יעויין שם. ולדעתי הוא מפורש, דבריש יומא (ב, א) יליף לענין פרישה מהך (ויקרא ח, לד) ד"כאשר (עשה ביום הזה) ציוה ה' לעשות לכפר עליכם", "לעשות" - אלו מעשי פרה, "לכפר עליכם" - זה יום הכיפורים. ואמר שם (יומא ד, ב) אי כל הכתוב בהם מעכב, או רק המעכב לדורות, יעויין דף ה. ושם עמוד ב' אמר רשב"י: במילואים (מנין) שאף מקרא פרשה מעכבא, דכתיב (ויקרא ח, ה "ויאמר משה אל העדה) זה הדבר" - אפילו דיבור מעכבא. אם כן, כי ילפינן לדורות גם בפרשת פרה מקרא מעכבא טרם עשיית הפרה. ונמצא בשעת עשיית הפרה, מקרא פרשה מעכבא והוי אז דאורייתא. ולפי זה גם ביום הכיפורים הוי דאורייתא בזמן המקדש, ונכון ע"כ.

לא 'בזמן הזה' אלא 'בזמן עשיית הפרה'!
 
ברצוני לעורר את הציבור בנוגע לקריאת פרשת פרה לנשים שדעת מרן זצוק"ל נראית שיותר חמורה אפי' מפרשת זכור!!!.
והטעם - (בקצרה ממש) דישנם שני מקורות עיקריים לפרשת פרה מדאורייתא (כמו שפסק מרן השו"ע)
למקור א' (כמש"כ כמה אחרונים) זה בכדי לכפר על חטא העגל "תבוא האם ותקנח צואת בנה" ולפי טעם זה היה מקום אולי לפטור את הנשים בעגל כיון שהם לא חטאו, אולם טעם זה קשה מאוד כיעויין בחזו"ע פורים (דלא דרשינן טעמא דקרא ובפרט בפרשת פרה שנאמר בה "חוקה" ועע"ש)
ולמקור ב' פרשת פרה מדאורייתא כיון דנאמר בה פעמיים "חוקת עולם" (כ"כ בערוה"ש, ובמשך חכמה כתב דנפק"ל מדכתיב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות")
ולפי מקורות אלו שהם העיקריים יש לחייב נשים בפרשת פרה אף יותר מזכור דפה לא שייך טעם החינוך וסייעתו שאינם מצוות במלחמת עמלק.

ואעתיק בקצרה לשונות רבותינו.
מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע פורים (עמ' יז-יח) "ועל כל פנים לטעם זה היה נראה דאף הנשים חייבות לשמוע פרשת פרה, ובזה לא שייך הטעם של החינוך וסיעתו. וכו', ולפ"ז נראה שנכון להזהיר את הנשים לבוא ולשמוע גם קריאת פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו' עיי"ש.
מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פורים (עמ' קפ) "ראוי ונכון שהנשים תבואנה לשמוע פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו'.
הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א בפורים בציון (עמ' תיג) סיים שם בדברי מרן זצוק"ל שאין חילוק בין גברים לנשים.
הגאון הרב אלקנה ישראל שליט"א בספרו (החדש סי' צג, איני זוכר את השם) "נשים חייבות בפרשת פרה יותר מאשר פרשת זכור וכן פסק מרן זצוק"ל, ומשום מה פסק זה עדין לא נתפרסם ברבים ויש להפיצו.

וע"ע ירחון יתד המאיר (150 עמ' 47) מש"כ להשיב על דברי המקילים.
אכן לדעת מרן זיע"א ראוי שגם הנשים תבואנה לשמוע קריאת פ' פרה כל היכא דאפשר.
וטעמו ונימוקו, כי בעיקרו דומה מאוד לפ' זכור דבתרוייהו דעת רוה"פ שהוא מה"ת. וחלק מטעמים של זכור לפטור הנשים לא שייכי כאן. ואולם הביא שם טעמים אחרים שלפיהם יש לפטור הנשים.
ולענין הנדון למה לא עושים לפ"ז קריאה מיוחדת לנשים כבזכור. יעו' למרן שהביא שם משו"ת חיי הלוי וואזנר, ושם מובא בתוך דבריו, דלא נהגו בזה הנשים. ע"ש. ואפשר דמטע"ז לא עשו מזה ענין כשל פ' זכור.
 
