כך הלשון בילקוט המובא בפרוייקט השו"ת - בטח זו גרסא יותר ישנה, דלא נימא שמעתא משמיה אסיק להרה"ג הנאמ"ן - חכם אחד (ע"פ הוריות יג:)לא מצאתי לשון זו בילקו"י...
כך הלשון בילקוט המובא בפרוייקט השו"ת - בטח זו גרסא יותר ישנה, דלא נימא שמעתא משמיה אסיק להרה"ג הנאמ"ן - חכם אחד (ע"פ הוריות יג:)לא מצאתי לשון זו בילקו"י...
אולי התכוונתם לזה??לא מצאתי לשון זו בילקו"י...
אכן.אולי התכוונתם לזה??
[מצורף שלשה קבצים : א'- מתוך ילקו"י או"ח ח"ג שנת תשס"ד
ב'- מתוך ילקו"י או"ח ח"ה שנת תשס"ד
ג'- מתוך ילקו"י בקור חולים ואבלות שנת תשס"ז
[דכאן מזכיר בשם הרב הנאמ"ן]
בטח זו גרסא יותר ישנה
2. מי שבכל אופן רוצה לומר קדיש דהוא עתיד, כדעת הרמב"ם, למה שלא יאמר את הנוסח הספרדי? ובכן הנוסח הספרדי הוא לא בתוספת ויצמח פורקניה, כמו שהוסיפו החסידים בתלמוד עוז והדר, אלא נוסח שונה בכמה עניינים ובלי ויצמח!
אולם ראיתי שהגאון רבי יצחק בילקוט יוסף סי' נו כותב לומר ויצמח, וצ"ע שבסידורי הספרדים לא נדפס ויצמח בקדיש זה.
הובא לעיל:אחר עיון גדול בסוגייא הנ"ל הגעתי למסקנות הבאות -
א. אין שום מקור מוסמך לומר את הנוסח של הקדיש הנ"ל אלא לומר קדיש על ישראל רגיל! (וכ"כ הש"ך להדיא בשם מהר"י מינץ לומר "קדיש דרבנן")
ב. הטעות שנשתרבבה לענ"ד אחר חקירה הגיעה מדברי הרמב"ם שכתב "בסיום לימודו יאמר "קדיש דהוא עתיד לחדתא" וכו'. וכנראה הדפוסים הראשונים של הגמ' הבינו את דברי הרמב"ם כפשוטם ופשוט שמו את הקדיש הנ"ל בסוף המסכת. (וטעו בלשון של "בסיום לימודו"...)
אבל הדבר פשוט שהרמב"ם מתכוון לכל קדיש בסוף הלימוד שדעתו לומר את הנוסח הנ"ל וכן מנהג התימנים,
אבל לבני ספרד ואשכנז שלא נוהגים כרמב"ם פשוט שיש לומר קדיש על ישראל רגיל!
ג. מנהג מרן זצוק"ל היה לומר את קדיש על ישראל רגיל והדבר פשוט וברור ע"פ הנ"ל.
ולמה אתה למד מזה שיש לומר קדיש "על ישראל" ולא "דהוא עתיד".וכ"כ הש"ך להדיא בשם מהר"י מינץ לומר "קדיש דרבנן"
קדיש דרבנן זה קדיש רגיל שאומרים אחרי הלימוד ופשוט.ולמה אתה למד מזה שיש לומר קדיש "על ישראל" ולא "דהוא עתיד".
אולי להיפך. קדיש דרבנן זה "דהוא עתיד".
אפשר להקטין פה.(הרב @בנימין לוריא אם תוכל להעלות, כי אני לא מצליח מחמת שהקובץ גדול...)
ראיתי כמה רבנים שאומרים קדיש דהוא עתיד.אני ראיתי את הרב בניהו שמואלי אומר אחר סיום הש"ס דהוא עתיד וכו'
וכל המעיין שם יראה שפשוט וברור שיש לומר קדיש רגיל ונוסח הקדיש הנ"ל הוא טעות מוחלטת ללא שום מקור מבוסס!!!
כי אין לזה שום מקור.אז למה אתה אומר טעות
אלא כיון שאין איסור ויש ענין לומר שם קדיש זה אומרים אותו כך בסיום מסכת כדי ליקר מסיים המסכת נותנים לו קדיש הארוך המיוחד
המצאה שלך שלא כתובה בשום פוסק, וכל הדורות הקודמים היו אומרים קדיש רגיל כמש"כ כמה וכמה פוסקים. ובגלל הדפוסים האחרונים שעשו טעות והדפיסו את הקדיש הנ"ל בסוף נשרבבה טעות זו.וא"כ לפחות בסיום מסכת שזה אירוע מיוחד אומרים את הקדיש הארוך ושפיר דמי
מספיק שמרן זצוק"ל היה אומר את הקדיש הרגיל, וכל אחד מבין שכך יותר ראוי לעשות.וגם לא שמענו ולא ראינו שהרב עובדיה כתב לומר את הקצר ומחה במי שאומר את הארוך ובמעין האומר י"א כתב שיעשה איך שנוהג אז למה אתה אומר טעות
המהרי"ל והמהר"ם מינץ על פי דעת הרמב"םהמצאה שלך שלא כתובה בשום פוסק
אז למה הרב יצחק לא הבין כך וכתב שעדיף לומר את הקדיש הארוךמספיק שמרן זצוק"ל היה אומר את הקדיש הרגיל, וכל אחד מבין שכך יותר ראוי לעשות.
לא כתבו שום כלום שיש חילוק בין סיום מסכת לשאר לימוד תורה.המהרי"ל והמהר"ם מינץ על פי דעת הרמב"ם
שאלה...אז למה הרב יצחק לא הבין כך וכתב שעדיף לומר את הקדיש הארוך
נכון אבל הם כתבו שאחרי למוד תורה צריך לומר את הקדיש הארוך אבל משום שלא רגילים בו לא אומרים אותו ודייק מכאן שמי שרוצה לומר את הארוך שפיר דמילא כתבו שום כלום שיש חילוק בין סיום מסכת לשאר לימוד תורה.
מנין שהעדיף אולי הוא היה נוהג כך אבל לא אמר שיש בעיה במי שנוהג אחרת וכמו בתשובה במעין האומר שכתב שיש נוהגים כך ויש כך ולא אמר שיש עדיפותולמה מרן זצוק"ל העדיף לומר את הקדיש הרגיל?
תשובה של שנת תשפ"ה שהובאה לעיל והקדימני הרב בנימין לוריא(ואיפה מרן שליט"א כתב ש"עדיף" לומר את הקדיש הארוך)
עוד פעם אתה חוזר לקדיש אחרי לימוד תורה.נכון אבל הם כתבו שאחרי למוד תורה צריך לומר את הקדיש הארוך אבל משום שלא רגילים בו לא אומרים אותו ודייק מכאן שמי שרוצה לומר את הארוך שפיר דמי