מצורף פה סיכום קצר שכתבתי על נושא העוגיות פפושדו.
אשמח אם למשהו יש הערות והארות.
"מותר לכתחילה לבני ספרד לאכול מעוגיות אלו בפסח ללא שום חשש (כדעת מרן השו"ע ריש סי' תסב)
ואפי' ירא שמים יכול לאכול מהם. (לשון מרן הגרע"י זצוק"ל)
ואפי' מי שנוהג לאכול מצות שמורות יכול לאכול מעוגיות אלו. (וכן היה מנהג הגרע"י זצוק"ל לאכול מעוגיות אלו אפי' שבסוף שנותיו נהג לאכול מצה שמורה. עיין בחוברת "בהלכה ובאגדה")
והאשכנזים נהגו להחמיר בכך, אולם וודאי שגם להם אין שום בעיה להשאיר עוגיות אלו בבית בפסח, וכמו כן מותר לתתם לזקן או חולה או ילד קטן. (רמ"א שם ס"ד, חזו"ע עמ' קיח)
ועתה נבאר את כל הנדונים אחת לאחת. (בדרך שאלה ותשובה)
האם ההיתר של "מצה עשירה" הוא לכולם?
דעת רוב ככל הראשונים וכן דעת מרן השו"ע שמותר לאפות לכתחילה לפסח עוגות מקמח חיטה ומי פירות (בנידוננו זה יין) כי אמרו חז"ל (פסחים לה:)
"מי פרות אינם מחמיצים"
וכן פסקו האחרונים שהמנהג אצל הספרדים כמו שכתב מרן השו"ע.
אולם שיטת רש"י שמדרבנן כן יש איסור במי פירות (והפר"ח כתב שרש"י לא כתב כן "להלכה") וכ"כ הרמ"א שבני אשכנז נוהגים להחמיר לא לאכול (אבל להשאיר בבית אין בעיה) אם לא לצורך לזקן או חולה.
ולכן כשבאו משפחת פפושדו למרן הגרע"י זצוק"ל לתת להם אישור לייצר עוגיות אלו לפסח, כתב ע"ז תשובה ארוכה (יבי"א ח"ט סי' מב) להתיר את הדבר
כדעת מרן השו"ע ורוב ככל הראשונים, ואולם כתב שיכתבו על האריזה שהיתר זה הוא לבני ספרד ולא לבני אשכנז אלא אם כן במקום צורך. (ואולם כל זה היה בשנים הראשונות שהדבר הזה היה חדש בציבור, אבל עכשיו שכבר הדבר מפורסם שעוגיות אלה רק הספרדים אוכלים, לא צריך לכתוב כן)
מדוע אין בעיה ב"חומרי ההתפחה" שלכאורה מחמיצים את העיסה?
חומרי ההתפחה ששמים בעוגיות אינם "מחמיצים" את העיסה, אלא הם רק "מנפחים" אותה אבל לא גורמים לחימוצה, וזה דומה למנפח ע"י משאבה שזה רק מנפח ומגדיל את העיסה ולא גורם לחימוצה. וז"ל הרמב"ם (פ"ה מהלכ' חמץ ומצה ה"ב)
"מי פירות בלי מים אין באים לידי חימוץ שאפי' הניח הבצק כל היום ושהה עד שנתפח הבצק, מותר באכילה שאין מי פרות מחמיצים אלא מסריחים" – הרי להדיא רואים מדברי הרמב"ם שאפי' שהבצק תופח זה לא מראה על חימוץ הבצק. (עיין יבי"א שם אות ה)
הרי המפעל מייצר "חמץ" כל השנה ואיך מכשירים אותו לפסח?
כידוע שמפעל זה עובד כל השנה על עוגיות חמץ בהשגחת הבד"ץ של העדה החרדית, ובתחילת חודש טבת, הוא עובר תהליך נקיון יסודי מאין כמותו, במשך שלשה ימים. את כל חלקי החילוף ששייך להחליף, ברור שמחליפים במיוחדים לפסח, כמו:
גלגלי בד שעליהם מונחות העוגיות קודם אפייתן, ונכנסים בסרט נע לתנור.
השבלונה - תבנית גדולה עגולה העושה את צורות העוגיות.
