• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תנור פירולטי

abc123

Well-known member
מה הדיון (לספרדים) בין אם מגיע לחום של ליבון חמור או לא. הרי בכל מקרה מרן זיע"א התיר ע"י המתנה של 24 שעות וניקיון והפעלה על החום המירבי. למה שכאן גם אם לא יגיע ל-500 למה שיהיה חומרא יותר מתנור רגיל?
 
כמה הבדלים:
א. שימוש בתוך כד' שעות, שבתנור פירוליטי ל"צ
ב. שימוש בפסח, דאף דמרן זצוק"ל התיר מכח ס"ס וכד', ויש קצת מקום להחמיר, אבל בזה ההיתר הרבה יותר מרווח, ולכו"ע לכתחילה אפשר להשתמש בזה בפסח
ג. לגבי איסור, שאם השתמשו בתנור באיסור, כגון נבילה, בתנור פירוליטי יועיל הליבון, ובתנור רגיל לא (אגב, אציין שביחו"ד ח"ז כתב שאין להתיר בתנור רגיל שהשתמשו בו לאיסור, ואילו בשו"ת הראשל"צ כתב מרן שליט"א להתיר, וצ"ב).
 
כמה הבדלים:
א. שימוש בתוך כד' שעות, שבתנור פירוליטי ל"צ
ב. שימוש בפסח, דאף דמרן זצוק"ל התיר מכח ס"ס וכד', ויש קצת מקום להחמיר, אבל בזה ההיתר הרבה יותר מרווח, ולכו"ע לכתחילה אפשר להשתמש בזה בפסח
ג. לגבי איסור, שאם השתמשו בתנור באיסור, כגון נבילה, בתנור פירוליטי יועיל הליבון, ובתנור רגיל לא (אגב, אציין שביחו"ד ח"ז כתב שאין להתיר בתנור רגיל שהשתמשו בו לאיסור, ואילו בשו"ת הראשל"צ כתב מרן שליט"א להתיר, וצ"ב).
ב. איפה ראית צד להחמיר חוץ מזה שלא מצליחים באמת להגיע לכל המקומות וכו'. שבגלל זה באמת המנהג אצל יראים ושלמים להחמיר. אבל במציאות שכן מנקים והתנור שמור וכו', האם יש הבדל בין פירוליטי לבין רגיל?
 
אגב, אציין שביחו"ד ח"ז כתב שאין להתיר בתנור רגיל שהשתמשו בו לאיסור, ואילו בשו"ת הראשל"צ כתב מרן שליט"א להתיר, וצ"ב).
לרב @אבי רביבו
גם מרן זצ"ל כתב להתיר בשעת הדחק ובדיעבד
ואף שבשות הראש"ל אינו כתב בבירור כן, צריך לומר כן גם לדעתו והנלעד"כ
 
 
אם כבר הזכרת את זה. על איזה מציאות התכוון הרב ללוש שאמר השתמשות בלי תבניות אלא ישירות על...
על מה? על המסילות? זה משנה אם משתמשים בתבנית או לא לגבי המסילות?
 
מה הדיון (לספרדים) בין אם מגיע לחום של ליבון חמור או לא. הרי בכל מקרה מרן זיע"א התיר ע"י המתנה של 24 שעות וניקיון והפעלה על החום המירבי. למה שכאן גם אם לא יגיע ל-500 למה שיהיה חומרא יותר מתנור רגיל?
מה פירוש למה, כי על ידי שמגיע ל500 מעלות יוצא ידי חובת כל הדעות. ואף בתנור רגיל לא הסכימו להכשירו ואף מחכמי הספרדים כידוע.. הרב אור לציון, הרב מרדכי אליהו ועוד.. ראה ביחו"ד, ובחזו"ע.
 
מתוך תשובה ארוכה לגבי דין התנור:
תנור פרוליטי

עד כה ביארנו היטב את דין התנור הביתי, שבו א"א להגיע לדרגה של חום של ליבון חמור, אלא של ליבון קל, והבאנו מדברי הפוסקים שהואיל והתנור בולע רק מזיעה דחשיב משקה, על כן מהני ליבון קל. והארכנו לבאר שהלכה זו היא בין לבני ספרד ובין לבני אשכנז.

