גם זו לטובה
Member
לא מצד פסח אלא מצד כבוד רבותיו ואם אדם לא אוכל אבל מורה לרבים שמותר יצא ידי חובת כבוד רבותיו
אתם אוכלים עוגיות פפושדו בפסח?
אור יעקב
Active member
עיין סוכה לב:
ורשב"ם פסחים קיד.
ומשמע שם שיש עניין לעשות כמו רבותיך אפי' שזה קולא מסויימת.
וכל שכן לנידון דידן שאין שום סיבה להחמיר וההיתר מבוסס מתחילה ועד סוף!
חומר ההתפחה הוא הבעיה הגדולה שהוא ספק חמץ ממש.
אם עקבת אחרי המו"מ שהיה בזה בין הרב ללוש לרב אלבה תראה שכולם מודים שיש מציאות שלא היתה ידועה לרב עובדיה בענין חומר ההתפחה הזה, אלא שנחלקו הרבנים הנ"ל האם מציאות חדשה זו משנה את ההלכה של הרב עובדיה או לא עיש"ב.
אין לאף אחד ידיעה ברורה מה היה הרב עובדיה אומר אם היה יודע את המציאות החדשה. אולי היה מקיים מודים דרבנן היינו שבחייהו כדעת הרב אלבה, ואולי לא.
ולכן מי שמשתמש בשמו של הרב עובדיה לומר שאין שום בעיה בעוגיות הללו - פשוט מסלף את המציאות, ומעלים מעיני הציבור את האמת.
אפשר לומר שעוגיות אלו הם בהכשר הרב ללוש ע"פ דעת הרב עובדיה, ולא בהכשר הרב עובדיה עצמו.
נ.ב.
אין בכונתי לדון בעצם חומר ההתפחה ומי צודק בויכוח הנ"ל, אלא להעמיד דברים על דיוקם.
אור יעקב
Active member
עקבתי אחרי הנושא וישבנו אני ועוד כמה ת"ח על מה שכתב הרב אלבה, ויצא לנו פשוט שהרב אלבה לא צודק כלל וכלל וכמה דברים הוציא מהקשרם. (ובעזה"י או השנה או שנה הבאה יוציאו חוברת על טענותיו)
וזה לא אומר שעכשיו אם כל כמה שנים יהיה מאן דהו ש"ימצא" בעיה חדשה בפפושדו (כמו שכל "האוסרים" מנסים לחפש) אז ההיתר לא יהיה לדעת מרן זצוק"ל.
אלא ההיתר הוא אף לדעת מרן זצוק"ל, ורק הת"ח של דורינו מפריכים כל מיני דעות משונות לכל מי שמערער על כך.
ועוד נראה לך שהקב"ה יביא תקלה לצדיקים שח"ו נאמר שמרן זצוק"ל האכיל את עם ישראל מעל עשרות שנים חמץ!? וחייב את כולם במליוני סקילות!?
כבר כתבתי שהנושא הוא לא 'האם הוא צודק או לא'. אלא 'האם יש איזה פרט שהרב עובדיה לא ידע' ש'אולי' יכול לשנות את ההלכה.
אני מניח שאתה מסכים שיש פרט כזה, אלא שאתה וחבריך טוענים שזה לא משנה. זה כבר לא דעתו של הרב עובדיה בעצמו, וכפי שכבר כתבתי לעיל.
בקיצור אתה טוען שאחרי שהרב עובדיה התיר - לא יעזור כל מה שימצאו. כיון שההיתר הוא היתר וגמרנו. מעכשיו כל מה שימצאו דברים חדשים - חייבים איך שהוא לפרוך אותם כיון ש
זוהי טענה 'חסידית' 'אדמורי"ת' ולא טענה 'הלכתית'.