הגלגלת של מריחת הביצים, וכיוצא בהם. ואת החלקים שלא שייך להחליפם, שוטפים וממרקים היטב היטב, עם חומרי ניקוי פוגמים עד מאוד, באופן שאף אם אולי היה נשאר משהו מן המשהו של פירור חמץ, הרי שהוא נפגם והיה כלא היה. ולמשל את המיקסר הענק, לאחר שניקוהו היטב היטב,
מלבנים אותו בברנר, לתוספת ניקיון, באופן שבמציאות לא שייך שישאר שם משהו של משהו של חמץ. וכל שכן שכל זה מדובר לפני הפסח, שעדיין החמץ בטל בשישים.
והנה הגם שהכשירו את כל המפעל כדת וכהלכה, ובקפדנות מרובה, והוא כשר לפסח למהדרין מן המהדרין, מפעילים שני קווי ייצור מתחילתם ועד סופם על פס "חמץ", ואף שבאמת העוגיות כשרות לפסח למהדרין, משווקים אותן כאילו הן "חמץ", כדי שאפילו אם חלילה היה משהו מן המשהו של חמץ שאולי נשאר באיזה מכשיר שהוא, הרי שיבלע בבצק החדש הכשר ויעלם. ולאחר שני קווי יצור אלו, מתחילים לייצר את העוגיות הנמכרות בכשרות לפסח. (כל הנ"ל מבואר באריכות בחוברת "בהלכה ובאגדה" של הרב דוד נקי שליט"א)
איך מכשירים את התנור לפסח הרי הוא צריך ליבון חמור לשו"ע? (סי' תנא ס"ד)
יש על הנ"ל תשובה מפורשת ביבי"א (ח"ט סי' מה) ביחו"ד (ח"ב סי' סג) ובחזו"ע (עמ' קלב) שאם משהים את התנור ללא פעולה 24 שעות ומנקים אותו היטב ומסיקים אותו על החום הכי גבוה, מותר להשתמש בו לכתחילה.
ובמפעל משהים את התנור ללא פעולה 72 שעות!!! ומנקים וממרקים אותו היטב בחומרי ניקוי ובחומרים פוגמים, ואז מסיקים אותו בחום אדיר של 350 מעלות!!! (שי"א שדינו כליבון) ובנוסף שורפים בברנר את כל החלקים!
ובחזו"ע כתב שם על חכם אחד שרצה לפקפק בהיתר הנ"ל, "
וראיתי לאברך אחד מצעירי הצאן שלא הגיע להוראה שבספרו פער פיו לבלי חוק על ההיתר הנ"ל בלשון מדברת גדולות וטובה היתה לו השתיקה, ואינו ראוי אפי' לתשובה! שכל מגמתו היא לקנטר ולא להבין דבר לאשורו לא יחפוץ כסיל בתבונה" עכ"ד.
ידוע שאפי' טיפת מים מחמיצה את העיסה, איך אפשר להקפיד על כך במפעל?
מתחילת תקופת הכנת העוגיות לפסח (חודש טבת), המשגיח סוגר את הברז הראשי, באופן
שאין מים בכל הברזים שבמפעל בכל תקופה זו. ומידי פעם בודק המשגיח שוב ושוב, שהברזים פתוחים ולא יורד מהם מים.
ואף על פי שבדרך כלל, עובדי מפעל מביאים איתם אוכל מהבית לשעות העבודה, כאן המשגיח אסר עליהם לאכול כלום בשום פנים ואופן, ואפילו לא ללעוס מסטיק בשטח המפעל, כדי שלא יהיה חשש כלשהו.
גם שתיית מים אסורה בשטח המפעל, ורק בכניסה למפעל בסמוך למשרד, ישנה עמדה של מים, שכל פועל יש לו בקבוק פרטי מסומן, ושותה רק שם, ולא בשטח המפעל כלל ועיקר.
בסיום האפיה של כל יום, אותם כלים שצריכים שטיפה,
שוטפים אותם ביין ולא במים כלל, וכן כלים הטעונים שרייה במשך הלילה שלא יהיו דביקים, כמו הגלגלת שמורחים על הביצים, משרים אותם ביין ולא במים, כדי שחלילה לא ישאר מעט מים ויתערב בבצק.
וע"ע בכל הנ"ל בחוברת "בהלכה ובאגדה" שביאר באורך על כל תהליך הייצור וכן על כל חומרי הגלם שמגיעים בייצור מיוחד למפעל ללא חשש טיפת מים.
