יישר כח שנפנית לעיין מעט בדברי העניים.
ולפני שאפתח בדברים לגופו של עניין, אמסור מודעה רבה לאורייתא, והיא המודעה שכבר מסרתי בעמודי השער של הקונטרסים באר היטב, שאינני מתיימר להיות מורה הוראה בפני רבו חלילה וחלילה, ולגדולי הדור בלבד היא ההכרעה לקרב או לרחק. וכל דברי בקונטרסים הם דרך משא ומתן מה שנראה לענ"ד בלבד לאמיתה של תורה, ואחרי חקירה ובדיקה חודשים רבים בכובד ראש בעיון ובקיאות, וכאשר יראה המעיין בדברי הכתובים. וההלכה למעשה מסורה בידי גדולי הדור בלבד. (ויודעים כל מכירי, שבדברי בשיעורים ובשאלות פרטיות, אני מורה כמו הנהוג ומסור בידינו עתה ממרן מלכא זצ"ל, ורק מעיר אוזן השומע שיש לחוש לחומרא לצד השני אם ירצה לשמוע לי)
ולגופן של דברים הנה אע"פ שרוב רובו של הקונטרס כלל וכלל אינו עוסק בנידון זה של "נפח ומשקל", אלא עוסק מעיקרא דדינא פירכא, ששיעור כזית באמת הוא 5-7 סמ"ק בלבד (לענ"ד גם לעניין ברכה ושאין כאן סב"ל גם לדעת השו"ע שקבלנו הוראותיו) ועוד ששיעור כזית הגדול ביותר שיתכן בעולם לפי שיטת התוס' שסוברים שהוא כחצי ביצה, הינו רק 23 סמ"ק / גרם בלבד. מכל מקום רוב רובם של הת"ח שדברתי עמהם, נפנו מיד לנידון זה של נפח ומשקל, וכאילו כל מה שנשאר לדון הוא האם הולכים אחר הנפח או המשקל. בעוד שבפוסקים אין אפילו מאן דאמר אחד (למי שיקרא את דברי הפוסקים בשורשם בפנים) שסובר שיש לתת משקל אחיד לכל המינים שבעולם. ואדרבא רבים מהם הזהירו מאוד שיש לבדוק כל דבר בנפח לעומת המשקל וכמו שיראה כת"ר בקונטרסי הארוך מאמר ב' ענף ה לשונותם ככתבם.
וממילא פשוט שלא יתכן שמרן מלכא זצ"ל ימציא שיטה חדשה שלא נבראה בעולם ושכל הפוסקים התנגדו לה. צא ועיין בשו"ת חזון עובדיה סס"י כח ששם הביא את דברי הפוסקים ולא זכר אחד מהם שסובר שיש לתת משקל אחיד לכל המינים. גם כל הפוסקים שהביא בכף החיים כמקור לדבריו כתבו כן כמו שתראה בשורשם, ולכן ממילא לא יתכן שהרב כף החיים ימציא שיטה חדשה. וא"כ אין שום סיבה שמרן זצ"ל "יחזור בו" ממה שכתב בשו"ת חזון עובדיה הנ"ל?
ועוד שהרי כל המחלוקת של מרן זצ"ל על הרב בא"ח לעניין שיעור חלה היתה רק בגלל הנקודה הזו שמידת היבש שונה בין הנפח למשקל בשליש ושיש ללכת אחר הנפח דוקא. וא"כ מה נשתנה שיעור כזית וכביצה משיעור חלה? (דרך אגב, עי' בדברי הקונט' הארוך עמוד 138 שישבנו דעת הרב בא"ח, דאדרבא רק בגלל שסובר שיש ללכת אחרי הנפח לכן הקיל בהפרשת חלה לפי השיעור הגדול כי כנראה ידע שבסוג הקמח שלהם הנפח והמשקל שווה כמו שהיה אצל התשב"ץ וחלק מהגאונים וכמו שכבר הזהיר בשו"ת בית דוד (שלוניקי יו"ד מג) על שיעור חלה שיש הבדל בין סוגי הקמחים עיי"ש באורך)
ולגבי פת שלנו שהיא סופגנית וכתבתי שיש הבדל בין סוגי הפת. לא המצאתי את זה, אלא הדבר מפורש ממש בדברי הרב פתח הדביר (שם דף ריג ע"א) שהביא דברי הרב זרע יעקב שטען כנגד המשערים כזית במשקל ט' דרה"ם שטעות הוא, כי יש מצה כבדה כאבן שצריך לשקול יותר מט' דרהם כדי לצאת י"ח אכילת מצה, ויש פת סופגנית שצריך פחות מט' דרהם כדי לברך אחריה ברכת המזון, ולכן אין לשער כלל במשקל. וע"ז כ' בפתח הדביר וז"ל ואחר המחילה רבה אשתמיט מיניה דמר דברי הרב המגיד ז"ל הנזכר, דמוכח מינהו לשער במשקל שהוא נקל יותר כיון שאינו סותר המידה. "ואין הכי נמי דגבי סופגני ופת שלא נאפה יפה וכבד כאבן, שאין הכמות והמשקל שוין, יש לשער בכמות, ברם בפת אפוי יפה האיכא מעשה רב ואסהדתיה דהרב נר מצוה ז"ל דמדד בפרורי פת אפוי ומצא המשקל מכוון אליה, עכ"ל. נמצא הכל מבואר באר היטב שבפת סופגנית מודה שאין לשער בט' דרהם אלא בפחות מכך ולא היה ולא נברא שום "מנהג" על כל סוגי הפת לשער בט' דרהם כלל. אלא שבפת רגילה "שאינה סופגנית" בה סמך הרב פתח הדביר על מדידת הרב נר מצוה שמדד וראה שהנפח והמשקל שוים. וגבי פת שלנו גם כן יש למדוד ולראות האם היא פת רגילה או סופגנית וזה צריך להיות הנידון. והנה הגר"ח נאה בס' שיעורי תורה (סי' ב מדידה 9 עמו' קנו. וסי' ג הלכה ח ובסוף הערה יז) לקח פת שלנו ומיעך אותה בדוחק עצום ורק אז יצא לו שהנפח והמשקל שוים, עיי"ש. אבל דבר זה תמוה ביותר מי ביקש זאת מידינו למעוך בדוחק עצום. וא"כ רואים בפוסקים שזהו כל הנידון שהיה להם אבל מכאן ועד לתת שיעור שווה לכל הדברים בין יבשים בין לחים בין קלים בין כבדים בין דחוס לבין סופגנית, צר לי, אבל אין מאן דאמר כזה. צא ובדוק ותודיעני דבר.
וחוזרני לדברי הראשונים, שאני דן לפני רבותי בקרקע דרך משא ומתן בלבד, מ מה שנראה לענ"ד להלכה ולא למעשה. ואם יש לכת"ר ראיות או מאן דאמר שסובר לתת משקל אחיד לכל המינים יודיעני ואדע.