כפי שרואים בסרטון, מרן נמנע מלדבר על ספר שהוא לא מכיר, רק דיבר על גדולתו התורנית והרוחנית של הרב קוק. זה לא סותר לדעתו על דרכם הקלוקלת של תלמידיו וממשיכי דרכו.
אעתיק לפניכם קטע שכתבתי לעצמי לפני כמה שנים כשראיתי את הקטעים שלקמן על ספר דת הציונות.
הקטע מעט ארוך וקצת קשה, אבל ימחלו לי הקוראים כיון שכתבתי זאת לעצמי. ובכל אופן לא יפול מדבריו ארצה.
----------
נכד הרב עובדיה: אסור לקרוא את ספר הדת והציונות – הוא ספר מינות
נכד הרב עובדיה תוקף את מחבר הספר "הדת והציונות" - המשמיץ את הציונות הדתית ורבניה. הנכד: "הקב"ה לא יחריש על כבודו של הרב קוק שהיה סולם ארצה וראשו מגיע השמיימה".
----
בטורו של הרב אליעזר מלמד ב'בשבע' מביא ראש ישיבת הר ברכה רבנים מהמגזר החרדי שמתייחסים לתורתו של הרב קוק. באחד מטוריו נשאל הרב מלמד מה דעתו על הספר "הדת והציונות" המשמיץ את הציונות הדתית ורבניה. הרב מלמד כתב כי מחבר הספר הוא "איש רע וחצוף שהוציא דיבה על מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיו ועל רבים מגדולי ישראל מכל החוגים". עכשיו מסתבר, שלא רק רבני המגזר הדתי סוברים כך אלא גם רבני הציבור החרדי כמו נכדו של הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב ששון.
ספרו של האפרוח: הדת והציונות
ספר הדת והציונות חובר על ידי יואל אלחנן (אין זה שמו האמיתי אלא שם ספרותי) שלטענתו, גדל בציבור הדתי לאומי היה בבני עקיבא והיה ציוני דתי עד שגילה את האור והחליט להשמיץ כל דבר שיש בו אבק ציוני דתי, רחמנא לצלן.
אותו מחבר ספר ידוע בהתקפותיו הפרועות על רבנים מהציונות הדתית ובמאמריו הבוטים כנגד הציונות המדינה ומייסדיה.
הרב מלמד הביא השבת בעיתון "בשבע" את דעתו ההלכתית של נכד הרב עובדיה, הרב יעקב ששון, על מחבר הספר "הדת והציונות".
הרב ששון לא חסך במילים על יושר כוונותיו של מר "יואל אלחנן". בתשובה לשאלה מה חושב הרב ששון על מחבר הספר הדת והציונות, כתב הרב ששון כי מדובר ב"אדם שאין בו דעת וכל הטענות שכתב נגד הראי"ה קוק אינם נכונות כלל".
דבריו של הרב ששון היו חריפים: "טוב היה לו לאותו מחבר אילו נתהפכה שלייתו על פניו, ונוח לו שלא היה חוזר בתשובה כלל, והיה נשאר בקלקולו שלא ייערך עדי עד לעומת הקלקול שהביא עתה לעולם על ידי ספרו. וכל המבזה את החכמים אין רפואה למכתו".
הרב ששון אמר כי הקב"ה לא יחריש על כבודו של הרב קוק. "ואין ספק בדבר שהקדוש ברוך הוא, שחס על כבודו של צורבא מרבנן, לא יחריש על כבודו של הרב קוק, שהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, וכל גדולי התורה העריכוהו עד מאוד. ואף הגרי"ש אלישיב מכבדו עד מאוד. והגרש"ז אוירבך היה תלמידו וגם מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א היה מגדלו ומעריכו עד אין קץ".
בסוף הדברים מכנה הרב ששון את מחבר הספר הדת והציונות כאדם שחורש רעה בכל עת, ואפילו אמר עליו כי הוא "אפרוח אשר לא נפקחו עיניו". הרב ששון פסק שאסור לקרוא בספר הדת והציונות כי "דינו כשאר ספרי מינות".
