תינוק שנולד בער"ש לפני צאה"כ דר"ת

עכ"פ דעתי האישית שאי אפשר להכריע בסוגיא זאת עד שיגיע משיח,
אתה אומר את זה בשם מקור כלשהו? או מסברא? או מצד המציאות?
כלומר שאם אי אפשר להכריע הרי הבית יוסף וכל שאר הגדולים וכל מי שנהג כר"ת, עשה שלא כהוגן. אתה מסכים?
 
דברי פשוטים מאוד, מפורש בר''י שמאחר והרקיע לא היה מזהיר כעין אור היום יש לדון ולומר שנכנסנו לבין השמשות נמצאת למד שרגע לפני בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אור היום (ועתה תסתכל על התמונה של ה 58 דקות אחרי השקיעה הלזה תקרא מזהיר כעין אור יום - אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום)


נכון מאוד
אדרבא תקשה על החכם שהביא את התמונות - מכיוון שהביאו התמונות הוצרכתי לכתוב שאדרבא איפכא הוא


כן


שוב אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום
ובנוסף לזה התשובה אינה ממין הטענה - לא כתבתי שלא רואים אור


אותה שאלה שכתבת קודם
אלא שכאן כבר קבעת עובדה ועל פיה כבודו מקשה - ולא דובים ולא יער
נסכם דבר ברור ששנינו מסכימים עליו:
א. אם יש אור ברור. זה וודאי יום.
ב. אם אין אור ברור זהו ביה"ש.
ג. עד זמן מה לאחר השקיעה וודאי שיש אור ברור, ולכן זה לא בגדר ספק.
כעת לפי כל זה, עד מתי יש אור ברור לאחר השקיעה? [תזכורת: במערב רואים אור ברור ממש עד זמן רב לאחר השקיעה לא פחות מ 50 ויותר דקות].

לגבי מה שטענת, שגם אתה בדקת את המציאות, אני שואל:
היכן יצאת לראות, האם התרחקת מאורות העיר כמה קילומטרים? והאם הבדיקות היו ביום נקים מעננים וערפל וכו?
 
נסכם דבר ברור ששנינו מסכימים עליו:
א. אם יש אור ברור. זה וודאי יום.
איפה ראיתי דבר שכזה שכתבתי
אם השמש בשמים דהיינו קודם שהיא שקעה זה יום גמור

ב. אם אין אור ברור זהו ביה"ש.
מי כתב דבר שכזה
אם השמש שקעה זה בין השמשות

ג. עד זמן מה לאחר השקיעה וודאי שיש אור ברור, ולכן זה לא בגדר ספק.
כעת לפי כל זה, עד מתי יש אור ברור לאחר השקיעה? [תזכורת: במערב רואים אור ברור ממש עד זמן רב לאחר השקיעה לא פחות מ 50 ויותר דקות].
אתה מניח הנחה ועל זה מקשה קושיה
ראשית איפא ראית בשו''ע שהקובע הוא אור ברור או אור לא ברור אין דבר שכזה
אדרבא מה שכן מפורש בשו''ע שבג' כוכבים בינוניים כפשוטו הרי זה לילה גמור (בסימן רצג) והשו''ע כתב זה לכל ישראל כפשוטו וכך היה המנהג הברור לחלוטין. וג' כוכבים בינוניים הם ברורים לחלוטין לא כוכבים גדולים שיוצאים ביום דהיינו בעוד שהשמש בשמים (ואלו הם כוכבי נוגה וצדק שרואים אותם בשמים לפני שהשמש שוקעת ) אבל הכוכבים שיוצאים אחרי שהשמש שקעה ג' כאלה הרי זה לילה גמור כך פשט השו''ע במוחלט וכך המנהג במוחלט
וכמו שפתח כאן הרב @בנימין לוריא שהמנהג שתינוק שנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת ממש זאת אומרת שאפילו כספק לא מתחשבים בשיטה הזאת - מה יותר מנהג ברור מזה
וגם דעת מרן הרב עובדיה ומרן הרב יצחק יוסף שבתינוק הנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת כפשוטו

ותהיה אמתי עם עצמך אם יוולד לך תינוק 20 דקות אחרי השקיעה מתי תמול אותו???
 
