• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

ישיבה בתשעה באב פחות מג' טפחים

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
רבים נוהגים לישב בתשעה באב על כסאות נמוכים פחות משלשה טפחים ולא בדווקא על הארץ.

בחזו"ע ד' תעניות עמ' רע"ג כתב:
1713640581839.png
ובהערה כתב:
1713640648160.png
וא"כ לפי"ז רק לחלש וזקן יש להקל לשבת למעלה מטפח ופחות מג' טפחים, אבל לאדם רגיל יש לשבת בפחות מטפח.
וכן כתב בצורה ברורה יותר במפתחות:
1713640700509.png
ולפי"ז צריך להבין מהיכן מנהג העולם שגם מי שאינו חלש או זקן יושב למעלה מטפח.

ואמנם בילקו"י סי' תקנ"ט ס"א כתב:
1713640798610.png
ובהערה כתב:
1713642106535.png
ועדיין צריך להבין במה שכתב "ורבים נהגו לישב על גבי כסא נמוך עד ג' טפחים", האם זה הדין שכך יש לנהוג, ואם כן ע"פ מי זה, ולמה מרן זצ"ל לא פסק כך.
 
לא הבנתי איך דחו את הראיה החזקה של האדני פז ממשנה מפורשת שישיבה על הארץ זה עד טפח, ויותר מזה חשיב כיושב על כסא וכדומה
1723351245371.png

משנה מסכת כלים פרק כב משנה ג
ספסל שניטל אחד מראשיו טהור ניטל השני טהור אם יש בו גובה טפח טמא שרפרף שניטל אחד מראשיו טמא וכן הכסא שלפני קתדרא:
ר' עובדיה מברטנורא מסכת כלים פרק כב משנה ג
ספסל. דף רחב וארוך, בראשו אחד תקוע מתחתיו דף גבוה וכן בראשו השני, כדי להגביהו מן הקרקע שיהיה ראוי לישב עליו:
ניטל השני טהור. ולא דמי לשלחן דכשנטלו שלש רגליו טמא, דספסל שנשברו שני ראשיו לא חזי לישיבה, שהיושב עליו כיושב על גבי קרקע:
אם יש בו גובה טפח טמא. שהדף העב טפח חזי לישיבה:

נ.ב.
נא לא לתרץ דטומאה וטהרה שאני והכא זהו רק מנהג וכו'. הלימוד מהמשנה הוא ברור, שהמשנה פשוט לה שישיבה עד טפח יש לה שם ישיבה על הקרקע, 'וממילא' הדין של הספסל שהוא טהור, אולם מעל טפח יש לו דין של ישיבה על 'ספסל' וממילא הספסל טמא, ומינה שכל 'שם ישיבה' מעל טפח - דינו כיושב על הספסל ולא על הארץ, ואין קשר כלל לענין לבוד וכו'.
 
וא"כ לפי"ז רק לחלש וזקן יש להקל לשבת למעלה מטפח ופחות מג' טפחים, אבל לאדם רגיל יש לשבת בפחות מטפח.
לכאו' מסוף הדברים נראה שכתב וכן עיקר, ע"ז דיכול לישב אף יותר מטפח.


ומסתמא דבכל מקרה, כל הענין כיון שהוא מנהג, א"כ י"ל דכתב לכתחילה המנהג היותר חמור ולזקן וכו' היקל יותר, ואה"נ החסיד יותר מחמיר יותר אבל העיקר סגי גם מעל טפח וכו', ומה שנהגו כי לא כ"כ חשוב עצמם כחסידים כל כך.
 
לכאו' מסוף הדברים נראה שכתב וכן עיקר, ע"ז דיכול לישב אף יותר מטפח.
מהלשון של ההערה עצמה זה לא כ"כ ברור, לכן הלכתי והבאתי את המפתחות שם כתב בבירור להקל רק לחלש וזקן, אבל לכל אדם רק עד טפח.
 
ועדיין צריך להבין במה שכתב "ורבים נהגו לישב על גבי כסא נמוך עד ג' טפחים", האם זה הדין שכך יש לנהוג, ואם כן ע"פ מי זה, ולמה מרן זצ"ל לא פסק כך.
יכול להיות שהראש"ל הבין דברי הרב שהתיר לאו דווקא לזקן אלא לכל אדם, וידוע שהמפתחות של החזו"ע לא ממרן זצ"ל עצמו הם
 
דעת גדרי המועדים דרק בבית הכנסת דין זה ומצרף
דעת הוראה ברורה בסימן שפז לא להקל לאבל יותר מטפח ולכאורה ה"ה לכאן ובילק"י מיקל גם באבל
1753268134831.png
 
קצת תמוה מה ענין לבוד לכאן הלא כאן אירינן בלשבת נמוך דרך אבילות ולכאורה אין דין לשבת ע''ג קרקע
ואולי לזה הדגיש ארעא סמיכתא שעד ג''ט נחשב חלק מהקרקע ולכן נראה נמוך
וכעין ההו''א בשבת צז למקור שכל ג''א כלבוד שבהו''א הגמרא אמרה שכארעא סמיכתא.
ובאת פעם ראיתי בכה''ח שאם נפל ס''ת ר''ל תוך ג''ט ''צ לצום ותמהתי כנ''ל ויש ליישב כמש''נ.
 
דעת גדרי המועדים דרק בבית הכנסת דין זה ומצרף
דעת הוראה ברורה בסימן שפז לא להקל לאבל יותר מטפח ולכאורה ה"ה לכאן ובילק"י מיקל גם באבל
הצג קובץ מצורף 35397
הרב חלקו על דברי הרב גדרי המועדים.
 
הרב נקי הביא בשם החזו"ע אבלות ח"ב עמ' רנח/רנט, שסגי בפחות מג' טפחים ולא טפח, עיינתי בפנים זה מופיע בהערות
מצורף בזה צילום מדף רנטהצג קובץ מצורף 35740הצג קובץ מצורף 35738
הילקו"י הביא את כל הדברים.
בילקוט הגרשוני עצמו כתוב:
1754219398989.png
וא"כ הוא היקל רק לזקן או למי שאינו יכול, ולא לסתם אדם.
 
חזור
חלק עליון