ולעצם הענין כבר כתבו תוס' בכמה דוכתי שרק כשהמאכל אסור אמרינן הכי אבל כשהמאכל מותר והשעה אסורה לא אמרינן טענה זו
גם זו לטובה
Member
להעמיד דברים על דיוקם
ההבדל בין האמוראים לבין אנשים כמוך וכמוני זה שהאמוראים פסקו הלכות על סמך רוחב דעתם וגם אם יש דבר שלמ"ד זה קולא אם לפי רוחב דעתו זה מותר אז הוא יכול לעשות כך (והנידונים בגמרות שציינת זה במקומות שהתברר לו ברוחב דעתו שההלכה היא להקל והידור מצוה זה לעשות בצורה אחרת כמו הדס שברור לו שתרי וחד על גביו כשר אבל נוי והידור מצוה זה ככל שהשילוש רב יותר או במקרה עם רבא שהיה מיהדר אסילקא ואורזא ששם זה דוגמא להיתר ולא ההיתר עצמו אבל מחיבת רב הונא עשה כך ואין לזה קשר לנידון)
אנשים כמוני וכמוך פוסקים על סמך כללי פסיקה וזה הכלים שלנו ועל כן דעתנו לא מבטלת דעות אחרות אלא מורה הלכה למעשה וממילא נותר מקום לחשוש לעוד דעות במקומות שנהוג לחשוש כפסח החמור
אריאל שמואל
Active member
אי אפשר לכתוב מותר ולציין שהמקור הוא השו"ע, כי השו"ע לא הכיר את עוגיות פפושדו.
צריך לכתוב שמותר לאכול מצה עשירה (שו"ע), ודין פפושדו כדין מצה עשירה (חזו"ע).
לשמור ולעשות
Well-known member
לא נכון.
פפושדו זה מצה עשירה ממש!
ומספיק לבלבל את המוח.
מרן צעק על זה כל שנה, ואמר דברים חמורים, ואם אתה רוצה לכתוב דברים אחרים - תלך למקומות אחרים ותניח לנו במקומנו.
מצה עשירה 'עם חומרי התפחה שנחלקו אחרוני זמננו וכימאי זמננו האם היא חמץ גמור או מותר גמור' כצ"ל.
לשמור ולעשות
Well-known member
אולי תואיל להבין ואח"כ להסביר את הבעיה, מהיכי תיתי שזה חמץ
לא רק להעתיק ממי שמנסה להיתלות על כל מה שיהיה ולא יהיה כדי להוציא לעז על מרן זיע"א שהאכיל איסורי כרת לכל ישראל
אריאל שמואל
Active member
נכון שזאת ההכרעה של הגרע"י, אבל עדיין אי אפשר לומר שעל זה דיבר השו"ע.
זה כמו שחזונאישניק יכתוב שאסור להדליק מאוורר בשבת ובתור מקור יציין לשו"ע באיסור בונה.
לשמור ולעשות
Well-known member
זה מצה עשירה אחת לאחת
אבל חשמל גם לחזו"א זה לא דרך בונה וסותר מצוי ורגיל, וחידוש לדמות, וע"כ צריך לציין לחזו"א
פלא שלא נחתת לזה ודימית
הלכה צרופה
Well-known member
מבלי להיכנס לעצם הדיון
אני מצרף כאן דברים חריפים ביותר שהתבטא לפני כמה ימים הג"ר אברהם יוסף שליט"א על מי שיוצא נגד פפושדו
אני מצרף כאן דברים חריפים ביותר שהתבטא לפני כמה ימים הג"ר אברהם יוסף שליט"א על מי שיוצא נגד פפושדו
גם זו לטובה
Member
על מי שיוצא נגדו
אכן הוא עובד קשה מאוד וכל פעם הוא מעלה את רמת ההקפדה
בזמנו דיבר הרב יעקב יוסף מצד יין נסך והיום הוא עובד קשה שלא יהיה את הבעיה הזאת וההקפדה שלו שלא יהיה מים ברורה
גם זה שזה לא פשוט שמותר מצד הכשר התנורים ודאי שבמציאות התעשייתית אי אפשר לצאת נגד זה כי אם סומכים על ביטולים זה ודאי בסדר והיום כמעט כל דבר תעשייתי צריך לסמוך על ביטולים (במיוחד מצות מכונה)
הבעיה העיקרית זה חומר משמר שהופך להיות נוזלי במהלך הלישה והעריכה ואולי זה נוזל בעייתי מבחינת התערבותו עם היין וגורם חימוץ וכן חומרי התפחה שאולי הם לא סירחון מצד השמרים עם היין אלא מצד פעולה טבעית של שמרי הבר שנמצאים בכל קמח או כמו חימוץ טבעי וזה דבר שלא ברור כל כך
לגבי הרב אברהם יוסף ודאי שהקפדתו בכל מה שהוא יכול לעשות שיהיה הכי מהודר זה ברמה גבוהה והוא ראוי להערכה וחלילה לדבר עליו
אלו שאני יודע שמחמירים, לא מחמירים מחמת ״אופן הייצור״ אלא מחמת הקפדת הכשרות במפעל עצמו
זה מעולם לא היה מובן לי, למה לפתע מי שמקפיד על מצה שמורה, יכול להקל בפפושדו?
