• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קונטרס בעניין "שיעור כזית"

ינון

Member
הנני להעלות לפני הרבנים החשובים את הקונטרסים שכתבתי בעניין שיעור כזית. ובו נתבאר לענ"ד שאין שום סיבה והכרח לומר ששיעור כזית שבזמן חז"ל היה גדול יותר מאשר הזית הבינוני המצוי אצלינו שהוא כ 5-7 סמ"ק בלבד. ושכן הוא מעיקר הדין לדעת מרן השו"ע. ומי שרוצה לראות את הטענות בקיצור נמרץ מאוד יקרא את מאמר הכזית בצורת ה"דו שיח" והרוצה להחכים יותר יקרא את קיצור או את הקונטרס השלם.
עד עתה כל ת"ח שקרא את הדברים אמר לי שאני צודק (מלבד הרבה מאוד מתעלמים ומתחמקים שאין להם זמן וכח להכנס לסוגיא עמומה זו ומשיבים רק בסיסמאות וטענות השקפתיות כאלו ואחרות)
 

קבצים מצורפים

  • אגרת הכזית - מאמר הלכתי בצורת דו שיח.pdf
    661.5 KB · צפיות: 40
  • קונטרס זית רענן השלם.pdf
    2.2 MB · צפיות: 34
  • קיצור קונטרס זית רענן מהדורת אדר תשפ.pdf
    1.5 MB · צפיות: 26
לכבוד המחבר לקונטרס החשוב, זית רענן. עברתי בין בתריו של הקונ' ראיתי שבהחלט דברים חשובים וראוי היה להתפלפל בדבריך אך מה שהלב חושק הזמן עושק. (למרות שידעתי שאין אני בקי כלל בנושא זה כמו שכבודו הקיף את הנושא בבקיאות ופלפול).
רק הערה אחת רציתי להעיר כדרכה של תורה
מש"כ במאמר ב ענף ה' שיש לשער כזית וכביצה בנפח. הרב כתב שגם דעת מרן רבינו עובדיה זצ"ל שיש לשער בנפח לפי מה שכתב בשו"ת חזו"ע ס' כח. לענ"ד אינו כן כלל וכלל. דהנה שו"ת חזו"ע נכתב לפני רבות בשנים. ואח"כ בכל ספריו האחרונים הרב כתב רק משקל.
וזה יצא ראשונה - בחזון עובדיה סוכות עמ' קיב. ובעמ' קיג (בהערה ד"ה מש"כ) כתב במפורש ששעורי חז"ל נהגו לשער במשקל וציין לפתח הדביר והכה"ח. וסיים שכן עיקר. כ"כ עוד בעמ' קיד וקלב. חזו"ע ימים נוראים עמ' רצז לעניין חולה ביוה"כ. חזו"ע פסח ח"א עמ' מא, קסה, קעו, קצט. ח"ב עמ' טז, עג, מב, קכה הערה ח. חזו"ע שבת ח"א עמ' יד. חזו"ע ברכות עמ' נה, ס בהערה. רב בהערה. רנט בהערה. ערב. הליכות עולם ח"ב עמ' קיב, קיג רפ. וח"א עמ' רפח. וח"ה עמ' רכג. מאור ישראל ח"ב פסחים (מח סוף עמ' צה).
אתה הוראת שבעשרים וחמש מקומות כתב הרב שיעור בגרם ולא הזכיר כלל וכלל נפח. וכל היד המרבה לבדוק תמצא עוד כהנה וכהנה. ומכל זה נראה בעליל שכן היתה דעתו להלכה ולמעשה. ודלא כמו שראיתי לחכ"א שכתב שלא יכול להיות שמרן זצ"ל שידע כל התורה כולה סבר כך להלכה. והביא כל מיני שמועות מינים ממינים שונים. וליתא, שדברי הרב ברור מללו שלהלכה אפשר לשער במשקל גם ביום הכיפורים וגם בפסח כדברי הכה"ח שכן המנהג אצל מורי הוראה, ואין צורך לחפש אחר שמועות פורחות באוויר. וכ"כ בילקו"י סוכות (עמ' תרכ) שכך היה מרן הגרע"י זצ"ל מורה תמיד במשקל ולא בנפח. וזה מתאים כפתור ופרח לכל מה שכתב בספריו.
ועוד אעיר, שמש"כ בעמ' 149 שדברי הילקו"י בעניין שיעור משקל לחולה ביוה"כ הם דברי תימה שודאי האוכל שיעור 30 גרם לחם אוכל שיעור ככותבת שחייב כרת. מחילה מכת"ר לא על הילקו"י תלונותיו אלא על החזו"ע. שבחזו"ע ימים נוראים עמ' רצז במפורש פסק שיש לחולה ביוה"כ לאכול 30 גרם לחם כל עשר דקות. ועוד, התשובה מפורטת יותר נמצאת בילקו"י סוכה עמ' תרלב ושם הרב ביאר שהרי שיעור ככותבת הוא מעט פחות מכביצה, ואם אוכל שני שלישי ביצה ודאי לא הגיע לככותבת וכמבואר בב"י ס' תריח בשם הר"ן. (ולא ששני שלישי ביצה הוא שיעור ככותבת כמו ששמעתי כמה שטועים בזה). ונחלקו האחרונים האם שיעור זה הוא ביצה עם קליפתה או בלי. במשנ"ב ס' תריב סק"ב ובשעה"צ ג משמע שסובר שזה כביצה עם קליפתה. ובכה"ח ס' תריב סק"ה ג"כ הביא הדעות אך לא הכריע. והגר"ח נאה כתב לחוש לדעות שכביצה בלי הקליפה. ולכן אחר החישוב שערך כתב להלכה לעניין חולה ביום כיפור יאכל 30 גרם לחם. ואם שיעור 30 גרם לא מספיק לחולה יאכל עד 38 גרם. וכל זה מבואר בספרו שיעורי תורה ס' ג. ולכן מה שנקט רבינו עובדיה באופן חד משמעי שחולה יאכל ביוה"כ 30 ג' לחם הוא לחומרא כדעת האחרונים שכביצה היא בלי קליפתה. וזה מבואר בילקו"י הנ"ל.
ועוד, שמה שכת"ר כתב שלא היה בזמן הפוסקים עוגות עם חללים הרבה כמו היום. לענ"ד דברי נביאות הם, על אף שיש כיום חומרים מטפחים שלא היו פעם, אך מאן יאמר לן שלא יכלו לעשות עוגות גבוהות כמו עוגת הטורט, ואין כל חדש תחת השמש.
אך אסיים שיישר כחך לאורייתא שיפוצו מעינותך חוצה להגדיל תורה ולהאדיר.
 
