• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

קטניות בפסח כשבטל בשישים

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
מי שנוהג שלא לאכול קטניות, אם זה מעורב בעוגיות וכד' באופן שיש שישים כנגדו, למה לא נאמר שזה בטל בשישים ואינו חוזר וניעור, ויהיה מותר לאוכלו בפסח?...
אף על פי שהחמץ אוסר בפסח בכל שהוא, ואינו מתבטל בששים, מכל מקום אם נתערב חמץ לפני הפסח, והיה ששים כנגדו, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו, אלא כיון שנתבטל מותר באכילה בתוך הפסח. ואפילו לא נודע ענין תערובתו אלא בתוך הפסח אף על פי כן מותר באכילה. ואפילו אם עירב את החמץ קודם הפסח וביטלו בששים, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור בכל שהוא. לפיכך חטים שנפלו עליהם גשמים, או שנפלו למים, ונתערבו בחטים הרבה, ויש ששים כנגדם, מותר לטוחנם ולאפותם למצה לפני הפסח. ואין לספרדים להחמיר בדין חוזר וניעור, אלא יש להורות כדעת מרן בזה, וכן מנהג ירושלים, בין בטעמו בין בממשו.
[יביע אומר ח"ב סי' כג. וראה במבוא לספר ילקו"י איסור והיתר כרך ב', ובאיסור והיתר כרך ג' עמ' קנא. ובילקו"י על המועדים מהדורת תשס"ד עמ' תקצה. ובירחון קול תורה אב תשס"ג עמ' נא, ובחזון עובדיה הלכות פסח מהדורת תשס"ג עמ' ק']
 
היום ראיתי ברמ"א משפט שלפיו הבנתי קצת את מה שנוהגים לא לאכול קטניות.
הרי כיום אין שום עניין הלכתי לא לאכול קטניות, הרי זה בוודאי לא חמץ, ונותר רק המנהג וכו'.
הרמ"א בשו"ע יו"ד סי' צ"ג ס"א כותב (בלי קשר לקטניות!): "וכן נוהגין בקצת מקומות, וכן אני נוהג מפני המנהג, והוא חומרא בלא טעם".
רואים שאע"פ שזו חומרא בלי טעם! מ"מ אם ככה המנהג, אף הוא נוהג כן.
 
מי שנוהג שלא לאכול קטניות, אם זה מעורב בעוגיות וכד' באופן שיש שישים כנגדו, למה לא נאמר שזה בטל בשישים ואינו חוזר וניעור, ויהיה מותר לאוכלו בפסח?...
אף על פי שהחמץ אוסר בפסח בכל שהוא, ואינו מתבטל בששים, מכל מקום אם נתערב חמץ לפני הפסח, והיה ששים כנגדו, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו, אלא כיון שנתבטל מותר באכילה בתוך הפסח. ואפילו לא נודע ענין תערובתו אלא בתוך הפסח אף על פי כן מותר באכילה. ואפילו אם עירב את החמץ קודם הפסח וביטלו בששים, אינו חוזר וניעור בפסח לאסור בכל שהוא. לפיכך חטים שנפלו עליהם גשמים, או שנפלו למים, ונתערבו בחטים הרבה, ויש ששים כנגדם, מותר לטוחנם ולאפותם למצה לפני הפסח. ואין לספרדים להחמיר בדין חוזר וניעור, אלא יש להורות כדעת מרן בזה, וכן מנהג ירושלים, בין בטעמו בין בממשו.
[יביע אומר ח"ב סי' כג. וראה במבוא לספר ילקו"י איסור והיתר כרך ב', ובאיסור והיתר כרך ג' עמ' קנא. ובילקו"י על המועדים מהדורת תשס"ד עמ' תקצה. ובירחון קול תורה אב תשס"ג עמ' נא, ובחזון עובדיה הלכות פסח מהדורת תשס"ג עמ' ק']
לכאו' אה"נ, רק שבד"כ זה מילי דעביד לטעמא כגון תבלין וכד', שאז אינו בטל אפי' באלף, או שזה ניכר בפני עצמו וכד'.
אבל לכאו' באמת אם עירב קטניות בדבר מסויים, אם יש ששים כנגדו לכאו' יהיה מותר לאכול לכו"ע. ונראה שאפי' אם עשה כן לכתחילה בשבילו זה יהיה מותר, כיון שזה דרבנן.
ולכן בוודאי שאין לחשוש (למי שנזהר מקטניות) שנעשה בכלים שעשו בהם קטניות, וכן שהשתמשו באותו כף וכד'.
 
לא הבנתי את השאלה
הלא המנהג הוא שנוהגים בקטניות כאילו הם ''חמץ גמור''
וכיון שחמץ אינו בטל בשישים כידוע, גם קטניות לא בטלים בשישים
וכמו שבחמץ יש מח' האם חוזר וניעור כך בקטניות אותה מחלוקת
ובדרך כלל מי שמקפיד בקטניות ס''ל בחמץ שחוזר וניעור [האשכנזים בעיקר]
 
לכאו' אה"נ, רק שבד"כ זה מילי דעביד לטעמא כגון תבלין וכד', שאז אינו בטל אפי' באלף, או שזה ניכר בפני עצמו וכד'.
אבל לכאו' באמת אם עירב קטניות בדבר מסויים, אם יש ששים כנגדו לכאו' יהיה מותר לאכול לכו"ע. ונראה שאפי' אם עשה כן לכתחילה בשבילו זה יהיה מותר, כיון שזה דרבנן.
לא הבנתי, האם אתה מדבר על יבש ביבש או לח בלח, [מידי דעביד לטעמא, ר"ל לח בלח, קטניות בעוגיות, יבש ביבש]?
 
