• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קובץ בית יוסף תשפ״ב - דעת מרן בטה״ב

לביא

Well-known member
בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש.

והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך והפשטות הוא שאין סתירה.

ע.jpg


ובאמת במחכ״ת העורך שכתב לזאת, מלבד שהמעיין יראה באמת שזה מדברי מרן, כבר נודע תשובת הראש״ל בשו״ת הראשון לציון בו נראה בהדיא כי מבין לא כמו המעיר הנ״ל.

ע 1.jpg

וכנראה בשביל למנוע את הסתירה המבוארת (שהרי טה״ב והמכתב שניהם נכתבו באותה שנה) נעלם מבין ריסי עיניו דברי הראש״ל שליט״א.
 
ודאי שצודק הרב לביא שבפשטות נראה שמה שכתב בטהרת הבית גם מרן ע"ה סבירא ליה הכי, היות וכשמביאים פוסק ולא כותבים כלום על דבריו מהיכא תתי לומר שלמחבר לא סבירא ליה, אבל היות ונגלה לעיננו שמרן ע"ה כתב במקום אחר בהדיא דגרביים לא הוי כיסוי ובאמת מה שכתוב בטהרת הבית אינם דברי עצמו רק ציטוט מדברי השו"ת מהר"י שטייף כפי שיראה כל מי שיפתח הספר בפנים, על כרחך לומר שמרן הביא דבריו רק לעניין הנידון שם שיש לכסות גם החלק התחתון של הרגל, והביא דבריו בשלמות הגם שחלק מדבריו לא סבירא ליה דוק היטב ותמצא נכון
 
ודאי שצודק הרב לביא שבפשטות נראה שמה שכתב בטהרת הבית גם מרן ע"ה סבירא ליה הכי, היות וכשמביאים פוסק ולא כותבים כלום על דבריו מהיכא תתי לומר שלמחבר לא סבירא ליה, אבל היות ונגלה לעיננו שמרן ע"ה כתב במקום אחר בהדיא דגרביים לא הוי כיסוי ובאמת מה שכתוב בטהרת הבית אינם דברי עצמו רק ציטוט מדברי השו"ת מהר"י שטייף כפי שיראה כל מי שיפתח הספר בפנים, על כרחך לומר שמרן הביא דבריו רק לעניין הנידון שם שיש לכסות גם החלק התחתון של הרגל, והביא דבריו בשלמות הגם שחלק מדבריו לא סבירא ליה דוק היטב ותמצא נכון
נראה שכבודו לא רק שלא עיין בפנים היטב אלא גם התעלם מדברי הראשל״צ.

אצרף בזאת דברי מרן, ויבורר לכל, ז״ל: (בצירוף ביאור פשוט בדברי מרן לכל מעיין)
ובמקומותינו אין רגילות ללכת בגילוי השוק שתחת הארכובה, [וחובה שיהיו גרביים] אלא יש שלובשות גרבים דקות ושקופות, וידוע שבגדף שקוף כמאן דליתיה דמי. [עד כאן לשון מרן עצמו] וכמ״ש בה״ג והובא במג״א. ובא״א ובמחזיק ברכה ומקור חיים, ושאר אחרונים. וכ״כ בשו״ת באר משה ח״ד לגבי גרביים שקופות ומראיהן כמראה הבשר ע״ש. ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה יש להן [לאלו שהולכות בגרביים שקופות] על מה שיסמוכו. אולם בשו״ת שבט הלוי הוכיח במישור שמה שאמרו שוק באשה ערוה הוא גם לגבי מן הארכובה ולמטה. [ואין להן - לנשים שהולכות בגרביים שקופות, על מה שיסמוכו] ושכן משמע קצת מפירוש רשב״ם ד״ה לפי, וכמו שהעיר מזה הרה״ג המו״ל שו״ת צור יעקה הנ״ל בהגהה. וגאן הגאון רעק״א בתשובה מה״ת הכריע כדברי התוס׳. ולכן אין בזה כדי סמיכה על הפמ״ג להתיר [בגרביים שקופות]. וכן כתב בשו״ת הגאון מהר״י שטייף ע״פ דברי התוס׳ ושכן כתב החת״ס בחידושיו לחולין ד״ה והאיכא, דלכבי אדם רגל שלמטה מן הארכובה נקראת שוק, ולמעלה מן הארכובה ירך. ולכן הדבר פשוט שצריך למחות בנשים שהולכות בבתי שוקיים שקופות, ואם אינן שומעות מוטה שיהיו שוגגות ולא מזידות. [אלו שהולכות בגרביים שקופות] ע״ש. וכן נראה דעת הגרי״ח בספר עו״יח ולכן יש להחמיר גם בחלק התחתון שמתחת לארכובה שיש עליו דין שוק באשה ערוה. [ואסור ללכת בגרבי רגליים שקופות] וע״ע בשו״ת אב״י ח״ג ע״ש.

