בדרכי האבות
Active member
*סימן כה.לא שם...
ועיין עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד לג שנחלקו הראשונים במנין י"ג מידות, ולא הכריע על פי הזהר והאריז"ל.
ועיין בקונטרס אחרון סימן י"ב לרב יצחק שליט"א.
*סימן כה.לא שם...
משם אין ראיה כי היה הכרעה בשו"ע לא לברך וזה כנגד הקבלה, וודאי זה פשט נגד קבלה שהולכים כפשט ולכן מרן זצוק"ל תמה ע"ז שאיך נאמר שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו? הרי כיון שהכרעה של הפשט לא לברך וכך נקטו רוב הפוסקים הראשונים הלך אחר הרוב. (ורק בצירוף שהשו"ע חזר בו וכך גם המנהג מברכים)*סימן כה
גם שם כיון שמעיקר הדין לא צריך למנות יג' מידות באצבעיו כתב מרן שלמה להכנס למח' ראשונים (אפי' שהקבלה הכריעה כצד מסויים)ועיין עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד לג
לדעת הרב עובדיה זיע"א, השו"ע והרדב"ז נחלקים אם יש לילך אחר הקבלה והרב עובדיה מכריע כדברי הרדב"ז.משם אין ראיה כי היה הכרעה בשו"ע לא לברך וזה כנגד הקבלה, וודאי זה פשט נגד קבלה שהולכים כפשט ולכן מרן זצוק"ל תמה ע"ז שאיך נאמר שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו? הרי כיון שהכרעה של הפשט לא לברך וכך נקטו רוב הפוסקים הראשונים הלך אחר הרוב. (ורק בצירוף שהשו"ע חזר בו וכך גם המנהג מברכים)
היכן אתה בורח?גם שם כיון שמעיקר הדין לא צריך למנות יג' מידות באצבעיו כתב מרן שלמה להכנס למח' ראשונים (אפי' שהקבלה הכריעה כצד מסויים)
איפה מצאת כזה דבר!!!???לדעת הרב עובדיה זיע"א, השו"ע והרדב"ז נחלקים אם יש לילך אחר הקבלה והרב עובדיה מכריע כדברי הרדב"ז.
הוא בסך הכל כתב שהרדב"ז פליג על הב"י, איפה אתה רואה שהוא פוסק כמוהו????עיין יבי"א ח"ד סימן ב וז"ל והשתא ניחא דין זה גם למש"כ הב"י סימן קמא' דהיכא שלא נזכר להדיא בתלמוד לשבקינן דעת הזהר מפני דעת הפוסקים ע"ש. ומ"מ הרדב"ז הנ"ל נראה דפליג הדברי הב"י בזה, וס"ל דדברי הפוסקים עיקר..
אני ממש מתפלא עליך שאתה מעתיק רק חצאי משפטים מהתשובה, מרן בסה"כ תמה על מי שהשוה את דברי הרדב"ז לב"י, ורק כתב שפליגי ולא כתב בשום מקום כרדב"ז...ועיין עוד יביא ח"ט סימן קג אות ב' (תמה על הרב יצחק ניסים שרצה להשוות שגם הרדב"ז וגם מרן סברו כדעת המקובלים) וז"ל ודבריו תמוהים שכל המעיין בתשובת הרדב"ז הנ"ל יווכח לדעת שהרדב"ז חולק על מ"ש מרן הב"י וס"ל דאזלינן בתר הפוסקים נגד הזהר וכו'.
הוראות מרן ברורות ועומדות ואעשה סדר בדברים.אז איפה הוראות מרן??? והיכן קבלת רבותינו הספרדים כולם כתבו שהלכה כהמקובלים נגד הפשטנים?
נכון שחכמי הקבלה הכריעו כצד מסויים, ולכן אם אתה כבר מונה אז תמנה כמו שהם אומרים.נחלקו הראשונים ודעת חכמי הקבלה מכריע שיש מנין נכון לי"ג מידות..