משך חכמה במדבר פרק יט פסוק כ (פרשת חקת)
הנה במגן אברהם (אורח חיים) סימן תרפ"ה כתב דפרשת פרה דלהוי דאורייתא לא ידענא היכא רמיזא, יעויין שם. ולדעתי הוא מפורש, דבריש יומא (ב, א) יליף לענין פרישה מהך (ויקרא ח, לד) ד"כאשר (עשה ביום הזה) ציוה ה' לעשות לכפר עליכם", "לעשות" - אלו מעשי פרה, "לכפר עליכם" - זה יום הכיפורים. ואמר שם (יומא ד, ב) אי כל הכתוב בהם מעכב, או רק המעכב לדורות, יעויין דף ה. ושם עמוד ב' אמר רשב"י: במילואים (מנין) שאף מקרא פרשה מעכבא, דכתיב (ויקרא ח, ה "ויאמר משה אל העדה) זה הדבר" - אפילו דיבור מעכבא. אם כן, כי ילפינן לדורות גם בפרשת פרה מקרא מעכבא טרם עשיית הפרה. ונמצא בשעת עשיית הפרה, מקרא פרשה מעכבא והוי אז דאורייתא. ולפי זה גם ביום הכיפורים הוי דאורייתא בזמן המקדש, ונכון ע"כ.

לא 'בזמן הזה' אלא 'בזמן עשיית הפרה'!
1742302833800.png
 
ועוד מה אתה מדייק משתי מילים!? הרי להדיא בריש דבריו הוא מביא מקור לדברי המג"א שכתב שלא מצינו מקור לקריאת פרשת פרה בתורה
 
אכן לדעת מרן זיע"א ראוי שגם הנשים תבואנה לשמוע קריאת פ' פרה כל היכא דאפשר.
וטעמו ונימוקו, כי בעיקרו דומה מאוד לפ' זכור דבתרוייהו דעת רוה"פ שהוא מה"ת. וחלק מטעמים של זכור לפטור הנשים לא שייכי כאן. ואולם הביא שם טעמים אחרים שלפיהם יש לפטור הנשים.
ולענין הנדון למה לא עושים לפ"ז קריאה מיוחדת לנשים כבזכור. יעו' למרן שהביא שם משו"ת חיי הלוי וואזנר, ושם מובא בתוך דבריו, דלא נהגו בזה הנשים. ע"ש. ואפשר דמטע"ז לא עשו מזה ענין כשל פ' זכור.
הרב הביא שם מקור אחד שלפיו היה מקום אולי לפטור את הנשים, ודחה מקור זה כיעויין שם.
 
ועוד מה אתה מדייק משתי מילים!? הרי להדיא בריש דבריו הוא מביא מקור לדברי המג"א שכתב שלא מצינו מקור לקריאת פרשת פרה בתורה
'רק' שתי מילים...
הוא כותב במפורש שדאוריתא זה לפני עשיית המצוה, וזה 'רק' שתי מילים שאין לדייק אותם...
 
'רק' שתי מילים...
הוא כותב במפורש שדאוריתא זה לפני עשיית המצוה, וזה 'רק' שתי מילים שאין לדייק אותם...
אז מה הוא בא לענות למג"א!?
ועוד תסתכל במה ששלחתי שהוא כותב להדיא שמחמירים אף בזמן הזה לקרוא
 
ברצוני לעורר את הציבור בנוגע לקריאת פרשת פרה לנשים שדעת מרן זצוק"ל נראית שיותר חמורה אפי' מפרשת זכור!!!.
והטעם - (בקצרה ממש) דישנם שני מקורות עיקריים לפרשת פרה מדאורייתא (כמו שפסק מרן השו"ע)
למקור א' (כמש"כ כמה אחרונים) זה בכדי לכפר על חטא העגל "תבוא האם ותקנח צואת בנה" ולפי טעם זה היה מקום אולי לפטור את הנשים בעגל כיון שהם לא חטאו, אולם טעם זה קשה מאוד כיעויין בחזו"ע פורים (דלא דרשינן טעמא דקרא ובפרט בפרשת פרה שנאמר בה "חוקה" ועע"ש)
ולמקור ב' פרשת פרה מדאורייתא כיון דנאמר בה פעמיים "חוקת עולם" (כ"כ בערוה"ש, ובמשך חכמה כתב דנפק"ל מדכתיב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות")
ולפי מקורות אלו שהם העיקריים יש לחייב נשים בפרשת פרה אף יותר מזכור דפה לא שייך טעם החינוך וסייעתו שאינם מצוות במלחמת עמלק.