ורק בגלל שמרן כתב במכתב אחרת, אין זה אומר שצריך להכריח אחרת בדברי מרן כמבורר בפשיטות בדבריו למעיין.

ואם לא מספיק לך הביאור הנ״ל, הרי מבואר בדברי הראשל״צ הנ״ל שהבין כן בדברי מרן.
 

קבצים מצורפים

  • עמ קעב.pdf
    1.8 MB · צפיות: 20
צדיק מה לך להתווכח פשוט נא אל תתעצל ופתח את דברי מהר"י שטייף בפנים ותראה שהצדק עמי

הרב יצחק כתב את דבריו קודם שראה המכתב
 
בטהרת הבית יש שני חלקים שאפשר להוכיח מהם דס"ל דכסוי בגרביים אטומות שפיר דמי הראשון פחות מוכח ואינו אלא דיוק בעלמא, והשני מוכח שפיר אלא שעל זה נכתב דמרן רק הביא דברי מהר"י שטייף וליה לא ס"ל.
א. מה שכתב בתחילה לגבי גרבים שקופות שכמאן דליתה דמי ותלוי במחלוקת היכן השוק, ומזה לכאורה היה מקום להבין שאם אינם שקופות שפיר דמי, אלא שכמובן אינו מוכרח דאפשר דמרן נקט הדבר הפשוט יותר שכתוב בהדיה בפוסקים אבל אין הכי נמי גם בגד צמוד כמאן דליתה דמי כמו שכתב בשני מכתבים וגם זה תלוי במחלוקת היכן השוק. ב ממה שכתב "למחות" בהולכות בגרבים שקופות, שמזה משמע שאם אינם שקופות שרי ואין למחות, על זה נכתב דמרן רק הביא דברי מהר"י שטייף וליה לא ס"ל.

אני בהחלט מסכים שמרהיטת הדברים היה מובן יותר להתר, ומכוח המכתבים דיקנו בדברים וראינו שאינו מוכרח
 
בטהרת הבית יש שני חלקים שאפשר להוכיח מהם דס"ל דכסוי בגרביים אטומות שפיר דמי הראשון פחות מוכח ואינו אלא דיוק בעלמא, והשני מוכח שפיר אלא שעל זה נכתב דמרן רק הביא דברי מהר"י שטייף וליה לא ס"ל.
א. מה שכתב בתחילה לגבי גרבים שקופות שכמאן דליתה דמי ותלוי במחלוקת היכן השוק, ומזה לכאורה היה מקום להבין שאם אינם שקופות שפיר דמי, אלא שכמובן אינו מוכרח דאפשר דמרן נקט הדבר הפשוט יותר שכתוב בהדיה בפוסקים אבל אין הכי נמי גם בגד צמוד כמאן דליתה דמי כמו שכתב בשני מכתבים וגם זה תלוי במחלוקת היכן השוק. ב ממה שכתב "למחות" בהולכות בגרבים שקופות, שמזה משמע שאם אינם שקופות שרי ואין למחות, על זה נכתב דמרן רק הביא דברי מהר"י שטייף וליה לא ס"ל.

אני בהחלט מסכים שמרהיטת הדברים היה מובן יותר להתר, ומכוח המכתבים דיקנו בדברים וראינו שאינו מוכרח
בעבר דנתי בזה עם הרב @לביא הי"ו באשכול אחר.
ובאחת התגובות הצעתי כך:
עוד בה שבטהרת הבית שם כתב שיש למחות באלו ההולכות בגרביים שקופות אך עם לא יקשיבו, לא. שמוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות.
ואם מכתב זה נכתב באותה שנה של הספר מובן למה לא כתב לחזור בו, כי אם בגרביים שקופות כתב מוטב וכו', כ"ש בזה, מה גם שתפסת מועט תפסת שהרי כתב בספר למחות על גרביים שקופות וגם על זה גופא מסופק אם יקשיבו וא"כ אם יכתוב על החצאית עד הקרסול, אלו שהולכות עם שקוף ישמעו שזועק שלא מועיל בכלל גרביים, אתמהה? לכן כיוון שיש את הפרי מגדים העדיף אולי להיות בבחינת תפסת מועט תפסת.
 
א. מה שכתב בתחילה לגבי גרבים שקופות שכמאן דליתה דמי ותלוי במחלוקת היכן השוק, ומזה לכאורה היה מקום להבין שאם אינם שקופות שפיר דמי, אלא שכמובן אינו מוכרח דאפשר דמרן נקט הדבר הפשוט יותר שכתוב בהדיה בפוסקים אבל אין הכי נמי גם בגד צמוד כמאן דליתה דמי כמו שכתב בשני מכתבים וגם זה תלוי במחלוקת היכן השוק. ב ממה שכתב "למחות" בהולכות בגרבים שקופות, שמזה משמע שאם אינם שקופות שרי ואין למחות, על זה נכתב דמרן רק הביא דברי מהר"י שטייף וליה לא ס"ל.