איפה ראיתי דבר שכזה שכתבתי
אם השמש בשמים דהיינו קודם שהיא שקעה זה יום גמור


מי כתב דבר שכזה
אם השמש שקעה זה בין השמשות


אתה מניח הנחה ועל זה מקשה קושיה
ראשית איפא ראית בשו''ע שהקובע הוא אור ברור או אור לא ברור אין דבר שכזה
אדרבא מה שכן מפורש בשו''ע שבג' כוכבים בינוניים כפשוטו הרי זה לילה גמור (בסימן רצג) והשו''ע כתב זה לכל ישראל כפשוטו וכך היה המנהג הברור לחלוטין. וג' כוכבים בינוניים הם ברורים לחלוטין לא כוכבים גדולים שיוצאים ביום דהיינו בעוד שהשמש בשמים (ואלו הם כוכבי נוגה וצדק שרואים אותם בשמים לפני שהשמש שוקעת ) אבל הכוכבים שיוצאים אחרי שהשמש שקעה ג' כאלה הרי זה לילה גמור כך פשט השו''ע במוחלט וכך המנהג במוחלט
וכמו שפתח כאן הרב @בנימין לוריא שהמנהג שתינוק שנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת ממש זאת אומרת שאפילו כספק לא מתחשבים בשיטה הזאת - מה יותר מנהג ברור מזה
וגם דעת מרן הרב עובדיה ומרן הרב יצחק יוסף שבתינוק הנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת כפשוטו

ותהיה אמתי עם עצמך אם יוולד לך תינוק 20 דקות אחרי השקיעה מתי תמול אותו???
תשים לב היטב למה שכתבתי, בעיקרון לא באתי להתווכח אלא לסכם את הדיון הנ"ל.
 
לכל הת"ח שכאן,
העליתי לעיל תמונות, ואחרי הרבה זמן שלא נכנסתי לכאן (כי אין לי אינטרנט, אם אני מתארח אצל אחי, יש לי) ראיתי שהתווכחתם.
ואכן, יש לכל דבריכם תשובות. אין לי הזמן לכתוב התגובות במלואם. אבל על רוב השאלות כבר השיב מרן זצוקלה"ה ביביע אומר ח"ב סימן כא.
ושם מרן זצוק"ל ביסס כל שיטת רבינו תם, ודחה ממנה כל דברי המערערים.
לאחרונה לצערינו יש אנשים שלא למדו התשובה של מרן, ופשוט מעלים באוב ובידעוני טענות חדשות כביכול, אבל הם כתובות במפורש ביבי"א שם.
ושם הרב כתב שדברי רבינו תם נכונים אף במציאות.
 
לכל הת"ח שכאן,
העליתי לעיל תמונות, ואחרי הרבה זמן שלא נכנסתי לכאן (כי אין לי אינטרנט, אם אני מתארח אצל אחי, יש לי) ראיתי שהתווכחתם.
ואכן, יש לכל דבריכם תשובות. אין לי הזמן לכתוב התגובות במלואם. אבל על רוב השאלות כבר השיב מרן זצוקלה"ה ביביע אומר ח"ב סימן כא.
ושם מרן זצוק"ל ביסס כל שיטת רבינו תם, ודחה ממנה כל דברי המערערים.
לאחרונה לצערינו יש אנשים שלא למדו התשובה של מרן, ופשוט מעלים באוב ובידעוני טענות חדשות כביכול, אבל הם כתובות במפורש ביבי"א שם.
ושם הרב כתב שדברי רבינו תם נכונים אף במציאות.

ראה כאן : (למרות שנ''ל שאני צריך לעדן את מש''כ שם - עכ''פ תסתכל בתוכן)


ראיתי כאן להעיר הערה חשובה
מרן הרב עובדיה מפורש כתב שמשתמשים כר''ת לחומרא ולא לקולא .... בזמן האחרון ראיתי ת''ח שדרכו כמרן הרב עובדיה ואותו ת''ח סובר שההלכה כר''ת בזה גם לקולה וכתב לי שכך הוא מורה ובא לאחרים ... טענתו היא שאע''פ שמרן הרב עובדיה פסק רק לחומרא מצינו שבנו הרב דוד יוסף פוסק לא כמותו ... ולכן דעתו של אותו ת''ח שמאחר והראשונים והשו''ע (לדעתו ) פסקו כר''ת כך ההלכה

והדבר הזה צריך זהירות רבה ... ודי לחכימא
 
נערך לאחרונה:
בדרך אגב לעשות מחלוקת בין הרמבם לרבי אברהם בנו בדבר מהותי כמו זה
זה בדיחה לא מדי מוצלחת
לעשות מחלוקת בין הטור לבין הרא"ש זו גם בדיחה?
מצינו כמה פעמים שר' אברהם חלק על אביו.
ועוד מהרי"ף כתב בדעת ר' אברהם בן הרמב"ם שדעתו כדעת ר"ת.
 
ככה הבינו כל חכמי ספרד בדעת השו"ע מהר"י נבון פקודת אלעזר מהרי"ף הברכ"י גינת ורדים סדר היום וכו' וכו'.
והיאך א''כ נהגו האחרונים כאן בא''י כהגאונים

דרך אגב גם אתה פוסק כר''ת גם לקולא ? דהיינו אם ויולד לך תינוק עשרים דקות אחרי השקיעה ביום שבת - תמול אותו בשבת ?
 