האם מי שנוהג לאכול "מצה שמורה" יכול לאכול מעוגיות אלו?
אפי' שעושים את העוגיות מקמח מצה שאינה שמורה, מ"מ הנוהגים לאכול מצה שמורה כל שבעת ימי הפסח
יכולים לכתחילה לאכול מעוגיות אלו (כן הורה מרן זצוק"ל כמו שכתב הרב דוד נקי שליט"א, וכן נהג לאכול עוגיות אלו אע"פ שבסוף שנותיו נהג לאכול מצה שמורה.) וישנם 3 הסברים מדוע מותר לכתחילה לאכול,
1. מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א אמר (לרב שמעון ללוש שליט"א) שאפי' מי שנוהג לאכול שמורה, ואוכל את העוגיות בשביל לחזק את ההלכה ולחזק פסקי מרן זצוק"ל יאכל מעוגיות אלה לכתחילה.
ואפי' מצוה יש בזה ויקבל שכר על זה! (עיין סוכה לב: ורשב"ם פסחים קיד:)
2. הגאון הרב יצחק לוי שליט"א ביאר שאפילו המהדר לאכול מצה שמורה בכל הפסח, רשאי לאכול מעוגיות אלו בפסח, כפי שמצאנו כעין זה ברשב"א לענין פת גויים, שלא הותר לאוכלה מאופה גוי, אלא כשאין פת ישראל, או כשיש פת ישראל אבל הפת של הגוי יפה וערבה לו יותר (כגון לחם שחור של ישראל ובאגט או פיתה של גוי), או שהיא ממין אחר שאין לישראל (כמו חיטה וכוסמין), שכיון שדעתו נוחה יותר בפת זו מפני חשיבותה בעיניו, הרי זה כפת דחוקה לו, שמותר לאוכלה. וכתב שכן נהגו, ושכן דעת רבנו יונה.
וכן פסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סימן קיב ס"ה). אמור מעתה, כל שכן כאן שאין זו אלא
"חומרה בעלמא" לאכול רק שמורה,
(ורוב ככל גדולי הדורות לא נהגו בחומרא זאת כלל, אלא רק במצות בליל הסדר הקפידו שיהיו שמורות אבל לא בכל שבעת ימים, וכן מרן זצוק"ל ברוב שנותיו לא אכל מצה שמורה ואף לא הזכיר בשום מקום בספריו שיש ענין להחמיר בכך וכדו', ואדרבה בשיעוריו התבטא כמה פעמים שבמקום להוציא הוצאות גדולות כל כך יתנו את הכסף לצדקה, ואכמ"ל.) ולכן חומרה זו שייכת דוקא במצות ממש, שיש לו גם שמורה וגם לא שמורה, ומעדיף לאכול את השמורה. אבל בעוגיות אלו שאין לו כמותן מקמח שמור משעת קצירה, לא גרע מפת גויים שאף על פי שיש אוסרים אותה ממש, בכל זאת מותר במקום שהפת יפה וערבה יותר. ע"כ.
3. הגאון הרב שמעון ללוש שליט"א ביאר בטוב טעם ודעת שהרי החומרא העיקרית במצה שמורה זה ב"לילה הראשון" משום שמקיימים מצוה דאורייתא של אכילת מצה, ולכן מצד "חיבוב מצוה" שומרים על המצה כבר משעת קצירה. (וכן רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע נקטו שרק המצות מצוה צריכות להיות שמורות משעת קצירה)
והגר"א ועוד כמה אחרונים סוברים שאפי' בשבעת ימים כל כזית מצה יש מצוה דאורייתא, ולכן לשיטתם יש ענין שגם המצות האלה יהיו שמורות.
ולפ"ז בעוגיות מצה עשירה שברכתם מזונות וודאי אין בהם מצוה דאורייתא וא"כ אין שום ענין להחמיר בהם לכו"ע!!! (ויוצא מהנ"ל שגם מי שנוהג להחמיר במצה שמורה ונתקע במקום שיש שם מצה שאינה שמורה, וודאי שעדיף לכו"ע שיאכל אותה ויקיים מצוה דאורייתא לפי האחרונים הנ"ל, מאשר ה"חומרא בעלמא" שהוא נוהג.)
