• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שמן שטיגנו בו בשר כגון שניצלים ולאחר מכן טיגנו בו דבר פרווה כגון צ'יפס, האם האוכל את צ'יפס צריך להמתין 6 שעות כדין אוכל תבשיל בשרי?

על כל חתיכת ציפס יש שמן. והשמן הזה בשרי לכו"ע.
במחילה מה שכתבתם וכן כתב הרב יצחק לוי שליט''א שהשמן עצמו מצריך להמתין שש שעות זה אינו והראיה שהרי הראשל''צ גם כן לא כתב כן אלא שנידון כתבשיל של בשר ולא בשר עצמו.
והפסקים ותשובות פט הערה 154 הוכיח כן מדברי הב''י שכ' שביצה שטוגנה בשומן דינה כתבשיל של בשר ולא בשר עצמו ולכן תלי במח' של תבשיל של בשר.
ואף שהדין אמת אך הגדרתו שבשרי ממש לכו''ע לוקה בטעות.
 
נערך לאחרונה:
במחילה מה שכתבתם וכן כתב הרב יצחק לוי שליט''א שהשמן עצמו מצריך להמתין שש שעות זה אינו והראיה שהרי הראשל''צ גם כן לא כתב כן אלא שנידון כתבשיל של בשר ולא בשר עצמו.
והפסקים ותשובות פט הערה 154 הוכיח כן מדברי הב''י שכ' שביצה שטוגנה בשומן דינה כתבשיל של בשר ולא בשר עצמו ולכן תלי במח' של תבשיל של בשר.
ואף שהדין אמת אך הגדרתו שבשר ממש לכו''ע לוקה בטעות.
הוא כתב "בשרי" ואתה מעיר לו כאילו הוא אמר הגדרה שהצ'יפס כבשר ממש?
ונראה שגם מי שאמר בשר ממש התכוון שדינו כבשר ממש, דכך המנהג להמתין גם בתבשיל שש שעות
ומ"מ אין הצ'יפס כנ"ט בר נ"ט באוכלין כמו שדימה בטעות בפס"ת (כך זכור לי ואמ"א), אלא כתבשיל של בשר ממש
 
מה לא נכון במילה לכו"ע? השמן שנמצא בכל חתיכת צ'יפס מחוצה לו ומבפנים, הוא תבשיל של בשר, בדיוק כמו מרק שבישלו בו בשר. מה לא נכון?
אם זו כוונתך אין הכי נמי אתה צודק.
אני הבנתי שאתה בא לומר שהשומן עצמו מצריך להמתין שש שעות כאוכל בשר עצמו ושאין זה תלוי במחלוקת של דין תבשיל של בשר, וכמשתמע מדברי הרב יצחק לוי.
 
וראו כאן:
 
סיכום העניין מתוך עלון אחדות

פולמוס הפלאפל

שאלה: צ'יפס או פלאפל שטוגן בשמן שהכינו בו שניצל, האם האוכלו צריך המתנת ו' שעות?

תשובה:
אף שמקובל לאסור בזה, נאמרו בזה הרבה סברות באחרונים להתיר:

א. נ"ט בר נ"ט באוכלין​

בספר כשרות למעשה של הרב פנחסי (עמוד ק') כ' להקל מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט באוכלין, כלומר שכל מה שאסור לאכול בשר בחלב זה רק כשמקבל טעם ישירות מהבשר אך אם הטעם עובר דרך דבר אחר מותר, ונחלקו האחרונים האם היתר זה שייך גם כשהטעם עובר דרך אוכל (הובאו בפת"ש צ"ה סק"א) -ובהליכו"ע (ח"ז תערובות עמ' ע"ט בהערה) היקל בזה בדיעבד .

ועפ"ז גם בנידונינו הטעם עובר מהבשר לשמן מהשמן לצ'יפס ויהיה אפשר להתיר מטעם נ"ט בר נ"ט.

ב' תבשיל דתבשיל​

כתב בשו"ת שערי יושר להרב אשר חנניה זצ"ל חידוש להקל בנידו"ד ע"פ מה שכ' הרמ"א שנהגו שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כמו בשר עצמו, כלומר שגם מי שאוכל דבר שהיה בסיר יחד עם בשר חייב בהתנת שש שעות אפילו שלא אכל בשר כלל. וכ' לחדש שכל זה בתבשיל שהתבשל בו בשר ממש אבל בתבשיל שהתבשל עם תבשיל של בשר אין צריך המתנה.

ולכן כאן הצ'יפס שטוגן בשמן שטיגן בו בשר דינו כתבשיל דתבשיל שאינו מצריך המתנת ו' שעות.

