שאלה אם מישהו שמע ממו"ר שליט"א

[משה דדון]

שלום רב לכל חברי הפורום הנכבד!
אחדשה"ט הנני לצרף שאלה ששאלוני:

השנה, שבצום עשרה בטבת חל בערב שבת, יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה בע"ה. מרן זצ"ל כותב בחזון עובדיה שיש להתפלל מוקדם שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה.
*
אם מתפלל לאחר פלג המנחה, וקודם חצי שעה שלפני שקיעה - האם יעלו כהנים לדוכן? (אע"פ שצום שחל ביום חול אין כהנים עולים לדוכן אלא קודם חצי שעה קודם השקיעה ולא מפלג המנחה, יש שכתבו שבע"ש שאני, ולאחר פלג המנחה יעלו כהנים).

שאלה מצויה, אשמח לדעת אם מישהו שמע על דין זה דבר?

תודה,

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

בדיוק אתמול נשאלתי בדין זה וכמה שחיפשתי לא מצאתי לכך תשובה ואני לא אוהב לענות מסברה על אף שלכאורה מסתברא שאין בעיה לכאורה

 

[אבי רביבו]

בדיוק אתמול נשאלתי בדין זה וכמה שחיפשתי לא מצאתי לכך תשובה ואני לא אוהב לענות מסברה על אף שלכאורה מסתברא שאין בעיה לכאורה

מרן שליט"א כותב בכל הצומות שלא לעלות מפלג המנחה, ורק אם עלו לא ירדו

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מרן שליט"א כותב בכל הצומות שלא לעלות מפלג המנחה, ורק אם עלו לא ירדו

עכשיו לפי התשובה שלך אני מבין מה הוא שאל בהתחלה חשבתי שהוא שואל מי שכבר התפלל מפלג המנחה וקיבל שבת האם יכול לעלות לדוכן אחרי תפילת ערבית של שבת במנין אחר שבו מתפללים מנחה ולזה כתבתי

בדיוק אתמול נשאלתי בדין זה וכמה שחיפשתי לא מצאתי לכך תשובה ואני לא אוהב לענות מסברה על אף שלכאורה מסתברא שאין בעיה לכאורה

אבל שקראתי שוב אני מבין שהשואל רוצה להקל שיעלו לדוכן קודם חצי שעה לשקיעה וזה חידוש שלא שמענו להקל בער''ש מאי שנא משאר ימי חול

 

[משה דדון]

כך גם אני חושב, מאי שנא משאר ימי חול, אמרו לי שיש שכתבו ששאני ולא ידעתי מי

 

[ינון עובדיה ברכה]

ע"ע בחזו"ע ד' תעניות עמ' צג-צד, ובשו"ת יבי"א ח"י סי' נה ח"ד אות ג. ובמאור ישראל ח"א עמ' רמא. וביחו"ד ח"ז סי' רז אות יב - שאם התפללו מפלג המנחה ואילך (שעה ורבע זמניות קודם צאת הכוכבים) לכתחילה לא יעלו לדוכן, ואם עלו לא ירדו. ובמקום שנוהגים שכוהנים עולים לדוכן מפלג המנחה יש להם על מה שיסמוכו.

 

[יהודה מ.]

מי שכבר התפלל מפלג המנחה וקיבל שבת האם יכול לעלות לדוכן אחרי תפילת ערבית של שבת במנין אחר שבו מתפללים מנחה

נ"ל שאין להתיר לו לעלות לדוכן, שהרי אם תפלת מנחה אסור לו להתפלל [אם שכח], ה"ה ששלא נתיר לו לעלות לדוכן. ובפרט אם כבר קיים מצוות דאורייתא של ברכת כהנים.
ויש לשאול בקיבל עליו שבת ביחיד רק למלאכה האם יכול, ונראה שכן. ויש לעיין בזה.

 

[ספרדי גאה]

נ"ל שאין להתיר לו לעלות לדוכן, שהרי אם תפלת מנחה אסור לו להתפלל [אם שכח], ה"ה ששלא נתיר לו לעלות לדוכן. ובפרט אם כבר קיים מצוות דאורייתא של ברכת כהנים.
ויש לשאול בקיבל עליו שבת ביחיד רק למלאכה האם יכול, ונראה שכן. ויש לעיין בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שהיה מעשה זה בכהן שקיבל שבת ורצה לעלות לדוכן, בבית מדרשו
של הגר"ש בעדני זצוק"ל בבני ברק, והורה שיכול לעלות לדוכן, וסברתו היתה
דקבלת שבת לא הוי דינה כלילה אלא תוספת שבת וליכא סתירה לישא כפים.
ואולי בהתפלל ערבית שאני.

 

[תלמיד מר"ן]

שלום רב לכל חברי הפורום הנכבד!
אחדשה"ט הנני לצרף שאלה ששאלוני:

השנה, שבצום עשרה בטבת חל בערב שבת, יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה בע"ה. מרן זצ"ל כותב בחזון עובדיה שיש להתפלל מוקדם שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה.
*
אם מתפלל לאחר פלג המנחה, וקודם חצי שעה שלפני שקיעה - האם יעלו כהנים לדוכן? (אע"פ שצום שחל ביום חול אין כהנים עולים לדוכן אלא קודם חצי שעה קודם השקיעה ולא מפלג המנחה, יש שכתבו שבע"ש שאני, ולאחר פלג המנחה יעלו כהנים).

שאלה מצויה, אשמח לדעת אם מישהו שמע על דין זה דבר?

נכד מרן זצ"ל כאן

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

נכד מרן זצ"ל כאן

אחר המחילה רבה זה יכול לגרום לטעות בקרב הציבור מרן זצוק''ל שם בחזו''ע דיבר על תפילת מנחה מבעוד יום מפני כבוד השבת אבל שם מרן לא כתב כלל לגבי ברכת כהנים רק לגבי קריאת התורה ותו לא ולפי איך שהרב הכותב באתר הנ''ל משמע שביום שישי שחל תענית יכול להתפלל מבעוד יום ואף לברך ברכת כהנים וזה אינו מוכח כלל בחזו''ע שם

 

[משה דדון]

הצג קובץ מצורף 29914
אחר המחילה רבה זה יכול לגרום לטעות בקרב הציבור מרן זצוק''ל שם בחזו''ע דיבר על תפילת מנחה מבעוד יום מפני כבוד השבת אבל שם מרן לא כתב כלל לגבי ברכת כהנים רק לגבי קריאת התורה ותו לא ולפי איך שהרב הכותב באתר הנ''ל משמע שביום שישי שחל תענית יכול להתפלל מבעוד יום ואף לברך ברכת כהנים וזה אינו מוכח כלל בחזו''ע שם

דווקא ההפך הוא מדבריו:
ע' בשורה שניה לפני אחרונה: "בעשרה בטבת שחל ביום שישי נהגו להתפלל מוקדם... אבל באשר תעניות נכון להתפלל מאוחר כדי שיוכלו לברך ברכת כהנים" - משמע שמרן זצ"ל הורה לוותר על ברכת כהנים ביום שישי ושזה עדיף