האם ירא שמים יחמיר לא לאכול עוגיות אלה?
אחר שבררנו היטב שכל תהליך הייצור הוא למהדרין מן המהדרין ואין שום חשש אפי' קטן בעוגיות אלה,
נמצא שאין שום ענין להחמיר בעוגיות אלה. (ואם מרן זצוק"ל נהג לאכול עוגיות אלה כל שנותיו כמו שכתב הגאון הרב דוד נקי שליט"א, וכן העידו בני ביתו והרבה ת"ח,
מי אנו שנחמיר בכך??)
ומי שמורה הוראות לציבור להחמיר בנושא גדול עוונו מנשוא שמחמיר נגד הוראות מרן השו"ע ונגד גדולי ישראל, וגורם הפסד לבעלי המפעל והוי עבירות שבין אדם לחבירו שאפי' יום הכפורים לא מכפר עליהם!!! (לשון מרן זצוק"ל)
ונעתיק מקצת מהלשונות של מרן זצוק"ל משעוריו.
"יֶשְׁנָם... אוֹהֲבִים לְחַפֵּשׂ מִתַּחַת הָאָרֶץ עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע, אוֹמְרִים אָסוּר לֶאֱכֹל אֶת הַמַּצּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל גָטֵנְיוֹ,
לָמָּה אָסוּר, בִּשְׁבִיל מָה אָסוּר, לָמָּה יוּמַת מֶה עָשָׂה, כָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁמֻּתָּר, מָה אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד יוֹתֵר מִשֻּׁלְחָן עָרוּךְ?! לֹא רוֹצֶה אַתָּה לֶאֱכֹל, שֶׁלֹּא תֹּאכַל, לָמָּה בִּשְׁבִיל זֶה לֶאֱסֹר עָלֵינוּ?! אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דֵּעוֹת מְשֻׁנּוֹת, רוֹצִים לֶאֱסֹר עָלֵינוּ דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ,
עֲנוֹשׁ יֵעָנְשׁוּ, עֲתִידִים לִיתֵּן אֶת הַדִּין, מָה אַתָּה רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַם יִשְׂרָאֵל?! מָה שֶׁמֻּתָּר מֻתָּר, אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ הוֹרָאוֹת הָרִי"ף, הָרַמְבָּ"ם וְהָרֹא"שׁ. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת, לָמָּה לָנוּ לְהַחְמִיר, בִּשְׁבִיל מָה לְהַחְמִיר. לָכֵן לְמַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, יְכוֹלִים לִסְמֹך עַל זֶה, יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ. מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַמַּצָּה עֲשִׁירָה הַזֹּאת, שֶׁאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ הוֹרָאוֹת מָרָן.
ואנשים שמוציאים לעז על זה, ייראו מהקב"ה, יפחדו מהקב"ה, "כל הפוסל במומו פוסל", כך אמרו חכמים. לכן כל אחד ואחד ידע, המצות האלה בהשגחה שלנו, כבר זה עשרות שנים. כשהייתי אני בתל אביב, וגם לאחר מכן. יש לי כמה תלמידי חכמים שמשגיחים על הדברים האלה, שלא זזים ימין ושמאל. צריך להיות שיהיה יין אמיתי, שאין בו תערובת של טיפת מים. אם תהיה בו טיפת מים, יכולים להחמיץ, לכן הם לוקחים יין ממקורו, שאין בו שום תערובת של מים, ואפילו רוחצים את הכלים ביין כדי שלא תשאר טיפה אחת של מים. הכל בהשגחה מעולה כמו דעת הפוסקים שאנחנו הולכים לאורם, ולא זזים מדבריהם ימין ושמאל, וסתם מוציאים לעז על זה.
יבושו ויכלמו אלה שמוציאים לעז על המצות עשירה האלה, של פפושדו וגטניו. כמו שאמרתי,
יש להם השגחה מעולה, השגחה אמיתית, כל אדם ירא שמים יכול לאכול את זה בבטח, בלי שום פחד, זה מצות אמיתיות אלא שהן מצה עשירה... לכן רבותי תדעו שאין בזה שום פקפוק, אפילו אדם ירא שמים יאכל מזה בתוך הפסח, יאכלו ענוים וישבעו." עכ"ל.