אשמח פירוט הלכתי ולא רק ״כך אמר הרב נקי משם מרן״
שלא יראה פקפוק חלילה בדבריי, אך דיבורים מהסוג הזה מראה לכאורה חוסר הבנה משווע במהות של ״כשרות״.
בעצם זה שהבאת שבד״צ ב״י לא מעניק כשרות למפעל, ממילא מובן שאין כאן השגחה מהודרת של ״בד״צ״. כן, בד״צ לא נפל מהשמיים ולא כל דבר שהוא לא בד״צ הוא לא כשר חלילה. אך יש רמות בסטנדרטים וברמת הכשרות, וכשאין השגחה שמקפידה ושמייצרת מירתת במפעל, זה כמעט שאין כשרות.
ואדרבה, ודאי שלא כל חותמת בד״צ מראה על ״שלמות המערכת״, אבל כיוצא בכך אפשר גם לומר על רבנות.
יש מצווה לשמוע לדברי חכמים, לא לאכול פפושדו בפסח.
אני לא בא להורות חלילה להחמיר נגד גדולים וגאונים, אבל כל העניין של ״מי שמחמיר״ חלילה עושה נגד רבותיו, אינה גישת מרן. אדם שמחמיר לעצמו ובביתו לא לאכול פפושדו, אין שום מצווה למחות בידו. ואין זה ״נגד מרן״ חלילה.
בפשיטות היינו הך לדעת מרן. זה תלוי איך אתה מפרש את דעת השו״ע.
תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"
Active member
רבינו שליט"א אינו אוכל כך אמרו לי
כוונתך לכרת?
כי זה חומר 'התפחה'
אני לא מבין. האם אני הוא שצריך להסביר למה יש בזה חשש חמץ??
מכניסים למוצר חומר שלא היה בזמן חז"ל ולא בזמן השו"ע, מתחילים לדון 'בסברא בעלמא' באיזה הבנה של כימאי מסויים מה זה עושה.
האם מישהו בעולם כיום יודע להגדיר מה זה חמץ שחז"ל התכונו אליו?
ניסו להגדיר בדור האחרון הרבה כימאים ות"ח מה זה חמץ לאור דברי חז"ל של מי פירות אין מחמיצין ועוד דינים שונים שלא כ"כ מסתדרים עם המציאות וההבנה שלנו.
אז להגדיר מה בדיוק נקרא חמץ לא יודעים. אז מתחילים לדון על חומרים שלא היו בששת ימי בראשית מה הם עושים?
ועוד לשאול 'מהיכי תיתי שזה חמץ'??!!
יש כלל פשוט בתלמוד: 'וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה'?
כל הפלפולים של הרבנים המתירים הם בגדר 'מדמים' מילתא למילתא. ולא ברור כלל איך אפשר לעשות מעשה בכה"ג.
דברים שאין עליהם מסורת וידיעה אלא סברות לכאן ולכאן באיסורי כרת דאוריתא איך אפשר להתיר בשופי?
עכ"פ צריך להעמיד את הדברים על דיוקם:
ח"ו לומר שמרן השו"ע דיבר על היתר זה. זהו שקר גמור.
מרן השו"ע דיבר על מים ויין או מי פירות בלבד!!
כל חומר אחר שמוסיפים זה כבר לא דעת השו"ע!
נא לא להנדס את התודעה של הציבור.