ואעתיק בקצרה לשונות רבותינו.
מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע פורים (עמ' יז-יח) "ועל כל פנים לטעם זה היה נראה דאף הנשים חייבות לשמוע פרשת פרה, ובזה לא שייך הטעם של החינוך וסיעתו. וכו', ולפ"ז נראה שנכון להזהיר את הנשים לבוא ולשמוע גם קריאת פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו' עיי"ש.
מרן הראשל"צ שליט"א בילקו"י פורים (עמ' קפ) "ראוי ונכון שהנשים תבואנה לשמוע פרשת פרה שאף היא מן התורה וכו'.
הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א בפורים בציון (עמ' תיג) סיים שם בדברי מרן זצוק"ל שאין חילוק בין גברים לנשים.
הגאון הרב אלקנה ישראל שליט"א בספרו (החדש סי' צג, איני זוכר את השם) "נשים חייבות בפרשת פרה יותר מאשר פרשת זכור וכן פסק מרן זצוק"ל, ומשום מה פסק זה עדין לא נתפרסם ברבים ויש להפיצו.

וע"ע ירחון יתד המאיר (150 עמ' 47) מש"כ להשיב על דברי המקילים.
דפח"ח!
אני כבר כמה שנים מדבר ע"ז והדברים פשוטים שעכ"פ החיוב [לנשים] נראה יותר על פרשת פרה מאשר זכור.
ודיברתי עם חתנו של מרן חכם שלום זצוק"ל ואמר לי שחכם שלום הורה לבנותיו להקפיד לשמוע פרשת פרה.,
ובאשר לטענות כאן על צאי לך בעקבי הצאן, הרי שנראה שהספרדיות נגררו בזה אחר אחיותהן האשכנזיות שרצות לשמוע פרשת זכור ולא בפרשת פרה.
ודיברתי בזה עם כמה ת"ח חשובים והסכימו שכך נראה לדינא שכדאי מאוד לעורר את הנשים לשמוע פרשת פרה.
ואכן למעשה נוהגים בבית מדרשנו פעיה"ק ירושלים לפתוח במיוחד עזרת נשים לשמיעת פרשת פרה.
 
דפח"ח!
אני כבר כמה שנים מדבר ע"ז והדברים פשוטים שעכ"פ החיוב [לנשים] נראה יותר על פרשת פרה מאשר זכור.
ודיברתי עם חתנו של מרן חכם שלום זצוק"ל ואמר לי שחכם שלום הורה לבנותיו להקפיד לשמוע פרשת פרה.,
ובאשר לטענות כאן על צאי לך בעקבי הצאן, הרי שנראה שהספרדיות נגררו בזה אחר אחיותהן האשכנזיות שרצות לשמוע פרשת זכור ולא בפרשת פרה.
ודיברתי בזה עם כמה ת"ח חשובים והסכימו שכך נראה לדינא שכדאי מאוד לעורר את הנשים לשמוע פרשת פרה.
יישר כל לכת"ר על הדברים.
וכן נראה באמת שהכל התחיל מזה שחשבו שפרשת פרה אינה מדאורייתא אלא רק פרשת זכור, אולם לפי פסק מרן השו"ע אין הבדל בניהם ואדרבה פרשת פרה יותר חמורה כמש"כ.
 
תוספות הרא"ש מסכת סוטה דף לב עמוד ב
לימא קסבר רבי כל התורה בכל לשון נאמרה. פרש"י לקרות בבית הכנסת, וקשה דלא אשכחן לקריאת התורה בבית הכנסת שיהא מצוה עליה מן התורה אלא תקנת עזרא היא, ומיהו אשכחן קצת קריאות שהן מן התורה כגון פרשת זכור ופרשת פרה וכיוצא בהן. ונראה לפרש דקאי אקריאות שהצריכה תורה לקרות כגון מקרא בכורים ווידוי מעשר וקריאת חליצה.
תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף יג עמוד א
כל התורה כולה בכל לשון נאמרה. פרש"י בפ"ב דמגילה לקרות בס"ת, וקשה דלא אשכחן שתהא קריאת התורה מן התורה, מיהו אפשר שיש קריאה שהיא מן התורה כגון פרשת זכור ופרשת פרה אדומה וכיוצא בהם, ונראה לפרש בכל לשון נאמרה כל קריאות שצוה הכתוב צריך לומר בלשון הקודש כגון מקרא בכורים וידוי מעשר (ומקרא מגילה) וחליצה כולם בלשון הקדש למ"ד בלשון הקדש נאמרה.

משמע שסובר הרא"ש שגם פרשת שקלים ופרשת החודש הם מהתורה -השו"ע לא ראה דבריו ולכאורה אם היה רואה דבריו היה פוסק כמותו שהוא עמוד הוראה ולמה הנשים לא באות לשמוע?
 
חזור
חלק עליון