ומתוך חיבור בודד שאין דרכנו ללכת על פיו בלא פקפוק כאחינו, ושברצונו של המחבר מרנא ר' ישראל מאיר הכהן, אינו עולה בקנה אחד עם דעת מרן השו"ע כלל וכלל.
הדברים אינם מדויקים.
אם תתבונן היטב - ברוב המקרים המ"ב, הבא"ח והכה"ח פוסקים אותו הדבר [ופעמים אף האור לציון והרב מרדכי אליהו והרב משאש ועוד], ומרן הגרע"י זצ"ל פוסק אחרת. אתם רואים את זה כאלו כך היא דעת מרן המוחלטת והמ"ב הוא לא לספרדים. להזכירכם הפוסקים הנ"ל הם ספרדים ויודעים קבלת הוראות מרן אלא שיש להם גישה אחרת בפסק וכללים אחרים, וא"כ יש כאן מחלוקת בדעת מרן או מחלוקת איך הספרדים צריכים לפסוק.
לדוגמא בעלמא. אחד מרבני הרדיו אומר תדיר [ואינה פליטת פה חד פעמית] שענין סחיטת לימון בשבת זה 'מחלוקת מרן והרמ"א'!! [שמישהו יחפש את הרמ"א בענין זה.., או שיעביר את זה לראש"ל שליט"א, אם האמת של רבני הרדיו חשובה לו].
האמת היא לא כך אלא כפי שאומר הרב נשוא הענין שלדעת המ"ב והבא"ח 'בדעת השו"ע' אסור לסחוט לימונים 'בזמננו' [כמפורש בדבריהם, וא"צ להעתיקם - עי"ש], ולדעת מרן הגרע"י זצ"ל והאור לציון 'בדעת מרן' מותר לסחוט לימונים 'גם בזמננו' [ולא משנה כל האריכות בענין מי צודק - זוהי העמדת הדברים המדויקת]. הרב הטועה הנ"ל לא מחשיב כלל את דעת הבא"ח לאחר שמרן זצ"ל חלק עליו, ובעינו היא לא דעה כלל, ורק מה שהרב עובדיה פירש בדעת מרן היא הדעה, ולכן אומר שדעת מרן שמותר [ובמקום לומר שהמ"ב אוסר - אומר שכך דעת הרמ"א]. אולם מותר שיהיו ב' דעות, אי אפשר למחוק את הדעה השניה, וצריך להציג את הדברים כהויתם. אבל המ"ב כאן לא חלק על מרן אלא פירש דעתו.
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו.
אמנם יש מקרים שהמ"ב מפרש אחרת מדעת מרן עצמו, ואת זה החכם הנ"ל יודע ומזכיר את הדברים, אבל ברוב הפעמים זוהי מחלוקת הרב עובדיה והמ"ב [וכפי שכתבתי גם שאר פוסקי ספרד] 'בדעת מרן', או בדעת ההנהגה לספרדים [אף שהיא נגד מרן - דעתם לפסוק כן מחמת כל מיני טעמים], דוק ותשכח.
ויש מקומות שהמחלוקת בינו לבין הרב יצחק שליט"א היא להיפך, וכמו למשל בסוף זמן ק"ש שלדעת מרן וכפי שפסקו החיד"א והבא"ח וכך מנהג הספרדים עושים כדעת המג"א, אולם מרן הגרע"י זצ"ל מחמת סידור הרס"ג ועוד כתב להקל שלא כדעת מרן ומנהג הספרדים הנ"ל, והרב הנ"ל כתב להשיב על הדברים תשובה הלכתית [שלא בשליפה] למה קשה לסמוך על דעת הרס"ג משום שיש ראשונים מפורשים כדעת המג"א, וכמדומני שהועלתה כאן [אם תרצה אעלה שוב], אפשר להתוכח איתו אבל זהו ויכוח הלכתי טהור, שהוא פוסק כהבנת המ"ב בדעת מרן, והרב עובדיה ובנו פוסקים שלא כדעת מרן מחמת חשבונות אחרים.
וכמו כן בענין תפלת ערבית לפני השקיעה שהרב הנ"ל פוסק 'כדעת מרן השו"ע' שיעשה 'לעולם' כחד מינייהו, וכפי שהאריך המ"ב שם, אולם הרב יצחק יוסף ס"ל 'שלא כדעת מרן בשו"ע' אלא כדעת המנהג שנהגו 'נגד מרן' ושמרן הזכיר את המנהג בב"י ואעפ"כ לא פסק כמו המנהג בשו"ע, וגם על זה הרב הנ"ל ענה לו תשובה הלכתית בסוף אחד מספריו [שהרבה אמרו שהשתכנעו מתשובתו יותר מדברי הרב יצחק].
אז לא תמיד המ"ב הוא נגד מרן אלא לפעמים להיפך.
מחלוקות תמיד היו בעם ישראל ותמיד יהיו עד שיבא גואל צדק, וחבל שמנסים להחליט שרק צד אחד צודק, ולא רואים את הצד השני, ומגיעים לביזוי [ועוד טוענים שזה מצוה וכו'. יש לנו עוד הרבה מצוות לקיים לפני המצוה הזו].
בתקוה להבנה ולהורדת המתח הקיים.