נערך לאחרונה:
יישר כח שנפנית לעיין מעט בדברי העניים.
ולפני שאפתח בדברים לגופו של עניין, אמסור מודעה רבה לאורייתא, והיא המודעה שכבר מסרתי בעמודי השער של הקונטרסים באר היטב, שאינני מתיימר להיות מורה הוראה בפני רבו חלילה וחלילה, ולגדולי הדור בלבד היא ההכרעה לקרב או לרחק. וכל דברי בקונטרסים הם דרך משא ומתן מה שנראה לענ"ד בלבד לאמיתה של תורה, ואחרי חקירה ובדיקה חודשים רבים בכובד ראש בעיון ובקיאות, וכאשר יראה המעיין בדברי הכתובים. וההלכה למעשה מסורה בידי גדולי הדור בלבד. (ויודעים כל מכירי, שבדברי בשיעורים ובשאלות פרטיות, אני מורה כמו הנהוג ומסור בידינו עתה ממרן מלכא זצ"ל, ורק מעיר אוזן השומע שיש לחוש לחומרא לצד השני אם ירצה לשמוע לי)

ולגופן של דברים הנה אע"פ שרוב רובו של הקונטרס כלל וכלל אינו עוסק בנידון זה של "נפח ומשקל", אלא עוסק מעיקרא דדינא פירכא, ששיעור כזית באמת הוא 5-7 סמ"ק בלבד (לענ"ד גם לעניין ברכה ושאין כאן סב"ל גם לדעת השו"ע שקבלנו הוראותיו) ועוד ששיעור כזית הגדול ביותר שיתכן בעולם לפי שיטת התוס' שסוברים שהוא כחצי ביצה, הינו רק 23 סמ"ק / גרם בלבד. מכל מקום רוב רובם של הת"ח שדברתי עמהם, נפנו מיד לנידון זה של נפח ומשקל, וכאילו כל מה שנשאר לדון הוא האם הולכים אחר הנפח או המשקל. בעוד שבפוסקים אין אפילו מאן דאמר אחד (למי שיקרא את דברי הפוסקים בשורשם בפנים) שסובר שיש לתת משקל אחיד לכל המינים שבעולם. ואדרבא רבים מהם הזהירו מאוד שיש לבדוק כל דבר בנפח לעומת המשקל וכמו שיראה כת"ר בקונטרסי הארוך מאמר ב' ענף ה לשונותם ככתבם.
וממילא פשוט שלא יתכן שמרן מלכא זצ"ל ימציא שיטה חדשה שלא נבראה בעולם ושכל הפוסקים התנגדו לה. צא ועיין בשו"ת חזון עובדיה סס"י כח ששם הביא את דברי הפוסקים ולא זכר אחד מהם שסובר שיש לתת משקל אחיד לכל המינים. גם כל הפוסקים שהביא בכף החיים כמקור לדבריו כתבו כן כמו שתראה בשורשם, ולכן ממילא לא יתכן שהרב כף החיים ימציא שיטה חדשה. וא"כ אין שום סיבה שמרן זצ"ל "יחזור בו" ממה שכתב בשו"ת חזון עובדיה הנ"ל?