אני בהחלט מסכים שמרהיטת הדברים היה מובן יותר להתר, ומכוח המכתבים דיקנו בדברים וראינו שאינו מוכרח
בדבריי דייקתי היטב, שאת דברי המהרי שטייף הביא מרן בשביל לסייע לכך שחייבים כיסוי של בגד, ומכל דברי מרן אין הוכחה לעניין חצאית אלא לעניין כיסוי בלבד.
אני מבין את הצורך למנוע ״סתירה״ בין המכתב לטה״ב, אבל עדיף לפעמים להשאר בסתירה כמו ש @נוריאל שליט״א רוצה לומר מאשר להעמיס.
ואף שדנתי עמו ע״ז כפי שציין, לא באתי לומר הפך המכתב או לסתור אותו כמו שעשיתי אז, אלא להקשות נטו על דברי העורך שנראה שהעמיס בטה״ב מה שלא נראה לנכון, ואף נעלם מבין ריסי עיניו דברי הראשל״צ שהבין לא כך בדבריו, והיה עדיף להשאיר את המכתב וטה״ב בסתירה ולומר שהמכתב עיקר וכד׳, כמו שכתב הרב @נוריאל שליט״א.
 
נראה שלא הובנה כוונתי
כתבתי שבטהרת הבית אין הוכחה שחייב כיסוי בחצאית דוקא אבל גם אין הוכחה נגד, וממילא אין סתירה, וממילא נשאר הכתוב במכתב דו"ק
 
כתבתי שבטהרת הבית אין הוכחה שחייב כיסוי בחצאית דוקא אבל גם אין הוכחה נגד, וממילא אין סתירה, וממילא נשאר הכתוב במכתב דו"ק
בטה״ב הרב לא הזכיר מילה על כיסוי בחצאית אלא דיבר על גרביים לבד, פשוט שכ״ש שגם חצאית מועיל, אבל כיוון שעסק בטה״ב בכיסוי והשליך את הנפ״מ על גרביים ש״מ שמיירי בגרביים לחודא.

אני מבין את הרצון לא ליצור סתירה, אבל זה אחד מהנקודות שצריך ראייה אליבא דאמת ולא להעמיס כי ״ככה צריך לומר״.
ומלבד זאת, בנושא האחר בו דנתי בכך עם @נוריאל שליט״א אמרתי שלא מבעיא לפתור את הסתירה, אלא גם לעניין הלכה, עדיף שמישהו שיכול להביא את המכתב הנ״ל לראשל״צ יעשה זאת, ואולי יאיר את עינינו.

(ובלי קשר לזה, אמרתי בלבי לפני זמן רב, שכל הכלל שמובא בחו״מ ש״אם היה רואה היה חוזר בו״ הוא דווקא בספרי האחרונים שכבר נפטרו ל״ע, אבל חכמי זמנינו לא אמרינן בזה אלא צריך לשאול את החכם של דורנו. ולמרות שמרן זצ״ל עלה השמימה, מי לנו כמו הראשל״צ שיכול להגיד לנו את האמת בדברי מרן, שקשה לומר שלא הכיר ממכתב זה)
 
מצו"ב קובץ בו דנתי בעניין זה בארוכה, וגם הבאתי סתירות בעניין דעתו של מרן זיע"א, והכרעתי בהחלט שדעתו של מרן זיע"א היא שצריך עד הקרסול. ע"ש. אשמח לקבל כל הערה. [תשובה זו היא חלק מספר שלם שמוציא ידידי ר' אורי סבאג שליט"א הנקרא "הרימו מכשול" ובו הרבה דינים והלכות שהעולם נכשלים בהם, וביקש ממני הרב המחבר שאכתוב לו כמה דינים שנכשלים בהם וכד', ואחד מהם הוא התשובה המצורפת כאן].
 

קבצים מצורפים

  • בעניין כיסוי הרגל.pdf
    176.8 KB · צפיות: 19
אתמול צירפתי קובץ בו הארכתי בנושא ובדעת מרן זיע"א, בעניין זה. מצו"ב אותו קובץ, עם תיקונים. וכן מצו"ב המכתבים של מרן זיע"א. אשמח לכל הערה ותגובה.
 

קבצים מצורפים

  • 001 (2).jpg
    001 (2).jpg
    574.9 KB · צפיות: 19
  • מכתב הרב עובדיה 2 על צניעות החצאית.pdf
    243.7 KB · צפיות: 10
  • מכתב מרן אורך הצניעות.jpeg
    מכתב מרן אורך הצניעות.jpeg
    509.4 KB · צפיות: 19
  • מכתב מרן לרבי משומר צוברי - עד הקרסול.jpg
    מכתב מרן לרבי משומר צוברי - עד הקרסול.jpg
    4.3 MB · צפיות: 19
  • בעניין כיסוי הרגל - מעודכן.pdf
    472.3 KB · צפיות: 11
חזור
חלק עליון