כך הלשון בילקוט המובא בפרוייקט השו"ת - בטח זו גרסא יותר ישנה, דלא נימא שמעתא משמיה אסיק להרה"ג הנאמ"ן - חכם אחד (ע"פ הוריות יג:)
קדיש לסיום מסכת
- Thread starter מים אחרונים
- תאריך התחלה
- צופים 15
-
- תגיות
- נוסחאות התפילה סיום מסכת קדיש
ממרן עד מרן
Well-known member
אולי התכוונתם לזה??
[מצורף שלשה קבצים : א'- מתוך ילקו"י או"ח ח"ג שנת תשס"ד
ב'- מתוך ילקו"י או"ח ח"ה שנת תשס"ד
ג'- מתוך ילקו"י בקור חולים ואבלות שנת תשס"ז
[דכאן מזכיר בשם הרב הנאמ"ן]
קבצים מצורפים
אור יעקב
Active member
אחר עיון גדול בסוגייא הנ"ל הגעתי למסקנות הבאות -
א. אין שום מקור מוסמך לומר את הנוסח של הקדיש הנ"ל אלא לומר קדיש על ישראל רגיל! (וכ"כ הש"ך להדיא בשם מהר"י מינץ לומר "קדיש דרבנן")
ב. הטעות שנשתרבבה לענ"ד אחר חקירה הגיעה מדברי הרמב"ם שכתב "בסיום לימודו יאמר "קדיש דהוא עתיד לחדתא" וכו'. וכנראה הדפוסים הראשונים של הגמ' הבינו את דברי הרמב"ם כפשוטם ופשוט שמו את הקדיש הנ"ל בסוף המסכת. (וטעו בלשון של "בסיום לימודו"...)
אבל הדבר פשוט שהרמב"ם מתכוון לכל קדיש בסוף הלימוד שדעתו לומר את הנוסח הנ"ל וכן מנהג התימנים,
אבל לבני ספרד ואשכנז שלא נוהגים כרמב"ם פשוט שיש לומר קדיש על ישראל רגיל!
ג. מנהג מרן זצוק"ל היה לומר את קדיש על ישראל רגיל והדבר פשוט וברור ע"פ הנ"ל.
א. אין שום מקור מוסמך לומר את הנוסח של הקדיש הנ"ל אלא לומר קדיש על ישראל רגיל! (וכ"כ הש"ך להדיא בשם מהר"י מינץ לומר "קדיש דרבנן")
ב. הטעות שנשתרבבה לענ"ד אחר חקירה הגיעה מדברי הרמב"ם שכתב "בסיום לימודו יאמר "קדיש דהוא עתיד לחדתא" וכו'. וכנראה הדפוסים הראשונים של הגמ' הבינו את דברי הרמב"ם כפשוטם ופשוט שמו את הקדיש הנ"ל בסוף המסכת. (וטעו בלשון של "בסיום לימודו"...)
אבל הדבר פשוט שהרמב"ם מתכוון לכל קדיש בסוף הלימוד שדעתו לומר את הנוסח הנ"ל וכן מנהג התימנים,
אבל לבני ספרד ואשכנז שלא נוהגים כרמב"ם פשוט שיש לומר קדיש על ישראל רגיל!
ג. מנהג מרן זצוק"ל היה לומר את קדיש על ישראל רגיל והדבר פשוט וברור ע"פ הנ"ל.
הובא לעיל:
ולמה אתה למד מזה שיש לומר קדיש "על ישראל" ולא "דהוא עתיד".
אולי להיפך. קדיש דרבנן זה "דהוא עתיד".
אור יעקב
Active member
קדיש דרבנן זה קדיש רגיל שאומרים אחרי הלימוד ופשוט.
ועיין "קובץ המבשר תורני" 0578 עמ' כא בעניין נוסח הקדיש.
וכל המעיין שם יראה שפשוט וברור שיש לומר קדיש רגיל ונוסח הקדיש הנ"ל הוא טעות מוחלטת ללא שום מקור מבוסס!!!
(הרב @בנימין לוריא אם תוכל להעלות, כי אני לא מצליח מחמת שהקובץ גדול...)
אפשר להקטין פה.
- הרב יצחק פסק לומר את הקדיש הארוך וגם לא שמענו ולא ראינו שהרב עובדיה כתב לומר את הקצר ומחה במי שאומר את הארוך ובמעין האומר י"א כתב שיעשה איך שנוהג אז למה אתה אומר טעות
- אין איסור לומר קדיש הארוך אפילו איפה שלא צריך כמו שנהגו לומר בתשעה באב אפילו שלכול"ע אין צריך לומר שם קדיש הארוך אלא כיון שאין איסור ויש ענין לומר שם קדיש זה אומרים אותו כך בסיום מסכת כדי ליקר מסיים המסכת נותנים לו קדיש הארוך המיוחד
- מדברי שו"ת מהר"ם מינץ קי"ט וכן מהרי"ל החדשות כ"ח משמע שהלכה כדברי הרמב"ם שאחרי כל לימוד תורה היה צריך לומר קדיש דרבנן דהיינו קדיש הארוך שהרמב"ם קורא לו קדיש דרבנן אלא שלא נהגו כן דלא רגילי בו אנשי ע"ש (שלא כמו שכתב לפרש הרב במבשר התורני דהם מיירו רק בסיום של על ישראל ועל רבנן וכו' שהחלק הזה רק מנהג ולא עיקר הקדיש ולא משמע שעל זה הם מדברים אלא על עיקר הקדיש) וא"כ לפחות בסיום מסכת שזה אירוע מיוחד אומרים את הקדיש הארוך ושפיר דמי
- מי שכתב שלפי הקבלה אין לומר את הקדיש הארוך לא ראיתי מה שכתבו בפנים אבל לכאורה לא ברור לי שקדיש זה כבר מוזכר במסכת סופרים ובגאונים ובראשונים ובודאי שקדיש זה מיסוד על אדני הקבלה כמו הקדיש הקצר ומה שייך לומר שלפי הקבלה אין לומר אותו
אור יעקב
Active member
כי אין לזה שום מקור.
המצאה שלך שלא כתובה בשום פוסק, וכל הדורות הקודמים היו אומרים קדיש רגיל כמש"כ כמה וכמה פוסקים. ובגלל הדפוסים האחרונים שעשו טעות והדפיסו את הקדיש הנ"ל בסוף נשרבבה טעות זו.
(כמובן שאין "איסור" להגיד קדיש דהוא עתיד, כי סוף סוף זה דעת הרמב"ם וכמה מהראשונים. אבל למנהגינו אין שום מקור לשנות בסיום מסכת)
המהרי"ל והמהר"ם מינץ על פי דעת הרמב"ם
אז למה הרב יצחק לא הבין כך וכתב שעדיף לומר את הקדיש הארוך
נכון אבל הם כתבו שאחרי למוד תורה צריך לומר את הקדיש הארוך אבל משום שלא רגילים בו לא אומרים אותו ודייק מכאן שמי שרוצה לומר את הארוך שפיר דמי
מנין שהעדיף אולי הוא היה נוהג כך אבל לא אמר שיש בעיה במי שנוהג אחרת וכמו בתשובה במעין האומר שכתב שיש נוהגים כך ויש כך ולא אמר שיש עדיפות
תשובה של שנת תשפ"ה שהובאה לעיל והקדימני הרב בנימין לוריא