ועוד שהרי כל המחלוקת של מרן זצ"ל על הרב בא"ח לעניין שיעור חלה היתה רק בגלל הנקודה הזו שמידת היבש שונה בין הנפח למשקל בשליש ושיש ללכת אחר הנפח דוקא. וא"כ מה נשתנה שיעור כזית וכביצה משיעור חלה? (דרך אגב, עי' בדברי הקונט' הארוך עמוד 138 שישבנו דעת הרב בא"ח, דאדרבא רק בגלל שסובר שיש ללכת אחרי הנפח לכן הקיל בהפרשת חלה לפי השיעור הגדול כי כנראה ידע שבסוג הקמח שלהם הנפח והמשקל שווה כמו שהיה אצל התשב"ץ וחלק מהגאונים וכמו שכבר הזהיר בשו"ת בית דוד (שלוניקי יו"ד מג) על שיעור חלה שיש הבדל בין סוגי הקמחים עיי"ש באורך)
ולגבי פת שלנו שהיא סופגנית וכתבתי שיש הבדל בין סוגי הפת. לא המצאתי את זה, אלא הדבר מפורש ממש בדברי הרב פתח הדביר (שם דף ריג ע"א) שהביא דברי הרב זרע יעקב שטען כנגד המשערים כזית במשקל ט' דרה"ם שטעות הוא, כי יש מצה כבדה כאבן שצריך לשקול יותר מט' דרהם כדי לצאת י"ח אכילת מצה, ויש פת סופגנית שצריך פחות מט' דרהם כדי לברך אחריה ברכת המזון, ולכן אין לשער כלל במשקל. וע"ז כ' בפתח הדביר וז"ל ואחר המחילה רבה אשתמיט מיניה דמר דברי הרב המגיד ז"ל הנזכר, דמוכח מינהו לשער במשקל שהוא נקל יותר כיון שאינו סותר המידה. "ואין הכי נמי דגבי סופגני ופת שלא נאפה יפה וכבד כאבן, שאין הכמות והמשקל שוין, יש לשער בכמות, ברם בפת אפוי יפה האיכא מעשה רב ואסהדתיה דהרב נר מצוה ז"ל דמדד בפרורי פת אפוי ומצא המשקל מכוון אליה, עכ"ל. נמצא הכל מבואר באר היטב שבפת סופגנית מודה שאין לשער בט' דרהם אלא בפחות מכך ולא היה ולא נברא שום "מנהג" על כל סוגי הפת לשער בט' דרהם כלל. אלא שבפת רגילה "שאינה סופגנית" בה סמך הרב פתח הדביר על מדידת הרב נר מצוה שמדד וראה שהנפח והמשקל שוים. וגבי פת שלנו גם כן יש למדוד ולראות האם היא פת רגילה או סופגנית וזה צריך להיות הנידון. והנה הגר"ח נאה בס' שיעורי תורה (סי' ב מדידה 9 עמו' קנו. וסי' ג הלכה ח ובסוף הערה יז) לקח פת שלנו ומיעך אותה בדוחק עצום ורק אז יצא לו שהנפח והמשקל שוים, עיי"ש. אבל דבר זה תמוה ביותר מי ביקש זאת מידינו למעוך בדוחק עצום. וא"כ רואים בפוסקים שזהו כל הנידון שהיה להם אבל מכאן ועד לתת שיעור שווה לכל הדברים בין יבשים בין לחים בין קלים בין כבדים בין דחוס לבין סופגנית, צר לי, אבל אין מאן דאמר כזה. צא ובדוק ותודיעני דבר.
וחוזרני לדברי הראשונים, שאני דן לפני רבותי בקרקע דרך משא ומתן בלבד, מ מה שנראה לענ"ד להלכה ולא למעשה. ואם יש לכת"ר ראיות או מאן דאמר שסובר לתת משקל אחיד לכל המינים יודיעני ואדע.
 