מחילה מכבודו זה לא מרן הב"י זו תשובה של דודו ר' יצחק קארו!שו"ת בית יוסף סימן א דיני חליצה ויבום
לא הבנתי מה אתה רוצה ממניהרבה גדולים אפילו שלא נהגו כר"ת הוסיפו לכה"פ עוד רבע שעה במוצ"ש כי במוצ"ש רק התפללו מעריב.
וכל רבע שעה במוצ"ש זה משמעותי שנהיה יותר לילה. והיה מהראוי שיחמירו לא לעשות מלאכה לכה"פ רבע שעה אחרי הזמן שכתוב בלוח
וגם לשיטת בעלזא צריך לחכות לכה"פ רבע שעה או עשרים דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח. ולשיטת החזו"א 10 דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח. (ורק אז התחיל הגרח"ק להתפלל מעריב וא"כ עשה מלאכה לכה"פ רק אחרי 25 דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח.
הזמן שכתוב בלוח זה ספק של חילול שבת. והיה מהראוי לפרסם על עניין תוספת שבת במוצ"ש. בזמננו שיש המפרסמים סגולה על תוספת שבת לפני שבת (שבזמן ירושלים הדלקת נרות זה ממילא ארבעים דקות לפני השקיעה!), והיה מהראוי לפרסם על על תוספת שבת של מוצ"ש.
מצויין, אם יש מחלוקת ראשונים אבל מפורש 'בזוהר' כמאן דאמר, עושים כדברי הזוהר
רק במקום שרוב הפשטנים חולקים וכך ההכרעה. אבל במקום שיש מח' בין הפשט ההכרעה היא כמו הקבלה.אך אם לא מפורש בזוהר אלא באחד המקובלים, אין ראיה מדברי הב"י שהולכים תמיד כמו המקובלים
מהשו"ע ומשנ"ב ברצג בפשטות לא משמע כך, אלא כל מה שמוסיפים הוא משובח והוא תוספת שבת.וגם בתוספת שבת גופא, הרי מתי שנראים 3 כוכבים קטנים רצופים, א"א להוסיף יותר (כמבואר ברמב"ן וברבים מן הראשונים) כמו שבע"ש אי אפשר לקבל שבת לפני הפלג או השקיעה הראשונה לר"ת, כך ל"צ להוסיף יותר מחול על הקודש.
זה יהיה נכון בהנחה שאלו כוכבים קטנים על דעת רז"ל.אליבא דהגאונים בוודאי ש40-45 דק' אחר השקיעה רואים 3 כוכבים קטנים רצופים,
וכן לפי הראשונים שכתבו שהג' כוכבים צריכים להיות כחצובה במערב וכד', הוא וודאי מאוחר מכך מ 40-50 ד'.ולכן צ"ע אם עדיין שייך להוסיף מחול על הקודש לאחר הזמן הנ"ל.
מקור דברי השו''ע שם הוא מהר''ן ורבנו יונה, ומהר''ן משמע להדיא שזמן תוספת שבת הוא עד זמן צאת 3 כוכבים קטנים רצופין וכו' כמו שבע''ש מוסיפים רק מהשקיעה (לשיטתו דאזיל לפי רבנו תם) ודו''קמהשו"ע ומשנ"ב ברצג בפשטות לא משמע כך, אלא כל מה שמוסיפים הוא משובח והוא תוספת שבת.
השאלה מה ההגדרה של ''ככוכב אחד'' ...וכן לפי הראשונים שכתבו שצריך להיות הג' הכוכבים שיראו ככוכב אחד ממש, וודאי שאז עדיין שייך תוספת שבת מהתורה.