אמנם ישנו תנור נוסף הנקרא "פירוליטי", שזה בעצם תוכנה לניקוי עצמי, שתכליתו הוא שאחרי זמן מסוים שהשתמשו בתנור והצטברו בו שומנים ולכלוכים, מפעילים את תוכנת חימום זו, שהיא מגיעה לכ-500 מעלות חום, ועי"ז כל הלכלוך נמס ונהיה כעפר, ולא נשאר אלא לבוא בסוף עם מטלית ולהרים בקלות את כל העפר שהצטבר.

והנה תנור זה פשוט וברור שיש להחשיבו כדין ליבון חמור (באופן שמפעיל את התוכנה של הניקוי שמגיעה לחום הגבוה), שכן החוש מעיד שפעולתו היא בדיוק כמו פעולת הליבון שהוא שורף ומכלה את כל הלכלוך והשומן, אחד מהם לא נותר.

ויש להוסיף שאף שלא ניתזים ממנו ניצוצות, מ"מ כיון שהסיבה לכך היא החומר ממנו עשוי התנור, ולא מחמת מיעוט החום עדיין נחשב הדבר כליבון חמור. ויהיה מהני להכשיר אותו אף לדעת המחמירים שלא סומכים בתנור רגיל על ליבון קל[1].

וכן ראיתי בספר נטעי גבריאל (פסח ח"א, עמ' שמב) שהביא בשם הגר"מ פינשטיין זצ"ל שתנור זה נחשב כמו ליבון גמור. (אלא שהעיר שהדלת לא מתחממת כ"כ). וכ"כ בספר הכשרת המטבח לפסח (עמ' פה) בשם הגאון רבי עזריאל אוייערבאך דחשיב ליבון, ומהני גם לתבניות ורשתות, ע"ש.

ואמנם יש שפקפקו מעט בהיתר הנ"ל מחמת הצינורות היוצאים ממנו, ומיועדים לפליטת האדים, שהם אינם מתחממים כל כך, ויש בהם בליעות של איסור.

אולם נראה שאי"ז מספיק לאסור, שהרי כו"ע מודו ששם הבליעה היא רק ע"י זיעה ולא מהמאכל ממש, וא"כ גם אי נימא שהחום שם לא רב, מ"מ כך גם הייתה צורת הבליעה, וכבולעו כך פולטו.


ובמסקנת הדברים:
וכ"ז בתנור ביתי רגיל, אבל בתנור פרוליטי שיכול להגיע לחום של 500 מעלות ויותר, יש להכשירו ע"י שמפעילים אותו על תוכנה זו. ובזה אי"צ לחכות מעל"ע אפילו לכתחילה. וכן בזה ההיתר הוא פשוט וברור אף לבני אשכנז אליבא דכו"ע ללא כל פקפוק. (וכן אפשר להכשיר אתו את הרשתות והתבניות אפילו באופן שהניחו עליהם באופן ישיר חמץ)



[1] גדר ליבון חמור
כתב מרן השלחן ערוך (סי' תנא ס"ד): "כלים שמשתמשים בהם ע"י האור, כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם, צריכים לבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות נתזין מהם". וכתב המשנ"ב (ס"ק לה) "או עד שתסור קליפתו העליונה". והוא בגמרא (ע"ז עו:).
והנה המציאות היום שהכלים לא מגיעים לניצוצות נתזים או להסרת הקליפה העליונה, והטעם בזה ביאר בספר דרך כוכב (עמ' שי) מהרה"ג אהרן פפויפר זצ"ל שחקר בזה מומחה גדול לענייני מתכות, וביאר לו שבזמנם היו מיצרים את החומר של הכלי פחות דחוס, ועל היה נבלע הרבה בליעות, ועל כן שהיו שורפים אותם היו נתזים ניצוצות, אבל כיום מיצרים את החומר של הכלים דחוס יותר, וממילא הבליעה מועטת, ועל אף שבליעה זאת נשרפת, מ"מ מאחר והיא מועטת לא נתזים ממנה ניצוצות, יעויי"ש. ומ"מ צריך להקפיד שהכלי ישהה באש משך זמן כדי שיוכל להגיע לרמה של חום של ניצוצות נתזין, דבלא"ה לא חשיב ליבון.
 
חזור
חלק עליון