יישר כח על הדברים.
שוב אני חוזר לומר שאין אני מתיימר להבין בנושא זה ולא זכיתי לעיין בו כדבעי, וכל שכן לא לומר הלכה למעשה. אך ברור לי כשמש שזוהי דעת מרן הרב עובדיה וכנראה גם הוא סבר כדעת הגר"ח נאה שיש למעך הרבה ואז המשקל והנפח שווים (לפחות בהרבה דברים). ואם הם היו איתנו כנראה שהיינו מקבלים תשובה מספקת לקושיות.
לייתר חיזוק הנושא ולתועלת הציבור, הוספתי תצלום מכתב ששלח הרה"ג בנימין חותה שליט"א למרן זיע"א המופיע בספרו כי בא מועד פסח ח"ב, ובו כתב מרן בכתב ידו שכבר כתבו הפוסקים השיעורים במשקל.
ועוד אומר רעיון נפלא ששמעתי מהרב חותה ביום האזכרה של מרן זצ"ל בעניין ריבוי השמועות שיש בשנים האחרונות בדעתו ז"ל. בב"י או"ח ס' רסג, טז הביא סתירה בדברי התרומת הדשן, בין מש"כ בפסקים לכתביו. וכתב מרן הב"י וז"ל- ולענין הלכה נראה שיש לסמוך על מה שכתב בספר תרומת הדשן יותר מעל מה שכתב בכתביו דמה שאדם כותב בספר יותר מדקדק בו ממה שכותב בכתביו עכ"ל. ומזה נלמד יסוד חשוב, כשת"ח כותב ספר הלכה או שו"ת כדי להורות לרבים הוא מדקדק יותר ועל ספרים אלו יש לסמוך להלכה. ואילו מה שאותו ת"ח כתב בכתביו, בסגנון הרהורי דברים תוך כדי הלימוד, פחות מדקדק בזה להורות להלכה. ומה נלמד לנד"ד, דכ"ש וכ"ש בשמועות שזה אומר בכה וזה אומר בכה, אם מצינו שהרב כתב במפורש באותו נושא רק על זה יש לסמוך להלכה ולא על מה שאומרים העולם.
חזק ואמץ שבוע טוב
 

קבצים מצורפים

  • 001.jpg
    001.jpg
    453.2 KB · צפיות: 34
כל מה שכתבת צודק בהחלט. וא"כ גם כבודו מודה שאם באמת דעת מרן זצ"ל שצריך לתת שיעור משקל אחיד לכל המינים בעולם הם דברים תמוהים שצריכים יישוב. כי גם אם סובר כהגר"ח נאה זהו רק לגבי דברים שאחרי מעיכה המשקל והמידה שוים, אבל גבי מצה קשה ויבשה או פוקפורן ובמבה וכדו' גם אחרי הטחינה והמעיכה אין המשקל שוה למידה ויש להורות ללכת לפי המידה (מלבד מה שהדבר תמוה ביותר לפסוק כהגר"ח נאה ואכמ"ל)
 
כל מה שכתבת צודק בהחלט. וא"כ גם כבודו מודה שאם באמת דעת מרן זצ"ל שצריך לתת שיעור משקל אחיד לכל המינים בעולם הם דברים תמוהים שצריכים יישוב. כי גם אם סובר כהגר"ח נאה זהו רק לגבי דברים שאחרי מעיכה המשקל והמידה שוים, אבל גבי מצה קשה ויבשה או פוקפורן ובמבה וכדו' גם אחרי הטחינה והמעיכה אין המשקל שוה למידה ויש להורות ללכת לפי המידה (מלבד מה שהדבר תמוה ביותר לפסוק כהגר"ח נאה ואכמ"ל)
אולם ראה בקישור זה: https://forum.moreshet-maran.com/threads/השערה-לפי-נפח-או-משקל.1309/post-6538

ואח"כ בקישור זה: https://forum.moreshet-maran.com/threads/השערה-לפי-נפח-או-משקל.1309/post-6615

ואח"כ בקישור זה: https://forum.moreshet-maran.com/threads/נפח-ומשקל.1341/

ונבין שאכן יש משקל אחיד לכולם, ודברי חעמים שבמסורת בהירה דור אחר דור חיים וקיימים, על אף שעשרות שנים נשרו בתמיהות רבות עליהם כדברי כבודו ויותר מהמה. ומעתה שמענה, ואתה ע לך.
 
חזור
חלק עליון