מה שמתבאר בכמה וכמה אחרונים שאם רואים כ-10 כוכבים מכל הגדלים, יש 3 קטנים, וא''כ לפי''ז לאמ דובר על כוכבים מיקרוסקופיים, אלא ''קטנים'' סתם.זה יהיה נכון בהנחה שאלו כוכבים קטנים על דעת רז"ל
אוליוכן לפי הראשונים שכתבו שהג' כוכבים צריכים להיות כחצובה במערב וכד', הוא וודאי מאוחר מכך מ 40-50 ד'.
אוליכך שבכל אופן תמיד יש מקום להוסיף ולהחמיר.
מי ?או אליבא דראשונים אחרים.
אולי אולי, אבל אינו מוכרח כדבארתי לעילאו אליבא דהבנה אחרת [של אחרונים וראשונים] בהגדרת הכוכבים דחז"ל.
מקור דברי השו''ע שם הוא מהר''ן ורבנו יונה, ומהר''ן משמע להדיא שזמן תוספת שבת הוא עד זמן צאת 3 כוכבים קטנים רצופין וכו' כמו שבע''ש מוסיפים רק מהשקיעה (לשיטתו דאזיל לפי רבנו תם) ודו''ק
השאלה מה ההגדרה של ''ככוכב אחד'' ...
מה שמתבאר בכמה וכמה אחרונים שאם רואים כ-10 כוכבים מכל הגדלים, יש 3 קטנים, וא''כ לפי''ז לאמ דובר על כוכבים מיקרוסקופיים, אלא ''קטנים'' סתם.
אולי
אולי
מי ?
אולי אולי, אבל אינו מוכרח כדבארתי לעיל
ממה נפשך, אני כתבתי לפי הגאונים.ולפי כל זה מתבאר שניתן לומר בהחלט שג' כוכבים קטנים ורצופים שכתב השו"ע - לא יהיה פחות מכ 60-70 דקות לאחר השקיעה.
גם לפי דבריך [אין כוונתי לדבריך ממש, אלא כללי], אין מי שמקיים דברי השו"ע כללממה נפשך, אני כתבתי לפי הגאונים.
השו''ע הולך עם רבנו תם שצאת 3 כוכבים בינונים (!) הוא 72 או 90 (!) דק' אחר השקיעה (עכ''פ כך ההבנה הפשוטה בדברי רבנו תם), ובודאי שזמן צאת הקטנים והרצופים הוא מאוחר עוד יותר
נכון, מה אתה רוצה ממני?גם לפי דבריך [אין כוונתי לדבריך ממש, אלא כללי], אין מי שמקיים דברי השו"ע כלל
משום דלר"ת 72 דקות [או 90] זה לילה לכל דבר ולא דיבר על מוצ"ש אלא על כל יום.
נכוןועל זה כתב השו"ע- בסימן רצג' גבי צאת שבת דצריך להמתין עד שיהא ג' כוכבים בינוניים "רצופין", ושם בב"י- ביאר דמאי שצריך להמתין עד רצופין זה בגלל דין תוספת שבת שצריך להוסיף מחול על הקודש,
נכון, אני מחכה במוצ"ש בערך 80-90 דק' כדי לקיים את השו"עדהיינו- שלא מספיק שיגיע לילה גמור, דעד שמגיע לילה גמור זהו עדיין שבת מדינא דעוד לא פנה היום, אולם אחר שהושלם היום צריך להמתין אחר שיהיו ג' כוכבים רצופין
וא"כ- גם מי שממתין ל- 72 דקות עדיין לא קיים את דברי השו"ע לעניין צאת שבת
מי יימר לך שהכי הוא דעת הגאונים כדכתבתם?ממה נפשך, אני כתבתי לפי הגאונים.
אני דיברתי על מציאות עובדתית. לא על שיטת ר"ת שאתה הוא זה שהכנסתה לכאן.השו''ע הולך עם רבנו תם שצאת 3 כוכבים בינונים (!) הוא 72 או 90 (!) דק' אחר השקיעה (עכ''פ כך ההבנה הפשוטה בדברי רבנו תם), ובודאי שזמן צאת הקטנים והרצופים הוא מאוחר עוד יותר