ג. מחמת המנהג​

כ' באור לציון (כ"א ח') שלא ברור האם נהגו להמתין לאחר תבשיל של בשר בלא בשר וכדברי הרמ"א ודי לנו בזה אם נמתין כשיטת הרמ"א שעה בלבד. ולכן השותה מרק בשרי צח ללא שומן ואינו אוכל הבשר די להמתין שעה. וכל שכן וכן אם טיגנו נקניקיות בשריות ולאחר מכן טיגנו באותו שמן מאכל פרווה, די להמתין שעה.

אמנם הרבה אחרונים אסרו לשתות חלב אחר אכילת מרק צח אפי' אם נטל בשרו ממנו. (ברכי יוסף פ"ט ל', כה"ח, בא"ח ועוד.)

אלא שיש לדחות את ג' הטעמים הללו
, שבאופן שטיגנו בשמן קציצות בשר או שניצל, הרי גוף השומן נימוח בשמן, ויש כאן ממשות של הדבר, ולא רק טעם בלבד, ובממשות לא שייך כלל דין נ"ט בנ"ט דהיתרא, ואינו נחשב נותן טעם בר נ"ט, וביותר שאף בצ'יפס צמו נספג השמןעם השמן ונמצא אוכל השמן עצווכמו כן דינו כתבשיל של בשר ממש ולא 'תבשיל דתבשיל' ויש להמתין אחריו ו' שעות. (ילקו"י ברכות הנדפ"מ כרך א' עמ' תת"ט)

ד. שלא התכוין לאכול את הבשר​

כ' בפסקו"ת (פ"ט הערה 159) לדמותו לדינא דהש"ך שמאכל שלא התכווין שיהיה בו בשר אך יש בו טעם בשר כגון שלא ניקה את הסיר כראוי, י"א שאין צריך להמתין אחריו ו' שעות (וייסד דבריו ע"פ הסברו של היד יהודה בדברי הש"ך פ"ט סקי"ט) ובנידונינו אין כוונתו ליתן טעם בשר בצ'יפס אלא רק לחסוך בשמן ולכן אין צריך המתנת ו' שעות.

אך יש לדחות שיש סבירות גדולה שגם חפצים ורוצים בזה, כדי שהשמן יהיה יותר משובח, ויתן את הגוון המשובח של טעם השומן בצ'יפס. ואפילו אם לא עשו זאת מלכתחילה לזה, למפרע מסתבר ששמחים בכך. (אור השבת 17) ועוד שהרבה אחרונים נקטו דלא כהיד יהודה הנ"ל ואסרו בכל מקרה אם אין ס' כנגד הלכלוך (עין בא"ח שלח ש"ב הל' י"ב).

ה. נותן טעם לפגם​

כ' השו"ע ק"ג ד' שטעם השמן נפגם ע"י בשר ולפי זה היה אפשר להתיר את טעם הבשר שבשמן מחמת שטעמו פגום.

אך יש לחלק ולומר שכיון שבצ'יפס טעם הבשר הוא לשבח כן נחשב כבשרי. ועוד שדין זה דווקא בשמן זית ולא בשמנים לטיגון, ועוד שרק בליעת בשר בכלי נותנת טעם לפגם (הרב יצחק לוי שליט"א בשם שו"ת דברי דוד טהרני ח"ד יו"ד סי' ח')

ו. אפשר לטעום?​

שיטת השו"ע (צ"ח א') שאין צריך ס' כדי לבטל בשר בחלב אלא מספיק שגוי יטעם את התבשיל כדי לדעת האם יש בו טעם בשר, אלא שכיום לא סומכים על טעימת גוי כמש"כ הרמ"א, אבל כתב הש"ך צ"ו סק"ה שבטעימת ישראל יש להקל בדיעבד וכן כ' באול"צ (כ"ו ו') שבאופנים מסוימים מקילים בטעימת ישראל לכתחילה.

ואפשר דהכא נמי לא שנא אם אין בצ'יפס טעם בשר אין צריך לשמור אחריו ו' שעות ואפילו לכתחילה, אך צריך להיות אדם שבקי בטעמים עם פה נקי. (הרב יצחק לוי שליט"א בעלון חזון עובדיה נשר גיליון 36. וכ"כ בכשרות המטבח לרב נקי עמ' 120)

מסקנת ההלכה​

ולכן למסקנה אף שהרבה אחרונים כ' סברות להקל בזה כ' הילקו"י (שם) שהאוכל צ'יפס שטוגן בשמן בשרי צריך המתנת ו' שעות.

ונראה שאם לא היה טעם בשר בצ'יפס אין צריך המתנת ו' שעות.
 
חזור
חלק עליון