הלא המנהג הוא שנוהגים בקטניות כאילו הם ''חמץ גמור''
איפה שמעת על זה? רובם מחמירים בקטניות בעיקר בגלל המנהג, לא בגלל חשש כלשהוא כיום.
וכיון שחמץ אינו בטל בשישים כידוע, גם קטניות לא בטלים בשישים
להחמיר כ"כ?
גם חמץ מדאו' בטל בשישים, ואתה רוצה להוסיף שגם קטניות שמחמירים ממנהג לא יתבטלו בשישים?!
 
איפה שמעת על זה? רובם מחמירים בקטניות בעיקר בגלל המנהג, לא בגלל חשש כלשהוא כיום.

להחמיר כ"כ?
גם חמץ מדאו' בטל בשישים, ואתה רוצה להוסיף שגם קטניות שמחמירים ממנהג לא יתבטלו בשישים?!
המחמירים מחמירים את המנהג
והמנהג הוא לנהוג בקטניות כאילו הם חמץ
ולהיפך אם אם היו מחמירים בגלל חשש היה מקום להקל שכהיום אין חשש
אבל כיון שכהיום אין חשש ומחמירים בגלל המנהג והמנהג שזה חמץ כמו שנהגו בזה פעם
ממילא זה לא אמור להתבטל בשישים כמו חמץ
 
אני חושב שהאשכנזים לא משאירים בבית קטניות
וגם א''כ הם מוכרים אותם.
לא יודע. עכשיו התקשרתי לאשכנזי (שאלתי: "אתה לא אוכלים קטניות בפסח, נכון?" תשובתו: "קטניות?! ברור שלא!") ואמר לי שהם לא מתנהגים כאילו זה חמץ. הם אמנם לא אוכלים אבל גם לא מוכרים.
לא יודע אם זה כולם, אדרבה, אם למישהו יש מידע מדוייק בעניין, מקורות וכד', שיעלה לכאן.
מה שאני מבין מסברא וע"פ המקורות, וכן ממה שזכור לי, שגם מי שמחמיר ואוסר זה לא ממש כאילו זה חמץ, אלא יותר קל.
 
לא יודע. עכשיו התקשרתי לאשכנזי (שאלתי: "אתה לא אוכלים קטניות בפסח, נכון?" תשובתו: "קטניות?! ברור שלא!") ואמר לי שהם לא מתנהגים כאילו זה חמץ. הם אמנם לא אוכלים אבל גם לא מוכרים.
לא יודע אם זה כולם, אדרבה, אם למישהו יש מידע מדוייק בעניין, מקורות וכד', שיעלה לכאן.
מה שאני מבין מסברא וע"פ המקורות, וכן ממה שזכור לי, שגם מי שמחמיר ואוסר זה לא ממש כאילו זה חמץ, אלא יותר קל.
אינו מובן כ''כ הלא אם זה חשש חמץ שיהיה מותר לגמרי שאין חשש היום
ואם הם שומרים מצד המנהג שינהגו בזה כחמץ כמו פעם
ולומר שהם נוהגים רק לענין איסור אכילה הוא לא מובן מה יש באכילה ולא בבל יראה
ואין לומר שאכילה חמירא שיש בה כרת שהלא ליבא דאמת אין חשש במציאות כלל של חמץ וצ''ע
 
אינו מובן כ''כ הלא אם זה חשש חמץ שיהיה מותר לגמרי שאין חשש היום
ואם הם שומרים מצד המנהג שינהגו בזה כחמץ כמו פעם
ולומר שהם נוהגים רק לענין איסור אכילה הוא לא מובן מה יש באכילה ולא בבל יראה
ואין לומר שאכילה חמירא שיש בה כרת שהלא ליבא דאמת אין חשש במציאות כלל של חמץ וצ''ע
ישנם הרבה מנהגים שאחר שנהגו בהם, גם אם אין טעם נכון לנהוג בהם, ממשיכים לנהוג בהם. (כל שאינו מנהג טעות שסותר את ההלכה).
וכמו שכתבתי לעיל:
היום ראיתי ברמ"א משפט שלפיו הבנתי קצת את מה שנוהגים לא לאכול קטניות.
הרי כיום אין שום עניין הלכתי לא לאכול קטניות, הרי זה בוודאי לא חמץ, ונותר רק המנהג וכו'.
הרמ"א בשו"ע יו"ד סי' צ"ג ס"א כותב (בלי קשר לקטניות!): "וכן נוהגין בקצת מקומות, וכן אני נוהג מפני המנהג, והוא חומרא בלא טעם".
רואים שאע"פ שזו חומרא בלי טעם! מ"מ אם ככה המנהג, אף הוא נוהג כן.
 
ישנם הרבה מנהגים שאחר שנהגו בהם, גם אם אין טעם נכון לנהוג בהם, ממשיכים לנהוג בהם. (כל שאינו מנהג טעות שסותר את ההלכה).
וכמו שכתבתי לעיל:
אבל השאלה מה גדר המנהג
אני סבור שגדר המנהג הוא שזה חמץ
וכת''ר סבור איסור אכילה בעלמא.
 
חזור
חלק עליון