אברהם העברי
Active member
כל כך נכון.כוונת הרב @שילה אפרהימי פשוטה, שיש ש"מקבלים" עלהים כרב את חכם בן ציון לא בשביל לקיים את פסקיו, אלא בכדי "לא" לנהוג כמו מרן זיע"א.
ולדוגמא אפשר להציע להם להקפיד על כמה דברים שחכם בן ציון סבר שיש להקפיד בהם, למרות שזה לא כ"כ מתאים לישיבשקייט של המשוכנזים, וכגון:
דברים הצריכים חיזוק במשנת רבינו האור לציון זצ"ל
א. בני ספרד יש להם להצניע את הציציות תחת בגדיהם ולא להוציאן. (ורק לבחור שאינו נשוי הלומד בישיבה שרובם בני אשכנז, רשאי להוציא. וכן בחור שבית הוריו במקום שאין הרבה שומרי מצוות, ראוי שיוציא, ובפרט כשנוסע לבית הוריו. וכן בעלי תשובה ראוי להם להוציא. אבל בסתם ובאברכים אין להוציא). [אול"צ ח"ב פ"ב ה"ב].
ב. אף תלמידי חכמים הלומדים כל היום צריכים ללמוד חק לישראל בכל יום, ומכל מקום די שיקראו תורה נביאים וכתובים כפי שמסודר שם ומשנה אחת מאותו סדר, וכן קטע זוהר, ודי בכך. [שם פ"י ה"ה].
והלואי ויוצאי חלציו יקפידו בזה.
ועלית על כולנה גודל הקפדתו שלא לדבר נגד חכמים אחרים ועל מרן זיע"א בפרט, עד שיש המעידים בשמו שאמר שעד שלא יפסיקו לזלזל במרן זיע"א לא יגיע המשיח.
וא' מגדולי תלמידיו ר' אליהו כהן ר"מ בפורת יוסף גאולה, שהגרב"צ מינו לר"מ בישיבה בגיל 24, ירפאהו השי"ת, הגדיר זאת שהא"ב במשנת הגרב"צ זה לא לדבר על חכמים, ומי שמדבר על חכמים אינו מתלמידי הגרב"צ.
ה' יזכנו להדבק במידותיו הגדולות, ולעובדו שכם אחד.
אני רואה בסביבתי, כל אלה שמצהירים שהם הולכים אחרי הגרב"צ זצ"ל מזלזלים מאד בגרע"י זצ"ל ובפסקיו ומחרימים אותם באופן קיצוני, ומשום מה בד"כ הם משדרים תחושת גאוה ושחצנות, ומאידך רוב אלה שלומדים את ספרי מרן הגרע"י זצ"ל לומדים גם את דברי הגרב"צ זצ"ל בכבוד גדול ולפחות את פסקיו שבחלק א', והדבר הזה אומר דרשני.
לפני כמה שנים היה לי ויכוח בכולל עם אברך אחד שאוהב מאד לצטט את פסקי האור לציון ובקיא בע"פ בפסקיו, אבל הינו בז לספרי חזון עובדיה וקשה לו אפילו להסתכל בהם ובקושי מסכים שיקריאו לו מה כתוב שם, ושאלתי אותו ממתי התורה מחולקת לפי רבנים? בכל הלכה הולכים לפי האמת, תלמד את שני הצדדים ותחליט, אבל לפסול רב באופן גורף בלי ללמוד את פסקיו וטעמיו? והוא ענה לי שמאחר וקיבל על עצמו את האור לציון כרבו המובהק אינו מחויב לאף רב, והוא מקבל את פסקי האור לציון תמיד בין לקולא ובן לחומרא.
ואז שאלתי אותו האם בניו משחקים בכדור ביום חול? והוא בוש לענות לי כי הם משחקים אפלו בשבת, והתחיל לגמגם שמותר לו לחשוב שהאור לציון הגזים ומותר לו לחלוק עליו וכו... והלך בבושת פנים, ומאז יצא לי להראות לו כמה הלכות בהם הוא לא הולך על פיו, ורק במה שחולק על החזון עובדיה הוא דבק בזה מאד.