אימתי הצטוו בני ישראל על דיני שחיטה?

[גרינפלד]

כמדומה בעל הצבי לצדיק אמר שכשנצטוו בני ישראל במצרים על קרבן פסח - למדו הלכות שחיטה;

ורמז לדבר: החודש - ר"ת שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור, שהם פסולי שחיטה.


וקצת יל"ע שלשון הגמ' הוא שמשה הצטווה בסיני;

ויתכן ששוב למד בסיני,

או שנימא לא כצבי לצדיק, ובמצרים לא עיכבו כל הפרטים
[מלבד דרסה שכתב הרשב"א שזה מתמעט ממשמעות שחיטה].

 

[גרינפלד]

כמדומה בעל הצבי לצדיק אמר שכשנצטוו בני ישראל במצרים על קרבן פסח - למדו הלכות שחיטה;

ורמז לדבר: החודש - ר"ת שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור, שהם פסולי שחיטה.

 

[גרינפלד]

וקצת יל"ע שלשון הגמ' הוא שמשה הצטווה בסיני;

לפו"ר לא מצאתי כעת בגמ',
אלא ברש"י דברים י"ב כ"א.

 

[אד יעלה]

כמדומה בעל הצבי לצדיק אמר שכשנצטוו בני ישראל במצרים על קרבן פסח - למדו הלכות שחיטה;

ורמז לדבר: החודש - ר"ת שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור, שהם פסולי שחיטה.


וקצת יל"ע שלשון הגמ' הוא שמשה הצטווה בסיני;

ויתכן ששוב למד בסיני,

או שנימא לא כצבי לצדיק, ובמצרים לא עיכבו כל הפרטים
[מלבד דרסה שכתב הרשב"א שזה מתמעט ממשמעות שחיטה].

בדריסה מצד אחד כתוב שזה הלל''מ
ומאידך הגמרא מביאה ל: פסוקים כחץ שחוט שצריך שלא יהי דריסה וכן כזהב משוך
וצ''ע
ןיש נפק''מ למליקה שמצד אחד היא בדריסה כשרה ומוליך ומביא נח' בגמרא האם כשר ודעת בני ר' חיא שפסול שמליקה צריכה להיות היפך השחיטה ואילו אם החזיר בסמנין לאחרויו נח' בגמרא ובני ר' חיא הכשירו ועיין ברמב''ן שעמד בז וכתב שאם החזיר לאחוריו זה שדעבד דהיינו שזה מעשה שאינו מוכרח לא בשחיטה ולא במליקה אבל ברשב''א מבואר דרך אחרת ואכמ''ל