קיבלתי מחבר:
א. הנה מרן הראש"ל שליט"א נשאל על מה שמרן זיע"א הורה בע"פ (ע' עבודת עובדיה עמ' רפ"ז) לברך על מצה המוציא (בשאר ימות השנה) ואילו בספריו כתב מזונות. והשיב שמרן כתב את המנהג לברך מזונות, ואילו עיקר הדין לברך המוציא ואפשר לנהוג כך.
וצ"ב דהא מרן בספריו שפוסק דבעי לברוכי מזונות, כותב בתו"ד דהוא משום סב"ל, ודעת הארחות חיים, שכשיש ספק אם מברכים מזונות או המוציא יברכו מזונות. ולפי"ז הברכה בדוקא מזונות. -- א"כ מה כוונת מרן הראש"ל. (מצ"ב מכתב).
ב. ועוד, מרן זיע"א כותב בהליכו"ע ח"ח (עמ' קעו) דמי שקם בפני זקן או ת"ח יעמוד עד שיעבור מכנגד פניו ד' אמות.
וצ"ב דהרי בב"י (יו"ד רמד) הביא שדעת הרמב"ם דיכול לישב מיד. ושכן דעת הטור. ובשו"ע (ס"ט) העתיק לשון הטור.
א"כ מדוע מרן זיע"א כתב שצריך לחכות עד ד' אמות והרי דעת השו"ע דא"צ לחכות.
בתודה מראש!
ע"כ.
א. הנה מרן הראש"ל שליט"א נשאל על מה שמרן זיע"א הורה בע"פ (ע' עבודת עובדיה עמ' רפ"ז) לברך על מצה המוציא (בשאר ימות השנה) ואילו בספריו כתב מזונות. והשיב שמרן כתב את המנהג לברך מזונות, ואילו עיקר הדין לברך המוציא ואפשר לנהוג כך.
וצ"ב דהא מרן בספריו שפוסק דבעי לברוכי מזונות, כותב בתו"ד דהוא משום סב"ל, ודעת הארחות חיים, שכשיש ספק אם מברכים מזונות או המוציא יברכו מזונות. ולפי"ז הברכה בדוקא מזונות. -- א"כ מה כוונת מרן הראש"ל. (מצ"ב מכתב).
ב. ועוד, מרן זיע"א כותב בהליכו"ע ח"ח (עמ' קעו) דמי שקם בפני זקן או ת"ח יעמוד עד שיעבור מכנגד פניו ד' אמות.
וצ"ב דהרי בב"י (יו"ד רמד) הביא שדעת הרמב"ם דיכול לישב מיד. ושכן דעת הטור. ובשו"ע (ס"ט) העתיק לשון הטור.
א"כ מדוע מרן זיע"א כתב שצריך לחכות עד ד' אמות והרי דעת השו"ע דא"צ לחכות.
בתודה מראש!
ע"כ.
