רבים נוהגים לישב בתשעה באב על כסאות נמוכים פחות משלשה טפחים ולא בדווקא על הארץ.
בחזו"ע ד' תעניות עמ' רע"ג כתב:
ובהערה כתב:
וא"כ לפי"ז רק לחלש וזקן יש להקל לשבת למעלה מטפח ופחות מג' טפחים, אבל לאדם רגיל יש לשבת בפחות מטפח.
וכן כתב בצורה ברורה יותר במפתחות:
ולפי"ז צריך להבין מהיכן מנהג העולם שגם מי שאינו חלש או זקן יושב למעלה מטפח.
ואמנם בילקו"י סי' תקנ"ט ס"א כתב:
ובהערה כתב:
ועדיין צריך להבין במה שכתב "ורבים נהגו לישב על גבי כסא נמוך עד ג' טפחים", האם זה הדין שכך יש לנהוג, ואם כן ע"פ מי זה, ולמה מרן זצ"ל לא פסק כך.
בחזו"ע ד' תעניות עמ' רע"ג כתב:
ובהערה כתב:
וא"כ לפי"ז רק לחלש וזקן יש להקל לשבת למעלה מטפח ופחות מג' טפחים, אבל לאדם רגיל יש לשבת בפחות מטפח.
וכן כתב בצורה ברורה יותר במפתחות:
ולפי"ז צריך להבין מהיכן מנהג העולם שגם מי שאינו חלש או זקן יושב למעלה מטפח.
ואמנם בילקו"י סי' תקנ"ט ס"א כתב:
ובהערה כתב:
ועדיין צריך להבין במה שכתב "ורבים נהגו לישב על גבי כסא נמוך עד ג' טפחים", האם זה הדין שכך יש לנהוג, ואם כן ע"פ מי זה, ולמה מרן זצ"ל לא פסק כך.