אש"א: הנה, הרה"ג יעקב ששון הי"ו, אמר מה שאמר על אותו מחבר מחמת מה שהביא ציטוטים ואמירות כנגד דברותיו של הראי"ה, ואמר זאת בהורמנא דגדולי ישראל, מחמת הנזק שיכולה כתיבה בסגנון הנ"ל לגרום ליסודות האמונה ואמונת חכמים [הגם שיש להליץ עליו שנסחף אחר גדולי הדור זצ"ל וכמו רבים מהציבור], ואלו, האנשים הנבערים הני עברייני של הציבור המסורתי – לאומי – חילוני, לקחו את דבריו כאילו מסכים עם איזה דבר וחצי דבר מדרכם הקלוקלת והנתעבת, וכאילו אמר שכל מה שנכתב בספר בשקר נכתב, וידוע שזה דרכם כסל למו, שכמו הרפורמים לוקחים את דברי התורה הקדושה לכיוון שנוח להם ורבניהם מזלזלים באיסורים חמורים כגון בענייני צניעות וקדושה (וראיתי לראש 'ישיבה' אחד שלהם שלא זו בלבד שכתב קונטרס על ענייני 'חברות' בין גברים לנשים שזה בלבד מראה מה רמתם של הציבור הנ"ל, גם זלזל בחומרת עניין שז"ל ש'מה שמחמירים בזה זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה וזה רק מיאש את אלו שנכשלים בזה', וכאילו מליבנו בדינו איסור זה, אדם זה אשר בשם 'ראש ישיבה' יקרא, אפילו גמרא זוהר וב"י אינו יודע ומתימר לכתוב דעת ב"ב היפך דע"ת, ואם אלו 'רבניהם' מי אלו תלמידיהם), והם מעמידים דרכם כאילו הולכים הם בשיטתו של מלאך ה' כמו שקרא לו מרן רבינו עובדיה בהקלטה של שאלתו של ר' יעקב ששון למרן זצ"ל, וגם ההוא גברא מחה בקושטא על כבודו של הראי"ה זצוק"ל שלא יתלו בו בוקי סריקי, והן עתה ראיתם עדות חיה איך שברגע שאומרים עליהם טענות של אחד שיצא מתוכם שנטייתו הטבעית הייתה לילך אחרי תועבותיהם ובחר בדרך האמת שהוא מהווה אצלם 'סיכון לאמונתם', מייד תולים באילן הגדול ההוא כיון שאם לא כן אין להם שום דבר להסתמך עליו וכבר ידוע הוא שנתלים בכל כחם בכל מי שכאילו נתן חיזוק להפקרותם המעוותת כמו שנתלו בכל חוזקה ברבינו הרמב"ם ועשו אותו כרבם המובהק רק משום שדיבר על הלכות שאינם נהוגות בזה"ז של מלחמת מצוה, שהם בסכלותם חושבים להביא ראיה לצבא התועבה 'כור ההיתוך' של 'החברה הישראלית', שאחוזי ההשרדות אפילו במחלקות ה'דתיות' שואפים לאפס, וכמעט ואין אחד שאחרי ששרד את ה'סינון הדתי' בישיבות שלהם שרד את תהפוכות הצבא שכידוע רובם יוצאים משם כשהתורה היא כמו 'פולחן דתי', ולא מליבי אני בודה זאת, לך נא ראה בספרו של הרב בא גד שגדל בישיבות הנ"ל ובמהרה ראה את האמת מול עיניו (וכאן המקום להבהיר שאין העניין המדובר כאן הוא על 'חובשי הכיפות הסרוגות' אלא על בעלי ה'השקפה' הציונית דתית שגם אם כעת נראה שהם אפילו יותר מהציבור החרד לכל מוצא פי ה', עיננו הרואות שהולכים בשיטת ב"ש שכל דור פוחת והולך [ולא בשיטת בית הלל...] ודי לחכימא) שמונה את מספר הבחורים שנמצאים בישיבותיהם ובאופן מוצהר אומרים שאינם דתיים, ואני עצמי שהיתי עם אחד שאיננו חובש כיפה ובתחילה חשבתי שהוא מן המופקרים, אבל במשוך היום אמר לי שהוא מן המפקירים עצמם לדעת (דת"ל בלע"ז) ועוד התפאר בפני שלומד בבני עקיבא 'בישיבה' שלהם, ובתפילה כלל לא התפלל אלא נרדם כל התפילה, ובשיא הטבעיות סיפר לי שיש לו 'חברה' (בגיל 17) ואמר לי שיש לו מבחן ב'תושב"ע' (המצאה מודרנית של הרפורמים הנ"ל) וכששאלתי אותו על איזה נושא לא ידע, ואפילו לומר מה זה ר"ת 'תושב"ע' לא ידע לומר, ב"מ, אם זה הישיבה, מה זה בני עקיבא בעצמם, ויעיד כל אחד שמצוי שם, שדבר לגיטימי ביותר הוא שיהיה לבחור 'חברה' או כמה 'תורניות' שיעשה בהם כחפצו באיסורי כרת וקדשה רח"ל תיצלנה אזניים משמוע כדברים הללו, ואין זה דבר רחוק שיצטרכו שלא לכתוב להן בכתובתן 'בתולתא' (איני יודע בזה מה המצב, אבל מילתא דמסתברא היא שהרבה לא אומרות, ואין כתובתן כתובה ושוהות עם בעליהם בלא כתובה), והם דברים ידועים מבוססים וברורים. והנ"ל חכם היה שכתב בשם בדוי כיון שידע שמדבר על ציבור שלא אמת התורה מול עיניו אלא רק טובותיו האישיות ונוחיותיו, וטוב עשה לקעקע ביצתן של עובדי ע"א. ויצא כל אדם ויראה בעיניו איך הם רומסים את התורה בריש גלי, ויעידו עליהם נשותיהם שהרבה מהם איבדו כל צורה יהודית והולכים בלא כיסוי לגופם ובלא כיסוי ראש כלל רק איזה סימן שהיא נשואה, ועוד כרגע יעשו רק איזה סיכת דש 'נשואה'... (וכמ"ש יו"ד קצ"ה ח...), אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעיניים שלא יכולות להימנע מלראות, ואני בעצמי בהיותי בשבת בביה"ח לידי שכב ילד 'חל"ל' (חילוני ל') ואביו בקושי התפלל יחיד, וכשהגיעה שבת כמעט ואחזני השבץ איך אמו של הילד קונה לו בשבת קודש ממכונה אוטומטית דברי מאכל, ואחיותיו שהגיעו באמצע שבת (כמובן לא ברכב ח"ו...) היו כחילוניות לגמרי והדליקו את המרקע בעיצומה של השבת ירחם ה'.
ולרב המשיג אומר: "חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל" (אבות א יא).
סיכומו של עניין: ההתנגדות לרבנים אלו אינה דווקא בגלל רמה רוחנית כזו או אחרת, אלא מכיון שרואים אנו את פירות הביאושים היוצאים ממעשה ידיהם. אלו שמרן זיע"א ומרן שליט"א נלחמו ונלחמים בהם השכם והערב. הנה רואים אנו מה יצא מאותו 'מפד"ל', מפלגה ששריה סוררים וראשה מחבק נשים רח"ל.