והיאך א''כ נהגו האחרונים כאן בא''י כהגאונים

דרך אגב גם אתה פוסק כר''ת גם לקולא ? דהיינו אם ויולד לך תינוק עשרים דקות אחרי השקיעה ביום שבת - תמול אותו בשבת ?
אנו לא דנים למעשה מה צריך לעשות אלא מה דעתם השו"ע...
כל רבני ספרד כתבו שדעת השו"ע כשיטת ר"ת, ולגבי שאלתך איך פוסקים נגד שהשו"ע לא קשיא מידי וכי זו ההלכה הראשונה שרבני ספרד לא פוסקים כהשו"ע?
ויותר לעניין הגט מקושר כתב ליישב שהוא מנהג קדמון קודם הוראות השו"ע.
 
אנו לא דנים למעשה מה צריך לעשות אלא מה דעתם השו"ע...
כל רבני ספרד כתבו שדעת השו"ע כשיטת ר"ת, ולגבי שאלתך איך פוסקים נגד שהשו"ע לא קשיא מידי וכי זו ההלכה הראשונה שרבני ספרד לא פוסקים כהשו"ע?
ויותר לעניין הגט מקושר כתב ליישב שהוא מנהג קדמון קודם הוראות השו"ע.
אין חפצי להכנס לסוגיה זו
אני הבנתי ברור שבג' כוכבים כפשוטו לילה גמור ושכך דעת כל הראשונים והשו''ע - משום שבדבר זה לא חלק שום ראשון ומאידך אני יודע שיש שלמדו בדיוק להפך שכל הראשונים והש''ע כר''ת

והגעתי למסקנה שהמחלוקת ביני לבינם היא על השמש בצהרי היום ניכר בדבריך שכבודו מהצד השני - הפתרון לדעתי הוא רק סנהדרין במהרה בימינו - אנחנו פשוט חולקים ביסודות ראשונים

בברכה והצלחה לשנינו
 
אני הבנתי ברור שבג' כוכבים כפשוטו לילה גמור ושכך דעת כל הראשונים והשו''ע - משום שבדבר זה לא חלק שום ראשון ומאידך אני יודע שיש שלמדו בדיוק להפך שכל הראשונים והש''ע כר''ת
לגבי הראשונים איני דן כעת שיש לדון בדבריהם שאכן לא היו בא"י.
רק לשם לברר מה דעת כבודו אתה מסכים שבסימן רס"א פסק השו"ע שבא"י מותר לעשות מלאכה שלושה מילין ורביע, אלא שחזר בו?
 
לעשות מחלוקת בין הטור לבין הרא"ש זו גם בדיחה?
מצינו כמה פעמים שר' אברהם חלק על אביו.
ועוד מהרי"ף כתב בדעת ר' אברהם בן הרמב"ם שדעתו כדעת ר"ת.
בדבר כזה מהותי שכמעט כל גופי תורה תלויים בזה?
שכל אחד הוציא שבת בזמן אחר, סקילה!!!
ואין לנו שום הדים ממחלוקת זו
זה לא רציני
 
אין חפצי להכנס לסוגיה זו
אני הבנתי ברור שבג' כוכבים כפשוטו לילה גמור ושכך דעת כל הראשונים והשו''ע - משום שבדבר זה לא חלק שום ראשון ומאידך אני יודע שיש שלמדו בדיוק להפך שכל הראשונים והש''ע כר''ת

והגעתי למסקנה שהמחלוקת ביני לבינם היא על השמש בצהרי היום ניכר בדבריך שכבודו מהצד השני - הפתרון לדעתי הוא רק סנהדרין במהרה בימינו - אנחנו פשוט חולקים ביסודות ראשונים

בברכה והצלחה לשנינו
רוצה לשאול שאלת תם, ולאו דווקא אותך, אלא את כל אלו שעסקו בנושא,
האם מי מיכם התיישב על הדבר וחקר הנושא ימים ולילות ויצא לשטח ובדק בהרבה זוויות ואפשרויות את המציאות עד שהצליח להבין את שני הצדדים היטב לגמרי?
 
בדרך אגב לעשות מחלוקת בין הרמבם לרבי אברהם בנו בדבר מהותי כמו זה
זה בדיחה לא מדי מוצלחת
בדבר כזה מהותי שכמעט כל גופי תורה תלויים בזה?
שכל אחד הוציא שבת בזמן אחר, סקילה!!!
ואין לנו שום הדים ממחלוקת זו
זה לא רציני
זה לא דבר מפלגתי, אלא תורני. איש איש כהבנתו.
גם ר"ת חלק על סבו רש"י בעניין התפילין. ולא הזדעזע שסבו היה חלילה קרקפת...
למה זה לא יכול להיות כך גם בעניין הרמב"ם והראב"ם?
 
חזור
חלק עליון