וסיפר מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א לגאון הרב דוד נקי שליט"א שפעם בא חכם אחד (שהיה מפקפק על הפפושדו) למרן זצוק"ל ומרן שאל אותו
"אתה אמרת שפפושדו זה חמץ"!? אמר לו "כן". מרן התרומם ואמר לו במילים אלו
"אז אני האכלתי את עם ישראל 50 שנה חמץ"!? מיד מרן קם ממקומו ותפס אותו בשתי זרועותיו דחף אותו ואמר "צא מהבית שלי" ע"כ, ומבהיל לשמוע זאת!
ישנם הטוענים שבגלל שאין על העוגיות הכשר בד"ץ אין לאכול אותם...
אעתיק פה מה שכתב על כך הרב דוד נקי שליט"א (עלון ותתענג בדשן 116)
"רק כמובן שתמיד ישנם את אותם חמודים שעדיין שואלים ומתעקשים לשאול אבל
מה הבעיה שיהיה על זה הכשר בד'ץ? ולהם שוב אני עונה כמו שמרן זצוק"ל התבטא פעם במילים אלו
"וכי הבד'ץ נפל מן השמים" הלוא אם אתה רואה שמרן קודש הקודשים אכל בעצמו אז מה אתה שואל שאלות מיותרות
וכי אתה יותר חסיד ממרן?
וכי אותו גוף בד'ץ שיהיה מי שיהיה רב גובריה ורב חיליה כוחו גדול כל כך יותר מהפה הקדוש של מרן זיע"א שאמר לאכול וכתב בשו"ת יביע אומר ואכל בעצמו את העוגיות הללו אם כן מה אתה מתעקש לחזור ולשאול שוב ושוב למה אין בד'ץ וכי הפה הקדוש והטהור של מרן לא מספיק לך?
אין ספק ששאלות כאלו נובעות מחוסר הבנה משווע מהי כשרות בישראל ולחשוב שרק הנייר עם החותמת בד'ץ זה העיקר הלוא ברור שזו טעות גסה שנובעת ממקורות שונים ומשונים שמזלזלים במערכת הכשרות של הרבנות בישראל ואין כוונתי חלילה שלא טוב להחמיר ולאכול בד'ץ אבל מכאן ועד לפסול כל מערכת אחרת זו אבסורד שאין כדוגמתו
ובדרך כלל זה קורה אצל אותם אנשים שאין להם שום מושג בבית יוסף ובשלחן ערוך יורה דעה בהלכות איסור והיתר' ועל אחת כמה וכמה בנידונינו זה שמרן מלכא זצ"ל צווח קבל עם ועדה שהעוגיות הללו כשרות למהדרין אפילו לירא שמים! עכ"ל.
ולגופו של ענין אעתיק כאן מה שכתבו בד"ץ בית יוסף בשנת תשס"ו,
"בד"ץ בית יוסף נותן כשרות לפסח אך ורק למפעלים שמיוחדים לפסח, אולם מפעלים שמייצרים כל השנה חמץ בד"ץ בית יוסף לא נותן להם כשרות"
וא"כ רואים מפורש שכל ההמנעות של בד"ץ בית יוסף ממתן כשרות זה אך ורק מחמת מגמתיות לא ליתן הכשרים למפעלים כאלה.
וא"כ כיון שהמפעל של פפושדו מוכשר לפסח כדת וכדין למהדרין מן המהדרין והעידו עליו עשרות רבות של ת"ח שהמפעל כשר לכתחילה,
מה צריך יותר מזה!? עצם הסכמתם של גדולי ישראל והת"ח (מרן הגרע"י זצוק"ל, הרב שלמה עמאר שליט"א, מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, הרב אברהם יוסף, הרב יצחק לוי, הרב שמעון ללוש, הרב דוד נקי, הרב אבישי טהרני, ועוד עשרות רבות של ת"ח!!!) למפעל הזה שהכל בכשרות מהודרת, שווה יותר מכל גוף כשרות אחר ומכל בד"ץ אפי' הכי מחמיר שיש!!!
לכן הלכה למעשה מותר לכתחילה לאכול מעוגיות אלה בפסח (לספרדים) אפי' לירא שמים, ואדרבה יש בכך מצוה שמחזקים את פסקי מרן זצוק"ל.
