ב"ה
שלום וברכה,
עי' בגליון המצורף אות ג, את החילוקים שבין משנה ראשונה של מרן זיע"א שעל פיה נכתבו הדברים בילקו"י מהדו"ק, למשנה אחרונה שלו שעל פיה ביאר מרן שליט"א בשאר"י ח"ג, ונדפסו אח"כ בהוספות שבסוף הספר.
ועכ"פ בגוף השאלה כאן יש לומר עוד, שמרוח הדברים בילקו"י שם משמע שמכיון שעיקר המנהג לברך שהכל על השוקולד לא היה מיושב דיו, לכן אף שהניחו על המנהג, אבל כשבלאו הכי אוכל פרי עץ הוה ס"ל שיפטרנו לכתחילה בברכתו. וזכר לדבר שברכת האורז האחרונה נפשות, אלא מכיון שהיא מחלוקת תנאים אם אורז כמין דגן, וגם בפועל הוא מזין כמעט כדגן, ולכן ברכתו הראשונה מזונות, לכן אם אכל אורז ועוגה לכתחילה פוטר בעל המחיה גם את האורז, ודו"ק.
אולם יתכן שלפמ"ש בהוספות שבסוה"ס בדין ברכת הסוכר והשוקולד בהרחבה, והשיב שוב לרב אוירבך ליישב מנהגנו בברכת השוקולד, יתכן שכיום יורה לכתחילה לכוין שלא לפטור, וכמו שאר המינים שאוכל ודאי וספק בזאח"ז. וע"ע בגליון היבי"א ח"ח סי' כו הערה 4 שהתייחס לזה כמחלוקת, ודו"ק. ולכן נראה שלמעשה ישתווה דינו לשאר הספיקות.
אולם לענ"ד עדין נראה שאם הוא שוקולד מיוחד שרובו קקאו, כמו אותם שמפורסם עליהם בכתב גדול 70 אחוז קקאו וכדומה, בזה לכתחילה יפטור בברכת העץ את השוקולד, כהוראת מרן שליט"א בילקו"י הנזכר, דבלאו הכי המברך עליהם העץ אפילו לכתחילה לא הפסיד, ורק משום המנהג מברך עליהם שהכל. והנלע"ד כתבתי.
בברכה רבה
